הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, י״ג בטבת ה׳תשפ״ח · 12 בינואר 2028
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ז׳ – אות י״א
כ־9 דק׳ · כ־930 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ז׳ז אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים; אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים. כִּי הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת (יחזקאל ה׳:ה׳): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וִירוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קִרְיָה נֶאֱמָנָה; וְהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת; וְהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְהִיא בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל מֵעוֹלַם הַבִּינָה, לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ. וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כָּל כָּךְ בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וּמְקַיֵּם (תהילים ט״ו:ב׳): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ (כשארז"ל מכות כ"ד) – זוֹ הַבְּחִינָה נַעֲשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה. וְהִיא: אִם לַבִּינָה תִקְרָא (משלי ב׳:ג׳), וּבִינָה – לִבָּא (הקדמת תיקונים). וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בבבא בתרא): הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס. הַיְנוּ הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַנִּקְרָא חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְנִקְרָא אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אֲזַי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַשְׁמַ"ל מֵהַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְהַחַשְׁמַ"ל הַזֶּה, הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא. וְזֶהוּ: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס, כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא, כִּי חַשְׁמַל לֵב גִּמַטְרִיָא שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וּבֶן נַנָּס, בְּחִינַת אֱמוּנָה, הִיא בְּחִינַת בֶּן נַנָּס, הַיְנוּ הַמָּאוֹר הַקָּטֹן:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ח׳ח וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת הַקָּרְבַּן תָּמִיד, וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת. כִּי עַל־יְדֵי הַתָּמִיד עוֹלִים חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּקְּלִפָּה עוֹלִים בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת. וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, נִמְצָא בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, עוֹסֵק בִּפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת מט"ט הַמְקַנֵּן בַּיְצִירָה. נִמְצָא שֶׁחָכְמָה בִּינָה דַּעַת שֶׁלּוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עוֹלִים בִּיצִירָה, הַיְנוּ לִפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עוֹלִים לִבְחִינַת אֱמוּנָה, הַנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם וּמַלְכוּת. כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. כִּי חֻרְבַּן אֱמוּנָה הוּא נִקְרָא חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה. (עַיֵּן שָׁם מְבֹאָר דְּכַוָּנָתָם עַל מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה) וּכְשֶׁיְּרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, מִתְגַּבֶּרֶת – אֲזַי אֵלּוּ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מִמֶּנָּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתוֹכָם בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ:): שְׁלֹשָׁה מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וּבִנְיַן בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִים מִבֵּין הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (רות פ' א'): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת כְּרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְפָרָשַׁת מִשְׁקֹלֶת, לוֹמַר שֶׁבַּעֲוֹן מִשְׁקֹלֶת הָיָה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהַיְנוּ הַךְ, כַּיָּדוּעַ. וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, הוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ט׳ט וְזֶה הַחַשְׁמַ"ל, הַנַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וּמַלְבִּישׁ לְהָאֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת רְצוּעוֹת, כִּי רְצוּעוֹת הֵם מַקִּיפֵי מַלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְזֶה שֶׁאָמַר רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת (ב"ב כא): כַּד תִּמְחֵי לְיַנּוּקָא, לָא תִּמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי. תִּמְחֵי – לְשׁוֹן טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:כ״ב): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ. יַנּוּקָא, הִיא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן, הִיא בְּחִינַת שֵׁנָה. לָא תִמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי – הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַּעַל" זָכוּ בָּנָיו לִשְׁנֵי מִצְווֹת: לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, וְלִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. וְעַד שְׂרוֹךְ נַּעַל, תַּרְגּוּמוֹ: עַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי. הַיְנוּ: כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, לֹא תּוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַנַּנָּס, הַיְנוּ מָאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ יַנּוּקֵי, אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי, הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. הַיְנוּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ חַשְׁמַ"ל מִ"בִּינָה לִבָּא" לְהַלְבִּישׁ אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּרַב סַפְרָא. וּרְצוּעָה גִּמַטְרִיָּא ש"ע, לִרְמֹז שֶׁעַל יְדֵי הַחַשְׁמַ"ל הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה, וְהַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁבְּתוֹכָהּ, וּמְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל פָּנִים עֶלְיוֹנִים, הַנִּמְשָׁכִין מִתִּקּוּן "וֶאֱמֶת" כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם רב לר"ש הנ"ל): דְּקָרֵי קָרֵי, וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה: הָא תֵּינַח מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן וְעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא טוֹבָה אֶצְלוֹ, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְחַדְּשִׁין. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. דַּע, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁבֶּאֱמוּנָה. וְזֶהוּ: דְּקָרֵי קָרֵי, מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, אֲזַי טוֹבָה לוֹ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לְלִמּוּד וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא. וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁמִּשָּׁרְשׁוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות י׳י וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, בְּחִינַת עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. וּתְקִיעוֹת הֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר הַפָּנִים. וּמִזֶּה הוּא הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ אוֹרוֹת מִפָּנִים עֶלְיוֹנִים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות י״אוְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה – הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁבְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְחַבְּרִים אֵלָיו הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה: יֹדְעֵי תְרוּעָה; יֹדְעֵי – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת. תְּרוּעָה – מִלְּשׁוֹן שְׁבִירָה, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ. הַיְנוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים, חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת עַל־יְדֵי אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע״ו
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות ע״ו · חלק 5 מתוך 7 (חלוקת האתר)ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד, לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול, כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו ויזכה ללמוד הרבה מאד -גמרא, ופוסקים כולם, ותנ"ך, ומדרשים, וספרי הזהר וקבלה, ושאר ספרים כולם.
שיחות הר״ן · אות ע״ו · חלק 6 מתוך 7 (חלוקת האתר)וכבר מבואר לעיל (בסימן כח) שיחתו של רבנו זכרונו לברכה שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה: ופעם אחד חישב רבינו זכרונו לברכה מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק, דהינו: לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף, והרא"ש, וארבעה שלחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזהר, ותיקונים, וזהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאר"י זכרונו לברכה. גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה, ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ז · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)כי אין שום תרוץ בעולם וכל אדם יכול לזכות למעלות גבוהות אם ילך ויתנהג בדרכי רבנו, זכרונו לברכה, שמבוארים כאן בספר זה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ז · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)והעיקר להיות רגיל מאד בתפלות ובקשות הרבה מאד ובפרט לדבר בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו, להרבות בשיחה לפניו יתברך לרצותו ולפייסו יתברך ולהתחנן לפניו שיקרבו לעבודתו באמת. ודי בהערה זו לכל החפץ באמת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ח
כ־4 דק׳ · כ־350 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ח(ה) אַחַר־כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְהָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק מִשֻּׁלְחַן חוֹתְנוֹ כִּי חֲמוֹתוֹ נִפְטְרָה וְלָקַח חוֹתְנוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ מָאהְלִיב וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הִשִּׂיאָהּ לוֹ כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע עִמּוֹ לָעִיר מָאהְלִיב וְעַל יָדוֹ נִגְמַר הַשִּׁדּוּךְ וְנִשֵּׂאת לוֹ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה עֲדַיִן בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ וְכִמְדֻמֶּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה אָז בְּעֶרֶךְ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַף־עַל־פִּי־ כֵן נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים קְצָת אֲנָשִׁים מֵחֲמַת שֶׁהָיָה נֶכֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְגַם רָאוּ וְהֵבִינוּ בּוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים. וְהַמַּשְׂכִּילִים הֵבִינוּ גַּם אָז שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְגַּדֵּל יִהְיֶה חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּמָאהְלִיב כָּךְ הָיָה, כִּי נִתְאַכְסֵן שָׁם בְּבֵית אִישׁ נִכְבָּד אֶחָד מֵהַמְקֹרָבִים לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהָאִישׁ הָיָה עָשִׁיר נִכְבָּד. וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְעָשָׂה סְעֻדָּה עֲבוּרוֹ. וְהָיוּ שָׁם עוֹד אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים מֵהַמְקֹרָבִים לְהָרַב הַנַּ"ל, וְנָתְנוּ לוֹ יַיִן לִשְׁתּוֹת וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה עֲדַיִן סָגוּר וְלֹא הָיָה רָגִיל לוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים, אַךְ אָז בִּשְׁעַת מִשְׁתֵּה הַיַּיִן נִתְלַהֵב לִבּוֹ וּפָתַח פִּיו וְגִלָּה לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה הַזֹּאת, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וְנִבְהֲלוּ מְאֹד, וְאָז הָיָה הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל חוֹתְנוֹ וְשָׁבוּ לְבֵיתָם. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן בָּא לְשָׁם הָרַב הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב ר' דֹּב מִזַּאסְלַאב הַנִּקְרָא בְּפִי כֹּל רַבִּי בֶּער בְּרַבִּי בּוּנִים שֶׁזָּכָה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּלֵּק שָׁם. וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כָּל הַנַּ"ל כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו אָז, וְנִבְהַל וְנִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם. וּבִהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּכְּפָר עֲדַיִן עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ הִתְחִילוּ אֲנָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְלִפְעָמִים נָסְעוּ אֵלָיו וְהָיָה מַלְהִיב לִבָּם מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתְקָרְבוּ עַל יָדוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים מְאֹד עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַשְׁרֵי לָהֶם. אַחַר־כָּךְ עֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב קְצָת עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן קְצָת לֹא יָצְאָה חֲמוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָתָהּ נֶגְדּוֹ, כִּי בְּבֵית חוֹתְנוֹ הַנַּ"ל הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֶדֶר מְיֻחָד בְּתוֹךְ הַבֵּית דִּירָה שֶׁקּוֹרִין אַלְקִיר [חֶדֶר צְדָדִי קָטָן]. וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹדֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִפְרָקִים הָיָה יוֹצֵא לַחוּץ לְהִתְבּוֹדֵד בַּשָּׂדֶה אוֹ לַיַּעַר וְכַיּוֹצֵא. וַיְהִי הַיּוֹם וְנָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶל הָעִיר וְהָלְכָה חֲמוֹתוֹ וְהֶעֱמִידָה מִטָּתָהּ שָׁם. כִּי רָצְתָה לִקַּח אֶת הַחֶדֶר בִּשְׁבִילָהּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְשָׁם וּמָצָא שֶׁלָּקְחָה מִמֶּנּוּ מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ, לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לִהְיוֹת סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ. וְאָז יָצָא מִן הַכְּפָר, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות י״ט – אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות י״טיט. אֵין הַיֵּצֶר הָרָע תָּאֵב אֶלָּא לְדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ׳כ. הַתַּאֲווֹת – מְלֻבָּשׁ בָּהֶם חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״אכא. עַל־יְדֵי מְחִילַת עֲווֹנוֹת תִּזְכֶּה לְבַר־לֵבָב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״בכב. עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ הַתַּאֲווֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״גכג. עַל־יְדֵי עֵינַיִם הַלֵּב מִתְאַוֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״דכד. עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת הַלֵּב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִדָּבֵק בְּךָ מְאוּמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״הכה. לְהִרְהוּרֵי זְנוּת סְגֻלָּה, שֶׁיִּשְׁתֶּה סַם הַמְשַׁלְשֵׁל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״וכו. הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּכַוָּנַת הַלֵּב הִיא פּוֹתַחַת כָּל הַפְּתָחִים שֶׁל מַעְלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק ראשון · אות כ״זכז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַל יִשָּׂא אֶצְלוֹ שׁוּם זָהָב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ״ב – אות כ״ג
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ״בוְהֶחָכָם הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד כִּי הִנִּיחַ שֵׁם, שֶׁהוּא חָכָם מֻפְלָג וְאֻמָּן וְדוקטור גָּדוֹל מְאד וְהָיָה בָּא שַׂר אֶחָד, וְצִוָּה לוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ טַבַּעַת שֶׁל זָהָב וְעָשָׂה לוֹ טַבַּעַת נִפְלָא מְאד וְחָקַק שָׁם צִיּוּרִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאד וְחָקַק שָׁם אִילָן, שֶׁהָיָה נִפְלָא מְאד וּבָא הַשַּׂר, וְלא יָשָׁר בְּעֵינָיו כְּלָל הַטַּבַּעַת וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאד כִּי הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאִלּוּ הָיָה הַטַּבַּעַת עִם הָאִילָן הַזֶּה בִּספרד, הָיָה חָשׁוּב וְנִפְלָא מְאד וְכֵן, פַּעַם אֶחָד בָּא שַׂר גָדוֹל וְהֵבִיא אֶבֶן טוֹב יָקָר, שֶׁבָּא מִמֶּרְחַקִּים וְהֵבִיא לוֹ עוֹד אֶבֶן טוֹב עִם צִיּוּר וְצִוָּה לוֹ, שֶׁיְּצַיֵּר כַּצִּיּוּר הַזֶּה עַל הָאֶבֶן טוֹב שֶׁהֵבִיא וְצִיֵּר מַמָּשׁ כְּאוֹתוֹ הַצִּיּוּר רַק שֶׁשָּׁגָה בְּדָבָר אֶחָד, שֶׁלּא הָיָה שׁוּם אָדָם מֵבִין עַל זֶה, רַק הוּא לְבַדּוֹ וּבָא הַשַּׂר וְקִבֵּל הָאֶבֶן טוֹב, וַיִּשַׁר בְּעֵינָיו וְהָיָה לוֹ לְהֶחָכָם הַזֶּה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִן הַשְּׁגִיאָה הֲלא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ חָכְמָתִי, וְעַתָּה יִזְדַּמֵּן לִי שְׁגִיאָה!
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ״גוְגַם בְּעִנְיַן הַרפואה הָיָה לוֹ יִסּוּרִים כְּשֶׁהָיָה בָּא לְחוֹלֶה וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ רְפוּאָה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר, שֶׁאִם יֵלֵךְ לוֹ לְהַחוֹלֶה לְחַיִּים, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב בְּבֵרוּר לְהִתְרַפְּאוֹת מִזֶּה כִּי הִיא רְפוּאָה נִפְלָאָה מְאד וְאַחַר כָּךְ מֵת הַחוֹלֶה וְהָיוּ אוֹמְרִים הָעוֹלָם, שֶׁמֵּת עַל יָדוֹ וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה וְכֵן לִפְעָמִים נָתַן רְפוּאָה לְחוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא וְהָיוּ אוֹמְרִים הָעוֹלָם: מִקְרֶה הוּא וְהָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל׳ – אות ל״ב
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל׳כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְלִפְעָמִים נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת מְגֻנִּים מְאֹד שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים וְזָרִים מְאֹד מְאֹד וּבִלְבּוּלִים רַבִּים, וְלִבּוֹ סְחַרְחַר שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת לִבּוֹ בְּעִקוּמִים וְסִיבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים עֲצוּמִים (סֶע פַאר דְרֵייט דָאס הַארְץ), אַף עַל פִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ תִּקְוָה גְּדוֹלָה, עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, יִצְטַעֵר וְיִשְׁאַל וִיבַקֵּשׁ יוֹתֵר אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ וּמִתְגַּעְגֵּעַ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִצַעֵר וְצוֹעֵק וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי זוֹכֶה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אַיֵּ"ה שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה הַגָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ תָּמִיד וִיבַקֵּשׁ אַיֵּ"ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה. וְזֶה בְּחִינַת יְרִידָה תַכְלִית הָעֲלִיָּה הַמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ. וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כִּי עָמֹק הוּא: (לק"ת סי' י"ב)
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל״אצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה'. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, כִּי עַל כָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה', אֲפִלּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי מִסְפָּר, וְכַמָּה מִינֵי נְפִילוֹת וְהַשְׁלָכוֹת, כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד בְּכַוָּנָה מֵעֲבוֹדַת ה'. וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה קְצָת לְמַעְלָה. וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַחֵז עַצְמוֹ רַק בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, וּצְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בָּזֶה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב, כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד: (לק"ת סי' מ"ח)
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל״בוְדַע, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר בָּהֶם קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע א׳ – קטע ח׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע א׳"עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו", אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלוֹקוֹת מִן הָעוֹלָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, כַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת גָּרְמוּ לָנוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת הָעֲצוּמָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁו בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, וְנַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְשַׁכֵּךְ כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, וְיֶּאֱהב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת אַהֲבַת נֶפֶשׁ וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר מִצְוָה זאת הִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וְנִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִן הָעוֹלָם וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, רַק יִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ב׳וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר מֵאִתָּנוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בְּצִמְצוּם רַק כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְקִיּוּם הָאָדָם לְבַד וּנְמַעֵט תַּאֲוַת טִבְעֵנוּ, וְנִזְכֶּה לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתָסִיר מִמֶּנּוּ חֶרְפַּת רָעָב, וְלֹא נַרְגִּישׁ שׁוּם רַעֲבוֹן בְּקִרְבֵּנוּ לְעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְשַׁדֵּד וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיוֹת שֶׁל גּוּפֵנוּ וְתָסִיר מֵאִתָּנוּ כָל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁהֵם תַּאֲוֹת הַגּוּף, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֶרְפּוֹת וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ג׳וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ בְּאַהֲבָה וְתִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בַּמֻּתָּר לָנוּ, וְיִהְיֶה זִוּוּגֵינוּ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁהוּא תַאֲוַת הַבַּהֲמִיּוּת וְיִהְיֶה זִוּוּגֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲוֹת הַגּוּף כְּלָל, וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ כּוֹפֶה שֵׁד וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיּוּת, הֵן תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, הֵן תַּאֲוַת אֲכִילָה, הֵן כָּל הַתַּאֲוֹת, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמְּקוֹר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְנִזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה תָמִיד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ד׳אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסָתֵינוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַד עוֹלָם וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאֶת פְּרִי בִטְנֵנוּ וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים וּתְרַחֵם עַל צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וְיִהְיוּ כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ מַאֲרִיכִים יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם וְיִרְבּוּ פארוֹתָם, וְיִהְיוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ וְתַצִּילֵם בְּרַחֲמֶיךָ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כֻּלָּם יִזְכּוּ לְגַדֵּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים הֵן הַנּוֹלָדִים כְּבָר, הֵן הָעֲתִידִים לְהִוָּלֵד לָהֶם, כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְכֻלָּם יַשְׁאִירוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּחוֹל הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרב, לָעַד וּלְדוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ה׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבִּיטָה בְעָנְיָם וּרְאֵה מַכְאוֹבָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָם וְצָרוֹתֵיהֶם הַמְרֻבּוֹת שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָהֶם רַחֲמִים, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יאמַר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְשַׂמַּח לְבָבֵיהֶם וְעָזְרֵם מֵעַתָּה שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדֵּל כָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ כָל דּוֹרוֹתֵיהֶם וִיקֻיַּם בָּנוּ וּבָהֶם "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר מֵרב וְהָיָה, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ו׳וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרָכָה מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְתִשְׁלַח שְׂבִיעָה בְּמֵעֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱכל מְעַט וְלִשְׂבּעַ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם, וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ, וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ז׳אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמל עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת הָאֲכִילָה וְכָל תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ וַאֲכִילָתֵנוּ וְכָל הַנְהָגוֹתֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַאֲרִיךְ יְמֵי בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים וְיַעַסְקוּ תָמִיד כָּל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע ח׳וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וָשׂוֹבַע וּבְרָכָה וְשֶׁפַע טוֹבָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" וְנֶאֱמַר. "כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ" וְנֶאֱמַר. "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם וִידַעְתֶּם כִּי בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות כ · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות כ · פסקה 1 · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מִלָּה לְעֵלָּא וּלְפָרְשָׁא לָהּ כִּדְקָא יָאוּת וְלָא יִסְתֹּם מִלָּה [מִכַּאן שֶׁמִּי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו כָּרָאוּי - הַצִּילֵנִי נָא, וְאִם תֹּאמַר שֶׁכְּבַר הִצַּלְתָּ אוֹתִי מִלָּבָן - מִיַּד אָחִי.
השתפכות הנפש · פתיחה · אות כ · פסקה 1 · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)וְאִם תֹּאמַר שֶׁגַּם קְרוֹבִים אֲחֵרִים סְתַּם נִקְּרָאִים אַחִים - מִיַּד עֵשָׂו. מַה הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁצְּרִיכִים לְפַרֵשׁ הַדָּבָר כָּרָאוּי. אִם תֹּאמַר, לָמָה אֲנִי צָרִיךְ כִּי יָרֵא אָנֹכִי אוֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי, כְּדֵי לְהַסְבִּיר הַדָּבָר לְמַעְלָה וּלְפָרֵשׁ אוֹתוֹ כָּרָאוּי וְלֹא לִסְתּוֹם הַדָּבָר] (זֹהַר וַיִּשְׁלַח קס"ט).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כה · פסקה 6 – פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות כה · פסקה 6וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי לִפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּלְכָּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבֶּרֶת כְּנֶגְדָּהּ עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת וּלְהַחֲזִיר הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִמֶּנּוּ.
משיבת נפש · רצף ג · אות כה · פסקה 7 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)אַךְ בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי 'הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה', כִּי לִפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹלַעַת אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה וְכַמָּה רְשָׁעִים שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם לְבַסּוֹף וְנִכְרְתוּ וְנֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי זֶה סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · דבור · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · דבור · אות ג · חלק 7 מתוך 7 (חלוקת האתר)וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: אֲנִי קְרָאתִיךָ כִּי תַעֲנֵנִי וְגוֹ', הַיְנוּ שֶׁמְּבָאֵר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי מָה זָכִיתִי לִסמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ - עַל־יְדֵי שֶׁקְּרָאתִיךָ בְּכָל פַּעַם בְּדִבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁזֶּהוּ כָּל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה לִכְסֹף וְלַחֲשֹׁק תָּמִיד כִּסּוּפִין טוֹבִים, מָתַי יִזְכֶּה לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשוֹת הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְכוּ' וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה מִפִּיו בְּכָל יוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵאָרְחוֹת פָּרִיץ, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְמֹךְ אֲשׁוּרָיו בְּמַעְגְּלוֹתָיו וְכוּ', כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד', אוֹת כ"ב, כ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסה · פסקה 4 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסה · פסקה 4וְעַתָּה בְּנִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב לְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁכְּבָר נִדְבְּרוּ בֵּינֵינוּ, כִּי כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מִפִּי וּמִפִּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד גַּם בָּעֵת הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר רֹב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִתְעוֹרְרוּ מֵחָדָשׁ עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת, וְכֻלָּם אוֹמְרִים שֶׁהֵקִיצוּ וְעוֹרְרוּ אוֹתָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת; וְעַתָּה בָּנַי אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי ה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן שְׁאֵלָתוֹ אִם לְהִתְפַּלֵּל בְּהַקְּלוֹיְז, שַׂמְתִּי דְּבָרַי בְּפִי מוֹסֵר כְּתָב זֶה שֶׁדַּעְתִּי נוֹטָה יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְהַקְּלוֹיְז בְּשַׁבָּת הַזֶּה, וְקָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁיִּקְבַּע מָקוֹם בְּעִיר חָדָשׁ שֶׁשָּׁם מִתְפַּלְּלִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְיָתֵר מִזֶּה דִּבַּרְתִּי עִם מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְהִנֵּה חֲצוֹת לַיְלָה הִגִּיעַ גַּם הוּא עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ, גַּם מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֲנִי צָרִיךְ עַתָּה לְיַשֵּׁב עַצְמִי הַרְבֵּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי וְאוּלַי אֶזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּחְמֹל עַל עֶלְבּוֹנֵנוּ וְכוּ', עַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר וּתְקַבְּלוּ הַהַעְתָּקָה מֵהָאִגֶּרֶת שֶׁהֵכַנְתִּי לְהָרַב וְכוּ' הַיּוֹם קֹדֶם לְאוֹר הַיּוֹם. וְגַם בָּזֶה תִּרְאוּ נִפְלְאוֹת ה' שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב בְּדַעְתִּי הַיּוֹם לִכְתֹּב הָאִגֶּרֶת הַזֶּה, וְאַתֶּם תְּיַעֲצוּ אוֹתִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה; וְיָתֵר מִזֶּה תִּשְׁמְעוּ מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסה · פסקה 5דִּבְרֵי אָבִיךָ הַנִּרְדָּף מְאֹד וּבוֹרֵחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים הוּא מְחַזְּקֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ בְּשִׂמְחָה כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְכוּ'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסה · פסקה 6נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסו · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' וַיֵּשֶׁב תקצ"ה לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסו · פסקה 2אֲהוּבִי, בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסו · פסקה 3קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בַּלַּיְלָה, בְּעֵת הַשֵּׁנָה, כִּי אָז בָּא הַשָּׁלִיחַ וְהֵקִיץ אוֹתִי מִשְּׁנָתִי, וּקְרִיתִיו הֵיטֵב. וּמָה אָשִׁיב לְךָ אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַרְחָבָה וְהַרְחָבָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים מַרְחִיב לָנוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ מֵעִנְיַן שְׁלוֹם־בַּיִת שֶׁאֲנִי מֵבִין מִמִּכְתָּבֶיךָ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרְךָ בְּעִנְיָן זֶה, וְזֶה הָעִקָּר, וְשׁוּב אֵין לְךָ עוֹד לִדְאֹג כְּלָל; כִּי עִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁנִּקְרָא מְנִיעָה הוּא רַק בְּעִנְיָן זֶה, וְגַם זֹאת הַמְּנִיעָה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁבְּרָהּ וְנוֹטֶה מִן הָאֱמֶת אֶל הַשֶּׁקֶר מֵחֲמַת עֲצַת אִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו עִם כַּמָּה רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַל זֶה נֶאֱמַר (בָּבָא מְצִיעָא נט.) הַהוֹלֵךְ אַחַר עֲצַת אִשְׁתּוֹ נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַר לוֹ מָר. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְצַיֵּת אוֹתָהּ מִכֹּל וָכֹל, וְנִשְׁאָר קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן רַחֲמָנָא לִצְלַן כַּיָּדוּעַ לָנוּ כָּל זֶה. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַכֵּם וּלְהִתְגַּבֵּר לִבְלִי לֵילֵךְ אַחַר עֲצָתָהּ בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא, רַק בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא רָאוּי לִשְׁמֹעַ עֲצָתָהּ כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא שֶׁמַּקְשָׁה עַל מַאֲמַר הַנַּ"ל הַהוֹלֵךְ אַחַר עֲצַת אִשְׁתּוֹ וְכוּ' וְהָא וְכוּ' אִיתְּתָךְ גּוּצָא וְכוּ' דְּהַיְנוּ לִשְׁמֹעַ עֲצָתָהּ, וּמְשַׁנֵּי הָא בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא הָא בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר הָיָה לָנוּ כַּמָּה יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרָנוּ לְשָׁבְרָם וְלִבְלִי לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם עַד שֶׁבְּחַסְדּוֹ נִתְהַפְּכוּ לְדַעְתֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי טז) "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ" וְכוּ'. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּרַחֲמָיו הוֹשִׁיעֲךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיָן זֶה קְצָת, שׁוּב אֵין לְךָ לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת כְּלָל כִּי כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. וּלְדַעְתִּי טוֹב לְךָ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּה עִם אַנְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּעִיר חָדָשׁ, כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁשָּׁם אֵין לְהַמִּתְנַגְּדִים שׁוּם כֹּחַ נֶגֶד אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְלָמָּה לְךָ לִכְנֹס לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ בִּזָּיוֹן, וְאֵיזֶה כָּבוֹד תַּרְוִיחַ אִם תִּתְפַּלֵּל בְּהַקְּלוֹיְז. וּבִזְיוֹנוֹת כְּבָר יֵשׁ לְךָ, מֵאַחַר שֶׁהֵם מְדַבְּרִים מִזֶּה, זֶה בְּעַצְמוֹ בִּזָּיוֹן גָּדוֹל. הָרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן עֲלוּבִים יָחוּס עַל בִּזְיוֹנֵנוּ וִירַחֵם עָלֵינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסו · פסקה 4בְּעִנְיַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ, עַתָּה בַּלַּיְלָה אִי אֶפְשָׁר לַחֲקֹר, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עַל בִּכְיוֹת וְצַעֲקוֹת יִשְׂרָאֵל עַל הַקּוֹלוֹת הַמָּרִים וּמְרוֹרִים מִמָּוֶת הַנִּשְׁמָעִים בְּכָל הָרְחוֹבוֹת. אוֹי לְנַפְשֵׁנוּ מַה שֶּׁגָּרַמְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ לִרְאוֹת צָרָה מְרוֹרָה כָּזֹאת בְּדוֹרוֹתֵינוּ. אוֹי וָמַר לְהַחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַתָּה פֶּה לְדַבֵּר עָתָק עַל יִרְאֵי ה' כְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַדְּבֵקִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּמְתִּיק מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁכָּל קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יָדוֹ. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מַה נִּצְטַדָּק, הַדְּמָעוֹת זוֹלְפִים מִלִּבִּי וּמֵעֵינַי כְּשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִכְתֹּב לְךָ בָּזֶה תְּשׁוּבָה. כִּי זֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת לַיְלָה קוֹל זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה אוֹי אוֹי וָמַר, בְּכָל רְחוֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכָל רֹאשׁ קָרְחָה מִי יִשְׁמַע וְלֹא יִדְמַע. זֹאת נֶחָמוֹתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ מַה שֶּׁזָּכִינוּ עַל כָּל פָּנִים לִבְלִי לִהְיוֹת חוֹלֵק עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּבָזֶה לְבַד יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ גַּם עַתָּה, וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 20
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 20 · חלק 1 מתוך 6 (חלוקת האתר)רַב אֵיבָא. ר' אֵיבָא בַּר כַּהֲנָא. אַיְבוּ אַבוּהּ דְּרַב. אַיְבוּ בְּנוֹ שֶׁל רַב. אַיְבוּ בַּר בְּרַתֵּיהּ דְרַב.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 20 · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)ר' אַיְבוּ בַּר נַגְרָא, אוֹ בַּר אַגְרִי (איבו ואייבו אחד הוא). אֵיבוֹת בַר אִיהִי. אִיבִי. מַר אִידָאִי. רַב אִידִי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 20 · חלק 3 מתוך 6 (חלוקת האתר)רַב אִידִי אַבוּהּ דְּר' יַעֲקֹב וְהוּא בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא. רַב אִידִי סַרְסַיָה דְרַב שֵׁשֶׁת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף א׳ – סעיף ו׳
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף א׳עַל פֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּאִילָן, מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. וְעַל פֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בַּאֲדָמָה, וְהֵם כָּל מִינֵי לִפְתָּן וִירָקוֹת וְקִטְנִיּוֹת וְטָאטָארְקֶע (תִּירָס) וַעֲשָׂבִים, מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְלֹא נִקְרָא אִילָן, אֶלָּא זֶה שֶׁהָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ נִשְׁאָרִים גַּם בַּחֹרֶף וּמוֹצִיא אַחַר כָּךְ עָלִים מִן הָעֲנָפִים, וַאֲפִלּוּ הֵם דַּקִּין כְּגִבְעוֹלֵי פִּשְׁתָּן. אֲבָל אִם הָעֲנָפִים כָּלִים לְגַמְרֵי בַּחֹרֶף וְאֵינוֹ נִשְׁאָר רַק הַשׂרֶשׁ, לֹא נִקְרָא אִילָן, וּמְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה (ר"ב ר"ג)
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף ב׳עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ בָּשָׂר, דָּגִים, חָלָב, גְּבִינָה, וְכֵן עַל כָּל מִינֵי מַשְׁקִים, חוּץ מִן הַיַּיִן וְשֶׁמֶן זַיִת, מְבָרְכִין שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ. וְתֵבַת נִהְיָה, יֵשׁ לוֹמַר היוּ"ד בְּקָמַץ.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף ג׳כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת (שְׁווָאמֶען) אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדֵלִין מִלַּחְלוּחִית הָאָרֶץ, יְנִיקָתָן אֵינָהּ מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מִן הָאֲוִיר, וְלָכֵן אֵינָן נִקְרָאִין פְּרִי הָאֲדָמָה, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶן שֶׁהַכֹּל (ר"ד).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף ד׳אֵין מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ אוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב לְאָכְלוֹ חַי וְגַם הַדֶּרֶךְ הוּא לְאָכְלוֹ חַי. אֲבָל אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לְאָכְלוֹ חַי אֶלָּא מְבֻשָּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹב לְמַאֲכָל גַּם כְּשֶׁהוּא חַי, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ חָשׁוּב כָּל כָּךְ, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּרְכָתוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאוֹכְלוֹ מְבֻשָּׁל. אֲבָל אִם אוֹכְלוֹ חַי, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. וְכָבוּשׁ הֲרֵי הוּא כִּמְבֻשָּׁל. וְלָכֵן עַל כְּרוּב (קְרוֹיט) כָּבוּשׁ מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְכֵן מָלִיחַ הוּא כִּמְבֻשָּׁל לְעִנְיָן זֶה.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף ה׳עַל הַצְּנוֹן מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְכֵן עַל שׁוּמִים וּבְצָלִים כְּשֶׁהֵן רַכִּין וְדַרְכָּן לְאָכְלָן חַיִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעַל פִּי הָרֹב אֵין אוֹכְלִין אוֹתָן רַק עִם פַּת, מִכָּל מָקוֹם גַּם אִם אוֹכְלָן בְּלֹא פַּת, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. אֲבָל אִם הִזְקִינוּ, שֶׁהֵם חֲרִיפִים מְאֹד, וְאֵין דַּרְכָּן לְאָכְלָן חַיִּין, מִי שֶׁאָכְלָן חַיִּין, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב · סעיף ו׳דְּבָרִים שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר כְּשֶׁהֵם חַיִּין מִכְּשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִין, שֶׁהַבִּשּׁוּל מְגָרֵעַ אוֹתָן, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵן מְבֻשָּׁלִין אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְּׁלָן עִם בָּשָׂר וְעַל יְדֵי הַבָּשָׂר נִשְׁתַּבְּחוּ, מִכָּל מָקוֹם אָז הַבָּשָׂר הוּא הָעִקָּר, וְאֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. אֲבָל אִם בִּשְּׁלָן בְּאֹפֶן שֶׁהֵן הָעִקָּר וּמִכָּל מָקוֹם נִשְׁתַּבְּחוּ, כְּגוֹן שֶׁטִּגְנָן בְּשֻׁמָּן אוֹ בִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן הַבְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן, דְּמַה לִי אִם נִתְבַּשְּׁלוּ בְּמַיִם אוֹ בְּשֻׁמָּן וּדְבַשׁ (ר"ה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט
"עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו", אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלוֹקוֹת מִן הָעוֹלָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, כַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת גָּרְמוּ לָנוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת הָעֲצוּמָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁו בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, וְנַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְשַׁכֵּךְ כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, וְיֶּאֱהב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת אַהֲבַת נֶפֶשׁ וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר מִצְוָה זאת הִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וְנִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִן הָעוֹלָם וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, רַק יִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר מֵאִתָּנוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בְּצִמְצוּם רַק כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְקִיּוּם הָאָדָם לְבַד וּנְמַעֵט תַּאֲוַת טִבְעֵנוּ, וְנִזְכֶּה לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתָסִיר מִמֶּנּוּ חֶרְפַּת רָעָב, וְלֹא נַרְגִּישׁ שׁוּם רַעֲבוֹן בְּקִרְבֵּנוּ לְעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְשַׁדֵּד וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיוֹת שֶׁל גּוּפֵנוּ וְתָסִיר מֵאִתָּנוּ כָל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁהֵם תַּאֲוֹת הַגּוּף, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֶרְפּוֹת וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ בְּאַהֲבָה וְתִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בַּמֻּתָּר לָנוּ, וְיִהְיֶה זִוּוּגֵינוּ רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁהוּא תַאֲוַת הַבַּהֲמִיּוּת וְיִהְיֶה זִוּוּגֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲוֹת הַגּוּף כְּלָל, וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ כּוֹפֶה שֵׁד וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיּוּת, הֵן תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, הֵן תַּאֲוַת אֲכִילָה, הֵן כָּל הַתַּאֲוֹת, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמְּקוֹר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְנִזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה תָמִיד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסָתֵינוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַד עוֹלָם וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאֶת פְּרִי בִטְנֵנוּ וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים וּתְרַחֵם עַל צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וְיִהְיוּ כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ מַאֲרִיכִים יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָם וְיִרְבּוּ פארוֹתָם, וְיִהְיוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ וְתַצִּילֵם בְּרַחֲמֶיךָ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כֻּלָּם יִזְכּוּ לְגַדֵּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים הֵן הַנּוֹלָדִים כְּבָר, הֵן הָעֲתִידִים לְהִוָּלֵד לָהֶם, כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְכֻלָּם יַשְׁאִירוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם כְּחוֹל הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרב, לָעַד וּלְדוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבִּיטָה בְעָנְיָם וּרְאֵה מַכְאוֹבָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָם וְצָרוֹתֵיהֶם הַמְרֻבּוֹת שֶׁסָּבְלוּ עַד הֵנָּה מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָהֶם רַחֲמִים, הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יאמַר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְשַׂמַּח לְבָבֵיהֶם וְעָזְרֵם מֵעַתָּה שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדֵּל כָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְיַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ כָל דּוֹרוֹתֵיהֶם וִיקֻיַּם בָּנוּ וּבָהֶם "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר מֵרב וְהָיָה, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרָכָה מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְתִשְׁלַח שְׂבִיעָה בְּמֵעֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱכל מְעַט וְלִשְׂבּעַ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם, וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ, וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמל עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת הָאֲכִילָה וְכָל תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת וְיִהְיֶה זִוּוּגֵנוּ וַאֲכִילָתֵנוּ וְכָל הַנְהָגוֹתֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַאֲרִיךְ יְמֵי בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ כֻּלָּם יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים וְיַעַסְקוּ תָמִיד כָּל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וָשׂוֹבַע וּבְרָכָה וְשֶׁפַע טוֹבָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" וְנֶאֱמַר. "כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ" וְנֶאֱמַר. "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם וִידַעְתֶּם כִּי בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 103 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ז בטבת): ויחי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־12 בינואר 2028, בשעה 16:53 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה
- שיחות הר״ן · אות ע״ו
- שבחי הר״ן · חלק ראשון
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ח
- ספר המידות · הרהורים
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · התחזקות
- השתפכות הנפש · פתיחה · אות כ
- משיבת נפש · רצף ג · אות כה
- עצות ישרות · דבור
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסו
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.