פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, א׳ בחשוון ה׳תשפ״ח · 1 בנובמבר 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ח׳ – אות ט׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזָאִי לְהַאי צִפָּרְתָּא, דַּהֲוֵי קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁהּ בָּרָקִיעַ. וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא, וּבָעֵינַן לְמֵיחַת לַאֲקוּרֵי נַפְשִׁין. נְפַק בְּרַת־קָלָא וְאָמַר לָן: לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא, דִּנְפַלָא לֵהּ חֲצִינָא לְבַר־נַגָּרָא הָכָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטֵי לְאַרְעָא. וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישָׁא מַיָּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפָא מַיָּא. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי זִיז שָׂדַי הוּא, דִּכְתִיב: וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: צִפָּרְתָּא זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין הָאָדָם, שֶׁהוּא נִתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וְנוּקְבִין, וּבֵין הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא (במ"ר ויקרא טז, ובערכין טז:) עַל מְצֹרָע שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא שְׁנֵי צִפֳּרִים, יָבוֹא פַּטָּטַיָּא וִיכַפֵּר עַל פַּטָּטַיָּא. וְזֶהוּ: דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא – כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר לוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם תְּשׁוּבָה, הוּא לִפְעָמִים בִּבְחִינַת (רות ג׳:ז׳): וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב – שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר בָּאָדָם, שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר צִפַּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא. מַיָּא הוּא בְּחִינַת הָאָדָם, שֶׁנִּתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וּמַיִּין נוּקְבִין כַּיָּדוּעַ, וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא, קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ, אֵצֶל הָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, כְּדֵי לְהָאִיר לוֹ, בִּבְחִינַת וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא כַּנַּ"ל. וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא – הַיְנוּ שֶׁהֵבִינוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְדִבּוּר אֶלָּא עַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּעֵינָיו אֶפֶס וָאַיִן. וְזֶהוּ: לֵית מַיָּא – שֶׁהָאָדָם יַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאַיִן. וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי – לְשׁוֹן שִׁפְלוּת, הַיְנוּ לִהְיוֹת שָׁפָל וְעָנָו. אַךְ שֶׁהָיָה לְאַקוּרֵי נַפְשִׁין – לְשׁוֹן (ישעיהו י״ג:י״ב): אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז, הַיְנוּ שֶׁהָיָה הָעֲנָוָה בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת, כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִין גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת, עַל כֵּן הֵם עֲנָוִים, בִּשְׁבִיל לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל־יְדֵי הָעֲנָוָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲנִיווּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת. וְזֶהוּ: וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי – לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים, לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין – כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִהְיֶה יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים, כִּי הַגַּאֲוָה מְבֻזָּה מְאֹד. נְפַק בְּרַת־קָלָא וְאָמַר, לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא – לָא תְּחוּתוּ לִהְיוֹת שְׁפָלִים בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין – שֶׁהִזְהִירָם הַבַּת־קוֹל שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד, כִּי זֶה עֲנִיווּת הִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת. דִּנְפַלָּה חֲצִינָא לְבַר־נַגָּרָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטְיָא לְאַרְעָא – שֶׁהַבַּת־קוֹל הוֹדִיעָה לָהֶם שֹׁרֶשׁ הַגַּדְלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ עַד קָצֶה אַחֲרוֹן, וְלָא יְחוּתוּ לְהָכָא – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ד):
מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ; הַיְנוּ שֶׁהוֹדִיעָה לָהֶם, שֶׁהַגַּדְלוּת הוּא מִנְּפִילוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַגַּאֲוָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ג:א׳): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. וְזֶה: דִּנְפַלָא חֲצִינָא – בְּחִינַת לְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קכט): וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. בַּר נַגָּרָא – זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, וּכְמַאֲמַר (חולין ס.): אֱלֹקֵיכֶם נַגָּר הוּא. מִנְּפִילַת הַלְּבוּשׁ הַזֶּה נִתְהַוָּה הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ"ם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין פח.): לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ בָּהּ שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ"ם; וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא עַכּוּ"ם בִּלְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:י״ג): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת; כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת, הוּא מִנְּפִילַת הִתְפָּאֲרוּתוֹ. וְזֶהוּ: הָא שְׁבַע שְׁנִין – זֶה בְּחִינַת הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, כִּי עַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ – הַכֹּל עַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא – הַיְנוּ, לֹא תֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא, מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים, בְּחִינַת רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה (דברים ז׳:י״ז), שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא – שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים (תהילים כ״ט:ג׳); עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת, כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. כָּל זֶה הוֹדִיעָה לָהֶם הַבַּת־קוֹל, גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהַגַּדְלוּת עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כַּנַּ"ל, וְאָז כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְאָז זוֹכִין לַדִּבּוּר הַמֵּאִיר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל. אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה, לְשַׁבֵּר הַגַּדְלוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְשֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת – הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַב אָשֵׁי:
הַאי זִיז שָׂדַי הוּא – הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְצִפַּרְתָּא, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין מַיָּא לָרָקִיעַ כַּנַּ"ל, כִּי זִיז הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ"ל. כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ־רַבָּה (ב"ר פרשה יט, ויק"ר פרשה כב): עוֹף אֶחָד יֵשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׂ אֶת כְּנָפָיו הוּא מַחֲשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְזִיז שְׁמוֹ; וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ, שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדַי – זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה: אֲנִי ה' – יִחוּדָא עִלָּאָה, הוּא שְׁמִי – יִחוּדָא תַּתָּאָה; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן – זֶה בְּחִינַת כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים – זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי – הַכֹּל כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות כ״ז
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
אף־על־פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' – להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה', כי עיקר הוא העשייה, ללמוד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפוך לבו לפניו יתברך וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה', אף־על־פי־כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה – אל תהי נבהל מפני זה לאמר: ״מתי אוכל לקיים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כולם״, כי צריך לבל יהיה מבוהל לחטוף הכל בבת אחת, רק לילך בנחת בהדרגה מעט־מעט. ולא שיהא מבוהל ומבולבל שרוצה לקיים ולחטוף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי; כמו שיש בשרפה חס ושלום – שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין. רק צריך לנהוג בהדרגה בנחת מעט־מעט.
ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה', מה לעשות, אונס רחמנא פטריה (בבא קמא דף כה:). וירגיל עצמו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך, כי ההשתוקקות והכיסופין בעצמם הם דברים גדולים מאד, ורחמנא לבא בעי (סנהדרין קו, ב). ויש בענין זה כמה שיחות וספורים יפים ששמענו, שהם עצות גדולות טובות מאד להרגיל עצמו בעבודתו יתברך, אך אי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב; והמשכיל החפץ באמת, יבין קצת:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
ומלבד כל זה העיקר היה מה שהיה מתפלל מעצמו, דהינו: מה שהיה רגיל לדבר מלבו לפני השם יתברך בלשון אשכנז, שהיה מתפלל וטוען לפני השם יתברך בכמה וכמה מיני טענות ותחנות ובקשות שאמר מדעתו ומלבו כנ"ל שיזכהו השם יתברך לעבודתו. וזהו העיקר מה שהועיל לו לזכות למה שזכה, כך שמענו מפיו הקדוש בפרוש.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ל״ז
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
כְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ (לז) מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְתֵדַע שֶׁבַּאֲנָחָה שֶׁנֶּאֱנָח עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ בִּרְיָה חֲדָשָׁה. כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נָח מֵהַנְּשִׁימָה כִּי בְּכָל עֵת הוּא מַנְשִׁים הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא הֶבֶל וּמַכְנִיס הֶבֶל וְזֶה עִקַּר חִיּוּתוֹ, וְהֶבֶל הַזֶּה יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה. יֵשׁ הֶבֶל טוֹב שֶׁל הַצַּדִּיק וְיֵשׁ הֶבֶל רָע שֶׁל הָרָשָׁע, וְהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ בְּכָל עֵת הֶבֶל מֵהַקְּדֻשָּׁה וְהָרָשָׁע מַמְשִׁיךְ הֶבֶל מֵהַטֻּמְאָה. נִמְצָא כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיַּפְסִיק הֶבֶל הָרָע מִלָּבוֹא בּוֹ. בְּכֵן יַעֲשֶׂה כָּךְ יֵאָנַח, וַאֲנָחָה הוּא שֶׁמַּאֲרִיךְ הֶבֶל בְּבִיאָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ וּמַמְשִׁיךְ הַהֶבֶל בְּהוֹסָפָה. וַהֲוֵי הַהוֹסָפָה כְּמוֹ תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, הַיְנוּ כְּמוֹ מִיתָה. כְּמוֹ שֶׁקֹּדֶם מִיתָה נִתּוֹסָף בָּאָדָם הָרוּחַ, וְאַחַר־כָּךְ מֵת וְהוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ הָרוּחַ, כֵּן כְּשֶׁנֶּאֱנָח נִתּוֹסֵף בּוֹ הַהֶבֶל וְאַחַר כָּךְ נִפְסָק מִן הַהֶבֶל, הַיְנוּ שֶׁמַּתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִקַּו הַהֶבֶל הַטֻּמְאָה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְקַו הַהֶבֶל הַטָּהוֹר. וּמְקַבֵּל הֶבֶל וְחִיּוּת מֵהֶבֶל הַטָּהוֹר. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי אֲנָחָה שֶׁנֶּאֱנָח עַל עֲווֹנוֹתָיו מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ הַטֻּמְאָה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב מֵהַטֻּמְאָה לְהַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וְגַם הַגּוּף נַעֲשֶׂה חָדָשׁ, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת נח): אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה גּוּף חָדָשׁ. וְזֶה פֵּרוּשׁ (קֹהֶלֶת ח): "יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" וְכוּ'. הַיְנוּ יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וְזֶה מֵחֲמַת הַהֶבֶל, הַיְנוּ שֶׁתּוֹהִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים וְנֶאֶנְחוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְעַל־יְדֵי אַנְחוֹתֵיהֶם נִפְסְקוּ מִשֹּׁרֶשׁ הֶבֶל הַטָּהוֹר וְנִתְקַשְּׁרוּ לַהֶבֶל הַטָּמֵא וְהֶבֶל הַזֶּה הֶחְטִיאָם. וְהוּא הַדִּין לְהֶפֶךְ מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים מִצְווֹת גְּדוֹלוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים גַּם זֶה הָבֶל הַיְנוּ גַּם זֶה מֵחֲמַת הַהֶבֶל. הַיְנוּ מֵחֲמַת אֲנָחָה שֶׁנֶּאֶנְחוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְעַל־יְדֵי אֲנָחָה קָשְׁרוּ עַצְמָן לַהֶבֶל הַטּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ אוֹת בְּאוֹת מִמַּה שֶּׁכָּתַב בְּעֵת יַלְדוּתוֹ
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · בנים · חלק ראשון · אות י״א – אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
יא. לִפְעָמִים מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, וּכְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בָּנִים, הוּא מֵת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. בַּעֲווֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. שִׁנּוּי מָקוֹם גּוֹרֵם לְבָנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. בָּנִים גְּדוֹלִים אֵינָם מֵתִים בַּעֲווֹן אֲבוֹתֵיהֶם, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מֵתִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. דְּאַכְלָא בִּשְׂרָא וְשַׁתְיָא חַמְרָא, הֲוֵי לֵהּ בָּנִים בְּרִיאִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲקֵבָהּ שֶׁל אִשָּׁה וּבְאִשְׁתּוֹ נִדָּה, הֲוֵי לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. הַדָּר עֶשֶׂר שָׁנִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֵין לוֹ בָּנִים, יוֹצִיא, שֶׁמָּא לא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם, וְיִהְיֶה לוֹ בָּנִים זְכָרִים, יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, וִיקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, וִיבַקֵּשׁ מִמִּי שֶׁהַבָּנִים שֶׁלּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ג׳ · אות א׳ – אות ב׳
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה ג - מחיגר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗- מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד קדֶם מוֹתוֹ קָרָא אֶת בָּנָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְצִוָּה אוֹתָם לְהַשְׁקוֹת אִילָנוֹת גַּם יֵשׁ לָכֶם רְשׁוּת לַעֲסֹק בִּשְׁאָר פַּרְנָסוֹת אֲבָל בָּזֶה תִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַשְׁקוֹת אִילָנוֹת אַחַר כָּךְ נִפְטַר הֶחָכָם וְהִנִּיחַ בָּנִים וְהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ וְהָיָה יָכוֹל לַעֲמד, רַק שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ וְהָיוּ אֶחָיו נוֹתְנִים לוֹ סִפּוּק דֵּי פַּרְנָסָתוֹ וְהָיוּ מַסְפִּיקִים אוֹתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן [שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ] מְקַבֵּץ עַל יָד עַל יָד מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאַר לוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ עַד שֶׁקִּבֵּץ סַךְ מְסֻיָּם וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ: לָמָּה לִי לְקַבֵּל הַסְפָּקָה מֵהֶם ? טוֹב שֶׁאַתְחִיל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְאַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יָעַץ בְּדַעְתּוֹ לִשְׂכּר לוֹ עֲגָלָה וְנֶאֱמָן וּבַעַל עֲגָלָה וְיִסַּע עִמָּהֶם לְלַיְפְּסִיק [עיר] וְיוּכַל לַעֲשׂוֹת הַמַשָּׂא וּמַתָּן, אַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמִּשְׁפָּחָה זאת, הוּטַב בְּעֵינֵיהֶם וְאָמְרוּ: לָמָּה לָנוּ לִתֵּן לוֹ הַסְפָּקָה ? טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה וְהִלְווּ לוֹ עוֹד מָעוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִנְהג הַמַשָּׂא וּמַתָּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ברית פגמו ותקונו · אות י׳ – אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 9% מהספר עד סוף היום
תַּאֲוַת נִאוּף הוּא רָע הַכּוֹלֵל, שֶׁכָּל הָרָעוֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת כְּלוּלִין בּוֹ. כִּי כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יֵשׁ לָהֶם אֲחִיזָה בְּרָע מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ אֵיזֶה מִדָּה רָעָה אוֹ תַּאֲוָה רָעָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לְאוֹתָהּ אֻמָּה, וְהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה וְשָׁם אֲחִיזָתָם. אֲבָל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא רָע הַכּוֹלֵל, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה נִתְקַבֵּץ וְנִתְאַסֵּף כָּל רָע וָרָע שֶׁל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, שֶׁהֵם הָרָע שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. וְכָל אֵלּוּ הָרָעוֹת נִבְעָרִים יַחַד וְנַעֲשָׂה מֵהֶם מְדוּרָה, וְזֶהוּ תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁבּוֹעֵר בָּאָדָם לְתַאֲוַת נִאוּף. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מִן הָאֻמּוֹת וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וּצְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִהְיוֹת פְּרוּשִׁים מִכָּל רָעוֹתֵיהֶם, דְּהַיְנוּ מִכָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לָנוּ כְּלָל, וּבִפְרָט מִתַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ לְבֵין הָעַכּוּ"ם, מַה שֶּׁאָנוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ מִנִּאוּף. כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִתַּאֲוָה זֹאת וּלְשָׁבְרָהּ. וְזֶה עִקַּר קְדֻשָּׁתֵנוּ כַּנַּ"ל: (לק"א סי' י"ט ג')
עִקַּר הַכְנָעַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶּׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי רִבּוּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ, הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ [כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת י"ג)[. רַק הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלִשְׁמֹר הַלָּשׁוֹן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם פּוֹגְמִים אֶת הַלָּשׁוֹן קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל מַכְנִיעִין רָע הַכּוֹלֵל כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ו · קטע ח׳ – קטע י״ד
כ־6 דק׳ · כ־650 מילים · 13% מהספר עד סוף היום
וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, מִיִּרְאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁלֹּא אִירָא וְאֶפְחַד מִשּׁוּם שַׂר וְאָדוֹן, וְלֹא מִשּׁוּם מִין חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד אִירָא וְאֶפְחַד וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי תָּמִיד לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְאֶזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהַשְׁלִים דַּעְתִּי בִּשְׁלֵמוּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, לְמַעַן אֵדַע מִמִּי אֶתְיָרֵא לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד וְיֻמְשַׁךְ הַיִּרְאָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֵיבָרַי בְּרַמַ"ח אֵיבָרַי וּבִשְׁסָ"ה גִידַי, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָלֵא אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת מִשִּׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה תָּמִיד וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְדַעַת שָׁלֵם בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גּדֶל פְּחִיתוּת וְשִׁפְלוּת וּפְגַם דַּעְתֵּנוּ כִּי דַּעְתֵּנוּ נִפְגְּמָה וְנִתְקַלְקְלָה מְאד עַל יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְגֻנּוֹת וּדְעוֹתֵינוּ הַמְבֻלְבָּלוֹת מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשֵׁנוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אָנָּא יְהוָה, מָלֵא רַחֲמִים, חֲמל עָלַי וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, לְמַעַן אֵדַע אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְאִירָא מִמְּךָ תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי וְתָאִיר עֵינַי בְּתוֹרָתֶךָ וְאֶזְכֶּה לִלְמד תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׂכֶל צַח וָזַךְ וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְלֹא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם מְבַלְבֵּל לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁעַת לִמּוּדִי בְּשׁוּם בִּלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחְשְׁבוֹת חוּץ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מֵהַבְלֵי עוֹלָם, הֵן בִּלְבּוּלִים וְעִרְבּוּבִים וְעַקְמוּמִיּוּת בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד בְּעַצְמוֹ, מִכֻּלָּם תַּצִּיל אוֹתִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַק אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ לְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, וְאֶזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, בְּשֵׂכֶל צַח וָזַךְ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל וְלִגְמר כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, וְלִלְמד אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עצֶם הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים שֶׁמְּעַרְבְּבִים וּמְסַבְּבִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת דַעְתִּי תָּמִיד וּבִפְרָט בְּעֵת לִמּוּדִי, עַד שֶׁלֹּא זָכִיתִי עַד הֵנָּה לִלְמד שָׁעָה קַלָּה בְּמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ בְּעֵת לִמּוּדִי דַּעְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת וּמְטרֶפֶת מְאד בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְעִרְבּוּבִים וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְעַקְמִימִיּוּת הַלֵּב, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן אֶבְרַח לְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי מֵהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת פִּזּוּר דַּעְתֵּנוּ, כִּי פָּגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ מְאד, וְזֶה יָמִים וְשָׁנִים אֲשֶׁר דַּעְתִּי מְפֻזֶּרֶת מְאד וּמְשׁוֹטֶטֶת בְּכָל עֵת בִּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים וּבְהִרְהוּרִים רָעִים וּבְכַמָּה מִינֵי פְּגָמִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵעצֶם בִּלְבּוּל עֲכִירַת הַדַּעַת יִכְלֶה הַזְּמַן וְכָל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, מָרַדְנוּ בָּהֶם וְלֹא קִיַּמְנוּם עַד שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים קִלְקַלְנוּ וּפָגַמְנוּ מְאד בְּכָל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ כְּבָר, וַאֲשֶׁר אַתָּה מְגַלֶּה לָנוּ וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּכָל עֵת עֵצוֹת יְשָׁרוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִבִּלְבּוּל וּפִזּוּר דַּעְתֵּנוּ כִּי לֹא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר כְּלָל לְקַיְּמָם עַד אֲשֶׁר נִתְבַּלְבְּלָה וְנִתְפַּזְּרָה דַּעְתֵּנוּ כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר וְלַעֲזב מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת, שׁוּב אֵין אָנוּ יְכוֹלִים כְּלָל לְהַחֲזִיק מַחְשְׁבוֹתֵינוּ בִּמְנוּחָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֲפִלּוּ זְמַן מוּעָט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֲמָן הָאֱמֶת, מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע תָּמִיד אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים עַכְשָׁו מִקְּדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמִשְּׁלֵמוּת הַדַּעַת, וּכְבָר כִּלִּינוּ שְׁנוֹתֵינוּ בְּהֶבֶל וָרִיק, בְּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּבְמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּפְגוּמוֹת מְאד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ מְאד וּפָגַמְנוּ בְּהַבְּרִית קדֶשׁ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִטְרַף וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ מְאד וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ נִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, כִּי קִלְקַלְנוּ וּפָגַמְנוּ בְּכָל הַדְּרָכִים וְהַשְּׁבִילִים שֶׁל הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, חֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד, הַיְגֵעָה מְאד, הַחֲלוּשָׁה מְאד, הָרְעֵבָה וּצְמֵאָה מְאד, הַמֻּנַּחַת בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנַּחַת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם הָרַחֲמָנוּת אֲשֶׁר עָלֵינוּ בָּעֵת הַזּאת, בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא בְּעמֶק הַגָּלוּת צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ הִרְחִיבוּ מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כְּלָל חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָזְרֵנוּ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָנֵּנוּ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ נִזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, אַחַר שֶׁנִּאַצְנוּ עֲצוֹתֶיךָ הָעֶלְיוֹנוֹת וּמָרַדְנוּ נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 32
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 9% מהספר עד סוף היום
וְאָמַר אֲשֶׁר עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ הָרָע הוּא רַק הַתְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְעַל־יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מְנַצֵּחַ הַרְבֵּה, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ב' וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע בְּוַדַּאי הָיוּ צְרִיכִין לְקַיֵּם אֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע וּבַקָּשָׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם מְעַט הַדִּבּוּרִים שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְדַבֵּר לְפָנָיו מִתּוֹךְ עֹצֶם דָּחְקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ בְּאֵיזֶה פַּעַם בַּיּוֹם וְנוֹשֵׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וּפוֹרֵשׂ כַּפָּיו לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ גַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכַמְבֹאָר גַּם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק עַל פָּסוּק תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף כַּמָּה וְכַמָּה יָקָר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלַּת הֶעָנִי אֲפִלּוּ הֶעָנִי הַמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים עַל חֶסְרוֹן פַּרְנָסָתוֹ וְכַיּוֹצֵא עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות כט – אות ל
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 9% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, כִּי גַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם צַדִּיק, כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶה הַכֹּחַ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת וּלְהָרִים אֶת אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם וּלְגַלּוֹת לָהֶם, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְעִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לְאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ וְכוּ' (שָׁם ז):
כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ וְלִפְעָמִים נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת מְגֻנִּים מְאֹד שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים וְזָרִים מְאֹד וּלְבִלְבּוּלִים רַבִּים וְלִבּוֹ סְחַרְחַר, שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת לִבּוֹ בְּעַקְמִימוּת וּלְבִלְבּוּלִים עֲצוּמִים (עֶס פַאר דְּרֵייט דָּאס הַארְץ).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות יח
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 11% מהספר עד סוף היום
עִקַּר כְּלַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָה הוּא אֱמוּנַת־חֲכָמִים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנַת־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים גַּם אֱמוּנָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת (שָׁם אוֹת י"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'א · מכתב לד · פסקה 4 – פסקה 5
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 10% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ד' וַיֵּשֶׁב תקצ"א.
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק, נֵרוֹ יָאִיר.
אֲהוּבִי בְּנִי כְּבָר, שָׁמַעְתָּ מְעַט מֵאֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהִנֵּה אָנֹכִי כְּבָר הִקְדַּמְתִּי עַצְמִי בְּיוֹם א' וְהוֹדַעְתִּיךָ מִזֶּה מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁמָע אֶצְלְכֶם קוֹל הָרַעַשׁ הַזֶּה, אַךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ מִתְעַכְּבִים הַמִּכְתָּבִים בְּבֵית רַבִּי פִּינְחָס. וּבְשָׁעָה זֹאת הָיִיתִי בְּעַצְמִי בְּבֵית רַבִּי פִּינְחָס אוֹדוֹת עִנְיָן אַחֵר, וּבְתוֹךְ זֶה שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אוֹדוֹת הָאִגֶּרֶת מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ, וּמֵאִתְּךָ אֵלַי, וְהֵשִׁיב שֶׁגַּם הָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְבֵיתִי בְּיוֹם א' עֲדַיִן בְּיָדוֹ, וְעָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם. וְכֵן הָיָה בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר כַּאֲשֶׁר כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ. וְהִנֵּה הַכֹּל לְטוֹבָה כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁנִּתְעַכְּבוּ הָאִגְּרוֹת בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר וְלֹא בָּאתֶם הֵנָּה, וְעַתָּה תְּשַׁעֵר בְּדַעְתְּךָ גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַפַּחַד וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיָה לָנוּ אִם הֱיִיתֶם אַתֶּם גַּם כֵּן בְּכָאן, וּבִפְרָט שֶׁהַכֹּל הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עַל יֶדְכֶם חַס וְשָׁלוֹם, בָּרוּךְ הָעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ שֶׁסִּבֵּב בְּרַחֲמָיו שֶׁנִּתְעַכַּבְתֶּם בְּבֵיתְכֶם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמָרְכֶם לָעַד.
וְדַע בְּנִי כִּי בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת בְּמִשְׁפָּט, כִּי בְּיוֹם ב' בְּעֵת מִנְחָה נִפְטַר רַבִּי שְׁמוּאֵל זַ"ל, וְשָׁבַק לוֹ חַיִּים, מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה, הוֹי אָחִי, הָרַחֲמָן הוּא יִגְדֹּר פִּרְצוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְיִתֵּן לָנוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי כִּי תּוֹדָה לָאֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ [שֶׁ]כַּוָּנָתִי רְצוּיָה לַשָּׁמַיִם בְּכָל הָעֵסֶק הַזֶּה, כִּי לֹא הָיָה לִי שׁוּם עֵסֶק שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם עִמּוֹ זַ"ל; כִּי אִם מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵיתִי, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁיַּעֲמֹד לוֹ לָנֶצַח שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אֶצְלֵנוּ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין וְכוּ' וְכוּ', וְגַם כָּל כַּוָּנָתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, וּבְוַדַּאי הוּא לוֹ לְטוֹבָה נִצְחִית כָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנִּי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִפִּי הַסָּבָא דְּסָבִין נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זַ"ל. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ בְּמִכְתָּבִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּגֹדֶל הַצָּרָה וְהַפַּחַד הָיִיתִי מִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְכוּ', בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה וְנָתַן לָנוּ כֹּחַ לִסְבֹּל כָּל זֶה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל הַפַּחַד שֶׁהָיָה בְּכָאן, כִּי הַדָּאקְטִיר הָיָה בְּכָאן בְּיוֹם א' אַף שֶׁלֹּא קָרִיתִי אוֹתוֹ וְרָצוּ לִסְגֹּר בֵּיתִי חַס וְשָׁלוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל עָלַי, כִּי רַבִּים מֵאוֹהֲבַי אָמְרוּ שֶׁהָיָה רָאוּי לִסְגֹּר חַס וְשָׁלוֹם רַק מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֵצֶל שְׁכֵנִי רַבִּי יוֹנָה נִפְטָר בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְלֹא סָגְרוּ אֶת בֵּיתוֹ, עַל כֵּן חָמְלוּ עָלַי גַּם כֵּן, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וּפְחָדִים עֲצוּמִים בָּזֶה, אַךְ הַכֹּל הָיָה בְּחֶסֶד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לֹא הִנִּיחַ לְצַעֵר אוֹתִי הַרְבֵּה, כִּי חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלַי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר. וְהִנֵּה תּוֹדָה לָאֵל בְּבֵיתִי חַיִּים וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כָּעֵת מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֵין מֵהָרָאוּי שֶׁתָּבוֹא תֵּכֶף לְפֹה, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַנָּכוֹן שֶׁתָּבוֹא לְכָאן אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁתַּחֲקֹר תְּחִלָּה אִם מַנִּיחִין לִכְנֹס לְפֹה אַנְשֵׁי טוּלְטְשִׁין, כִּי אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי יִסּוּרִין מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִנֵּה אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מֵאַהֲבָתְךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַכֹּל בַּאֲרִיכוּת, וְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּהַצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה, וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּים אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פֹּה אֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל בַּאֲרִיכוּת. אוּלַי תִּשְׁמַע וְתָבִין חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲפִלּוּ בְּעֵת צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן. שֶׁהוּא עִנְיַן בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָה יֵשׁ כַּמָּה הַרְחָבוֹת, וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בָּזֶה הַרְבֵּה, וּבָעִתִּים הַלָּלוּ הֶחֱיֵיתִי עַצְמִי בָּזֶה הַרְבֵּה, בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרַנִי; וַאֲנִי חָזָק עַתָּה בְּדַעְתִּי, תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל דְּבָרֵינוּ שֶׁקִּבַּלְנוּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה. וַאֲנִי כָּל יְמֵי חֶלְדִּי אֲיַחֵל לְהוֹדִיעַ וּלְהַשְׁמִיעַ, לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ, אֶת כָּל טוּב גִּנְזֵי אוֹצְרֵי אוֹצָרוֹת שֶׁל חַיִּים נִצְחִיִּים אוֹצְרֵי יִרְאַת שָׁמַיִם אֲשֶׁר הִצְפִּין אֶצְלִי עֶצֶם הַיִּרְאָה עֶצֶם הַחַיִּים עֶצֶם הַטּוֹב הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְכוּ', כִּי מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל הָאָדָם, כַּמָּה וְכַמָּה הִצְלִיחַ בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכֵי הָאֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וּבִפְרָט בַּמֶּה שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת וּבַמֶּה שֶׁהָיָה עַל צִיּוּן שֶׁלּוֹ הַקָּדוֹשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 15
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
וַאֲבִישׁוּר. אַחְבָּן. מוֹלִיד. סֶלֶד. וְאַפָּיִם. יִשְׁעִי. שֵׁשָׁן. אַחְלָי. יֶתֶר. וְיוֹנָתָן. פֶּלֶת. וְזָזָא. עַתָּי. נָתָן. זָבָד. אֶפְלָל. עוֹבֵד. יֵהוּא. עֲזַרְיָה. חָלֶץ.
אֶלְעָשָׂה. סִסְמָי. שַׁלּוּם. יְקַמְיָה. אֱלִישָׁמָע. מֵישָׁע. מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן. קֹרַח. וְתַפֻּחַ. וְרֶקֶם. וָשָׁמַע. רַחַם אֲבִי יָרְקְעָם. שַׁמָּי. מָעוֹן. חָרָן. מוֹצָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ט״ו · סעיף י׳ – סעיף ה׳
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
אִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת רַק מִנְיָן מְצֻמְצָם, אָסוּר לְכָל אֶחָד מֵהֵם לָצֵאת, וְעַל הַיּוֹצֵא נֶאֱמָר וְעוֹזְבֵי ה' יִכְלוּ. אֲבָל אִם יִשָּׁאֲרוּ עֲשָׂרָה, יְכוֹלִים הַיְתֵרִים לָצֵאת, אִם כְּבָר שָׁמְעוּ בָּרְכוּ, וּקְדֻשָּׁה וְהַקַּדִּישִׁים עַד לְאַחַר עָלֵינוּ. וּבְדִיעֲבַד אִם לֹא נִשְׁאֲרוּ עֲשָׂרָה, יְכוֹלִין לִגְמֹר גַּם בְּלֹא עֲשָׂרָה (רַק שֶׁיִּהְיוּ רֹב מִנְיָן) אֵת הָעִנְיָן שֶׁהִתְחִילוּ בַּעֲשָׂרָה, וְאִם הִתְחִיל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לַחְזֹר אֵת הַתְּפִלָּה, גּוֹמֵר הַחֲזָרַת כָּל הַתְּפִלָּה וְאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה, וְגַם אוֹמֵר אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בִּבְרָכָה וְכוּ', אֲבָל אֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֵת כַּפֵּיהֶם, וְגַם אֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ לְאַחַר הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כִּי הֵמָּה עִנְיָנִים אֲחֵרִים (כָּךְ כָּתַב הַפְּרִי חָדָשׁ וְעוֹד מֵהָאַחֲרוֹנִים ז"ל) וְאִם הִתְחִילוּ לִקְרֹת בַּתּוֹרָה בַּעֲשָׂרָה, וְיָצְאוּ מִקְּצָתָן, גּוֹמְרִין אֶת הַקְּרִיאָה, אֲבָל אֵין מוֹסִיפִין, וְגַם אֵין קוֹרִין לְמַפְטִיר, אֶלָּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּמִנְיַן הַקְּרוּאִים, קוֹרֵא אֵת הַהַפְטָרָה בְּלֹא בְּרָכוֹת. (נ"ה קמ"ג)
הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָגוּן, שֶׁנֶּאֶמַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ, וְאָמְרוּ רז"ל זֶה שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵיזֶה הָגוּן, זֶה שֶׁהוּא רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, וּפִרְקוֹ נָאֶה, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע אֲפִלּוּ בְּיַלְדוּתוֹ, וְשֶׁהוּא עָנָו וּמְרֻצֶּה לַקָּהָל, שֶׁיַסְכִּימוּ לִתְפִלָּתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה וְקוֹל עָרֵב, שֶׁמּוֹשֵׁךְ הַלֵּב, וְרָגִיל לִקְרֹת בְּתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַפְּסוּקִים שֶׁבַּתְּפִלָּה סְדוּרִים בְּפִיו, וְאִם אֵין מוֹצְאִין מִי שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, יִבְחֲרוּ אֵת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם בְּחָכְמָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
אֵין לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַתֵּבָה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַקָּהָל וְכָל מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, מֵחֲמַת אַלָּמוּת וְגֵאוּת, אֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'.
אֵין מְמַנִּין לִשְּׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, אֲבָל בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא, כָּל שֶׁהוּא בֶּן י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, יָכוֹל לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה.
קְרִיאַת שְׁמַע וּשָׁלֹשׁ בִּרְכוֹתֶיהָ שֶׁהֵן: יוֹצֵר אוֹר, אַהֲבָה רַבָּה, אֱמֶת וְיַצִּיב, (וְכֵן בְּמַעֲרִיב קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ) הֵן חֲמוּרִים יוֹתֵר מִפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְהֵן נֶחְלָקִים לִפְרָקִים, וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים, בֵּין יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת לְאַהֲבָה רַבָּה, בֵּין הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּאַהֲבָה, לִשְׁמַע יִשְֹרָאֵל, בֵּין וּבִשְׁעָרֶיךָ לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין עַל הָאָרֶץ לְוַיֹאמֶר.
בֵּין הַפְּרָקִים מֻתָּר לוֹמַר אָמֵן, עַל כָּל בְּרָכָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּמֻתָּר לַעֲנֹת לִקְדֻשָּׁה וּלְקַדִּישׁ וּלְבָרְכוּ, אֲבָל בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לֹא יֹאמַר וְגַם אִם שׁוֹמֵעַ שֶׁהַקָּהָל אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע. לֹא יֹאמַר עִמָּהֶם אֶת הַפָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא יֹאמַר מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר בְּקוֹל רָם כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים הַקָּהָל שְׁמַע יִשְֹרָאֵל, שֶׁיְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ קוֹרֵא עִמָּהֶם. (ס"ה ס"ו ופרמ"ג סִימָן נ"א ומג"א סִימָן רל"ו)
בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, אֵינוֹ עוֹנֶה אָמֵן רַק אַחַר בִּרְכַּת הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, וְאַחַר בִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, וּבְקַדִּישׁ יֹאמַר: אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, וּכְשֶׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן, יֹאמַר גַּם כֵּן אָמֵן, וּשְׁאָר אָמֵנִים שֶׁבְּקַדִּישׁ לֹא יַעֲנֶה, שֶׁאֵינָם מֵעִקַּר הַקַּדִּישׁ, וּבִקְדֻשָּׁה יִשְׁתֹּק וְיִשְׁמַע מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְיֹאמַר עִם הַקָּהָל קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְיִשְׁתֹּק וְיֹאמַר עִם הַקָּהָל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ, וְיוֹתֵר לֹא יֹאמַר, שֶׁאֵינוֹ מֵעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְאִם שׁוֹמֵעַ בָּרְכוּ, בֵּין מִן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בֵּין מִן הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה, עוֹנֶה בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד וְגַם אָמֵן, שֶׁאַחַר בִּרְכוֹת הָעוֹלֶה, וְאִם הַקָּהָל אוֹמְרִים מוֹדִים, יִשְׂחֶה גַּם כֵּן. וְיֹאמַר מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וְלֹא יוֹתֵר, וְאִם שׁוֹמֵעַ קוֹל רַעַם יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָר לוֹ גַּם כֵּן לְהַפְסִיק וּלְבָרֵךְ וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא יַפְסִיק בָּזֶה. (בכור שור).
אֵלּוּ הַהַפְסָקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁמֻּתָּר לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, אִם הוּא בַּבְּרָכוֹת, יְכַוֵּן שֶׁיְהֵא הַהֶפְסֵק הֵיכָא דְּסָלִיק עִנְיָנָא, וְאִם הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, יְכַוֵּן שֶׁיְהֵא הַהֶפְסֵק בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק, וְאִם אִי אֶפְשָׁר מֻתָּר לוֹ לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, וְיַתְחִיל אַחַר כָּךְ מִתְּחִלַּת הַפָּסוּק.
מַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁמֻּתָּר לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק לִדְבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, אֵינוֹ הַדִּין בַּפָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי בָּהֶם אָסוּר לְהַפְסִיק בְּכָל עִנְיָן, וַאֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יַפְסִיק לְהָשִׁיבוֹ, וּבֵין אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם לֶאֱמֶת וְיַצִּיב גַּם כֵּן לֹא יַפְסִיק כְּלָל מִשּׁוּם דִּכְתִיב בַּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֱמֶת לְכָךְ אֵין מַפְסִיקִין בֵּין אֱלֹהֵיכֶם לֶאֱמֶת, וְנָכוֹן לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק, עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר, גַּם תֵּבַת וְיַצִּיב, (לְפִי שֶׁגַּם הוּא לְשׁוֹן אֱמֶת) וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לְהַפְסִיק, כְּמוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּאֶמְצַע פֶּרֶק (דִּין לִשְׁאֹל בְּשָׁלוֹם וּלְהָשִׁיב שָׁלוֹם, בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין מַקְפִּידִין, וְאֵין לְהַפְסִיק בָּזֶה אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים) (סִימָן ס"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ו
וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, מִיִּרְאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁלֹּא אִירָא וְאֶפְחַד מִשּׁוּם שַׂר וְאָדוֹן, וְלֹא מִשּׁוּם מִין חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד אִירָא וְאֶפְחַד וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי תָּמִיד לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְאֶזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהַשְׁלִים דַּעְתִּי בִּשְׁלֵמוּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, לְמַעַן אֵדַע מִמִּי אֶתְיָרֵא לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד וְיֻמְשַׁךְ הַיִּרְאָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֵיבָרַי בְּרַמַ"ח אֵיבָרַי וּבִשְׁסָ"ה גִידַי, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָלֵא אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת מִשִּׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה תָּמִיד וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְדַעַת שָׁלֵם בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גּדֶל פְּחִיתוּת וְשִׁפְלוּת וּפְגַם דַּעְתֵּנוּ כִּי דַּעְתֵּנוּ נִפְגְּמָה וְנִתְקַלְקְלָה מְאד עַל יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְגֻנּוֹת וּדְעוֹתֵינוּ הַמְבֻלְבָּלוֹת מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשֵׁנוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אָנָּא יְהוָה, מָלֵא רַחֲמִים, חֲמל עָלַי וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, לְמַעַן אֵדַע אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְאִירָא מִמְּךָ תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי וְתָאִיר עֵינַי בְּתוֹרָתֶךָ וְאֶזְכֶּה לִלְמד תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׂכֶל צַח וָזַךְ וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְלֹא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם מְבַלְבֵּל לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁעַת לִמּוּדִי בְּשׁוּם בִּלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחְשְׁבוֹת חוּץ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מֵהַבְלֵי עוֹלָם, הֵן בִּלְבּוּלִים וְעִרְבּוּבִים וְעַקְמוּמִיּוּת בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד בְּעַצְמוֹ, מִכֻּלָּם תַּצִּיל אוֹתִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַק אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ לְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, וְאֶזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, בְּשֵׂכֶל צַח וָזַךְ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל וְלִגְמר כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, וְלִלְמד אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עצֶם הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים שֶׁמְּעַרְבְּבִים וּמְסַבְּבִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת דַעְתִּי תָּמִיד וּבִפְרָט בְּעֵת לִמּוּדִי, עַד שֶׁלֹּא זָכִיתִי עַד הֵנָּה לִלְמד שָׁעָה קַלָּה בְּמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ בְּעֵת לִמּוּדִי דַּעְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת וּמְטרֶפֶת מְאד בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְעִרְבּוּבִים וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְעַקְמִימִיּוּת הַלֵּב, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן אֶבְרַח לְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי מֵהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת פִּזּוּר דַּעְתֵּנוּ, כִּי פָּגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ מְאד, וְזֶה יָמִים וְשָׁנִים אֲשֶׁר דַּעְתִּי מְפֻזֶּרֶת מְאד וּמְשׁוֹטֶטֶת בְּכָל עֵת בִּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים וּבְהִרְהוּרִים רָעִים וּבְכַמָּה מִינֵי פְּגָמִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵעצֶם בִּלְבּוּל עֲכִירַת הַדַּעַת יִכְלֶה הַזְּמַן וְכָל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, מָרַדְנוּ בָּהֶם וְלֹא קִיַּמְנוּם עַד שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים קִלְקַלְנוּ וּפָגַמְנוּ מְאד בְּכָל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ כְּבָר, וַאֲשֶׁר אַתָּה מְגַלֶּה לָנוּ וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּכָל עֵת עֵצוֹת יְשָׁרוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִבִּלְבּוּל וּפִזּוּר דַּעְתֵּנוּ כִּי לֹא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר כְּלָל לְקַיְּמָם עַד אֲשֶׁר נִתְבַּלְבְּלָה וְנִתְפַּזְּרָה דַּעְתֵּנוּ כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר וְלַעֲזב מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת, שׁוּב אֵין אָנוּ יְכוֹלִים כְּלָל לְהַחֲזִיק מַחְשְׁבוֹתֵינוּ בִּמְנוּחָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֲפִלּוּ זְמַן מוּעָט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֲמָן הָאֱמֶת, מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע תָּמִיד אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים עַכְשָׁו מִקְּדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמִשְּׁלֵמוּת הַדַּעַת, וּכְבָר כִּלִּינוּ שְׁנוֹתֵינוּ בְּהֶבֶל וָרִיק, בְּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּבְמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּפְגוּמוֹת מְאד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ מְאד וּפָגַמְנוּ בְּהַבְּרִית קדֶשׁ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִטְרַף וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ מְאד וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ נִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, כִּי קִלְקַלְנוּ וּפָגַמְנוּ בְּכָל הַדְּרָכִים וְהַשְּׁבִילִים שֶׁל הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, חֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד, הַיְגֵעָה מְאד, הַחֲלוּשָׁה מְאד, הָרְעֵבָה וּצְמֵאָה מְאד, הַמֻּנַּחַת בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנַּחַת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם הָרַחֲמָנוּת אֲשֶׁר עָלֵינוּ בָּעֵת הַזּאת, בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא בְּעמֶק הַגָּלוּת צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ הִרְחִיבוּ מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כְּלָל חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָזְרֵנוּ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָנֵּנוּ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ נִזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, אַחַר שֶׁנִּאַצְנוּ עֲצוֹתֶיךָ הָעֶלְיוֹנוֹת וּמָרַדְנוּ נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״א · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 31 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ בחשוון): נח
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־1 בנובמבר 2027, בשעה 16:50 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.