פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י׳ בתשרי ה׳תשפ״ח · 11 באוקטובר 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ה׳ · אות ג׳ – אות ד׳
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
ג וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְאִי אֶפְשָׁר לַלֵּב לִשְׂמֹחַ אֶלָּא עַד שֶׁיָּסִיר עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ יַשְׁרוּת לֵב, וְאָז יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צז): וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. וְעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב מַפְשִׁיטִין עַל־יְדֵי רְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט.): לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לְפַשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וּרְעָמִים הוּא בְּחִינַת קוֹל, שֶׁאָדָם מוֹצִיא בְּכֹחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה רְעָמִים. כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס רלה:): כַּד קָלָא נָפִיק וְאַעָרָא בְּעָבֵי מִטְרָא, אִשְׁתַּמַּע קָלָא לִבְרִיָּתָא, וְדָא אִינוּן רְעָמִים. וְעִקַּר הָרְעָמִים הֵם מִגְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ״ו:י״ד): וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן; וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבָרְכִין: שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ וְכוּ'. וְהַגְּבוּרוֹת הֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּגְבוּרָה, שֶׁאָדָם מוֹצִיא אֶת הַקּוֹל בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְהַקּוֹל הַזֶּה פּוֹגֵעַ בְּעָבֵי מִטְרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת מֹחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹרְדִין טִפִּין טִפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פינחס רלה:): בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא. וּכְשֶׁפּוֹגֵעַ בְּעָבֵי מִטְרָא, אֲזַי אִשְׁתַּמַּע קָלָא לִבְרִיָּתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת רְעָמִים. וְזֶהוּ (תהילים ע״ז:י״ט): קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הַיְנוּ בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא; כַּד אַעָרָא בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא, נַעֲשֶׂה מֵהַקּוֹל רְעָמִים, וְנִשְׁמָע לִבְרִיָּתָא. וְזֶה (שם מט): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, הַיְנוּ הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי פּוֹגֵעַ בַּחָכְמָה, הַיְנוּ בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְהָגוּת לִבִּי וְכוּ', הַיְנוּ*) שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה הָרַעַם, נִתְעוֹרֵר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: קוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה**). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, קוֹלוֹ נַעֲשֶׂה רְעָמִים, כִּי רַעַם מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הַיְנוּ מִשְׁתַּמַּע קָלָא לִבְרִיָּתָא, כִּי תַּמָּן תַּלְיָא שְׁמִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג׳:ב׳): ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים ק״ג:כ׳): גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ; אִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך צ.): זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַגְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה רְעָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, וְהַיְנוּ: וְהָגוּת לִבִּי תְּבוּנוֹת; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ, וְגַם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין לִבְרִיָּתָא, וְזֶהוּ: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר, דָּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל – אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, בְּחִינַת: וְרַעַם גְּבוּרוֹתָו. וְזֶהוּ (תהלים פט): אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה – יוֹדְעֵי דַּיְקָא, שֶׁיִּפְגַּע הַקּוֹל בַּמֹּחַ, בְּחִינוֹת עָבֵי מִטְרָא, וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת רְעָמִים. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ – שֶׁבְּקוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִקּוֹלוֹת וּבְרָקִים:
ד אֲבָל צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. מֵחָמֵץ, שֶׁלֹּא יַחְמִיץ אֶת חָכְמָתוֹ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, כְּדֵי כְּשֶׁיּוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְיִפְגַּע בְּמֹחוֹ, יִתְעַבֵד מִמֶּנּוּ רַעַם; אֲבָל כְּשֶׁגַּלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא אָטוּם בְּטֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״א:מ״ג-מ״ד): וְנִטְמֵתֶם בָּם; אֲזַי אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. גַּם יִשְׁמֹר יִרְאָתוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו; שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִיוּת, וְזֶה (אבות פ"ג): אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. וְזֶהוּ (שבת נו: ובסנהדרין כא:): יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם. פֵּרוּשׁ, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, הַיְנוּ יִרְאָה חִיצוֹנִיוּת, נָעַץ קָנֶה בְּיַם הַחָכְמָה. קָנֶה דָּא בְּחִינַת קוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוּסְפִיתָּא דְּדַהֲבָא – יִרְאָה חִיצוֹנִיוּת, נִשְׁאָר הַקּוֹל נָעוּץ בַּאֲטִימַת הַשֵּׂכֶל, וְלֹא יִשְׁתַּמַּע לִבְרִיָּתָא. וְעִקָּר – לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יַחְמִיץ, וְזֶהוּ (תהילים ס״ח:ל״א): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס רנב): קָנֵה חֵי"ת תְּשַׁבֵּר וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה הֵ"א, וְתַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת חָמֵץ מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּחְמִיץ חָכְמָתְךָ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן גְּעַר, לְשׁוֹן מְרִיבָה, כִּי מַצָּה לְשׁוֹן מְרִיבָה, דְּצַדִּיקַיָא עָבְדִּין מַצּוּתָא בְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, דְּלָא יִתְקְרֵבוּ לְמִשְׁכְּנָא דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת חָכְמָתְךָ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בּוֹ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קָנֶה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כְּנֶגֶד קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה דִּקְדֻשָּׁה – עַל־יְדֵי־זֶה תִּנָּצֵל מִבְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּדְאִיתָא: מַחְמֶצֶת, תַּמָּן סִטְרָא דְמוֹתָא. וְתַאֲמִין, כִּי כָּל מַצּוּתָא וּמְרִיבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשׁוּ סִטְרִין אָחֳרָנִין, וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי ט״ו:ל״א): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין – לְשׁוֹן תְּלוּנָה וּמְרִיבָה; כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, תֵּדַע, שֶׁזֶּה מַשְׁמִיעִין אוֹתְךָ תּוֹכָחָה, עַל שֶׁפָּגַמְתָּ בְּטִפֵּי מֹחֲךָ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי ב׳:י״ט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים; שֶׁאַתָּה דָּבוּק בְּסִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת חָמֵץ, בְּחִינַת יָרַד גַּבְרִיאֵל וְכוּ', וְתֵדַע שֶׁנָּעַץ קָנֶה, הַיְנוּ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת נְעוּצִים בְּיַם חָכְמָתְךָ, וּבְוַדַּאי אִם לֹא הָיָה נִפְגָּם מֹחֲךָ, לֹא הָיָה נִשְׁמָע לְךָ מְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְאֵין הַמְּרִיבָה אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב מִמָּוֶת לְחַיִּים, מֵחָמֵץ לְמַצָּה, מֵחֵית לְהֵ"א, וְתָשׁוּב מִיִּרְאָה רָעָה, מִקּוֹל פָּגוּם, מֵחָכְמָה פְּגוּמָה לְיִרְאָה טוֹבָה, לְקוֹל טוֹב, לְחָכְמָה טוֹבָה. וּכְשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת מֹחֲךָ מִבְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָטוּם, אֲזַי יִפְגַּע קוֹלְךָ בְּגַלְגַּלְתְּךָ, וְיִתְעַבֵד רַעַם, וְיִתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבְּךָ, וְאָז תִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה, וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פא): אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה, מֵי מְרִיבָה זֶה בְּחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רְעָמִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה, והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד: ״מה אני אוחז״, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה. ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאותו. ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאותו אצלו. גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה כנראה בחוש, שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה, וכאילו רוצים לתפוס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום, כך הם כל התאוות של עולם הזה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
שלא יהיה לועס מה שיאכל, רק יבלע כמות שהוא, כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו. ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו (שקורין גישוואלין)., ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים. והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה; אך הוא, זכרונו לברכה, נהג כך בהיותו בן ששה שנים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות י״ב
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
(יב) אַחַר־כָּךְ נָסַע לַדֶּרֶךְ וְאָמַר הַתּוֹרָה עַתִּיקָא הַנַּ"ל שָׁם בַּדֶּרֶךְ בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ כַּנַּ"ל. בִּהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ נִפְטְרָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה מָרַת פֵיְגָא זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ הֶעְלִימוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא הוֹדִיעוּ לוֹ כְּלָל, כִּי לֹא נִתְגַּדְּלָה בְּבֵיתוֹ רַק בָּעִיר הַסְּמוּכָה בְּלַאדִיזִין שֶׁהָיְתָה שָׁם אֵצֶל מֵינֶקֶת, וְעַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לְהַעֲלִים מִמֶּנּוּ. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֵּכֶף כְּשֶׁיָּרַד מֵהָעֲגָלָה וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ מָצָא אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ מִנֶּעמְרוֹב, אָז תֵּכֶף אָמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַרְבֵּה מֵהַתּוֹרָה עַתִּיקָא הַנַּ"ל, וְהִכְנִיס בְּתוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ עִנְיַן שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת כַּמְבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְגַם בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם כְּנִיסָתוֹ לָעִיר הֵבִינוּ מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ שָׁאַל וְחָקַר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְהֶעְלִימוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל וְלֹא נוֹדַע לוֹ מִפִּי אָדָם עַד אַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְאָז נָהַג שָׁעָה אַחַת אֲבֵלוּת כַּדִּינָא כִּי כְּבָר הָיָה אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאָמַר אָז שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִים מִפִּי אָדָם אֵין צְרִיכִין לִנְהֹג אֲבֵלוּת אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדְעִין עַל פִּי הַשָּׂגוֹת. וְאַחַר־כָּךְ בִּימֵי אֱלוּל הָיִיתִי אֶצְלוֹ בְּעַצְמִי (כִּי אָז בְּבוֹאוֹ לֹא הָיִיתִי בְּעַצְמִי רַק כָּל הַנַּ"ל שֶׁהָיָה בְּעֵת כְּנִיסָתוֹ לְבֵיתוֹ שָׁמַעְתִּי מֵחֲבֵרַי שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ אָז), וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יוֹשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ בְּצַעַר, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר תֵּכֶף מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה, עָנָה וְאָמַר לִי הֲלֹא בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק כִּי־אִם בְּאַמָּה אַחַת, שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם כָּאן וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם. וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל בֵּית הָעָלְמִין כְּלוֹמַר מִי שֶׁהוּא צַדִּיק וְאַף בְּמִיתָתוֹ הוּא חַי, מַה חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, רַק מִקֹּדֶם הָיָה דָּר בְּכָאן וְעַכְשָׁו קָבַע דִּירָתוֹ שָׁם בַּקֶּבֶר, וְהוּא חַי שָׁם. וְאָז הִתְחִיל לוֹמַר חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא חַי גַּם כֵּן חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ' כַּמְבֹאָר כָּל זֶה אֵצֶל הַתּוֹרָה עַתִּיקָא הַנַּ"ל. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרָיו תקס"ה אָז אָמַר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין הַנַּ"ל. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי, וּבְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה שֶׁאַחֲרָיו הָיִינוּ מְסֻפָּקִים אִם נִזְכֶּה שֶׁיִּכְנֹס אֵלֵינוּ מֵחַדְרוֹ לֵישֵׁב עִמָּנוּ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לְגַלּוֹת לָנוּ תּוֹרָה. כִּי לֹא הָיָה דַּרְכּוֹ לֵישֵׁב עִמָּנוּ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית כִּי־אִם בְּעִתִּים יְדוּעִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קכו). וְהָיִינוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים סָמוּךְ לְחַדְרוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ פָּתַח פִּתְאֹם הַדֶּלֶת מֵחַדְרוֹ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם בְּסָמוּךְ נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד גָּדוֹל וְנִבְהֲלוּ וְנִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד. וְקָרָא בִּתְחִלָּה שֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ בִּתּוֹ הַגְּדוֹלָה, וְנִכְנְסָה תֵּכֶף לְחַדְרוֹ. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהּ מֵעִנְיַן פְּטִירַת בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, וְהִתְחִילָה שׁוּב לְהַכְחִישׁ וּלְהַעְלִים, וְאָמַר הֲלֹא כְּבָר אֲנִי יוֹדֵעַ הָאֱמֶת וְהֻכְרְחָה לְהַגִּיד לוֹ בְּפֵרוּשׁ, וְלֹא נִכְנַס מֵחֲמַת זֶה לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְנָהַג שָׁעָה אַחַת אֲבֵלוּת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אהבה · חלק ראשון · אות י׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
י. מִי שֶׁנִּזְהָר מִשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר, בְּוַדַּאי לא יַעֲבר עַל "לא תִקּם וְלא תִטּר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה – זְכוּתוֹ מֵגֵן עַד אַלְפַּיִם דּוֹר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין תְּנָאִים [תְּנַאי] אוֹ אֵיזֶה כְּרִיתוּת בְּרִית, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם הוּא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. כְּשֶׁהַצְּמָחִים גְּדֵלִים בִּמְלוֹאָם, עַל־יְדֵי זֶה אַהֲבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. אַהֲבַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ נִכָּר בַּזְּבוּבִים וְיִתּוּשִׁים שֶׁבַּבָּיִת גַּם עַל־יְדֵי אַהֲבָתָם יְכוֹלִין לֵידַע כּחַ הַיֵּצֶר הָרָע אִם כְּבָר נֶחֱלָשׁ אִם לָאו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה א׳ · אות י״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה שֶׁבָּא עוֹד רוּחַ אֶחָד וְכָעַס עָלָיו הַמְמֻנֶּה הַנַּ"ל: מַדּוּעַ נִתְאַחַרְתָּ לָבוֹא ? הֲלא גָּזַרְתִּי, שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְלָמָּה לא בָּאתָ עִמָּהֶם ? הֵשִׁיב לוֹ שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לָשֵׂאת בַּת מַלְכָּה אֶל הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְשָׂמַח מְאד וְשָׁאַל הַמְמֻנֶּה אֶת הָרוּחַ: מַה יָּקָר שָׁם ? [הַיְנוּ אֵיזֶה דְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיקֶר וּבַחֲשִׁיבוּת] וְאָמַר לוֹ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיקֶר גָּדוֹל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות ל״ג – אות ל״ד
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
הַנַצְחָן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת, וְאַף אִם יְבָרְרוּ לְעֵינָיו דְּבַר אֱמֶת יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת נִצָּחוֹן. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יְסַלֵּק מִקֹּדֶם מִדַּת הַנִּצָּחוֹן מֵעַצְמוֹ, וְאָז יָכוֹל לִרְאוֹת הָאֱמֶת אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת: (לק"א סי' קכ"ב)
אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגֹּדֶל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ וְהִיא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה, הוּא גֹּדֶל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֵין יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמוֹנֵעַ, רַק הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב לְיִרְאֵי הַשֵּׁם, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת שֶׁבָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה בְּהָאֱמֶת כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאֹד לְהִתְקָרֵב לָהֶם. וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת שֶׁבָּא מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה, וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת וְחֵשֶׁק גָּדוֹל. אַךְ עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. וְכֵן כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מִצַּדִּיקִים וִירֵאִים וּמֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, הַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה בָּא עָלָיו עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵימָה אֵין יָכוֹל לְמֹנְעוֹ שׁוּם דָּבָר, רַק מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל, וְגֹדֶל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדַת ה' אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה: (לק"א סי' קנ"ה)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ו׳ · קטע ח׳ – קטע י״ג
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
וְעָזְרֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהָי, לִהְיוֹת תַּקִּיף וְאַמִּיץ וְחָזָק בַּעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד וְאַל תַּנִּיחֵנִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְעוֹלָם "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עָיֵיל וְנָפִיק, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיִיל בָּקִי בְּנָפִיק וּבְכָל מָקוֹם אוּכַל לִמְצֹא אוֹתְךָ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָּמִיד וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהֹוָה, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עָלַי, וְיַעֲלֶה וְיָבֹא זִכְרוֹנִי לְפָנֶיךָ לְטוֹבָה וְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאַל תַּנִּיחֵנִי וְאַל תִּטְּשֵׁנִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים וְהַשְּׁפָלִים אֲשֶׁר בָּאתִי עַד הֵנָּה "אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהַי וְאַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, אַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, וּמֵעַפַר דַּלּוּתִי וּמֵעֹצֶם שִׁפְלוּתִי תְּרוֹמְמֵנִי וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָל ֹה", וְהַיְרִידָה יִהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וּשְׁלַח יְשׁוּעָתְךָ וְתִתְמְכֵנִי בִּימִין צִדְקֶךָ, וְתִסְעָדֵנִי בְּעֹצֶם חֶמְלָתְךָ, וְתִהְיֶה תָּמִיד עִמִּי וְתִתֵּן לִי כֹּחַ וָשֵׂכֶל לֶאֱחֹז בְּךָ תָּמִיד וְאַל תַּנִּיחֵנִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם, לְעוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּי יִפּוֹל ל ֹא יוּטָל כִּי יְהֹוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מֵהַיּוֹם וּמֵעַתָּה, מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת וִירִידוֹת וְהִתְרַחֲקוּת מִמְּךָ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי עַד הֵנָּה מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן חֲמֹל עַל דַּל וְאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי, חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, "מִקְּצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וַחֲמוֹל עָלַי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְתִגְעֹר בְּהָרוֹדְפִים וּמַפִּילִים אוֹתִי, וֶאֱמֹר לְצָרוֹתַי דַּי וְתֹאמַר עַד פֹּה תָּבֹא וּמֵעַתָּה תְּרַחֵם עָלַי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַתְחִיל לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מַעְלָה מָעְלָה חִישׁ קַל מְהֵרָה וְכָל הַיְרִידוֹת יִתְהַפְּכוּ לַעֲלִיּוֹת, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת יִתְהַפֵּךְ לְהִתְקָרְבוּת כִּי אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְהִתְחַלְתָּ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הֲמוֹן קְדֻשָּׁתְךָ וְתֹקֶף חֶמְלָתְךָ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל כֵּן אֵין נָאֶה לְךָ לְעָזְבֵנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ וְכַאֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת גָּדְלְךָ וְטוּבְךָ עָלֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתְךָ, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, צַדִּיקֵי אֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לָנוּ מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וּמִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּמִזְּקֵנִים לִזְקֵנִים וְצַדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלֵינוּ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וַעֲדַיִן ל ֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ", כֵּן יִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְתַעַזְרֵנִי לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְעוֹלָם וָעֶד, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהֹוָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, זַכֵּנִי שֶׁיֻּפְקְחוּ עֵינַי וְלִבִּי וְאָזְנַי לִרְאוֹת וּלְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתֶךָ, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, וְתַעַזְרֵנִי לֵילֵךְ בָּהֶם תָּמִיד וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, וְאִם ל ֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי, וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְיַחֵד עַל יָדִי נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בִּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וְיִתְתַּקֵּן וְיֻשְׁלַם עַל יָדִי אָדָם הָעֶלְיוֹן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, וְשָׁם יִהְיֶה נִכְלָל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְיִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" כִּי מַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַתָּה עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח "מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל" וְאַתָּה מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר וּמְיַחֵד שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד תַּכְלִית קְצֵה הַתַּחְתּוֹן מֵעִמְקֵי שְׁאוֹל עַד רוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים עַד תַּכְלִית קְצֵה הָעֶלְיוֹן מִנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה עַד נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ גַּם עָלַי, וְתַחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, חוֹמֵל דַּלִּים שׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת דָּבוּק בֶּאֱמֶת בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "כִּי ל ֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם, שׁוּבָה יְהֹוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 10 – פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וְכֵן אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם כְּתִיב, וַיְהִי בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. וְכֵן עַל הַיָּם כְּתִיב, וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. וְאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח), יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְכוּ' הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִנִי קוֹל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָדוּעַ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה עָסַק כָּל יָמָיו בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים עַל עַצְמוֹ וְעַל יִשְרָאֵל. חָטְאוּ בָּעֵגֶל ־ וַיְחַל מֹשֶׁה וְכוּ', וּכְתִיב: וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי הַשֵּׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְכוּ'.
וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה דָּרְשׁוּ עַל הַכָּתוּב וַיְחַל מֹשֶׁה , שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: אֱמֹר כָּךְ, עֲשֵׂה אֶת הַמָּר מָתוֹק וְכוּ'. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל כֵּן אֵין לָאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי חֲטָאָיו הַמְרֻבִּים אַף שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת רַע חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר (שָׁם י):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְחוֹגֵר עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת - הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא לְצֹרֶךְ מִלְחֶמֶת מִצְוָה זֹאת, הוּא מְנַצֵּחַ בָּזֶה מִיָּד, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, עַל כֵּן אַף אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּח הַמִּלְחָמָה בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן בָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹחֵז הַכְּלֵי־מִלְחָמָה בְּיָדוֹ לִלְחֹם נֶגֶד שׂוֹנְאֵי הַשֵּׁם, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו וְכוּ', בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא נִקְרָא כְּבָר מְנַצֵּחַ, כִּי כָּל עֻבְדָּא וּתְנוּעָה קַלָּה, שֶׁהָאָדָם מִתְגַּבֵּר בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְתֵכֶף הוּא מְנַצֵּחַ הַרְבֵּה, נִצָּחוֹן אֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי, כִּי זֶה הַנִּצָּחוֹן יִשָּׁאֵר קַיָּם לָנֶצַח, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבֵד, וְזֶה מְרֻמָּז בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיַן הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב, שֶׁאָמַר שָׁם: מָאן נָצַח - מָאן דְּאָחֵד מָאנֵי־קְרָבָא בְּיָדוֹי, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאוֹחֲזִין הַכְּלֵי־מִלְחָמָה לִלְחֹם עִם הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ כְּבָר נִצַּח הַרְבֵּה כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת בִּרְכַּת־הָרְאִיָּה, הֲלָכָה ה', אוֹת ט', י"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ד · מכתב ה · פסקה 1 – פסקה 5
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' תִּשְׁרֵי תקפ"ד, מִבְּרֶסְלֶב לִטְשֶׁערְקַאס.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי, יְדִיד נַפְשִׁי, נִצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי, הֲלֹא הוּא הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג הַנֶּחְמָד, מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
תּוֹדָה לָאֵל בָּאתִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתִי בְּיוֹם ג' לְעֵת עֶרֶב, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה'. וְנָא, בְּנִי, מַחְמַד עֵינַי, הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל תַּכְלִיתְךָ וְהַחֲזֵק בְּתוֹרַת ה' וְתַתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ; וְתִקְבַּע שִׁעוּר לְהִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, שֶׁיְּקָרֵב אוֹתְךָ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְתִלְמֹד וּתְעַיֵּן הֵיטֵב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל־פֶּה, וְתִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בְּבֵיתִי, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ בְּיָשָׁן תִּשְׁמַע בְּחָדָשׁ, שֶׁתִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הַמְחַיִּין נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וְאָז טוֹב לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. כִּי אֵין לְךָ זְמַן מֻבְחָר לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ עַתָּה, כִּי (שַׁבָּת קנב) יַנְקוּתָא כְּלִילָא דְוַרְדָּא. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי. כִּי יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. וְהַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה. וְלֹא יִשָּׁאֵר לְךָ כִּי אִם מַה שֶּׁתַּחֲטֹף עַתָּה בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְחוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי כְּבָר. וְגַם כִּי כְּבָר מְבֹאָר הַכֹּל בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וּמֵהֶם לֹא תָּזוּעַ וְכוּ' וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּחֲדָשִׁים. וְתַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְאַל תִּפֹּל בְּדַעְתְּךָ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה תִּהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. אָז תַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכְּךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּזְהִירְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתְךָ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמוֹר הַחֲתִימָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' חַיֵּי שָׂרָה תקפ"ד בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְחַיִּים וְכָל טוּב לִכְבוֹד בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
אִמְרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים הִגִּיעוּ אֵלַי פַּעֲמַיִם, אֶחָד בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, בְּעֵת שֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת עַם סְגֻלָּתוֹ וְנָתַן לָנוּ כְּלִי חֶמְדָּתוֹ, וְקֵרְבָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ', אָז בְּתוֹךְ שִׂמְחָתֵנוּ הִגִּיעַנִי מִכְתָּבְךָ. רָאִיתִי וָאֶשְׂמַח. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרוֹתֶיךָ בִּפְרָט בָּאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר. אֲשֶׁר הוֹדִיעַנִי אֶת אֲשֶׁר קִוְּתָה נַפְשִׁי אֲשֶׁר תּוֹדָה לָאֵל תּוֹרַת ה' תְּמִימָה בְּיָדְךָ. נָא בְּנִי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי, חֲזַק וֶאֱמַץ בְּכָל כֹּחוֹתֶיךָ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ הֵיטֵב, כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים. טוֹב לַנֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו (אֵיכָה ג). וְגַם תִּתְאַמֵּץ בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. שֶׁתַּכְנִיס כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְתוֹךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה. שֶׁתְּכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת בְּכָל הַתְּפִלָּה. וְתֶאֱחֹז מַחֲשַׁבְתְּךָ תָּמִיד לְבַל תְּשׁוֹטֵט מַחֲשַׁבְתְּךָ אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכְּךָ מִכְּבָר. עַתָּה בְּנִי כַּלֵּךְ מִדֶּרֶךְ זֶה. הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר וְתִתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי כֹּחוֹת וְעֵצוֹת לָסוּר מִדֶּרֶךְ זֶה. רַק תֶּאֱחֹז מַחְשְׁבֹתֶךָ בְּיָדְךָ לִבְלִי לַחֲשֹׁב שׁוּם דְּבַר חוּץ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל [ליקו"מ עב, רלג] כִּי בַּעַל מַחֲשָׁבָה הוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ד' הֲלָכָה ה).
וְיָתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן בְּנִי הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד, וּתְעַיֵּן הֵיטֵב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתִמְצָא עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהִנָּצֵל מִזֶּה. וְהָעִקָּר הוּא מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁתֵּדַע וְתַאֲמִין בַּמֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שם) שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה.
וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם הַמַּחֲשָׁבָה נוֹטָה חַס וְחָלִילָה לִפְעָמִים מִן הַצַּד יֵשׁ בְּיַד הָאָדָם לְתָפְסָהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ הָרָאוּי. כְּמוֹ סוּס הַנּוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁיְּכוֹלִין לְתָפְסוֹ בְּאַפְסָר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּמוֹ כֵן הוּא הַמַּחֲשָׁבָה מַמָּשׁ כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִין מְאֹד בִּלְבּוּלֵי מַחֲשָׁבוֹת, כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לִפְעָמִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כֻּלָּם בָּאִים אֶל הָאָדָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַיְקָא כַּמְבֹאָר [בליקו"מ סימן ל'] עַיֵּן שָׁם. עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּנֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהָעִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת הוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. שֶׁלֹּא תַּשְׁגִּיחַ וְלֹא תִּסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל רַק תַּחֲשֹׁב דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הַיּוֹצְאִים מִפִּיךָ וְאָז מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · הקדמה לספר שמות הצדיקים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
דִּרְשׁוּ מֵעַל סִפְרֵי ה' וְתִרְאוּ כִּי לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא אֶחָד מֵהֶם לֹא נֶעְדָּר.
וגַם כָּל שְׁמוֹת רַבָּנָן סְבוֹרָאֵי וּגְאוֹנִים וּשְׁמוֹת הַרְבֵּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ אַחֲרֵיהֶם עַד הַדּוֹר הַזֶּה, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה: סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ו׳ · סעיף ח׳ – סעיף ו׳
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
כָּל בְּרָכָה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵחֲבֵרוֹ, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אָמְרוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וּכְשֶׁגּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה, צָרִיךְ לוֹמַר אָמֵן. וּפֵרוּשׁ אָמֵן הוּא אֶמֶת. וִיכַוֵּן בְּלִבּוֹ, אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ הַמְבָרֵךְ וַאֲנִי מַאֲמִין בָּזֶה וּבִבְרָכוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן גַּם כֵּן תְּפִלָּה, כְּגוֹן בְּבִרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִן אַתָּה חוֹנֵן עַד הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, וּבְבִרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם, יְכַוֵּן בַּאֲמִירַת אָמֵן לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיֵּאָמְנוּ הַדְּבָרִים בִּמְהֵרָה. וּבְקַדִּישׁ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא תְפִלָּה עַל הֶעָתִיד, יְכַוֵּן רַק לַבַּקָּשָׁה שֶׁיֵּאָמֵן הַדָּבָר בִּמְהֵרָה.
אִם הַשּׁוֹמֵעַ הוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַפְסִיק, לֹא יֹאמַר בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְכֵן אִם הוּא שׁוֹמֵעַ בְּרָכָה שֶׁגַּם הוּא צָרִיךְ לָצֵאת בִּבְרָכָה זֹאת שֶׁתְּהֵא נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כְּאִלּוּ אֲמָרָהּ בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן בִּרְכוֹת הַשּׁוֹפָר וּבִרְכוֹת הַמְּגִלָּה, לֹא יֹאמַר, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, מִשּׁוּם דְּזֶה הֲוֵי הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה (דָגוּל מֵרְבָבָה סִימָן קכד). וּלְעִנְיַן עֲנִיַּת אָמֵן אִם הוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָּן בִּמְקוֹמוֹ (בְּסִימָן יד וּבְסִימָן טז).
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיֹּאמַר תֵּבַת אָמֵן כְּתִקּוּנוֹ, שֶׁלֹּא יַחֲטֹף הָאָלֶף וְלֹא יַבְלִיעַ הַנּוּ"ן. גַּם יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַעֲנֶה אָמֵן קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַמְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכָה, כִּי זֶהוּ אָמֵן חֲטוּפָה. וְגַם לֹא יְאַחֵר מִלַּעֲנוֹת אָמֵן שֶׁזֶּהוּ אָמֵן יְתוֹמָה, אֶלָּא תֵּכֶף כְּשֶׁמְּסַיֵּם הַמְּבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה, יַעֲנֶה אָמֵן. וְלֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו (קכד).
אֵין עוֹנִים אָמֵן עַל בִּרְכַּת עַצְמוֹ (מִלְבַד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְאַחַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם). וַאֲפִלּוּ מְסַיֵּם בְּרָכָה אַחַת בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, לֹא יַעֲנֶה. אֲבָל אִם הוּא בֵרַךְ בְּרָכָה אַחַת וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה אַחֶרֶת וְסִיְּמוּ בְשָׁוֶה, עוֹנֶה אָמֵן עַל בִּרְכַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְאִם סִיֵּם בִּרְכַּת יִשְׁתַּבַּח אוֹ בִרְכַּת שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לָעַד אוֹ בִרְכַּת יְהַלְלוּךָ שֶׁלְּאַחַר הַלֵּל בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, עוֹנֶה גַם כֵּן אָמֵן (כֵּיוָן דְּהַרְבֵּה פוֹסְקִים סְבִירֵי לְהוּ דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר עַצְמוֹ עוֹנֶה בְאֵלּוּ אָמֵן) (נ"א).
אַחַר לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים אִם הַשּׁוֹמֵעַ יַעֲנֶה אָמֵן אוֹ לֹא. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין כָּאן סִיּוּם הַבְּרָכָה אֶלָּא וְהַעֲרֵב נָא וְכוּ' גַּם כֵּן נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה, וְהַכֹּל הִיא בְּרָכָה אֶחָת. וְעַל כֵּן אֵין לַעֲנוֹת אָמֵן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָאן הוּא סִיּוּם הַבְּרָכָה. וְהַעֲרֵב נָא, הִיא בְּרָכָה אַחֶרֶת, וּצְרִיכִים לַעֲנוֹת אָמֵן. וְלָכֵן הַמְבָרֵךְ יֶשׁ לוֹ לוֹמַר בְּרָכָה זֹאת בְּלַחַשׁ, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע חֲבֵרוֹ וְיָבֹא לִידֵי סְפֵקָא.
בִּרְכַּת הַנוֹתֵן לַשֶֹכְוִי בִינָה וְכוּ', לֹא יְבָרֵךְ עַד שֶיָאִיר הַיוֹם.
בִּרְכַּת פּוֹקֵחַ עִוְרִים, יָכוֹל גַּם סוּמָא לְבָרֵךְ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ הֲנָאָה שֶׁאֲחֵרִים מַרְאִים לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. [אִם קָדַם וּבֵרַךְ זוֹקֵף כְּפוּפִים קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ מַתִּיר אֲסוּרִים, שׁוּב לֹא יְבָרֵךְ מַתִּיר אֲסוּרִים, שֶׁכְּבָר נִכְלַל בְּזוֹקֵף כְּפוּפִים, שֶׁבִּכְלַל זְקִיפַת הַקּוֹמָה הִיא הַתָּרַת הָאֵבָרִים] (רז"ש סִימָן מ"ו סָעִיף ה').
אַחַר הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפַּי, אֵין עוֹנִין אָמֵן, כִּי אֵין כָּאן סִיּוּם בְּרָכָה, אֶלָּא וִיהִי רָצוֹן וְכוּ', שַׁיָּךְ גַם כֵּן לִבְרָכָה זֹאת. וְסִיּוּם הַבְּרָכָה הוּא, הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל.
הַנֵּעוֹר כָּל הַלַּיְלָה מְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, חוּץ מִבִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדַיִם שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ. וּבִרְכַּת אֱלֹהַי נְשָׁמָה וְהַמַּעֲבִיר שֵׁנָה וְכֵן בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה, יֵשׁ סָפֵק אִם יְבָרֵךְ אוֹ לֹא, וּלְכָךְ יֵשׁ לוֹ לְהַדֵּר לִשְׁמֹעַ אוֹתָן מִפִּי אֲחֵרִים וְלַעֲנוֹת אָמֵן (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ו' סָעִיף ט).
כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר אִם לֹא אֲמָרָן קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, יָכוֹל לְאָמְרָן לְאַחַר הַתְּפִלָּה חוּץ מִבִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדַיִם (מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים דִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית נִתְקְנָה מִשּׁוּם הַתְּפִלָּה, אִם כֵּן לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל אֵין עוֹד מָקוֹם לִבְרָכָה זֹאת), וְחוּץ מִבִּרְכַּת אֱלֹהַי נְשָׁמָה (שֶׁכְּבָר יָצָא בְּבִרְכַּת מְחַיֵּה הַמֵּתִים).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ו׳
וְעָזְרֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהָי, לִהְיוֹת תַּקִּיף וְאַמִּיץ וְחָזָק בַּעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד וְאַל תַּנִּיחֵנִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְעוֹלָם "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עָיֵיל וְנָפִיק, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיִיל בָּקִי בְּנָפִיק וּבְכָל מָקוֹם אוּכַל לִמְצֹא אוֹתְךָ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָּמִיד וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהֹוָה, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עָלַי, וְיַעֲלֶה וְיָבֹא זִכְרוֹנִי לְפָנֶיךָ לְטוֹבָה וְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאַל תַּנִּיחֵנִי וְאַל תִּטְּשֵׁנִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים וְהַשְּׁפָלִים אֲשֶׁר בָּאתִי עַד הֵנָּה "אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהַי וְאַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, אַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, וּמֵעַפַר דַּלּוּתִי וּמֵעֹצֶם שִׁפְלוּתִי תְּרוֹמְמֵנִי וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָל ֹה", וְהַיְרִידָה יִהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וּשְׁלַח יְשׁוּעָתְךָ וְתִתְמְכֵנִי בִּימִין צִדְקֶךָ, וְתִסְעָדֵנִי בְּעֹצֶם חֶמְלָתְךָ, וְתִהְיֶה תָּמִיד עִמִּי וְתִתֵּן לִי כֹּחַ וָשֵׂכֶל לֶאֱחֹז בְּךָ תָּמִיד וְאַל תַּנִּיחֵנִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם, לְעוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּי יִפּוֹל ל ֹא יוּטָל כִּי יְהֹוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מֵהַיּוֹם וּמֵעַתָּה, מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת וִירִידוֹת וְהִתְרַחֲקוּת מִמְּךָ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי עַד הֵנָּה מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן חֲמֹל עַל דַּל וְאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי, חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, "מִקְּצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וַחֲמוֹל עָלַי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְתִגְעֹר בְּהָרוֹדְפִים וּמַפִּילִים אוֹתִי, וֶאֱמֹר לְצָרוֹתַי דַּי וְתֹאמַר עַד פֹּה תָּבֹא וּמֵעַתָּה תְּרַחֵם עָלַי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַתְחִיל לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מַעְלָה מָעְלָה חִישׁ קַל מְהֵרָה וְכָל הַיְרִידוֹת יִתְהַפְּכוּ לַעֲלִיּוֹת, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת יִתְהַפֵּךְ לְהִתְקָרְבוּת כִּי אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְהִתְחַלְתָּ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הֲמוֹן קְדֻשָּׁתְךָ וְתֹקֶף חֶמְלָתְךָ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל כֵּן אֵין נָאֶה לְךָ לְעָזְבֵנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ וְכַאֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת גָּדְלְךָ וְטוּבְךָ עָלֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתְךָ, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, צַדִּיקֵי אֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לָנוּ מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וּמִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּמִזְּקֵנִים לִזְקֵנִים וְצַדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלֵינוּ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וַעֲדַיִן ל ֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ", כֵּן יִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְתַעַזְרֵנִי לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְעוֹלָם וָעֶד, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהֹוָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, זַכֵּנִי שֶׁיֻּפְקְחוּ עֵינַי וְלִבִּי וְאָזְנַי לִרְאוֹת וּלְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתֶךָ, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, וְתַעַזְרֵנִי לֵילֵךְ בָּהֶם תָּמִיד וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, וְאִם ל ֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי, וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְיַחֵד עַל יָדִי נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בִּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וְיִתְתַּקֵּן וְיֻשְׁלַם עַל יָדִי אָדָם הָעֶלְיוֹן לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, וְשָׁם יִהְיֶה נִכְלָל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְיִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" כִּי מַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַתָּה עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח "מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל" וְאַתָּה מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר וּמְיַחֵד שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד תַּכְלִית קְצֵה הַתַּחְתּוֹן מֵעִמְקֵי שְׁאוֹל עַד רוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים עַד תַּכְלִית קְצֵה הָעֶלְיוֹן מִנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה עַד נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ גַּם עָלַי, וְתַחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, חוֹמֵל דַּלִּים שׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת דָּבוּק בֶּאֱמֶת בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "כִּי ל ֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם, שׁוּבָה יְהֹוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 10 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־11 באוקטובר 2027, בשעה 18:12 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · יום כפור
יוֹם כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אות ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.