הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ד בשבט ה׳תשפ״ח · 21 בפברואר 2028
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות א׳ – אות ג׳
כ־11 דק׳ · כ־1080 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות א׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא וְכוּ'. אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל; וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ, עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא: (סנהדרין צח) רַשִׁ"י: הַשַּׁעַר הַזֶּה: שֶׁל אֲרָם, שֶׁבַּאֲרָם הָיָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה: וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ: פַּעַם שְׁלִישִׁית: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד וְכוּ': א דַּע, כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ (חגיגה יד), וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחֱלַק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, בִּבְחִינַת (ירמיהו כ״ג:כ״ט-ל׳): כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע. כְּמוֹ כֵן נִבְרְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַלְאָכִים, לְפִי רֹב הַנִיצּוֹצוֹת. וְדִבּוּר הַכּוֹלֵל אֶת הַנִּיצוֹצוֹת נִבְרָא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא שַׂר וְרֹאשׁ עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַנִּיצוֹצוֹת, וְהֵם מַחֲנֵהוּ. וְכָל מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ הוּא מְמֻנֶּה עַל אֵיזֶהוּ דָּבָר, וַאֲפִלּוּ כָּל אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יֵשׁ עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה י): אֵין לְךָ עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ מַלְאָךְ מִלְּמַעְלָה וְכוּ'. וְכָל מַלְאָךְ מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַדִּבּוּר, וּמַשְׁפִּיעַ לְתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁנִּמְנֶה עָלָיו, הַיְנוּ לְאֵיזֶה עֵשֶׂב אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו. וּשְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ, הַיְנוּ כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְאָךְ לְקַבֵּל, וְכֹחַ לְהַשְׁפִּיעַ, מְכֻנִּים בִּבְחִינַת יָדַיִם. בְּיַד יָמִין מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ, וּבְיַד שְׂמֹאל מַשְׁפִּיעַ. בִּבְחִינוֹת: וּמַכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל (שם); וְהַכָּאָה הִיא בְּחִינַת שְׂמֹאל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, בִּבְחִינוֹת (משלי ד׳:כ״ב): וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא; כִּי הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת כֹּחַ לַמַּלְאָכִים, וְהַמַּלְאָכִים מַשְׁפִּיעִים לָעֲשָׂבִים, וַעֲשָׂבִים מְרַפְּאִים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּפוֹרֵץ גִּדְרָם, אֲזַי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, בִּבְחִינוֹת (שבת קי): דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טְרַקֵהּ, שֶׁאֵין לוֹ אַסְוָתָא; כִּי הַפּוֹרֵץ גִּדְרָם, עַל־יְדֵי־זֶה מֵסִיר הַיָּדַיִם מִן הַמַּלְאָכִים, לְפִי בְּחִינוֹת הֲסָרָתוֹ מִדֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבָּנָן. וְזֶהוּ (דברים י״ז:י״א): לא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל – לְפִי בְּחִינוֹת הֲסָרָתוֹ, אִם סָר מִדֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבָּנָן לְיָמִין, בָּזֶה סָר יְמִין הַמַּלְאָךְ, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל. וְאִם סָר לִשְׂמֹאל, בָּזֶה סָר יַד שְׂמֹאל מֵהַמַּלְאָךְ, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְהַשְׁפִּיעַ. וּכְשֶׁנִּפְגָּם אֵיזֶהוּ יַד הַמַּלְאָךְ, אֲזַי אֵין לָזֶה הָאָדָם אַסְוָתָא, כִּי זֶה הָעֵשֶׂב שֶׁבּוֹ תָּלוּי רְפוּאָתוֹ, אֵין לוֹ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, כִּי אֵין מַשְׁפִּיעַ לוֹ: וְזֶה בְּחִינַת (דברים כ״ח:ס״א): מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה – זֶהוּ מִיתַת תַּלְמִיד חָכָם, הַיְנוּ הַמִּיתָה שֶׁתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְמִיתִין אֵיזֶהוּ אָדָם.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות א׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כִּי חוֹלַאַת הַבָּאָה לָאָדָם עַל שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי רַבָּנָן אֵין לוֹ רְפוּאָה, וְהוּא מֵת מִן הַחוֹלַאַת, זֶה הַמִּיתָה בָּאָה עַל־יְדֵי מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה, כִּי דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, נִמְסְרוּ לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם. וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּזַלְזֵל דִּבְרֵיהֶם, וְאֵין מַאֲמִין דִּבְרֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה, וּמֵת בָּהּ. וְיֵשׁ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הַשּׁוֹלְטִין עַל הָאָדָם שֶׁהוּא צַדִּיק, וְהוּא מֻכֶּה בְּיִסּוּרִין, וְאֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בִּרְפוּאַת עֲשָׂבִים, כִּי הוּא אִישׁ צַדִּיק, וְלֹא פָּגַם יְדֵי הַמַּלְאָךְ, וְהַיָּדַיִם הֵם שְׁלֵמִים. וְזֶה (שיר השירים ב׳:ה׳-ו׳): כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. הַיְנוּ חוֹלַת אַהֲבָה יְכוֹלָה הִיא לִשְׁלֹט עַל אִישׁ אֶחָד, וְאֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בְּהַיָּדַיִם הַנַּ"ל, כִּי הַיָּדַיִם בִּבְחִינָתוֹ הֵם שְׁלֵמִים, בִּבְחִינַת: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת וְכוּ': וְזֶהוּ (ברכות ה:) כְּשֶׁבָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא שֶׁנֶּחֱלָה בְּיִסּוּרִין וְאָמַר לוֹ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין, אָמַר: לֹא וְכוּ', אָמַר לוֹ: הַב לִי יְדָךְ וְכוּ'. כִּי רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר שֶׁאֵלּוּ יִסּוּרִין הֵן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין, שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ אִם חָבִיב עָלָיו הַיִּסּוּרִין, הַיְנוּ אִם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה הֵם. וְהֵשִׁיב לוֹ: לֹא וְכוּ'. וּכְשֶׁשָּׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַיִּסּוּרִים לֹא שֶׁל אַהֲבָה הֵן, חָשַׁב דִּילְמָא פָּגַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּיָּדַיִם הַנַּ"ל, וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לוֹ רְפוּאָה. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ: הַב לִי יְדָךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אִם פָּגַם בְּדִבְרֵי רַבָּנָן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁיְּהַב לוֹ יְדָא אוֹקְמוּהוּ, כִּי לֹא הָיָה יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְלֹא פָּגַם בַּיָּדַיִם, בִּשְׁבִיל זֶה הָיָה יָכוֹל לִחְיוֹת וְלָקוּם מֵחָלְיוֹ: וְזֶהוּ: וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין (איוב כ״ד:כ״ב). כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים הַנִּקְרָאִים חַיִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח): וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי – צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים, עַל יְדֵי זֶה, הוּא נוֹפֵל בְּחוֹלַאַת אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בְּחַיָּיו. הַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מַאֲמִין שֶׁיִּחְיֶה מֵחֹלִי זֶה, כִּי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כַּנַּ"ל. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיָּקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְיַאֲמִין אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶהוּ: יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין – הַיְנוּ זֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּחֲכָמִים הַנִּקְרָאִים חַיִּים, יָקִים זֹאת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יָקוּם מֵחוֹלַאַת הַזֹּאת, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין עַד עַכְשָׁו שׁוּם אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם רְפוּאָה עַל מַכָּתוֹ, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ יִתְרַפֵּא. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, מְתַקֵּן בְּחִינוֹת יָדַיִם שֶׁל מַלְאָכִים, וְהֵם מְקַבְּלִים וּמַשְׁפִּיעִים כֹּחוֹת לָעֲשָׂבִים לִרְפוּאָתוֹ. וְזֶה: וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ; הַיְנוּ שֶׁהַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אַבִּירִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֶחֱזָר לוֹ כֹּחוֹ, הַיְנוּ כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם, וּמַמְשִׁיכִין שֶׁפַע לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְמַנּוּ עֲלֵיהֶם, וְאָז יֵשׁ לוֹ רְפוּאָה כַּנַּ"ל, כִּי דִּבְרֵי חֲכָמִים עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין בְּחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ב׳ב וּלְהָקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר (רצוֹנוֹ לוֹמַר: וִיקַיֵּם מִיָּד) עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת), וְעַל־יְדֵי הַנֶּדֶר יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים, בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינוֹת (ישעיהו כ״ט:י״ד): הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו; וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ"ר איכה א), שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים. וְתִקּוּנוֹ שֶׁל הַפְלָאָה הַזֹּאת, הַיְנוּ שֶׁל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים, תִּקּוּנוֹ, הַפְלָאָה שֶׁל נֶדֶר, בִּבְחִינַת (במדבר ו׳:ב׳): כִּי יַפְלִיא לִנְדֹּר נֶדֶר. כִּי עַל־יְדֵי הַנֶּדֶר, הוּא עוֹלֶה לַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהַחֲכָמִים מֻשְׁרָשִׁים שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּלִיאוֹת חָכְמָה (ספר יצירה, ועיין זוהר בלק דף קצג:), וְיוֹדֵעַ וּמַכִּיר מַעֲלוֹת הַחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא שָׁב וּמַאֲמִין בָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו כ״ה:א׳): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא; וְעַל־יְדֵי־זֶה: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פֶּלֶא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעֲצָתָם מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ (משלי ל״א:י״ד); כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים מִמָּקוֹם אַחֵר (ירושלמי ר"ה פרק ראוהו בי"ד), שֶׁהַחֲכָמִים לְמֵדִים דִּבְרֵיהֶם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נִמְסָר לָהֶם לִדְרֹשׁ הַתּוֹרָה לְכָל חֶפְצֵיהֶם, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וּמְחֻיָּבִין אֲנַחְנוּ לְהַאֲמִין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינוֹת: לֹא תָּסוּר מִן הַדָּבָר וְכוּ'. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינוֹת נֶדֶר, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַנּוֹדְרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ח:כ׳): וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר: וְזֶהוּ: מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב (שם מט) – בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן יְדֵי הַמַּלְאָךְ, הַנִּקְרָא אֲבִּיר, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. כִּי: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ עַל יְדֵי הַנֶּדֶר נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַנִּקְרָא רוֹעֶה, בִּבְחִינַת: וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהילים ל״ז:ג׳). וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה, נִתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת לֹא תָסוּר כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז · אות ג׳ג וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם הַנַּ"ל עַל יְדֵי נֶדֶר כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, כִּי נֶדֶר זֶה בְּחִינַת אוֹר יַעֲקֹב, וְיָדַיִם הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שם עח): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶּלֶא; הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי פֶּלֶא הַנַּ"ל, מִתְנוֹצְצִים בוֹ אוֹר הָאָבוֹת. וְזֶהוּ סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת בק"ם, (כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב הֵם אוֹתִיוֹת בקם) נוֹטְרִיקוֹן: בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו (תהלים פט), שֶׁהִיא רֶמֶז בְּחִינוֹת נֶדֶר, כִּי כֵן כְּתִיב בְּנֶדֶר יַעֲקֹב (בראשית כ״ח:כ״ב): וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר וְכוּ', וּכְתִיב (שם לה): וַיִּצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַנֶּדֶר מִתְנוֹצְצִים עַל הָאָדָם אוֹר הָאָבוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות צ״ז – אות צ״ח
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות צ״זעל־ידי בשורות טובות יכולין לומר תהלים:
שיחות הר״ן · אות צ״ח · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)אמירת תהלים מעלה גדולה, כאלו אמרם דוד המלך בעצמו, כי הוא אמרם ברוח הקדש. והרוח הקדש מנח בתוך התבות, וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך עליו השלום בעצמו, והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך, שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה', והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד (תהלים י"ח, י"ט): "ויהי ה' למשען לי". ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב (שמות כ"א, י"ט): "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה".
שיחות הר״ן · אות צ״ח · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וזה בחינת "ויצא חטר מגזע ישי" (ישעיהו י"א, א') הנאמר על משיח שהוא דוד, בחינת "רוח אפינו משיח ה'" (איכה ד', כ'). וזה בחינת עתידין צדיקים שיחיו מתים (פסחים דף סח.) על ידי המשענת, בחינת "ואיש משענתו בידו" (זכריה ח', ד'), בחינת "ונתת המשענת על פני הנער" (מלכים ב' ד', ל"א). עד כאן. (כל זה לא נכתב בשלמות, וחסר הרב רק מה שנתפס במח קצת נכתב). חרף הוא בחינת עבור וקיץ הוא בחינת לדה. ואז דבר עמנו שיחה נפלאה ונשכח הרב ומה שאני זוכר עדין הוא מה שדבר אז מענין הקיץ שהיה אז ממשמש ובא. כי שיחה זו היתה אז בימי ניסן קדם פסח בעת שהיה הברית מילה של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה ביום שלישי למילה.
שיחות הר״ן · אות צ״ח · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)ודבר אז שבחרף כל העשבים וכל הצמחים כלם מתים. כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה. וכשבא הקיץ כלם נתעוררים וחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה; שיחה זו תפלה ותחנה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך. ואז כל שיח ושיח השדה המתחילים לחיות ולצמח אז, כלם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפלתו. והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה. ועוד בשאר ענינים:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳ · חלק 8 מתוך 21 (חלוקת האתר)והוא זכרונו לברכה, היה מעורר אותם לפעמים מהשנה והתחיל לדבר עימהם עד שבאו בכעס גדול והתחילו עוד לקלל ולבזות אותו מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳ · חלק 9 מתוך 21 (חלוקת האתר)ובערב שבת קדש באו הם מבית הטבילה, והוא זכרונו לברכה, היה שוכב על הדרגש יחף בלי חגורה ובלי כובע עליון.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ח – אות קס״א
כ־4 דק׳ · כ־360 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ח(ח) בְּאוֹתוֹ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לָמַד הַרְבֵּה בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁחֲרִית וּבֵין מַאֲכָל לְמַאֲכָל קֹדֶם שֶׁהוֹשִׁיטוּ הַמַּאֲכָל אֶל הַשֻּׁלְחָן הָיָה לוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּךְ [וְלָמַד אָז הָאִדְּרָא (זֹהַר נָשֹׂא קכז:)], וְאַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיטוּ הַמַּאֲכָל וּפָסַק וְאָכַל מְעַט וְחָזַר וְעָסַק בְּלִמּוּדוֹ וְכֵן הָיָה בְּכָל פַּעַם בֵּין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל וְהוּא הָיָה סוֹבֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוּב לֹא יִתְּנוּ מַאֲכָל אַחֵר אֲבָל הֵם נָתְנוּ עוֹד כַּמָּה מַאֲכָלִים וְהוּא הָיָה לוֹמֵד בֵּין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל כַּנַּ"ל. אַחַר הַסְּעֻדָּה עָנָה וְאָמַר. הֵם מִתְוַכְּחִים עִמִּי כִּי אֲנִי הָיִיתִי סוֹבֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוּב לֹא יִתְּנוּ עוֹד מַאֲכָל וְהֵם נוֹתְנִים בְּכָל פַּעַם עוֹד מַאֲכָלִים. וְהִנֵּה הֵם מִתְוַכְּחִים עִמִּי, כִּי אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בְּלִמּוּד וְהֵם רוֹצִים גְּדוֹלוֹת שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בַּאֲכִילָה. כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁאוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִלְמֹד, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה וְהֵם לוֹמְדִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דַּעַת אֵיךְ לֶאֱכֹל. וַאֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁתִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בְּלִמּוּד אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה שֶׁאוֹכְלִים וְאַחַר־כָּךְ לוֹמְדִים הַיְנוּ שֶׁאוֹכְלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִלְמֹד. אֲבָל הֵם מַחֲזִיקִים אוֹתִי בִּגְדוֹלוֹת וְנוֹתְנִים בְּכָל פַּעַם עוֹד מַאֲכָל וְרוֹצִים שֶׁתִּהְיֶה הַסִּיּוּם בַּאֲכִילָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה שֶׁלּוֹמְדִים וְאַחַר־כָּךְ אוֹכְלִים, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דַּעַת וּמֹחַ וְשֵׂכֶל אֵיךְ לֶאֱכֹל וְהָבֵן:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ט(ט) בִּהְיוֹתוֹ בְּזַאסְלַאב הָיָה לוֹ מֵחוֹשׁ וְחוֹלַאַת גָּדוֹל וְכָתַב אִגֶּרֶת לִכְלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִקֵּשׁ מְאֹד שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב לְאֵיתָנוֹ. וְאַחַר־כָּךְ כָּתַב עוֹד אִגֶּרֶת לִכְלַל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לְבַל יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעוֹ שֶׁיָּגַע עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהוֹצִיאוֹ מִשִּׁנֵּי הס"מ, כַּמְבֹאָר הֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קסו). וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ אָמַר שֶׁאָנוּ פָּעַלְנוּ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ בְּזַאסְלַאב מֵחוֹלַאַת הַנַּ"ל:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ס(י) אַחַר פְּטִירַת אִשְׁתּוֹ בְּזַאסְלַאב אַחַר־כָּךְ נִשְׁתַּדֵּךְ מִבְּרָאד וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ לִבְּרֶסְלֶב סִפֵּר בְּשַׁבָּת הַמַּעֲשֶׂה (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה ז) שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ הַדַּף שֶׁל הַסֵּפֶר וְכוּ'. וְאָמַר קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֲסַפֵּר לָכֶם נְסִיעָתִי וְעַל זֶה סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל, וְשָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה חָסֵר הַסִּיּוּם שֶׁל הַיְפַת תֹּאַר שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה בָּנִים:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״א(יא) בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְנָאוְורִיטְשׁ בַּקַּיִץ הַנַּ"ל בָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַקָּשֶׁה (הַיְנוּ שִׁעוּל קָשֶׁה מְאֹד) וְאָז הִזְהִיר אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עֲבוּרוֹ. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרוּ הָאֶרְאֶלִּים, וְנִסְתַּלֵּק אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵעֵת שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַנַּ"ל, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שָׁנִים חַי בְּנֵס וְכוּ'. וּבְכָל זֶה יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת לְסַפֵּר מִלְּבַד הַנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּלִי שִׁעוּר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · יראה · חלק ראשון · אות ל״ה – אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · יראה · חלק ראשון · אות ל״הלה. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק ראשון · אות ל״ולו. עַל־יְדֵי מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק ראשון · אות ל״זלז. גַּם שַׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר] טְבִילוֹת מְסֻגָּלִין לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק ראשון · אות ל״חלח. הַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשֵׁק הָאָדָם לַעֲשֹוֹת מִצְוָה הוּא סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות א׳א. עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַחֶסֶד נִצּוֹל מֵאֵשׁ וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות ב׳ב. מְקוֹם הַהוֹרָאָה הִיא מוֹעֶלֶת לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות ג׳ג. עַל־יְדֵי לִמּוּד "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" בָּאִים לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות ד׳ד. עַל־יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות ה׳ה. יֵשׁ כּחַ בְּיַד הַיָּחִיד לִפְרק על שָׁמַיִם, וְאֵין בְּיַד הָרַבִּים לִפְרק על שָׁמַיִם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות ו׳ו. הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר־דַּעַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · יראה · חלק שני · אות ז׳ז. עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת נִתְקַלְקֵל הַיִּרְאָה, גַּם עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֶמְשַׁלְתּוֹ נוֹפֶלֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״דוְהַבֵּן הַנַּ"ל [הַיְנוּ בֶּן הַסוֹחֵר הַנַּ"ל] יָשַׁב שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הַנַּ"ל וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ שָׁם מָקוֹם לֵישֵׁב בּוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם וְגַם הוּא הָיָה יָכוֹל לְנַגֵּן וְיוֹדֵעַ חָכְמַת הַשִּׁיר וְהָיָה בּוֹחֵר לוֹ עֵצִים, שֶׁרְאוּיִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּלֵי שִׁיר, וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ כְּלֵי שִׁיר וּמֵהַגִּידִין שֶׁל הַחַיּוֹת עָשָׂה לוֹ נִימִין, [שֶׁקּוֹרִין מיתרים] וְהָיָה מְנַגֵּן וּמְשׁוֹרֵר לְעַצְמוֹ וְהָיָה לוֹקֵחַ הַכְּתָב שֶׁהָיָה לוֹ, שֶׁשָּׁלְחָה לוֹ הַבַּת הַקֵּיסָר הַנַּ"ל וְהָיָה מְשׁוֹרֵר וּמְנַגֵּן וְנִזְכָּר כָּל הַמְּארָעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ וְאֵיךְ אָבִיו הָיָה סוֹחֵר וְכוּ', וְעַתָּה נִשְׁלַךְ לְכָאן וְהָלַךְ וְלָקַח הַכְּתָב הַנַּ"ל וְעָשָׂה לוֹ סִימָן בְּאִילָן אֶחָד, וְעָשָׂה שָׁם מָקוֹם, וְטָמַן שָׁם הַכְּתָב. הַנַּ"ל וְיָשַׁב שָׁם אֵיזֶה זְמַן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י׳ – אות י״ב
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י׳יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת. וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֲפִלּוּ אֶת עַצְמָן, מִכָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז. כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן: (לק"א סי' ס"א אות ב')
ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י״אעַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב יִשְׂרָאֵל וְאֵין לוֹ שׁוּם תֹּקֶף, וְנוֹתְנִים כֹּחַ בִּכְתַב יָדָם. וּמֵחֲמַת זֶה הֵם גּוֹזְרִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לַכְּתָבִים שֶׁלָּנוּ כִּי אִם לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִין לִלְמֹד כְּתָב שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה נִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ וְנִמְסָר לָהֶם חַ"ו: (שם אות ב' ג')
ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י״באֲבָל כְּשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, עַל־יְדֵי זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתַב יָדֵנוּ, וְאֲזַי גַּם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם עַל־יְדֵי כְּתַב יָדֵנוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ג׳ – קטע ח׳
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ג׳וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם סִפְרֵי הַפּוֹסְקִים וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי, וְתָכִין אֶת לְבָבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וּלְהָבִין הַדִּין עַל בֻּרְיוֹ, וּלְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַפְּסַק הֲלָכָה בְּכָל דִּינֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶזְכֶּה לֵידַע הַהַכְרָעָה בֶּאֱמֶת, בֵּין כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּחֻלָקִים בְּדִינֵי הַתּוֹרָה וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם וְהַכְרָעָה בֵּינֵיהֶם וְעַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם הַזֶּה יֻמְשַׁךְ וְיִשְׁתַּלְשֵׁל שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט הַשָּׁלוֹם גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְוָעֵד יַחַד כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרָיו, וְיַסְבִּירוּ זֶה לָזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם לָהֶבֶל וְלָרִיק, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם אֶל הָאֱמֶת וְיַעַבְדוּךָ כֻלָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָלַק לִבֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, רַק נִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם בִּשְׁנֵי יְצָרֵינוּ וְנִזְכֶּה לֵידַע יְדִיעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ עוֹמֵד אֶצְלֵנוּ בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְנַרְגִּישׁ אֱלָהוּתְךָ עָלֵינוּ תָמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וּלְדַקְדֵּק מְאד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרֵינוּ וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר מִפִּינוּ בִּתְפִילָּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ד׳אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַחֲסֵינוּ, אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כְּרעַ מַעֲלָלֵינוּ, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בְּכַוָּנָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אוֹדְךָ בְּישֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ", וּתְזַכֵּנוּ לְיִשְׁרַת לֵבָב שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְעַרְמִימִיּוּת כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה בְלִבִּי רְמִיָּה חַס וְשָׁלוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ה׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְיִשְׁרַת לֵבָב בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, חוּס וְרַחֵם עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר כָּל הַמַּאֲכָלִים וְלֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתִי וּסְעוּדָתִי מִמַּאֲכָלִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בִּשְׁלֵמוּת מִן הָרַע שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת כְּלָל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ו׳אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתֵן לָנוּ כחַ מֵאִתְּךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְקָרֵב רְחוֹקִים לֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְעַטֵּר וְתִתְקַשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וְיָפִים, בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווּ, בְּקִשּׁוּטִין קַדִּישִׁין שֶׁיִּהְיוּ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לְפָנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ז׳וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, וְתַעַזְרֵנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל בֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָלַכְנוּ בִּשְׁרִירוּת לִבֵּנוּ, וְרָדַפְנוּ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהָיִינוּ מְמַלְּאִים כְּרֵסֵנוּ בְמוֹתְרוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח לְקִיּוּם הַגּוּף, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ שְׁלשָׁה שָׂרֵי פַּרְעה שֶׁהֵם שְׁלשָׁה קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַטַּבָּחִים, שֶׁהֵם קָנֶה וֵשֶׁט וְרִידִין וְעַל יְדֵי זֶה גָבַר עָלֵינוּ על גָּלוּת פַרְעה וּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁנִּמְשָׁךְ הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה לְהָערֶף, לְמֵצַר הַגָּרוֹן, עַד אֲשֶׁר נִחַר גְּרוֹנִי וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן לְפָנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ח׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ וְשׁוּם עֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל בֶּאֱמֶת מִפְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן מֵעֲבוֹדַת יְהוָה, עַד אֲשֶׁר מֵעצֶם רִבּוּי צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בְּכָל דָּבָר, עַל כֵּן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אַתְחִיל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְכַמָּה פְגָמִים פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי תַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי כְּלָל לְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִפְגַּם הַדִּבּוּר שֶׁלִּי מְאד, וְנָפְלוּ חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן וְרָאוּי, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִקְרוֹת אוֹתְךָ כְּלָל כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּכְבָר "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות טז
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות טז · חלק 1 מתוך 6 (חלוקת האתר)מְעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים דִּבֵּר עִם אֶחָד וְאָמַר לוֹ, שֶׁעִקַּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ.
השתפכות הנפש · אות טז · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)וּפֵרֵשׁ לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קְצָת כִּי כָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהֶם הַכֹּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ עַל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו עִמּוֹ.
השתפכות הנפש · אות טז · חלק 3 מתוך 6 (חלוקת האתר)(וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן ט') וְשָׁאַל הָאִישׁ אוֹתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֵיךְ יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ בְּהַפְּסוּקִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. כְּגוֹן שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הֵשִׁיב לוֹ. גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ.
השתפכות הנפש · אות טז · חלק 4 מתוך 6 (חלוקת האתר)כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה. שֶׁבָּזֶה הוּא בְּחִינַת חָסִיד וְכַיּוֹצֵא. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֲלֹא אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט כְּתִיב (דִּבְרֵי־הַיָּמִים ב' י"ז): וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'.
השתפכות הנפש · אות טז · חלק 5 מתוך 6 (חלוקת האתר)שֶׁבְּדַרְכֵי הַשֵּׁם וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִגְבִּיהַּ לִבּוֹ קְצָת; עוֹד אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֲלֹא בַּבֹּקֶר אָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה מָה אָנוּ מַה חַיֵּינוּ וְכוּ' וְאָנוּ מַקְטִינִים עַצְמֵנוּ מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות לו
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות לו · חלק 4 מתוך 5 (חלוקת האתר)וּקְלִפָּה זֹאת קָשָׁה מִכֻּלָּם, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, כִּי הַהִתְקָרְבוּת לְבַד שֶׁמִּתְקָרֵב לִירֵאִים וּכְשֵׁרִים זֶה בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל שׁוּם קְדֻשָּׁה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ עַכְשָׁו יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, הֲלֹא הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁלֹּא הַהִתְקָרְבוּת אֲלֵיהֶם גָּרְמָה לוֹ זֹאת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתָם בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב לוֹ מְאֹד בָּזֶה וּבַבָּא.
משיבת נפש · רצף ג · אות לו · חלק 5 מתוך 5 (חלוקת האתר)רַק מֵחֲמַת שֶׁכֹּחַ הַבְּחִירָה גָּדוֹל מְאֹד וּמִמֵּילָא נַעֲשָׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, אִם כֵּן מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה נַעֲשֶׂה עִמּוֹ אִם לֹא הָיָה מִתְקָרֵב כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי אִם לֹא הָיָה מִתְקָרֵב כְּלָל אָז הָיָה גָּרוּעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאַל יֹאמַר מַה הִיא שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יָמָיו, כִּי הָאוֹרֵב יוֹשֵׁב וְאוֹרֵב עָלָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְוַדַּאי כְּבָר נִצַּל מֵהַרְבֵּה פַּח יוֹקְשִׁים עַל־יְדֵי כֹּחַ הַהִתְקָרְבוּת לְבַד (שָׁם אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · יראה ועבודה · אות ד
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · יראה ועבודה · אות דכָּל הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת הֵם רַק מֵחֲמַת גֵּאוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְהָאָדָם כְּאִלּוּ רַבִּים יָמָיו וּכְאִלּוּ יֵשׁ לוֹ קְבִיעוּת בְּעוֹלָמוֹ, וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע, שֶׁאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם זֶה הַיּוֹם לְבַד שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲסֹק בּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ה', אוֹת ט"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא · פסקה 4 – פסקה 8
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא · פסקה 4לְעֵת עַתָּה אֵין כָּל חָדָשׁ לְהוֹדִיעוֹ, וְיִשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין שֶׁנָּסַע מִפֹּה אֶתְמוֹל. וְנִפְלֵאתִי שֶׁלֹּא הִזְכַּרְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ מֵעִנְיַן הַכּוֹבַע שֶׁל בְּנִי שֶׁמָּסַרְתִּי לְרַבִּי זְאֵב דְּפֹה, וְכָל מִכְתָּבִי הַקֹּדֶם הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה. וְעַל יְדֵי זֶה הִרְוַחְתָּ אֵיזֶה דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם, וְאַתָּה לֹא שַׂמְתָּ לִבְּךָ לַהֲשִׁיבֵנִי עַל זֶה כְּלָל. הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי כָּל הַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט הַחֲפָצִים שֶׁלִּי כֻּלָּם יְקָרִים מְאֹד, וְנוֹגְעִים כֻּלָּם מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה', וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כִּי מֵאֵלֶיךָ תָּבִין כָּל זֶה. וְהֶעָבָר אַיִן. עַתָּה תִּרְאֶה שֶׁיַּגִּיעַ לִי הַכּוֹבַע הַנַּ"ל מְהֵרָה, וְכַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִם רַבִּי נַחְמָן הַנַּ"ל, וְזֵרַזְתִּי אוֹתוֹ עַל זֶה. גַּם לְזָרֵז מְאֹד מְאֹד לִשְׁלֹחַ לִי מִיָּד הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט חֵלֶק שֵׁנִי. כִּי מְאֹד מֻכְרָח לִי, וּלְמַעַן הַשֵּׁם לְבַל תַּחֲרֹשׁ בָּזֶה כְּלָל.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא · פסקה 5הָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי עַל יְדֵי רַבִּי חַיִּים נָתָן, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ, שֶׁהָיָה לִי יְדִיעָה שֶׁנִּפְתַּח בְּבַארְטְנִיק. וְהַיְדִיעָה הָיָה עַל יְדֵי רַבִּי יַעֲקֹב שְׁטְרָאמוַואסֶער שֶׁסִּפֵּר זֹאת לִפְנֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל וַויְנְבֶּערְג. וּלְדַעְתִּי אַתָּה יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֶת הָאִישׁ רַבִּי יַעֲקֹב הַנַּ"ל, עַל כֵּן תִּרְאֶה לְזָרֵז עַצְמְךָ לְהִתְוַעֵד עִמּוֹ, אוּלַי תּוּכַל לִפְעֹל שֶׁיּוֹדִיעַ לְךָ הֵיכָן הָאִגֶּרֶת. וְאִם אֶפְשָׁר לַחֲזֹר וּלְקַבְּלָם בְּוַדַּאי תִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחֲךָ לְקַבְּלָם וּלְהוֹדִיעֵנִי מִזֶּה. וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי הָיָה לִי יְגִיעָה וְטִרְחָה גְּדוֹלָה קֹדֶם שֶׁשָּׁלַחְתִּי הַמִּכְתָּבִים הַנַּ"ל, אַךְ בְּוַדַּאי הַכֹּל מֵאֵת ה' יָצְאָה הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה. בְּכָל יוֹם רוֹאִים נִפְלְאוֹת ה' בְּכָל דָּבָר, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מַאֲמִינִים כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהָבִין שׁוּם דָּבָר, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ, וּבְכָל פַּעַם אָמַר שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וְשֶׁהָאֵין יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר מֵהַיְדִיעָה שֶׁלּוֹ. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וּבְעֹצֶם רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ זָכִינוּ שֶׁגַּם עִנְיָן הַנִּפְלָא הַזֶּה הִכְנִיס בָּנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִצְרָךְ לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי סִיֵּם אַחַר כָּךְ: וַאֲפִלּוּ אַתֶּם וְכוּ' שֶׁכָּל אֶחָד נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל וְכוּ' אֲבָל וְכוּ'', הַיְינוּ שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, עַל כֵּן יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ אֲפִלּוּ לְהַגְּרוּעִים שֶׁבַּגְּרוּעִים וְכוּ'; וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה וּמֵהַתַּחֲנוּנִים וְכוּ'. זְכֹר כָּל זֶה בְּכָל יוֹם. וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ מִזֶּה עַתָּה, אַךְ עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ וְתַבְעֵרַת לִבְּךָ הַטּוֹב אֶל הָאֱמֶת הִכְרִיחַנִי לִכְתֹּב לְךָ כָּל זֶה. וַה' יָאִיר עֵינֶיךָ וְעֵינֵי כָּל הַחֲפֵצִים בָּאֱמֶת שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים בְּלִבָּם כִּי הֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא · פסקה 6דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בְּךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא · פסקה 8וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְעַזָּה. בִּפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב שִׁמְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר. גַּם אֲלֵיכֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְכוּ', כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הֲבֵל הֲבָלִים וְכוּ' וְאֵין נִשְׁאָר לָאָדָם כִּי אִם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְאִם הַכֹּל יוֹדְעִים זֹאת אַף עַל פִּי כֵן הוּא אֱמֶת גָּמוּר בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם סָפֵק. וּצְרִיכִים לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְהַיּוֹם לָמַדְתִּי בִּישַּׁעְיָה סִימָן מ' "קוֹל אָמַר קְרָא" וְכוּ' "כָּל הַבָּשָּׂר חָצִיר". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י כָּל הַמַּגְבִּיהִים תֵּהָפֵךְ גְּדֻלָּתָם וְתִהְיֶה כֶּחָצִיר וְכוּ'. דָּבָר אַחֵר כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר סוֹף אָדָם לָמוּת וְכוּ'. וְהָיָה בְּעֵינַי כַּחֲדָשׁוֹת בְּלָמְדִי זֹאת. מִי יִתֵּן שֶׁתָּשִׂימוּ לִבְּכֶם בֶּאֱמֶת לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת וְאַל תִּירְאוּ כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ וְכוּ'. וְהַיּוֹם רָאִיתִי שֶׁמִּי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ אֶל הָאֱמֶת רוֹאֶה בְּכָל עֵת שֶׁכָּל הַסְּפָרִים צוֹעֲקִים וּמַכְרִיזִים כְּרוּזִים נוֹרָאִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת. יָתֵר מִזֶּה אֲנִי מִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחִי מִלִּכְתֹּב עוֹד עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ. וַה' יִתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 1 · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)ר' חוּנָאָה חֲמוּהּ דְּר' אַמִי. רַב חוּנָה. רַב חוּנָא סַפְרָא דְסִדְרָא. רַב חוּנָא בַּר חִיָיא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)חוֹנִי הַמְּעַגֵּל. חוֹנִי הַמְּעַגֵּל בַּר בְּרֵיהּ דְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל. חוֹנִי הַקָּטָן. חוּנְיָא בֶּן יוֹסֵף בֶּן פַּכְּסַס. ר' חוּנְיָא יַעֲקֹב מֵאֶפְרָתִּים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף ז׳ – סעיף י״ד
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף ז׳אִם הָאִישׁ מַדְלִיק הַנֵּרוֹת, וְהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אַחַר כָּךְ אֵיזֶה מְלָאכָה, טוֹב גַּם כֵּן שֶׁיַּתְנֶה שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שַׁבָּת בְּהַדְלָקָה זוֹ. אֲבָל בְּדִיעֲבַד אִם לֹא הִתְנָה, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אַחַר כָּךְ מְלָאכָה, כִּי בְּהַדְלָקַת הַבַּעַל אֵין מִנְהָג שֶׁהוּא מְקַבֵּל שַׁבָּת.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף ח׳צְרִיכִין לְהַדְלִיק בְּמָּקוֹם שֶׁיֹּאכְלוּ, שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁמַּדְלִיקָן לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְלֹא לְהַדְלִיק בְּמָקוֹם אַחֵר וּלְהַנִּיחָם אַחַר כָּךְ בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחַק, כְּגוֹן שֶׁהָאִשָּׁה חוֹלָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן, מַדְלֶקֶת כְּשֶׁהִיא בַּמִּטָּה, וּמַעֲמִידִין אוֹתָם אַחַר כָּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּבַיִת זֶה, כִּי כָּל הַבַּיִת נֶחְשָׁב מְקוֹמָן. וְנָשִׁים שֶׁמַּדְלִיקִין הַנֵּרוֹת בַּסֻּכָּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, לֹא יָפֶה הֵן עוֹשֹוֹת. נֵר שֶׁהוּא דּוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, צְרִיכִין לְכַבּוֹתוֹ וְלַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁמַּדְלִיק לִכְבוֹד שַׁבָּת.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף ט׳צָרִיךְ לְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת בְּכָל הַחֲדָרִים שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם. מִי שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְבָרֶכֶת עַל הַנֵּרוֹת שֶׁבְּחֶדֶר אֶחָד, אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל הַהַדְלָקָה שֶׁבִּשְׁאָר חֲדָרִים. אֲבָל אִם הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם יֵשׁ לוֹ שָׁם חֶדֶר מְיֻחָד, צָרִיךְ לְהַדְלִיק וּלְבָרֵךְ. וְאִם הֵם רַבִּים שֶׁנִּתְאַכְסְנוּ בְּחֶדֶר אֶחָד, יִשְׁתַּתְּפוּ לִקְנוֹת נֵרוֹת, וְיַדְלִיק אֶחָד וִיבָרֵךְ וִיכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּם בְּבִרְכָּתוֹ, וְגַם הֵם יְכַוְּנוּ לָצֵאת בְּבִרְכָּתוֹ. וְאִם אֵין לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד, אֶלָּא שֶׁהוּא בְּחֶדֶר אֶחָד עִם בַּעַל הָאֻשְׁפִּיזָא יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַדְלִיק, כֵּיוָן שֶׁאִשְׁתּוֹ מַדְלֶקֶת עָלָיו בְּבֵיתוֹ. וּבַחוּרִים הַלּוֹמְדִים בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם יֵשׁ לָהֶם חֶדֶר מְיֻחָד, צְרִיכִין לְהַדְלִיק בִּבְרָכָה. וְיִשְׁתַּתְּפוּ גַּם כֵּן לִקְנוֹת נֵרוֹת וְאֶחָד יְבָרֵךְ וְיוֹצִיא אֶת כֻּלָּם. וּצְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים עַד שֶׁיָּבֹאוּ שָׁמָּה. וְאִם אֵין לָהֶם חֶדֶר מְיֻחָד, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם נָשִׁים שֶׁמַּדְלִיקוֹת, צְרִיכִין לָתֵת פְּרוּטָה לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם שֻׁתָּפוּת בַּנֵרוֹת. וּמִי שֶׁהוּא סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן בַּעַל הַבַּיִת, הוּא בִּכְלָל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף י׳נוֹהֲגִין שֶׁאֲפִלּוּ כַּמָּה נָשִׁים, מַדְלִיקִין נֵרוֹת בְּבַיִת אֶחָד וְכָל אַחַת מְבָרֶכֶת עַל נֵרוֹת שֶׁלָּהּ, כִּי כַּמָּה שֶׁנִּתּוֹסַף אוֹרָה, יֵשׁ בָּה שִׂמְחָה יְתֵרָה. וְאַךְ יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תַּדְלִיקֶנָה שְׁתַּיִם בִּמְנוֹרָה אֶחָת. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק מְקִלִּין גַּם בָּזֶה.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף י״אאֵין לִתֵּן מַיִם אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם לְתוֹךְ נֶקֶב הַמְּנוֹרָה שֶׁמַּכְנִיסִין שָׁם אֶת הַנֵּר שֶׁל חֵלֶב אוֹ שֶׁל שַׁעֲוָה, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם יִתְכַּבֶּה. וּבִמְקוֹם צֹרֶךְ, יֵשׁ לְהָקֵל אִם נוֹתֵן מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל לְהַעֲמִיד כְּלִי עִם מַיִם תַּחַת מְנוֹרָה הַתְּלוּיָה, כְּדֵי שֶׁאִם יִפְּלוּ נִיצוֹצוֹת יִתְכַּבּוּ, אִסּוּר גָּמוּר הִיא, אֲפִלּוּ לְהַעֲמִידוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. וּלְהַעֲמִיד כְּלִי בְּלִי מַיִם לְקַבֵּל הַנִּיצוֹצוֹת מֻתָּר, אֲפִלּוּ מִשֶּׁחָשְׁכָה, כִּי נִיצוֹצוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. וּלְהַעֲמִיד הַכְּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁיְטַפְטֵף לְשָם הַשֶׁמֶן אוֹ הַחֵלֶב מִשֶׁחָשְׁכָה, אָסוּר, דְּכֵיוָן שֶׁאִם יְטַפְטֵף יֵאָסֵר הַכְּלִי בְּטִלְטוּל, נִמְצָא שֶׁהוּא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ וְאָסוּר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּאִלּוּ דָּבְקוּ שָׁם. אֲבָל לְהַעֲמִידוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר. וְאִם נָטַף לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן, אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת, וְהַכְּלִי אָסוּר בְּטִלְטוּל. וְאִם לֹא נָטַף לְתוֹכוֹ, לֹא נֶאֱסָר הַכְּלִי בְּטִלְטוּל עַל יְדֵי מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף י״בטוֹב לְהַנִּיחַ אֶת הַחַלּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן קֹדֶם שֶׁמַּדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, כְּדִלְקַמָּן סִימָן פ"ט סָעִיף ב'.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף י״גאִשָּׁה סוּמָא אִם יֵשׁ לָהּ בַּעַל, יַדְלִיק הַבַּעַל וִיבָרֵךְ. וְאִם אֵין לָהּ בַּעַל וְהִיא דָּרָה לְבַדָּהּ מַדְלֶקֶת וּמְבָרֶכֶת. וְאִם דָּרָה עִם אֲחֵרִים בְּבַיִת אֶחָד וְהָאֲחֵרִים מַדְלִיקִין, מַדְלֶקֶת הַסּוּמָא בְּלֹא בְּרָכָה. אַךְ אִם הִיא עֲקֶרֶת הַבַּיִת תַּדְלִיק הִיא תְּחִלָּה וּתְבָרֵךְ, וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיקוּ הָאֲחֵרִים וִיבָרְכוּ.
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף י״דאִשָּׁה שֶׁשָּׁכְחָה פַּעַם אַחַת לְהַדְלִיק, תַּדְלִיק כָּל יָמֶיהָ נֵר אֶחָד יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה רְגִילָה. וְכֵן אִם שָׁכְחָה כַּמָּה פְּעָמִים תַּדְלִיק תָּמִיד נֵר אֶחָד יוֹתֵר, וְהוּא מִשּׁוּם הֶכֵּר, שֶׁתְּהֵא זְהִירָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. וְלָכֵן אִם מֵחֲמַת אֹנֶס לֹא הִדְלִיקָה, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהוֹסִיף.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב
וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם סִפְרֵי הַפּוֹסְקִים וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי, וְתָכִין אֶת לְבָבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וּלְהָבִין הַדִּין עַל בֻּרְיוֹ, וּלְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַפְּסַק הֲלָכָה בְּכָל דִּינֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶזְכֶּה לֵידַע הַהַכְרָעָה בֶּאֱמֶת, בֵּין כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּחֻלָקִים בְּדִינֵי הַתּוֹרָה וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם וְהַכְרָעָה בֵּינֵיהֶם וְעַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם הַזֶּה יֻמְשַׁךְ וְיִשְׁתַּלְשֵׁל שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט הַשָּׁלוֹם גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְוָעֵד יַחַד כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרָיו, וְיַסְבִּירוּ זֶה לָזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם לָהֶבֶל וְלָרִיק, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם אֶל הָאֱמֶת וְיַעַבְדוּךָ כֻלָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָלַק לִבֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, רַק נִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם בִּשְׁנֵי יְצָרֵינוּ וְנִזְכֶּה לֵידַע יְדִיעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ עוֹמֵד אֶצְלֵנוּ בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְנַרְגִּישׁ אֱלָהוּתְךָ עָלֵינוּ תָמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וּלְדַקְדֵּק מְאד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרֵינוּ וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר מִפִּינוּ בִּתְפִילָּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַחֲסֵינוּ, אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כְּרעַ מַעֲלָלֵינוּ, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בְּכַוָּנָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אוֹדְךָ בְּישֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ", וּתְזַכֵּנוּ לְיִשְׁרַת לֵבָב שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְעַרְמִימִיּוּת כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה בְלִבִּי רְמִיָּה חַס וְשָׁלוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְיִשְׁרַת לֵבָב בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, חוּס וְרַחֵם עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר כָּל הַמַּאֲכָלִים וְלֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתִי וּסְעוּדָתִי מִמַּאֲכָלִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בִּשְׁלֵמוּת מִן הָרַע שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת כְּלָל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתֵן לָנוּ כחַ מֵאִתְּךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְקָרֵב רְחוֹקִים לֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְעַטֵּר וְתִתְקַשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וְיָפִים, בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווּ, בְּקִשּׁוּטִין קַדִּישִׁין שֶׁיִּהְיוּ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לְפָנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, וְתַעַזְרֵנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל בֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָלַכְנוּ בִּשְׁרִירוּת לִבֵּנוּ, וְרָדַפְנוּ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהָיִינוּ מְמַלְּאִים כְּרֵסֵנוּ בְמוֹתְרוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח לְקִיּוּם הַגּוּף, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ שְׁלשָׁה שָׂרֵי פַּרְעה שֶׁהֵם שְׁלשָׁה קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַטַּבָּחִים, שֶׁהֵם קָנֶה וֵשֶׁט וְרִידִין וְעַל יְדֵי זֶה גָבַר עָלֵינוּ על גָּלוּת פַרְעה וּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁנִּמְשָׁךְ הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה לְהָערֶף, לְמֵצַר הַגָּרוֹן, עַד אֲשֶׁר נִחַר גְּרוֹנִי וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן לְפָנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ וְשׁוּם עֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל בֶּאֱמֶת מִפְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן מֵעֲבוֹדַת יְהוָה, עַד אֲשֶׁר מֵעצֶם רִבּוּי צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בְּכָל דָּבָר, עַל כֵּן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אַתְחִיל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְכַמָּה פְגָמִים פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי תַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי כְּלָל לְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִפְגַּם הַדִּבּוּר שֶׁלִּי מְאד, וְנָפְלוּ חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן וְרָאוּי, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִקְרוֹת אוֹתְךָ כְּלָל כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּכְבָר "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 143 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ט בשבט): משפטים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־21 בפברואר 2028, בשעה 17:29 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ז
- שיחות הר״ן · אות צ״ז
- שיחות הר״ן · אות צ״ח
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ח
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ט
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ס
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״א
- ספר המידות · יראה
- סיפורי מעשיות · מעשה י׳
- ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות
- השתפכות הנפש · אות טז
- משיבת נפש · רצף ג · אות לו
- עצות ישרות · יראה ועבודה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריא
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח'
- קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.