שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט׳ בטבת ה׳תשפ״ח · 8 בינואר 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ג · אות ז׳ – אות ט׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
ז וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַיָּמִים, הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן (בראשית רבה נח פ' לד), וְהַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים הֵם נִכְלָלִין בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תרומה דף קסב: ועיין סנהדרין קו:): רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם (ברכות ה:), כִּי עִקָּרָן שֶׁל הַמִּדּוֹת הוּא הַלֵּב. נִמְצָא כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ בִּכְלָל, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְיוֹדֵעַ בִּידִיעוֹת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁכּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אֲזַי נִכְלָלִין גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אוֹר הַגָּנוּז לְפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה שֶׁהָיָה גָּנוּז וְצָפוּן עַד עַתָּה מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁכּוֹפֵף אֶת לִבּוֹ לְהַדַּעַת, אֲזַי מְקַבֵּל הַלֵּב שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת, וּמְקַבֵּל אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בְּכֹחַ בֵּין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם הַבְּרִיאָה:
וְזֶה: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים – חָפֵץ הוּא בְּחִינַת לֵב, שֶׁהַחֵפֶץ הוּא בַּלֵּב. חַיִּים הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:כ״ב): מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַלֵּב לְהַדַּעַת, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֹהֵב יָמִים – הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הָאַהֲבָה מִדַּעַת, לְתוֹךְ הַיָּמִים וּלְתוֹךְ הַמִּדּוֹת. לִרְאוֹת טוֹב – וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְגָנוּז, שֶׁמַּשִּׂיג הָאוֹר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה, וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים:
[וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּלוּלִים הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר הָעִנְיָן, אַךְ עִיַּנְתִּי וּמָצָאתִי קְצָת. כִּי עִקַּר הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב הוּא, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַחֲסָדִים עַד הֶחָזֶה, לְהָאִירָם אֶל הַמַּלְכוּת. וּצְרִיכִין לְנַעֲנֵעַ הַנַּעֲנוּעִים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, אֶל הַחֲסָדִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים בַּגּוּף, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁרְשָׁם שֶׁבְּדַעַת וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם בַּ"פְּרִי־עֵץ־ חַיִּים" בְּשַׁעַר הַלּוּלָב. וְגַם מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַכַּוָּנָה בְּעִנְיַן הַכָּתוּב: יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וְלֹא אָמַר יוֹם אֶלָּא יוֹמָם, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עִם כֻּלָּם, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל־פִּי דַּרְכּוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, שֶׁהוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין. דְּהַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְכוּ'. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְכוּ', אֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת לוּלָב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, לְתוֹךְ הַחֲסָדִים שֶׁבְּגוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים חֲסָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהָאִיר אֶל הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא הָאֶתְרוֹג, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וּבְכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל מְדוֹרֵי הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינוֹת: וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁכּוֹפֶה יִצְרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. כִּי בְּסֻכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ לְכָל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַשִּׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִין בִּשְׁבִילָם בְּסֻכּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אַחַר נְטִילַת לוּלָב וְהַקָּפוֹתָיו: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת. וַעֲדַיִן צְרִיכִין עִיּוּנָא רַבָּא, לְבָאֵר כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאֵר הֵיטֵב. וַה' יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרָיו וּרְמִיזוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע״ה
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
ויש בענין זה של תפילה הרבה הרבה לספר, אך אי אפשר לבאר בכתב כי אם קצת ראשי פרקים. והמשכיל החפץ באמת, יבין היטב את כל דברינו כי הם עצות נפלאות ונוראות, אמתיות ותמימות. גם יעיין היטב במאמר תהומות יכסיומו, מה שכתב שם על פסוק: צהר תעשה לתיבה וכו' בסימן ט' ובסימן קי"ב. והטה אזנך ושמע ופקח עינך וראה שם היטב באמת, מה דאיתא שם מענין האמת שעיקר הוא האמת. שכשמבלבלין את האדם בתפילתו ובעבודתו מאד מאד בכמה מיני בלבולים, העיקר הוא האמת, שיראה בתפילתו לדבר על כל פנים הדיבור באמת בפשיטות באיזה מדרגה שהוא וכו', עיין שם היטב. ועל ידי זה תזכה בודאי לתפילה. אם תרגיל עצמך לקיים מה שנאמר שם באמת.
גם הוא כלל גדול בכל עבודת ה' כמבואר שם, עיין שם: גם שמעתי שאמר שכל התנועות שעושין בשעת התפילה בידים וכיוצא, זה בחינת ״וידוהי כתבין רזין״ וכו' הנאמר בתיקונים (דף מד:):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
כי בספורים הללו יבין החכם מדעתו, איך גם על רבנו הקדוש והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה, עבר גם כן כל המניעות והכבדות הנ"ל, ועבר בכל זה, ואף על פי כן זכה לשבר הכל מחמת שרצה באמת בעבודתו יתברך ובחר בחיים באמת עד שזכה למה שזכה. ואמר שאפילו לא היה מזרע האלקי הבעלש"ט זכר צדיק וקדוש לברכה, רק אפילו אם היה ממשפחה הירודה שבישראל, היה זוכה גם כן למה שזכה על ידי עצם עבודתו ויגיעתו שיגע וטרח מאד מאד בעבודתו יתברך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ד
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
(א) לֵדָתוֹ הָיְתָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ מֶזְ'בּוּז', וְנִכְנַס לִבְרִית מִילָה בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל. וְכָל שְׁנוֹתָיו הָיוּ כְּפִי הַנִּשְׁמָע בְּעֶרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה פָּחוֹת מְעַט. כִּי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יוֹם רְבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת ח"י תִּשְׁרֵי תקע"א בְּאוּמֶין הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קצא, קצז, ריז). וְאַחַר־כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנוֹתָיו לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וָחֵצִי וּכְפִי הַנִּרְאֶה כָּךְ הָאֱמֶת. (יָדוּעַ כִּי בִּשְׁנַת תקל"ב הָיָה רֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִיסָן בְּשַׁבָּת וְזֶה הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הַדֵּעוֹת הַנַּ"ל):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · המתקת דין · חלק שני · אות ו׳ – אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
ו. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ, כְּשֶׁרוֹאֶה, אֵיזֶהוּ דִּין עַל יִשְׂרָאֵל, לַהֲפךְ אֶת הַדִּין עַל אֶחָד מֵאֻמּוֹת בִּבְחִינַת "וָאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּךָ", עַל־יְדֵי זֶה [כָּל] הַנִּבְרָאִים מַחֲזִירִים כּחָם וְנִכְלָלִים בּוֹ בְּזֶה הָאִישׁ, כְּדֵי לְחַדֵּשׁ כּחָם, גַּם עַל־יְדֵי זֶה נִפְתָּח הַשַּׁעַר שֶׁל מִינֵי מְשָׁלִים בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. אֵלּוּ גּוֹמְלֵי־חֲסָדִים, הָעוֹשִׂים חֶסֶד וְלִפְעָמִים גּוֹרְמִים עִם הַחֶסֶד לְרָעָה וְעוֹשִׂים עַצְמָן כְּאִלּוּ אֵינָם רוֹאִים הָרָעָה, הַצּוֹמַחַת מֵחַסְדָּם, וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר לַכּהֲנִים בְּחִינַת חֶסֶד "שֶׁלּא יַפְסִיעוּ פְּסִיעָה גַסָּה", עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרְמִים שֶׁהַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ בִּמְתִינוּת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּחַסְדָּם, שֶׁלּא יַצְמִיחַ רָעָה, עַל־יְדֵי זֶה הַדִּין בִּמְתִינוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁהָיָה גּוֹמֵר הַמִּנְעָל וּמִן הַסְּתָם הָיָה לוֹ שָׁלשׁ קְצָווֹת כִּי לא הָיָה יָכוֹל הָאָמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל הָיָה לוֹקֵחַ הַמִּנְעָל בְּיָדוֹ וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ מְאד וְהָיָה מִתְעַנֵּג מְאד מִמֶּנּוּ וְהָיָה אוֹמֵר אִשְׁתִּי כַּמָּה יָפֶה וְנִפְלָא הַמִּנְעָל הַזֶּה! כַּמָּה מָתוֹק הַמִּנְעָל הַזֶּה! כַּמָּה מִנְעָל שֶׁל דְּבַשׁ וְצוּקִיר [סוכר] הַמִּנְעָל הַזֶּה! וְהָיְתָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ. אִם כֵּן מִפְּנֵי מָה שְׁאָרֵי סנדלרים נוֹטְלִים שְׁלשָׁה זְהוּבִים בְּעַד זוּג מִנְעָלִים וְאַתָּה לוֹקֵח רַק חֲצִי טָאלֶער [הַיְנוּ זָהוּב וָחֵצִי]? הֵשִׁיב לָהּ: מַה לִּי בָּזֶה? זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי! וְעוֹד: לָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר מֵאֲחֵרִים? הֲלא נַתְחִיל לַחֲשׁב כַּמָּה וְכַמָּה אֲנִי מַרְוִיחַ בְּמִנְעָל זֶה מִיָּד לְיָד. הָעוֹר הוּא בְּכָךְ, הַזֶּפֶת וְהַחוּטִים וְכוּ' בְּכָךְ וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָךְ לַאפְּקִיס [המילוי שבין העורות] בְּכָךְ וְעַתָּה אֲנִי מַרְוִיחַ מִיָּד לְיָד עֲשָׂרָה מטבעות וּמָה אִכְפַּת לִי רֶוַח כָּזֶה מִיָּד לְיָד?!
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · התחזקות · אות כ״א – אות כ״ד
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
עֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת הוּא הַדִּבּוּר. דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַל חַ"ו לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְלָשׂוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְלָשׂוּחַ עִם חֲבֵ?רָיו וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם רַבּוֹ. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְחַזְּקוֹ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד (עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת י"ט): (לק"א סי' ע"ח)
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז עַצְמוֹ עַתָּה בְּהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם: (לק"א סי' רכ"ב)
מִי שֶׁהוּא מְעֹרָב בֵּין הָעַכּוּ"ם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן עִמָּהֶם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ לִקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, כִּי בְּקַל יוּכַל לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתָּם חַ"ו. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְדַרְכֵיהֶם: (לק"א סי' רמ"ד)
עִקַּר הַגְּבוּרָה בַּלֵּב. כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה. וּכְמוֹ כֵּן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהָבֵן הֵיטֵב: (לק"א סי' רמ"ט)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ח · קטע ג׳ – קטע ח׳
כ־8 דק׳ · כ־780 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוֹמֵל דַּלִּים חֲמל עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ וְחָנֵּנוּ בִקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וּכְשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתָנוּ וְנָתַתָּ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת גָּדוֹל מִצְוָה זאת שֶׁל תְּפִלִּין וְנִזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָמִיד, וְאַל יִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ לְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בֵּינֵינוּ לְבֵינְךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמְּךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת עַל עצֶם פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵנוּ נֶגְדְּךָ תִּתְבָּרַךְ וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וַחֲטָאֵנוּ וּפְשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתֵינוּ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ תָמִיד קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָּמִיד בִּדְבֵקוּת נִפְלָא וְעָצוּם, בִּתְשׁוּקָה וְחֶשְׁקָה וַחֲפֵצָה וְחֶמְדָּה וְאַהֲבָה גְדוֹלָה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִדִּבּוּרִים רָעִים וְלֹא אֶפְגּם אֶת דִּבּוּר פִּי לְעוֹלָם וְלֹא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר רָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא אֶחְקר אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, רַק תַּעַזְרֵנִי וְתַטֵּה אֶת לְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲקר תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וָטוֹב שֶׁאֶפְשַׁר לִמְצא בְּכל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ אַחַר זֶה, לַחְתּר לִמְצא אֵיזֶה זְכוּת אֲפִלּוּ בְהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדִי שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצא בָהֶם תָּמִיד צַד זְכוּת וָטוֹב וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד וְתַצִּילֵנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעָוֹן הַגָּדוֹל וְהֶחָמוּר מְאד, שֶׁהוּא עֲוֹן לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וַעֲוֹן לְשׁוֹן הָרָע שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, רַחֵם עָלַי לְמַעַנְךָ, וֶהְיֵה עִם פִּי תָמִיד בְּעֵת דִּבּוּרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶשְׁמר פִּתְחֵי פִי, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר לְשׁוֹן הָרָע וַאֲבַק לְשׁוֹן הָרָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים רָעִים, מִלָּשׁוֹן הָרָע וּמֵרְכִילוּת וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים וּמִלֵּיצָנוּת וּמֵחֲנִיפוּת וּמִשְּׁקָרִים, וּמִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִים לְגַלּוֹת, וּמִנִּבּוּל פֶּה, וּמִלְּגַלּוֹת וְלוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּמָקוֹם וּבִזְמַן שֶׁאֵין רָאוּי לְאָמְרָם וּלְגַלּוֹתָם וּמִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים, וּמִכָּל מִינֵי הֶבֶל פֶּה הַפּוֹגְמִין אֶת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, כִּי מֵרב רְגִילוּתֵנוּ בְדִבּוּרִים פְּגוּמִים, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַרְחִיק עַצְמֵנוּ מֵהֶם מֵעַתָּה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְרַחֲמֶיךָ וְתַדְרִיכֵנִי וְתוֹרֵנִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמר עַצְמִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּשׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ טוֹב וְלֹא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנֶךָ וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת טוֹב לַכּל תָּמִיד וְלֹא אֶחְקר לְעוֹלָם אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד בְּכָל כּחַ וָעז וּגְבוּרָה לִמְצא תָמִיד זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וַאֲפִלּוּ בְּהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, אֲפִלּוּ בְּהַחוֹלְקִים וְהָרוֹדְפִים אוֹתִי כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד וְתִתֵּן לִי שֵׂכֶל וָדַעַת מֵאִתְּךָ, אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בָהֶם זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִסִּטְרָא דְּ"קֵץ כָּל בָּשָׂר", מִכָּל בְּנֵי אָדָם הָרָעִים, שֶׁהֵם עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, הַחוֹקְרִים וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם וּמְבַקְשִׁים תָּמִיד לִמְצא חֹב וּפְגַם בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְאַל תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַל יַעֲלֶה קִטְרוּגָם לְפָנֶיךָ כְּלָל וְתִסְתּם הַפַּרְגּוֹד בִּפְנֵי דִבְרֵיהֶם הָרָעִים, וְאַל יִכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּאָזְנְךָ כְּלָל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם הָרָע, וְהֵם עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וּמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וְרוֹצִים לְרַחֲקֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וּמֵהֶם נִמְשְׁכוּ וּבָאוּ עָלֵינוּ כָל הַקִּטְרוּגִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים אֲשֶׁר עַל יָדָם נִתְרַחַקְנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד הֵנָּה וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְכָל עֵת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כִּי רַבִּים קָמוּ עָלֵינוּ מְאד "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" וְהָאֱמֶת יָדַעְתִּי יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי "בִי אֲנִי אֲדוֹנִי הֶעָוֹן", וְאָנכִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל אֵלֶּה, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא שָׁמַרְתִּי אֶת עַצְמִי וּפָגַמְתִּי בִּבְרִית הַלָּשׁוֹן וּבִבְרִית הַמָּעוֹר אֲשֶׁר עַל יְדֵי הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה, נִמְשַׁךְ לָהֶם דִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְדַבֵּר וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁאַתָּה חָפֵץ חֶסֶד, וְאַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם, וְאַתָּה שׂוֹנֵא וּמְמָאֵס בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה וְהַמֵּאוּס אֶת כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג חַס וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּ) בִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נְזוּפִים מִלְּפָנֶיךָ עַל יְדֵי חֲטָאֵיהֶם וּפְשָׁעֵיהֶם וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ בֶאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן אֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיְּקַטְרְגוּ עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם וְאַתָּה בּוֹחֵר וּמְקָרֵב וּמְחַבֵּב אֶת מִי שֶׁמְּרַחֵם אָז עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק לְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶם בָּעֵת הַהִיא, וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהַעְתִּיר עֲבוּרָם, וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ בִּשְׁבִילָם, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלֵל עֲלֵיהֶם תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתוֹ תָמִיד, וְחִבַּבְתָּ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי חִבָּה בִּשְׁבִיל זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות יט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר יִתְעַטְּפוּן כָּל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא וּצְלוֹתָא דָא תֵּעוֹל לְגַבַּאי לָא בְּעֵינָא הָכָא בֵּי דִּינָא דִּידוֹנִין בֵּינָנָא. קָמַאי לֶהֱוֵי תַּרְעוּמִין דִּילֵהּ וַאֲנָא וְהוּא בִּלְחוֹדָנָא וְכוּ' דִּכְתִיב "וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה'" וַדַּאי. [וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר תִּתְאַחֲרְנָא כָּל הַתְּפִלּוֹת וּתְפִלָּה זוֹ תַעֲלֶה אֵלַי, אֵינִי צָרִיךְ כַּאן בֵּית דִּין שֶׁיָּדוּנוּ בֵּינֵינוּ, לְפָנַי תִהְיֶה תַרְעוּמוֹת שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי וָהוּא נִהְיֶה בִלְּבַדֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְכוּ']
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כה · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
אַךְ עִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם וְהָעִקָּר תַּאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ וְנֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוָה זֹאת, כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם" וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · דבור · אות ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִכִּסּוּפִין רָעִים, וְיַרְגִּיל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד לִכְסֹף רַק כִּסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁיִּתְגַּעְגַּע וְיַחְשֹׁק וְיִכְסֹף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִין עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת וְכִסּוּפִין רָעִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, יַרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱחֹז מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַטּוֹתָהּ מִכִּסּוּפִין אֵלּוּ וּלְהַמְשִׁיכָהּ לְכִסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַדִּבּוּר לִבְלִי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר רַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יוֹצִיא מִפִּיו הַתַּאֲווֹת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה הַבָּאִין עַל לִבּוֹ, רַק לְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְיוֹצִיא בְּפִיו כִּסּוּפִין טוֹבִים, כִּי עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל כִּסּוּפִין רָעִים דְּהַאי עָלְמָא גּוֹרֵם רָעָה גַּם לַאֲחֵרִים, כִּי הַהֲבָלִים הַיּוֹצֵא מִפִּיו עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים הֵם נְפָשׁוֹת רָעוֹת מַמָּשׁ וְהֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הוֹלְכִים וּמְעוֹרְרִים אֶת אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לְתַאֲווֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִשָּׁם בָּאִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִין טוֹבִים הֵם נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יָדָם נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵם הוֹלְכִין וּמְעוֹרְרִין כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסא · פסקה 1 – פסקה 7
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
יוֹם ב' חַיֵּי שָׂרָה תקצ"ה לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּזֹאת הַשָּׁעָה, גַּם בְּיוֹם א', וְהֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ מֵעִנְיַן אֲרִיכוּת אַפַּיִם. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ שֶׁדְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים זַ"ל מַתְחִילִין לְהִתְנוֹצֵץ לַעֲשׂוֹת רְשִׁימָה וּפְעֻלָּה טוֹבָה בִּלְבָבְךָ, אִם אָמְנָם עֲדַיִן הוּא בְּמִעוּט וּבְצִמְצוּם מְאֹד, עִם כָּל זֶה הִגְדַּלְתִּי הַשִּׂמְחָה עַל צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, כִּי בְּאֵלֶּה חֶפְצוֹ. כִּי כָּל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ וְכָל מְגַמָּתוֹ שֶׁתִּזְכּוּ לֵילֵךְ עִם דְּבָרָיו, הַיְנוּ לְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטָם, וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ עֵצוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל עֵת וּזְמַן בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, בְּשָׁכְבּוֹ וּבְקוּמוֹ, וּבְלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ, בִּימֵי נְעוּרָיו, וּבִימֵי בַּחֲרוּתוֹ וּבִימֵי זִקְנוּתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. הֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, הֵן בְּהַנְהָגָתוֹ עִם בֵּיתוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וּבְהַנְהָגָתוֹ עִם בְּנֵי אָדָם הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים הָאוֹהֲבִים וְהַשּׂוֹנְאִים חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' וְכוּ', אֵין דָּבָר וְאֵין עִנְיָן שֶׁלֹּא נוּכַל לְהוֹצִיא וְלִמְצֹא לְעַצְמֵנוּ עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים בְּכָל דָּבָר אֵיךְ שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת יְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם וּבְחִינַת עֲלִיָּה, בְּכָל מִינֵי דְּרָגוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בָּהֶם. וּמִי שֶׁמֵּבִין קְצָת מִזֶּה מֵבִין, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אוֹ אֲפִלּוּ הַמֵּבִין קְצָת כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, צָרִיךְ לְהַאֲמִין תָּמִיד שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָאִים אֵלּוּ הָעִנְיָנִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל מַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים, בְּוַדַּאי הַכֹּל נִמְצָא בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה יִזְכֶּה לִמְצֹא גַּם כֵּן לְפִי שִׂכְלוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, כִּי מְאֹד מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְהַכֹּל יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת עַצְמָן עַל יָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם לָנֶצַח נְצָחִים. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְכָל זֶה.
גַּם מֵאִגֶּרֶת שֶׁל הַיּוֹם הָיָה לִי נַחַת וְנֶחָמָה עַל צַעֲרֵנוּ הַקָּשֶׁה מֵעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתֶּם מַרְגִּישִׁים קְצָת דִּבּוּרֵנוּ שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם בָּזֶה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא וְשֶׁאֵין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מִזֶּה. חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק, וְחַזְּקוּ עַצְמְכֶם זֶה אֶת זֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק וּתְקַיְּמוּ וּתְקַבְּלוּן דֵּין מִן דֵּין. כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת. זִכְרוּ הֵיטֵב כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ, וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ עַתָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ וְכוּ', כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה גַּם עֲלֵיהֶם יַעַבְרוּ מַחֲלוֹקוֹת עֲצוּמוֹת. וְיִהְיֶה לָהֶם לְהִתְחַזְּקוּת וּלְנֶחָמָה כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁכְּבָר עָבַר עָלֵינוּ כָּל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, וּבְכָל עֵת עָמְדוּ עָלֵינוּ וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם בְּכָל פַּעַם. כִּי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ יְסַפְּרוּ מִזֶּה הַרְבֵּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. כִּי מַעֲשֶׂה כָּזֹאת לֹא הָיָה עֲדַיִן, שֶׁאֱמֶת נִגְלֶה כָּזֶה עִם הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלֶּה יִהְיוּ נֶעְלָמִים וּמְבֻזִּים וּמֻשְׁלָכִים אַרְצָה כָּל כָּךְ. אֲבָל זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַתֵּרוּץ מֵחֲמַת שֶׁהוּא אֱמֶת כָּזֶה וְחִדּוּשֵׁי חִדּוּשִׁים כָּאֵלֶּה עַל כֵּן מְבַזִּים וּמַסְתִּירִים כָּל כָּךְ, אֲבָל דְּבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וְהָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ, וּמִי שֶׁהִתְחִיל יִגְמֹר. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ רַבָּה (חַיֵּי שָׂרָה פָּרָשָׁה ס) עַל פָּסוּק וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם הִתְחַלְתָּ גְּמֹר. וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הִתְחַלְתָּ לַעֲשׂוֹת נִסִּים בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם וְכוּ' תִּגְמֹר וְכוּ'. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם וְכוּ' כִּי ה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם, יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ וְאוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, מֵאֲלֵיהֶם יָבִינוּ שֶׁלְּכֻלָּם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, וְלֹא אִתְּכֶם לְבַד, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה וְכוּ', מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים צָרִיךְ לֵידַע מִכָּל הַנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 18
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
ר' אַחָא אַחוּהּ דְּמַר אַחָאִי אוֹ דְּמִן אַחָא. רַב אַחָא בַּר יִצְחָק. ר' אַחָא מִפַּרְזִיקָא. רַב אַחָא גְלִילָאָה.
ר' אַחָא אַחְוֵּי דְּר' יוֹסֵי מִבְּרַקְתִּיָה. רַב אַחָא בַּר זְעִירָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּר' זֵירָא. רַב אַחָא סָבָא, (נוּסַח אַחֵר:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ׳ · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, שֶׁהַכֹּל הוּא כְּמוֹ הֶקְדֵּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת מִן הַהֶקְדֵּשׁ עַד לְאַחַר הַפִּדְיוֹן, וְהַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בְּלֹא פִּדְיוֹן מָעַל, כְּמוֹ כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, וְהַבְּרָכָה הוּא הַפִּדְיוֹן. וְהַנֶּהֱנֶה בְּלֹא בְּרָכָה, כְּאִלּוּ מָעַל בְּקָדְשֵׁי ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאֵין שִׁעוּר לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה.
אַף עַל פִּי שֶׁבְּדִיעֲבַד אִם טָעָה וּבֵרֵךְ שֶׁהַכֹּל עַל כָּל דָּבָר, אֲפִלּוּ עַל פַּת אוֹ יַיִן יָצָא (כְּדִלְקַמָּן סִימָן נ"ו), לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֶלָּא צָרִיךְ לִלְמֹד לְהָבִין אֵיזֶה בְּרָכָה יְבָרֵךְ עַל כָּל מִין וּמִין. וְאַךְ בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מֵאֵיזֶה מִין הוּא, אוֹ שֶנִּסְתַּפְּקוּ הַפּוֹסְקִים וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיעַ, אָז יוֹצְאִין בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל. וְאִם הוּא דָבָר שֶׁיָּכוֹל לְפָטְרוֹ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה עָדִיף טְפֵי.
הַדָּבָר שֶׁמְבָרְכִין לְאָכְלוֹ או לִשְׁתֹּתוֹ אוֹ לְהָרִיחַ בּוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִצְוָה, צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ קֹדֶם הַבְּרָכָה בְּיַד יְמִינוֹ, וִיכַוֵּן אֵיזֶה בְּרָכָה הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרָכָה, יֵדַע מַה שֶּׁיְסַיֵם וִיבָרֵךְ. וְאִם לֹא אֲחָזוֹ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁהָיָה לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו, יָצָא. אֲבָל אִם לֹא הָיָה לְפָנָיו כְּלָל כְּשֶׁבֵּרַךְ, אֶלָּא שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אַחַר כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הַבְּרָכָה הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, לֹא יָצָא וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
נָטַל בְּיָדוֹ פְּרִי לְאָכְלוֹ וּבֵרֵךְ עָלָיו וְנָפַל מִיָּדוֹ וְנֶאֱבַד אוֹ נִמְאַס עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, וְכֵן אִם בֵּרַךְ עַל כּוֹס מַשְׁקֶה וְנִשְׁפַּךְ הַכּוֹס, אִם יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד מִמִין זֶה וְגַם דַּעְתּוֹ הָיְתָה לֶאֱכוֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁלָּקַח בְּיָדוֹ, וְאִם כֵּן הָיְתָה הַבְּרָכָה גַּם עַל הַנִּשְׁאָר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית. אֲבָל בִּסְתָם, לֹא חָלָה הַבְּרָכָה, רַק עַל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית. וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, וְהוּבָא לוֹ עַתָּה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית, אֲפִלּוּ בְּעִנְיָן שֶׁאִם הָיָה אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה אֶת הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל זֶה שֶׁהוּבָא לוֹ, הָכָא שָׁאנֵי.
צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַפְסִיק יוֹתֵר מִכְּדֵי דִבּוּר בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת לְעִיסָה, אָסוּר לְהַפְסִיק עַד שֶׁיִּבְלַע, (דְּהָא עַל הַלְּעִיסָה אֵינוֹ צָרִיךְ בְּרָכָה כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ז'). וְאִם הִפְסִיק בְּדִבּוּר בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה שֶׁלֹּא מֵעִנְיַן הָאֲכִילָה, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ. אֲבָל אִם שָׁהָה בִּשְׁתִיקָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ. וּשְׁהִיָּה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ הָאֲכִילָה, לֹא חָשִׁיב הֶפְסֵק כְּלָל. וְלָכֵן כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל פְּרִי גָּדוֹל וְלַחְתֹּךְ מִמֶּנּוּ חֲתִיכוֹת, יְבָרֵךְ כְּשֶׁהַפְּרִי שָׁלֵם, מִשּׁוּם דְּמִצְוָה לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם, וְהַשְּׁהִיָה לֹא הֲוֵי הֶפְסֵק, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הָאֲכִילָה. אַךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל אֵיזֶה פְּרִי וְאֵין לוֹ יוֹתֵר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא פְּרִי זֶה מְתֻלָּע שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, יִפְתְּחֶנּוּ וְיִבְדְּקֶנוּ קֹדֶם הַבְּרָכָה (ר"ב ר"ו).
הַשּׁוֹתֶה מַיִם וְשׁוֹפֵךְ מְעַט קֹדֶם שְׁתִיָּתוֹ מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ מַיִם הָרָעִים, יִשְׁפֹּךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְבָרֵךְ וְלֹא אַחַר הַבְּרָכָה, מִשּׁוּם בִּזְיוֹן הַבְּרָכָה (ר"ו).
הַטּוֹעֵם אֶת הַתַּבְשִׁיל אִם צָרִיךְ מֶלַח וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּפוֹלֵט, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אֲבָל אִם בּוֹלֵעַ, יֵשׁ סָפֵק, אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ כֵּיוָן שֶׁהוּא בּוֹלֵעַ אוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לַאֲכִילָה, וְלָכֵן יִזָּהֵר שֶׁיְכַוֵּן לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּתוֹרַת אֲכִילָה וִיבָרֵךְ עָלָיו וְיִבְלָע (ר"י).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ח
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוֹמֵל דַּלִּים חֲמל עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ וְחָנֵּנוּ בִקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וּכְשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתָנוּ וְנָתַתָּ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת גָּדוֹל מִצְוָה זאת שֶׁל תְּפִלִּין וְנִזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָמִיד, וְאַל יִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ לְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בֵּינֵינוּ לְבֵינְךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמְּךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת עַל עצֶם פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵנוּ נֶגְדְּךָ תִּתְבָּרַךְ וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וַחֲטָאֵנוּ וּפְשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתֵינוּ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ תָמִיד קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָּמִיד בִּדְבֵקוּת נִפְלָא וְעָצוּם, בִּתְשׁוּקָה וְחֶשְׁקָה וַחֲפֵצָה וְחֶמְדָּה וְאַהֲבָה גְדוֹלָה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִדִּבּוּרִים רָעִים וְלֹא אֶפְגּם אֶת דִּבּוּר פִּי לְעוֹלָם וְלֹא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר רָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא אֶחְקר אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, רַק תַּעַזְרֵנִי וְתַטֵּה אֶת לְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲקר תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וָטוֹב שֶׁאֶפְשַׁר לִמְצא בְּכל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ אַחַר זֶה, לַחְתּר לִמְצא אֵיזֶה זְכוּת אֲפִלּוּ בְהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדִי שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצא בָהֶם תָּמִיד צַד זְכוּת וָטוֹב וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד וְתַצִּילֵנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעָוֹן הַגָּדוֹל וְהֶחָמוּר מְאד, שֶׁהוּא עֲוֹן לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וַעֲוֹן לְשׁוֹן הָרָע שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, רַחֵם עָלַי לְמַעַנְךָ, וֶהְיֵה עִם פִּי תָמִיד בְּעֵת דִּבּוּרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶשְׁמר פִּתְחֵי פִי, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר לְשׁוֹן הָרָע וַאֲבַק לְשׁוֹן הָרָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים רָעִים, מִלָּשׁוֹן הָרָע וּמֵרְכִילוּת וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים וּמִלֵּיצָנוּת וּמֵחֲנִיפוּת וּמִשְּׁקָרִים, וּמִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִים לְגַלּוֹת, וּמִנִּבּוּל פֶּה, וּמִלְּגַלּוֹת וְלוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּמָקוֹם וּבִזְמַן שֶׁאֵין רָאוּי לְאָמְרָם וּלְגַלּוֹתָם וּמִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים, וּמִכָּל מִינֵי הֶבֶל פֶּה הַפּוֹגְמִין אֶת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, כִּי מֵרב רְגִילוּתֵנוּ בְדִבּוּרִים פְּגוּמִים, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַרְחִיק עַצְמֵנוּ מֵהֶם מֵעַתָּה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְרַחֲמֶיךָ וְתַדְרִיכֵנִי וְתוֹרֵנִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמר עַצְמִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּשׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ טוֹב וְלֹא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנֶךָ וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת טוֹב לַכּל תָּמִיד וְלֹא אֶחְקר לְעוֹלָם אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד בְּכָל כּחַ וָעז וּגְבוּרָה לִמְצא תָמִיד זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וַאֲפִלּוּ בְּהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, אֲפִלּוּ בְּהַחוֹלְקִים וְהָרוֹדְפִים אוֹתִי כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד וְתִתֵּן לִי שֵׂכֶל וָדַעַת מֵאִתְּךָ, אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בָהֶם זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִסִּטְרָא דְּ"קֵץ כָּל בָּשָׂר", מִכָּל בְּנֵי אָדָם הָרָעִים, שֶׁהֵם עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, הַחוֹקְרִים וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם וּמְבַקְשִׁים תָּמִיד לִמְצא חֹב וּפְגַם בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְאַל תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַל יַעֲלֶה קִטְרוּגָם לְפָנֶיךָ כְּלָל וְתִסְתּם הַפַּרְגּוֹד בִּפְנֵי דִבְרֵיהֶם הָרָעִים, וְאַל יִכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּאָזְנְךָ כְּלָל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם הָרָע, וְהֵם עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וּמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וְרוֹצִים לְרַחֲקֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וּמֵהֶם נִמְשְׁכוּ וּבָאוּ עָלֵינוּ כָל הַקִּטְרוּגִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים אֲשֶׁר עַל יָדָם נִתְרַחַקְנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד הֵנָּה וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְכָל עֵת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כִּי רַבִּים קָמוּ עָלֵינוּ מְאד "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" וְהָאֱמֶת יָדַעְתִּי יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי "בִי אֲנִי אֲדוֹנִי הֶעָוֹן", וְאָנכִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל אֵלֶּה, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא שָׁמַרְתִּי אֶת עַצְמִי וּפָגַמְתִּי בִּבְרִית הַלָּשׁוֹן וּבִבְרִית הַמָּעוֹר אֲשֶׁר עַל יְדֵי הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה, נִמְשַׁךְ לָהֶם דִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְדַבֵּר וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁאַתָּה חָפֵץ חֶסֶד, וְאַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם, וְאַתָּה שׂוֹנֵא וּמְמָאֵס בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה וְהַמֵּאוּס אֶת כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג חַס וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּ) בִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נְזוּפִים מִלְּפָנֶיךָ עַל יְדֵי חֲטָאֵיהֶם וּפְשָׁעֵיהֶם וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ בֶאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן אֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיְּקַטְרְגוּ עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם וְאַתָּה בּוֹחֵר וּמְקָרֵב וּמְחַבֵּב אֶת מִי שֶׁמְּרַחֵם אָז עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק לְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶם בָּעֵת הַהִיא, וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהַעְתִּיר עֲבוּרָם, וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ בִּשְׁבִילָם, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלֵל עֲלֵיהֶם תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתוֹ תָמִיד, וְחִבַּבְתָּ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי חִבָּה בִּשְׁבִיל זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ג · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 99 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע: ויגש
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־8 בינואר 2028, בשעה 16:50 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.