הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, ט׳ בכסלו ה׳תשפ״ח · 9 בדצמבר 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״א – אות י״ב
כ־7 דק׳ · כ־670 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״איא אַךְ כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִמַּדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע זֶה לְמַדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז ד:): לֹא הָיָה דָוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ'; לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם מִכְשׁוֹל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶה (ישעיהו ג׳:ו׳): וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ – אֵלּוּ דִּבְרֵי־תּוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם (שבת קכ גיטין מג). דִּבְרֵי־תּוֹרָה הֵם בְּחִינוֹת הַדִּבּוּרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נִסְתָּר, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל. עוֹמֵד עֲלֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כִּי אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:), וְלַעֲשׂוֹת מֵהַדִּבְרֵי־תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, יִהְיֶה נַעֲשֶֹׁה מִמֶּנּוּ בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעֲמִידָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲלֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינוֹת עֲמִידָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה יִהְיֶה לוֹ נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל; וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם, כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה, שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל. וְזֶה (ירמיהו נ׳:כ׳): בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ; כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲוֹנוֹת, כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה. וְזֶהוּ: וְאֵינֶנּוּ, כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲוֹנוֹת נִכְלָלִין בְּאַיִן, הַיְנוּ בְּאֵין־סוֹף, שֶׁשָּׁם הָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַנַּ"ל. וְזֶה (הושע י״ד:ב׳): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ', כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״בוְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אבות פ"ה): יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁמַּזְהִיר עַל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְתֵכֶף וּמִיָּד מְבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הַפְּגָם וְהָאִסּוּר שֶׁל הָעַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וְכוּ'. וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְעַזּוּת בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר; וּמִצַּד אַחֵר הָעַזּוּת רַע מְאֹד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה (מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא עַז־פָּנִים כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּעֵיז פָּנִים נֶגֶד יִרְאֵי ה' וְכַיּוֹצֵא), שֶׁזֶּה הָעַזּוּת רַע מְאֹד, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם. וְאִם כֵּן, נָפַל פּוּתָא בְּבֵירָא, כִּי אֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג – עַל זֶה בִּקֵּשׁ הַתַּנָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה וְכָל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה: מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לִתְפִלָּה זֹאת לְהַקּוֹדֵם, וְגַם אֵין דֶּרֶךְ הַמִּשְׁנָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב), הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הָעַזּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, רַק שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יָדָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעַזּוּת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ"ל. אַךְ לָבוֹא לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע – שֶׁעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶׂה, מִתּוֹרַת ה' – תּוֹרָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקֵנוּ, שֶׁהוּא הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּתוֹרָתֶךָ – הַיְנוּ תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאַיִן כַּנַּ"ל, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה', בְּחִינַת נִשְׁמָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּבשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן; כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת, כִּי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ"ל, וּלְחֶדְוַת ה' זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ"ל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל, וְיִרְאָה הִיא בֹּשֶׁת, יָרֵא בּשֶׁת, נִמְצָא שֶׁזֶּה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּשֶׁת. וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן, כִּי הָעַזּוּת הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בּשֶׁת, הוּא בְּחִינַת עֵדֶן, בְּחִינַת עֵדֶן עִלָּאָה וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֹּאת, הִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ' כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ״א
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות נ״א · חלק 4 מתוך 8 (חלוקת האתר)אדרבא להפך כשרודף אחר עסקי עולם הזה ורחוק מעבודתו יתברך, זהו מופקר באמת. אך אף על פי כן אפילו מה שנקרא אצל העולם הפקרות, דהיינו מי שמפקיר כל עסקי עולם הזה מכל וכל ועוסק רק בעבודת ה' שזהו אצל העולם הפקרות, גם זה אין צריכים כי יכולים להיות איש כשר בלי הפקרות. את זה תקבלו מאתי שלא להניח עצמו להעולם להטעות. שלא יטעה אותו העולם כי לא נמצא אחד שיהיה לו קץ וסוף טוב מן העולם. וכל בני אדם שהיו אפילו אותן שתפסו בידם כל העולם הזה כולו, היה סופם רע מאד, גם לדורי דורות קלקלו והפסידו. ואפלו אומות העולם צריכים לידע מזה. מאחר שאין העולם הזה כלום, מה צריכים לעשות.
שיחות הר״ן · אות נ״א · חלק 5 מתוך 8 (חלוקת האתר)על זה צריכים זכיה מן השמים לזכות לידע מה שצריכים לעשות, אך ישראל אין צריכים לזה. כי כבר הם יודעים מה לעשות על ידי התורה. העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות, ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות; לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא, וכבר מבואר מזה בספרים (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ל') - שצריך לחפש דוקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר. וכנגד התאוות המטרידים את האדם: באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים להוליד. וכל זה האדם מוכרח, ואם כן אין שום תאוה כלל, רק שצריכים להתנהג בהם בקדושה ובטהרה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ט · חלק 1 מתוך 7 (חלוקת האתר)גם היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה, לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך. והיה רגיל לילך לשם בלילה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ט · חלק 2 מתוך 7 (חלוקת האתר)ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה, ומשם חזר והלך אל המקווה. והיה שם מקווה חוץ למרחץ, ומקווה אחד בתוך המרחץ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״א – אות פ״ב
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״א(א) שְׁנַת תקס"ה הָיִיתִי עוֹמֵד סָמוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְשׂוֹחֶה בַּיָּם וְכָל הָאֻמּוֹת וְכָל הַמְּלָכִים עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ וְתָמְהוּ הַיְנוּ שֻׁלְחַן מְלָכִים, יַם הַחָכְמָה, שֶׁאֲגַלֶּה חָכְמָה שֶׁאֲפִלּוּ וְכוּ':
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ב(ב) שְׁנַת תקס"ז בְּרֶסְלֶב פָּרָשַׁת וַיְחִי אַחַר שֶׁהָיִיתִי מְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה בְּעַצְמִי, וְאָמַר לִי אִם הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָעוֹלָם. אַחַר־כָּךְ סִפֵּר זֹאת שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם הָיוּ הוֹלְכִים חֲיָלוֹת רַבּוֹת מְאֹד וְהָיוּ פּוֹרְחִים אַחֲרֵיהֶם צִפֳּרִים רַבִּים מְאֹד גֻּזְמָא גְּדוֹלָה, וְשָׁאַלְתִּי לְאוֹתוֹ שֶׁאֶצְלִי עַל מָה הֵם פּוֹרְחִים הַצִּפֳּרִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם וְאָמַר לִי שֶׁהוֹלְכִים לַעְזֹר לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְשָׁאַלְתִּי אֵיךְ יַעְזְרוּ לָהֶם וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהַצִּפֳּרִים הָאֵלּוּ מַנִּיחִין מֵעַצְמָם לֵחָה שֶׁעַל־יְדֵי אוֹתָהּ הַלֵּחָה נִסְתַּלְּקִים שֶׁכְּנֶגְדָּם וּבָזֶה הֵם עוֹזְרִים לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְהָיָה קָשֶׁה לִי זֹאת הֲלֹא בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה נִמְצָאִים אוֹתָן הַחֲיָלוֹת גַּם־כֵּן שָׁם וְיַזִּיק לָהֶם גַּם־כֵּן. בְּתוֹךְ כָּךְ רָאִיתִי וְהִתְחִילוּ הַצִּפֳּרִים לְהוֹרִיד עַצְמָן לְמַטָּה עַד שֶׁעָמְדוּ כֻּלָּם עַל הָאָרֶץ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת וְהָיוּ מְלַקְּטִים מִן הָאָרֶץ בְּפִיהֶם. וְהַדָּבָר שֶׁלִּקְּטוּ הָיָה דָּבָר עָגֹל וְלֹא הָיָה דְּבַר מַאֲכָל. וְהָיָה קָשֶׁה לִי אֵיךְ יָבוֹאוּ וְיֵלְכוּ אֵלּוּ הַצִּפֳּרִים אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת, כִּי בַּהֲלִיכָה הָאָדָם הוֹלֵךְ מְהֵרָה יוֹתֵר מִן הַצִּפֳּרִים, וּמַהוּ זֶה שֶׁמְּלַקְּטִים. וְאָמְרוּ לִי שֶׁזֶּה שֶׁמְּלַקְּטִים מִזֶּה נַעֲשֶׂה לֵחָה הַנַּ"ל שֶׁמֵּמִית אוֹתָן שֶׁכְּנֶגְדָּם כַּנַּ"ל, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלְּקִים וּמֵתִים שֶׁכְּנֶגְדָּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם (וְהָיָה קָשָׁה לִי בָּזֶה כַּמָּה דְּבָרִים וְאֵינִי זוֹכְרָם). וְנִכְנַסְתִּי לְמָקוֹם מֻצְנָע וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה פֶּתַח נָמֹךְ מְאֹד, וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְשָׁכַבְתִּי עַצְמִי שָׁם וְלֹא הָיוּ שׁוּם חַלּוֹנוֹת בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר, וְהָיָה שָׁם חֹשֶׁךְ. וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא וְנֶחְבֵּאתִי שָׁם. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס לְשָׁם כָּל הַצִּפֳּרִים, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְגָרְשָׁם וְהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי, וְעָמְדָה שׁוּנְרָא [חָתוּל] בִּפְנֵיהֶם וְדֶרֶךְ הַצִּפֳּרִים לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הַשּׁוּנְרָא וּמֵחֲמַת זֶה נִכְנְסוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ הַחֶדֶר. וְכָל מַה שֶּׁהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי לֹא הוֹעִיל מֵחֲמַת הַשּׁוּנְרָא. וְשָׁאַלְתִּי עַל מָה הֵם בָּאִין לְכָאן, וְאָמְרוּ לִי שֶׁהֵם בָּאִין לְכָאן לִהְיוֹת לָהֶם פָּאקִין [אַבַּעְבּוּעוֹת]. וְשָׁאַלְתִּי לָמָּה זֶה וְאָמְרוּ לִי שֶׁהַלֵּחָה שֶׁל הַפָּאקִין, הִיא הַלֵּחָה הַנַּ"ל שֶׁמְּמִיתָה אוֹתָם שֶׁכְּנֶגְדָּם. וְשָׁאַלְתִּי הֲלֹא מִפָּאקִין יְכוֹלִים לָמוּת מֵהֶם גַּם־כֵּן וְאָמְרוּ לִי שֶׁכֵּן הוּא בֶּאֱמֶת, וּמֵאוֹתָן הַנְּבֵלוֹת שֶׁמֵּתִין מֵהֶם זֶה מַזִּיק לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהֵם מֵתִים שָׁם. וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי יָרֵאתִי שֶׁלֹּא אֶגְוַע חַס וְשָׁלוֹם מִסִּרְחוֹן הַנְּבֵלוֹת, כִּי הָיוּ שָׁם צִפֳּרִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. בְּתוֹךְ כָּךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם הַפָּאקִין וְחָזְרוּ לִבְרִיָּתָן וּפָרַח מִשָּׁם צִפּוֹר בְּשִׂמְחָה וְכֵן פָּרְחוּ כֻּלָּם אַחֲרָיו, וְנַעֲשָׂה צְעָקָה בָּעוֹלָם מַזָּל טוֹב מַזָּל טוֹב, וְגַם אֲנִי שָׁאַגְתִּי מַזָּל טוֹב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ד׳ – אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ד׳ד. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ וְנִשְׁמַת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וַאֲפִלּוּ גְּרָמָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ה׳ה. מִי שֶׁלּא חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּנָּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ו׳ו. אוֹנָאַת מָמוֹן מֻתָּר לְהַנְאוֹת אֶת עוֹבֵד־אֱלִילִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ז׳ז. מִי שֶׁקּוֹפֵץ יָדוֹ מִצְּדָקָה, גַּזְלָנִים בָּאִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ח׳ח. מִי שֶׁשָּׂ בִּטְחוֹנוֹ עַל הַגּוֹיִים לְסוֹף לוֹקְחִין מִשֶּׁלּוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ט׳ט. עַל־יְדֵי הַדַּיָּנִים וְהַמְלַמְּדִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים גַּם שׁוֹחֲטִים, עַל־יְדֵי זֶה הַשּׂוֹנְאִים אוֹכְלִים פַּרְנָסָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י׳י. מִי שֶׁמְּעָרֵב מַשְׁקָיו בְּמַיִם, גַּנָּבִים בָּאִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״איא. מִי שֶׁנּוֹטֵל חֵלֶק מִגְּנֵבָה, לְסוֹף שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״ביב. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּנָּבִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהָרַב אוֹהֵב שׁחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״גיג. עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים בָּאִים גַּנָּבִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״דיד. מֻתָּר לִגְנב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ט״וטו. מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לְסוֹף שֶׁמֵּקִים עֵדוּת שֶׁקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּגְזל מָמוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות י״ג – אות ט״ו
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות י״גוְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל הָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא הָיָה מַבְטִיחַ שֶׁיִּהְיֶה הַבֶּן מֶלֶךְ כֻּלּוֹ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְלא הָיָה כֵּן וְהָיָה טוֹעֵן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הַאִם עָשִׂיתִי זאת בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי? לא עָשִׂיתִי כִּי אִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ וְעַכְשָׁו לא נִתְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי וּבָא הַצַּדִּיק לְהַמֶּלֶךְ וְהָיָה מִתְפַּלֵּל וְלא הוֹעִיל וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁהוּא כִּשּׁוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות י״דוְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל הָיָה גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִן כָּל הַכְּשָׁפִים וּבָא הַצַּדִּיק וְהוֹדִיעַ לְהַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא כִּשּׁוּף וְשֶׁהִשְׁלִיכוּ הַכִּשּׁוּף לַמַּיִם וְאֵין תַּקָּנָה לְהַבֶּן מֶלֶךְ כִּי אִם שֶׁיַּשְׁלִיכוּ הַמְכַשֵּׁף שֶׁעָשָׂה הַכִּשּׁוּף לַמַּיִם אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּל הַמְכַשְּׁפִים לְהַשְׁלִיכָם לַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְרַפֵּא בְּנִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות ט״ווְנִתְיָרְאָה הַבַּת מַלְכָּה וְרָצְתָה אֶל הַמַּיִם לְהוֹצִיא הַכִּשּׁוּף מִן הַמַּיִם כִּי הָיְתָה יוֹדַעַת הֵיכָן מֻנָּח הַכִּשּׁוּף וְנָפְלָה אֶל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ נָפְלָה אֶל הַמַּיִם וּבָא הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְאָמַר לָהֶם שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ יִתְרַפֵּא וְנִתְרַפֵּא, וְנִתְיַבֵּשׁ הַצָּרַעַת וְנָפַל וְנִקְלַף כָּל הָעוֹר מִמֶּנּוּ וְנַעֲשָׂה מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת כֻּלּוֹ וְהָיָה לוֹ כָּל הַסְּגֻלּוֹת שֶׁל כָּל הָאֲבָנִים טוֹבוֹת [הַיְנוּ כִּי אַחַר שֶׁנִּקְלַף הָעוֹר אָז נִתְגַּלָּה וְנִרְאָה שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ הוּא כֻּלּוֹ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · קטע ל״ב
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · דעת · קטע ל״בלִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ' (עַיֵּן מָמוֹן אוֹת כ"א): (שם אות ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ח · קטע ד׳ – קטע ה׳
כ־7 דק׳ · כ־700 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ח · קטע ד׳אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מֵחִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, כְּבַר גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָסוּר לְהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עֵץ יָבֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם וְחוֹבָה עַל כָּל יוֹדְעֵי הַתּוֹרָה לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עז, לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת "עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי" בְּאוֹרַיְתָא, לְפַלְפֵּל בְּחָכְמָה אֲמִתִּיּוּת, וּלְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא אֲמִתִּיִּים עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל זֶה, שֶׁתַּחְמל וְתָחוֹס עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמִי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁתִּפְתַּח אֶת דַּעְתִּי וּלְבָבִי, וְתָאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וְתִפְתַּח לִי שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה וְתַשְׁפִּיעַ לִי תָמִיד בְּכָל עֵת חִדּוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי תוֹרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִקְּדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי חִדּוּשִׁים וּבֵאוּרִים הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶזְכֶּה תָמִיד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין לִי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לִבְנוֹת תָּמִיד בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְסוֹד אַמִּיץ וְחָזָק, יְסוֹד מוּסָד עַל הַקְדָּמוֹת נְכוֹנוֹת וִישָׁרוֹת שֶׁגִּלּוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה, הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה וְהַשָּׂגָה עֲצוּמָה מְאד אֲשֶׁר זָכוּ לְרוּחַ הַקּדֶשׁ בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַמַּעֲלָה לְרוּם הַמַּעֲלוֹת עֲלֵיהֶם אֶסְמךְ, עֲלֵיהֶם אֶשָּׁעֵן, וְאֶזְכֶּה לַהֲגוֹת וְלַחְשׁב וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק עַד שֶׁיֻּפְתַּח לִי אוֹר הַדַּעַת, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלֵירֵד לְעמֶק דַּעְתָּם, וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבָאֵר דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּלְחַדֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, וְלִבְנוֹת עַל יְסוֹדָם הֶחָזָק בִּנְיָנִים אֲמִתִּיִּים וּשְׁלֵמִים בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתַּשְׁפִּיעַ לִי, לְתַקֵּן עַל יָדָם כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל מִינֵי פְגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְתַזְמִין לִי תָמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיוּ תִקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשִׁי וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי רְשׁוּת לְגַלּוֹת הַחִדּוּשִׁין שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי, לְגַלּוֹתָם לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתִתֶּן לִי כחַ לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ [עַמְּךָ] יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה שֶׁתַּזְמִין לִי, וְלַהֲשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאֶזְכֶּה לְאָמְרָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלֹא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ בְּעֵת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִשְׁמעַ אֵיזֶה דְבַר תּוֹרָה מִפִּי תַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל לְבָרֵר הַטּוֹב הַגָּנוּז בִּדְבָרָיו, לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע לְהַשְׁלִיךְ וְלִזְרק הָרָע וְהַקְּלִפָּה הַחוֹפֶה עַל דִבְרֵי תוֹרָתוֹ, וּלְבָרֵר וּלְלַבֵּן וּלְלַקֵּט רַק מְעַט הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּגַוֵּיהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ח · קטע ה׳וְעָזְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵינוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְחָרֵף וּלְבַיֵּשׁ וּלְבַזּוֹת אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, לֹא בִדְבָרִים וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין וּמְחָרְפִין עַכְשָׁו אֶת יִרְאֵי הַשֵּׁם עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם וְאָנכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ" חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וְהַצֵּל תּוֹלַעַת נִמְאָס וְנִרְפָּס וְנִדָּשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם וְהַצִּילֵנוּ מִפִּיהֶם כִּי דַרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין נִרְדָּפִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַחֲלוּשֵׁי כחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים וּמִתְאַוִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְכחָם חַלָּשׁ וְדַעְתָּם קָטָן לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתָם וְלָכף אֶת יִצְרָם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג וְהַשִּׂנְאָה מְאד אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים גַּם עֲלֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ, וּתְשׁוּקָתֵנוּ אֵלֶיךָ, וּבִטְחוֹנֵנוּ עַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וְאַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וְאַתָּה אוֹהֵב וּמְרַחֵם עַל הַמְיַחֲלִים אֵלֶיךָ, וּמְצַפִּים לְרַחֲמֶיךָ וּפוֹרְשִׂים כַּפֵּיהֶם וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם לְפָנֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם כְּדָאִים וַהֲגוּנִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְהֵם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בְּדַעַת וּבְמַעֲשִׂים אַף עַל פִּי כֵן אֵין אַתָּה מְשַׁקֵּץ וּמְמָאֵס אוֹתָם חָלִילָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ" כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, וְזַכֵּנוּ לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵינוּ, וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לִמְנעַ אוֹ לְבַטֵּל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּינִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 63
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 63 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְכֵן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁלָּמַד גְּמָרָא, בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה מֵבִין גַּם כֵּן, וְהָיָה בּוֹכֶה גַּם כֵּן הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁזָּכָה לְהָבִין, וְכֵן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל וְהִתְחִיל לַעֲסֹק בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה בּוֹכֶה גַּם כֵּן הַרְבֵּה מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזָּכָה לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁלָּמַד עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וּבְכִיָּתוֹ כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וּמִזֶּה נִרְאֶה, אֲשֶׁר גַּם מִימֵי יַלְדוּתוֹ הָיָה רָגִיל הַרְבֵּה מְאֹד לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 1 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְאַף אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁבְּכָל יוֹם נַעֲשִׂים חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם יְשׁוּעָתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם. כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּא וְנִתְחַדֵּשׁ יוֹם אַחֵר - נִתּוֹסֵף וְנִתְחַדֵּשׁ קְדֻשָׁה יְתֵרָה מִלְמָעְלָה, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם עוֹלָמוֹ וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בטחון · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · בטחון · אות ב · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)וְעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת יִרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָר מִיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא בְּוַדַּאי בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן - שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 1 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' בְּשַׁלַּח תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי, נִצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי. שָׁלוֹם לְךָ אַל תִּירָא חֲזַק וֶאֱמַץ!
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 3דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ הַיּוֹם, וְגַם הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲנִי חָלוּשׁ, וְאֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה כַּיָּדוּעַ לְךָ, אַךְ אַהֲבָתְךָ אִלְּצַנִי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה קֹדֶם הַסְּעֻדָּה, כִּי מֵאֵת
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 4ה' הָיְתָה כִּי עָסַקְתִּי בִּכְתִיבַת תּוֹרָה בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי מִזֶּה אֶתְמוֹל בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת "כַּחֲצוֹת לַיְלָה אֲנִי יוֹצֵא" וְכוּ'. וּמִדֵּי כָּתְבִי נִזְכַּרְתִּי בְּאַהֲבָתְךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ מְאֹד לְדִבּוּרִים אֵלּוּ, בִּפְרָט שֶׁכָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁחִדַּשְׁתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַכֹּל נִתְגַּלְגֵּל עַל יָדְךָ, עַל יְדֵי הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ לִי מֵאִתְּךָ בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ לָעֶרֶב עַל יְדֵי יְדִידִי רַבִּי נַחְמָן הַיְיסִינֶיר, כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ קְצָת מִזֶּה בִּהְיוֹתְךָ פֹּה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי וִיהִי מָה אָרוּצָה דְּבָרַי אֵלֶּה אֵלֶיךָ. אוּלַי אֶזְכֶּה לְעוֹרֶרְךָ מִשְּׁנָתְךָ, לְהַחֲיוֹתְךָ וּלְחַזֶּקְךָ. הָקִיצָה בְּנִי הָקִיצָה, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנְךָ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלְּךָ יְקָרִים מְאֹד מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּהֶם תָּמִיד. וְלִכְנֹס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" וְכוּ'. זְכֹר זְכֹר הֵיטֵב דִּבּוּרִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, וְאַל יִהְיוּ יְשָׁנִים אֶצְלְךָ חַס וְשָׁלוֹם, רַק חֲזֹר חֲזֹר אוֹתָם הֵיטֵב הֵיטֵב, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים. וְנִכְסַפְתִּי מְאֹד לִכְתֹּב וּלְהַעְתִּיק לְךָ קְצָת מִמָּה שֶׁכָּתַבְתִּי בָּזֶה, אַךְ הוּא מֵהַנִּמְנָע, כִּי אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. אַךְ קִוִּיתִי לַה', כְּשֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, נְדַבֵּר מִזֶּה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּתוֹסֶפֶת שְׁאָר שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ פִּינוּ, הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר חָכְמָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד. וְתוֹדִיעֵנִי מִיָּד אִם תִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי נִכְסַפְתִּי מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבָּת זֶה, רַק אִם יֵשׁ לְךָ עִכּוּב מֵחֲמַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל גִּיסְךָ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְךָ לָבוֹא, וְאֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ וְתָבוֹא אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה שַׁבָּת אַחֵר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 5אַךְ אִם לֹא תִּהְיֶה הַחֲתֻנָּה מִיָּד, מֵהָרָאוּי שֶׁתָּבוֹא לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְתִכְתֹּב לִי דַּעְתְּךָ בָּזֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 6דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 8וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. גַּם אֲלֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 9וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְהָיָה לִי לְנַחַת. וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִמִּכְתָּבְךָ לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרְךָ שֶׁתִּשְׂמַח שָׁם בְּבֵיתְךָ וְעַל הַחֲתֻנָּה, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. וְכָל כַּוָּנָתִי בְּמִכְתָּב זֶה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁכֶם בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הוּא עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נד) "הִנֵּה אֱלֹקִים עוֹזֵר לִי" וְכוּ'. וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִבְטַח בּוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵחֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת חַסְדּוֹ עִמּוֹ, כֵּן יִגְמֹר בַּעֲדוֹ, כִּי הָיָה לוֹ נֵס גָּדוֹל וִישׁוּעָה נִפְלָאָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּהוּ שֶׁיָּבִין עַל יְדֵי זֶה רְמָזִים גְּדוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּמֵחֲמַת אִישׁוֹן לַיְלָה אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁכֶם לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 1אוֹר לְיוֹם א' תְּרוּמָה תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 3אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, כִּי הַיּוֹם יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, אַךְ מִדֵּי כָּתְבִי אֵיזֶה דִּבּוּרִים מְעַטִּים לְבֶן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר, נִזְכַּרְתִּי בְּעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבַי, אָמַרְתִּי לִכְתֹּב לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 45 – פסקה 47
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 45 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)גִּנְּתוֹן. בָּרוּךְ. מְשֻׁלָּם. אֲבִיָּה. מִיָּמִן. מַעַזְיָה. בִלְּגַּי. שְׁמַעְיָה.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 46 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם - וְיֵשׁוּעַ בֶּן אֲזַנְיָה. בִּנּוּי מִבְּנֵי חֵנָדָד. קַדְמִיאֵל. שְׁבַנְיָה. הוֹדִיָּה. קְלִיטָא. פְּלָאיָה. חָנָן. מִיכָא. רְחוֹב. חֲשַׁבְיָה. זַכּוּר.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 46 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)שֵׁרֵבְיָה. שְׁבַנְיָה. הוֹדִיָּה. בָנִי. בְּנִינוּ.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 47 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)רָאשֵׁי הָעָם - פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב. עֵילָם. זַתּוּא. בָּנִי. בֻּנִּי. עַזְגָּד. בֵּבָי. אֲדוֹנִיָּה. בִגְוַּי. עָדִין. אָטֵר. חִזְקִיָּה. עַזּוּר. הוֹדִיָּה. חָשֻׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ג׳ – סעיף ח׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ג׳כַּמָּה נוֹתְנִים לֶעָנִי. דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. וְהַיְנוּ בֶּעָנִי שֶׁמְקַבֵּל בַּחֲשַׁאי, מְחֻיָּבִים אַנְשֵׁי הָעִיר לִתֵּן לוֹ כָּל מַחְסוֹרוֹ כַּאֲשֶׁר הָיָה רָגִיל מִקֹּדֶם שֶׁהֶעָנִי. אֲבָל עָנִי הַמַּחְזִיר עַל הַפְּתָחִים, נוֹתְנִים לוֹ מַתָּנָה מֻעֶטֶת לְפִי עֶרְכּוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִתְּנוּ לוֹ בְּכָל עִיר לֶחֶם וּמָזוֹן שִׁעוּר בּ' סְעֻדּוֹת וּמָקוֹם לָלוּן. מְפַרְנְסִין וּמַלְבִּישִׁין עֲנִיֵּי עוֹבְדֵי אֱלִילִים עִם עֲנִיֵּי יִשְֹרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם (ר"נ רנ"א).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ד׳כַּמָּה יִתֵּן הָאָדָם צְדָקָה. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה הַמַּעֲשֵׂר מִן הַקֶּרֶן. מִכָּאן וָאֵילַךְ יִתֵּן מַעֲשֵׂר מִן הָרֶוַח שֶׁהִרְוִיחַ כָּל שָׁנָה, [חוּץ מִצָּרְכֵי בֵּיתוֹ], זוֹ הִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּתֵּן חֹמֶשׁ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַקֶּרֶן, וְאַחַר כָּךְ כָּל שָׁנָה חֹמֶשׁ מִן הָרֶוַח. וְאַל יְבַזְבֵּז אָדָם יוֹתֵר מִן הַחֹמֶשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הוּא אַחַר כָּךְ לַבְּרִיּוֹת. וְדַוְקָא כָּל יְמֵי חַיָּיו. אֲבָל בִּשְׁעַת מוֹת, יָכוֹל אָדָם לִתֵּן עַד שְׁלִישׁ רְכוּשׁוֹ צְדָקָה. אֵין לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר שֶׁלּוֹ דְּבַר מִצְוָה, כְּגוֹן נֵרוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ שְׁאָר דְבָרִים לְמִצְוָה, רַק יִתְּנוּהוּ לַעֲנִיִּים. וְאִם נִזְדַּמְּנָה לוֹ מִצְוָה לִהְיוֹת בַּעַל בְּרִית, אוֹ לְהַכְנִיס חָתָן וְכַלָּה עֲנִיִּים לַחֻפָּה וְכַדּוֹמֶה וְכֵן לִקְנֹת סְפָרִים לִלְמֹד בָּהֶם, וּלְהַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים לִלְמוֹד בָּהֶם, אִם לֹא הָיָה יְכֹלֶת בְּיָדוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ מִצְוָה מֵמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר. אִם קוֹנֶה סְפָרִים מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר, צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים, אִם לֹא כַּאֲשֶׁר הוּא צָרִיךְ לָהֶם, אֲזַי הוּא קוֹדֵם. וְגַם יִזָּהֵר לִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר, לְמַעַן לֹא יַחְזִיקוּ בָּהֶם בָּנָיו אַחֲרָיו (סִימָן רמ"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ה׳הָרוֹצֶה לְזַכּוֹת לְעַצְמוֹ, יָכוֹף אֶת יִצְרוֹ הָרַע, וְיַרְחִיב יָדוֹ, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם יִהְיֶה מֵהַטּוֹב וְהַיָּפֶה. אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה, יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ. הֶאֱכִיל רָעֵב, יַאֲכִילֵהוּ מֵהַטּוֹב וּמֵהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ. כִּסָּה עָרֹם, יְכַסֵּהוּ מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ. הִקְדִישׁ דָּבָר, יַקְדִּישׁ מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר כָּל חֵלֶב לַה' (סִימָן רמ"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ו׳הַנּוֹתֵן לְבָנָיו וּבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם (שֶׁהֵם יוֹתֵר מִבְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים), כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַבָּנִים תּוֹרָה, וּלְהַנְהִיג אֶת הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְכֵן הַנּוֹתֵן מַתָּנוֹת לְאָבִיו (שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, רַק מִמְּעוֹת צְדָקָה שֶׁלּוֹ), וְהֵם צְרִיכִים לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בִּכְלָל צְדָקָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּימוֹ לַאֲחֵרִים. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּנוֹ וְלֹא אָבִיו אֶלָּא קְרוֹבוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם. וַעֲנִיֵּי בֵּיתוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ, וַעֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיוֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ. אֲבָל גַּבַּאי צְדָקָה הַמְחַלֵּק אֶת הַצְּדָקָה, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִלִּשְׁאָר עֲנִיִּים (רנ"א רנ"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ז׳כָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת וּפָנִים כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים, אִבֵּד זְכוּתוֹ וְהִפְסִידָהּ, וְעוֹבֵר עַל וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ וְגוֹ'. אֶלָּא צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְאוֹנֵן עִמּוֹ עַל צָרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אִיּוֹב אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן. וִידַבֵּר לוֹ דִּבְרֵי תַּנְחוּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִין.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ח׳אָסוּר לְהַחְזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם. וַאֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל יָשׂב דַּךְ נִכְלָם. וְאִם אֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם מַה לִתֵּן לוֹ, פַּיְסֵהוּ בִּדְבָרִים. וְאָסוּר לִגְעֹר בֶּעָנִי אוֹ לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ עָלָיו בִּצְעָקָה, מִפְנֵי שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהִכְלִים אֵת הֶעָנִי, אֶלָּא יִהְיֶה לוֹ כְּמוֹ אָב, בֵּין בְּרַחֲמִים בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר, אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ח
אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מֵחִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, כְּבַר גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָסוּר לְהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עֵץ יָבֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם וְחוֹבָה עַל כָּל יוֹדְעֵי הַתּוֹרָה לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עז, לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת "עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי" בְּאוֹרַיְתָא, לְפַלְפֵּל בְּחָכְמָה אֲמִתִּיּוּת, וּלְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא אֲמִתִּיִּים עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל זֶה, שֶׁתַּחְמל וְתָחוֹס עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמִי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁתִּפְתַּח אֶת דַּעְתִּי וּלְבָבִי, וְתָאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וְתִפְתַּח לִי שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה וְתַשְׁפִּיעַ לִי תָמִיד בְּכָל עֵת חִדּוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי תוֹרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִקְּדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי חִדּוּשִׁים וּבֵאוּרִים הַנִּמְשָׁכִין דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶזְכֶּה תָמִיד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין לִי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לִבְנוֹת תָּמִיד בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְסוֹד אַמִּיץ וְחָזָק, יְסוֹד מוּסָד עַל הַקְדָּמוֹת נְכוֹנוֹת וִישָׁרוֹת שֶׁגִּלּוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה, הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה וְהַשָּׂגָה עֲצוּמָה מְאד אֲשֶׁר זָכוּ לְרוּחַ הַקּדֶשׁ בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַמַּעֲלָה לְרוּם הַמַּעֲלוֹת עֲלֵיהֶם אֶסְמךְ, עֲלֵיהֶם אֶשָּׁעֵן, וְאֶזְכֶּה לַהֲגוֹת וְלַחְשׁב וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק עַד שֶׁיֻּפְתַּח לִי אוֹר הַדַּעַת, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלֵירֵד לְעמֶק דַּעְתָּם, וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבָאֵר דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּלְחַדֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, וְלִבְנוֹת עַל יְסוֹדָם הֶחָזָק בִּנְיָנִים אֲמִתִּיִּים וּשְׁלֵמִים בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתַּשְׁפִּיעַ לִי, לְתַקֵּן עַל יָדָם כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל מִינֵי פְגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְתַזְמִין לִי תָמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיוּ תִקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשִׁי וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי רְשׁוּת לְגַלּוֹת הַחִדּוּשִׁין שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי, לְגַלּוֹתָם לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתִתֶּן לִי כחַ לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ [עַמְּךָ] יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה שֶׁתַּזְמִין לִי, וְלַהֲשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאֶזְכֶּה לְאָמְרָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלֹא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ בְּעֵת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִשְׁמעַ אֵיזֶה דְבַר תּוֹרָה מִפִּי תַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל לְבָרֵר הַטּוֹב הַגָּנוּז בִּדְבָרָיו, לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע לְהַשְׁלִיךְ וְלִזְרק הָרָע וְהַקְּלִפָּה הַחוֹפֶה עַל דִבְרֵי תוֹרָתוֹ, וּלְבָרֵר וּלְלַבֵּן וּלְלַקֵּט רַק מְעַט הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּגַוֵּיהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵינוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְחָרֵף וּלְבַיֵּשׁ וּלְבַזּוֹת אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, לֹא בִדְבָרִים וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין וּמְחָרְפִין עַכְשָׁו אֶת יִרְאֵי הַשֵּׁם עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם וְאָנכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ" חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וְהַצֵּל תּוֹלַעַת נִמְאָס וְנִרְפָּס וְנִדָּשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם וְהַצִּילֵנוּ מִפִּיהֶם כִּי דַרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין נִרְדָּפִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַחֲלוּשֵׁי כחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים וּמִתְאַוִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְכחָם חַלָּשׁ וְדַעְתָּם קָטָן לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתָם וְלָכף אֶת יִצְרָם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג וְהַשִּׂנְאָה מְאד אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים גַּם עֲלֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ, וּתְשׁוּקָתֵנוּ אֵלֶיךָ, וּבִטְחוֹנֵנוּ עַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וְאַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וְאַתָּה אוֹהֵב וּמְרַחֵם עַל הַמְיַחֲלִים אֵלֶיךָ, וּמְצַפִּים לְרַחֲמֶיךָ וּפוֹרְשִׂים כַּפֵּיהֶם וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם לְפָנֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם כְּדָאִים וַהֲגוּנִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְהֵם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בְּדַעַת וּבְמַעֲשִׂים אַף עַל פִּי כֵן אֵין אַתָּה מְשַׁקֵּץ וּמְמָאֵס אוֹתָם חָלִילָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ" כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, וְזַכֵּנוּ לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵינוּ, וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לִמְנעַ אוֹ לְבַטֵּל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּינִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 69 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־1 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״א בכסלו): ויצא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 בדצמבר 2027, בשעה 16:35 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב
- שיחות הר״ן · אות נ״א
- שבחי הר״ן · חלק ראשון
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״א
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ב
- ספר המידות · גניבה וגזילה
- סיפורי מעשיות · מעשה ה׳
- ליקוטי עצות · דעת
- השתפכות הנפש · הקדמה
- משיבת נפש · רצף ג · אות יב
- עצות ישרות · בטחון
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב
- שמות הצדיקים · שמות הצדיקים
- קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.