הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, כ״ו באדר ה׳תשפ״ח · 24 במרץ 2028
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ג׳
כ־12 דק׳ · כ־1240 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ג׳ · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)ג וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הוּא עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר. כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֲפִלּוּ הָעַכּוּ"ם יִקְרְאוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (צפניה ג׳:ט׳): כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה' וְכוּ', נִמְצָא, שֶׁיִּהְיֶה לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת. כִּי עַכְשָׁו הַדִּבּוּר חָסֵר וְאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר. אֲבָל לֶעָתִיד יִקְרְאוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, אֲפִלּוּ עַכּוּ"ם, וְעַל כֵּן אָז יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְּרוּרָה, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל יִקְרְאוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת. וְכָל זֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ, כִּי אָז יִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלַּת וְתִפְאֶרֶת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, מָה רַב טוּבְךָ הַצָּפוּן לָהֶם. וּלְהֵפֶךְ – מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ״א): וַעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים וְכוּ'; כִּי אָז יִהְיֶה יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִדּוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂה, עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי אֵין שִׁכְחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לוֹ אָז. וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, וְיָשׁוּבוּ וְיִרְאוּ בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ', (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּמַלְאַכִי: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עוֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ). כִּי אָז דַּיְקָא, בְּיוֹמָא דְּדִינָא, יִרְאוּ הַחִלּוּק בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ', וַאֲזַי יִתְהַפְּכוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה, וְיִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם ה', בִּבְחִינוֹת: אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל, וַאֲזַי יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר אָז כַּנַּ"ל. אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֱמֶת: וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא, כְּשֶׁאֵין הָאָדָם נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם, לְכַמָּה גְּוָנִין (ברכות ו:). כִּי מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בָּרַבִּים, וְטוֹב וְנוֹחַ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד, כִּי בָּרַבִּים נוֹפְלִין עָלָיו פְּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁקָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת וּשְׁקָרִים בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא נִצְרָךְ לָהֶם.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ג׳ · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, אוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת וְכַיּוֹצֵא. נִמְצָא שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי, כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בְּאֵיזֶה בְּחִינָה, יוּכַל לִפֹּל בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת בְּשֶׁקֶר בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת, וְיָרֵא אֶת ה' בְּמִקְצָת, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר מְגֻנֶּה בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וּמִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת. אֲבָל הָאֱמֶת הוּא הַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי לֹא נִמְצָא הַרְבֵּה אֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בהתורה אמר ר"ע בסימן נא), דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בּוֹשׁ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר וּלְהַלְבִּישׁ הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת. דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל, שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶהוּ תְּנוּעָה אוֹ הַמְחָאַת כַּף בִּשְׁבִיל אַחֵר, אֲבָל הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, עַל כֵּן הוּא גּוֹנֵב דַּעַת עַצְמוֹ, וּמְסַבֵּב לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע סִבּוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה זוֹ בִּתְפִלָּתוֹ אוֹ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֵיזֶה אֱמֶת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא שֶׁהוּא מְכַסֶּה הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּי. כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק אֶחָד, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁל שֶׁקֶר הוּא הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה גְּוָנִין, וְכַמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ לְחַפּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר. וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת – שֶׁאָז נוֹפֵלִים עָלָיו פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים כַּנַּ"ל – אֲזַי מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין. פָּנָיו זֶה בְּחִינַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, בְּחִינַת (תהילים כ״ד:ו׳): מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה; בְּחִינַת (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. דְּהַיְנוּ שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, נִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמַּלְבִּישׁ בּוֹ הַשֶּׁקֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֱמֶת, שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ אוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ, נִמְצָא שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה הַפָּנִים, שֶׁהוּא אֱמֶת, לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קמו): אֲהַלְּלָה ה' בְּחַיָּי; הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת. וְזֶה בְּחַיָּי – בְּחַיָּי דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי חַי מֵחַיִּים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְחִיּוּת שׁוּם אָדָם.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ג׳ · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)כִּי הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם חַיִּים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא חַי מֵאֲחֵרִים. אֲבָל כְּשֶׁאֵינִי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלִּי, אֲזַי אוּכַל לְהַלְּלוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: אֲהַלְּלָה ה' בְּחַיָּי – דַּיְקָא, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (שם): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ וְכוּ' (עַיֵּן לְמַטָּה): וּכְשֶׁיֵּשׁ אֱמֶת, אֲזַי הוּא מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כִּי עִקַּר מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא הוּא עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ב:י״ט): שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד – כּוֹנַנְתָּ לָעַד לֹא כְּתִיב, אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תשא דף קפח: ובתיקון סג). וְעַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (דברים ז׳:י׳): וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. פָּנָיו זֶה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה, מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וּמַאֲבִידָן מִן הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (עירובין כב), שֶׁכִּבְיָכוֹל הֵם כְּמַשָּׂא עַל פָּנָיו, כִּי הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הָרְשָׁעִים. וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַפָּנִים, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת, אֲזַי הוּא מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה מַפַּלְתָּם לֶעָתִיד, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַפָּנִים כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מַפַּלְתָּם עַל יְדֵי הָאֱמֶת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, בְּחִינַת שָׂפָה בְּרוּרָה, בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בְּחִינַת שָׂפָה בְּרוּרָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מַפַּלְתָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְהַפְּכִין כֻּלָּם אֶל הַשֵּׂם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נח): וְדַבֵּר דָּבָר, הַנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיג:): שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל; כִּי בְּשַׁבָּת הוּא שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר שֶׁל חֹל כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ בְּחִינַת אֵל הֲוָיָה בִּיצִירָה, שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת אֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת (במדבר כג): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב; שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יח):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ג׳ · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹקֵי וְכוּ'; כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶה הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, תָּלוּי בְּפַרְנָסָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ו:ה׳): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו. כִּי כְּשֶׁשִּׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו וְאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת – אֲזַי אֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, כִּי אֵל יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינוֹת אֱמֶת, בְּחִינוֹת פָּנִים, בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הֲוָיָה בְּמִלּוּי הֵהִין, כִּי הֵי הִיא בְּחִינַת שִׁלּוּם שָׂכָר, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כא) עַל פָּסוּק (יחזקאל ב): הֶגֶה וָהִי, וְהֵי זֶה שִׁלּוּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה בְּחִינַת אֵל הֲוָיָה, דְּהַיְנוּ אֵל שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֶׂה שִׁלּוּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֲוָיָה בְּמִלּוּי הֵהִין כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וְדַבֵּר דָּבָר, לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ יְמֵי הַחֹל כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת יְצִירָה. בִּבְחִינוֹת (תהילים קל״ט:ט״ז): יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינוֹת יְצִירָה, כְּשֶׁאֵין אֶחָד בָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לִבְחִינוֹת יְצִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְמֵי הַחֹל, אֶת בְּחִינוֹת אֵל הֲוָיָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינוֹת שַׁבָּת. וְזֶה בְּחִינוֹת: מַלְכוּת – פֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָמִים אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״ל
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות ק״ל · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)שמעתי בשמו, לענין המפרסמים בעלי מופת. ספר: מעשה שמלך אחד היו לו שני בנים, אחד היה חכם ואחד שוטה, ועשה את השוטה ממנה על האוצרות ולהחכם לא היה שום התמנות, רק ישב אצל המלך תמיד. והיה קשה להעולם מאד שזה שאינו חכם יש לו כל ההתמנות והכל באים ונכנסים אצלו להכניס או להוציא מן האוצרות, וזה החכם אין לו שום התמנות כלל. והשיב להם המלך: וכי זה הוא מעלה מה שהוא לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם.
שיחות הר״ן · אות ק״ל · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כי זה החכם יושב אצלי וחושב מחשבות ובא על עצות חדשות שאיני יכול לבוא עליהם, ועל ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי יודע מהם כלל אשר מאלו המדינות נמשכים ובאים כל האוצרות שלי; אבל זה הממנה לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם, על כן בודאי גדלה ושגבה מאד מעלת החכם על הממנה אף על פי שנראה שאין לו שום התמנות, כי ממנו נמשכים כל האוצרות, כנזכר לעיל: שיחות וספורים וענינים שהיה אצל כל תורה ומעשה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד – אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד · חלק 13 מתוך 13 (חלוקת האתר)אם אתם תשתקו ישתק הים מעליכם גם כן. וכן היה ופסקו מלצעק ושתקו. ואזי מיד כשהאיר היום "יקם סערה לדממה ויחשו גליהם וישמחו" וכו' (תהלים ק"ז).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו · חלק 1 מתוך 13 (חלוקת האתר)ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה. כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה. ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״ו
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״ו(כב) בְּעִנְיַן הַמְּלִיצָה [הַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וּמְלִיצָה] אָמַר שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר נַעֲשֶׂה תֵּכֶף מֵלִיץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ל"ג): "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד". כִּי בֶּאֱמֶת מֵלִיץ הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת לָשׁוֹן וּמְלִיצָה מַמָּשׁ. כִּי גַּם הַמֵּלִיץ שֶׁרוֹצֶה לְהַמְלִיץ וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל אֶחָד, הוּא צָרִיךְ לוֹמַר מְלִיצָתוֹ בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. כִּי זֶה הָרוֹצֶה לְלַמֵּד זְכוּת אִם יֹאמַר אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַמָּשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר לֹא יִפְעַל בִּדְבָרָיו לִמְצֹא זְכוּת, רַק כְּשֶׁאוֹמְרָם בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻבְּלוּ דְּבָרָיו. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְלַמֵּד זְכוּת מֵלִיץ, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. וַאֲפִלּוּ תתקצ"ט בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת לב.) כִּי בֶּאֱמֶת הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לִפְעֹל וּלְעוֹרֵר, כִּי אִם יֹאמְרוּ לְאָדָם סְתָם שֶׁאֶחָד נִפְטַר לֹא יִבְכֶּה כָּל כָּךְ, אֲבָל אִם יֹאמְרוּ לוֹ בְּדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּבְדַרְכֵי הַמְּלִיצָה יֵשׁ בָּזֶה כֹּחַ לְעוֹרְרוֹ לִבְכּוֹת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל. אַךְ יֵשׁ מְלִיצִים פוֹשְׁעִים בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מ"ג): "וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי". [כַּנָּהוּג עַכְשָׁו עַל־פִּי רֹב שֶׁרֹב הַמְּלִיצִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות כ״ה – אות ל״ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות כ״הכה. מִי שֶׁנּוֹתֵן כָּבוֹד לְזָקֵן, הוּא נִצּוֹל מִמִּלְחָמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות כ״וכו. מִי שֶׁמַּגִּיד רִיבוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רוֹאֶה נִקְמָתוֹ בְּשֹוֹנְאָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות כ״זכז. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת בָּא דַּלּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות כ״חכח. מִי שֶׁחוֹלֵק עִם שְׁכֵנָיו, לְסוֹף שֶׁיִּהְיֶה לַעַג לְאוֹיְבָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות כ״טכט. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, נִקְרָא חָסִיד, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ל׳ל. הַתְּפִלָּה בְּהִתְלַהֲבוּת עַד שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת בָּא לוֹ בַּפָּנִים, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים וְנִתְלַהֲטִים שֹוֹנְאָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ל״אלא. מִי שֶׁהוּא טוֹב וְיָשָׁר מִנְּעוּרָיו, עַל־יְדֵי זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה מַחֲלקֶת, יִתְנַדְּבוּ לִבָּם שֶׁל הַרְבֵּה בְנֵי־אָדָם וְיִתְחַבְּרוּ אֵלָיו לַעֲזוֹר לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ל״בלב. מִי שֶׁמֵּסִית וּמוֹנֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, אֵינוֹ יָכוֹל לָקוּם נֶגֶד אוֹיְבָיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה וּמִלְחָמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י׳ – אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י׳וְהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל תָּפַס אֶת הַמְּלוּכָה בְּחָזְקָה וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ, שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים, שֶׁמְּרַנְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵהַחִלּוּף הַנַּ"ל הָיָה מַעֲנִישָׁם וְנוֹקֵם בָּם מְאד, וּמָלַךְ בְּתֹקֶף וָעז
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״אוַיְהִי הַיּוֹם, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ עִם שָׂרָיו לִתְפּס חַיּוֹת וּבָאוּ לְמָקוֹם נָאֶה, וּנְהַר מַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם הַהוּא וְעָמְדוּ שָׁם לָנוּחַ וּלְטַיֵּל וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁכַּב וּבָא עַל דַּעְתּוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁעָשָׂה, שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת הַבֵּן הַנַּ"ל בְּחִנָּם כִּי מִמַּה נַפְשָׁךְ. אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ לֹא דַּי שֶׁנִּתְחַלֵּף ? מַדּוּעַ יִהְיֶה נִתְגָּרֵשׁ מִכָּאן ? וְאִם אֵינוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ גַּם כֵּן אֵין מַגִּיעַ לוֹ לְגָרְשׁוֹ, כִּי מֶה חָטָא ? וְהָיָה הַמֶּלֶךְ חוֹשֵׁב בָּזֶה וּמִתְחָרֵט עַל הַחֵטְא וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת שֶׁעָשָׂה וְלֹא יָדַע לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִדָּבָר כָּזֶה עִם שׁוּם אָדָם לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ וְנִתְעַצֵּב בִּדְאָגָה מְאד וְאָמַר לְהַשָׂרִים לָשׁוּב כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּפְלָה עָלָיו דְּאָגָה, אֵין צְרִיכִין עוֹד לְטַיֵּל וְחָזְרוּ לְבֵיתָם וּכְשֶׁחָזַר הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ, בְּוַדַּאי הָיוּ לוֹ כַּמָּה עִנְיָנִים וַעֲסָקִים וְנִתְעַסֵּק בַּעֲסָקָיו וְעָבַר מִדַּעְתּוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ט״ו – קטע כ׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ט״ומִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת מִתְרַחֵק מִן הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְכָל מַה שֶּׁהַדַּעַת מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַדַּעַת, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם: (לק"א סי' נ"ו אות ג' ו')
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ט״זוְכֵן עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת וּמְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת: (שם אות ז')
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע י״זעַל יְדֵי הַכַּעַס נִתְעוֹרְרִים מְקַטְרְגִים וְשׂוֹנְאִים עַל הָאָדָם וְשׁוֹלְטִים עָלָיו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא תַּעֲנִית אוֹ עֹנֶג שַׁבָּת: (לק"א סי' נ"ז אות ו')
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע י״חעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת בָּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת, שֶׁחוֹלְקִין וּמַקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוּב עַל־יְדֵי זֶה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַיֵּן צַדִּיק: (לק"א סי' ס"א אות ה')
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע י״טיֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו, וְגַם עֲתִידִין עוֹד לִהְיוֹת סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם וְאָסוּר לַחֲלֹק וּלְהַלְעִיג עַל שׁוּם סֵפֶר שֶׁהוֹלֵךְ עַל פִּי תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָל מִי שֶׁמַּלְעִיג עֲלֵיהֶם, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. מִלְּבַד אִם הוֹלֵךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת שֶׁל חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה: (שם)
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע כ׳יֵשׁ צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת. וְהוּא בִּבְחִינַת "וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא", שֶׁסּוֹבֵל צַעַר הַמַּחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הוּא מְתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן עַם: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע א׳ – קטע ו׳
כ־9 דק׳ · כ־860 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע א׳עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְאִם אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה לָשׁוּב, וְעוֹד הוֹסַפְתִּי קִלְקוּלִים וַעֲווֹנוֹת הַרְבֵּה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּכָל יוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבא גְאֻלָּתִי וּפְדוּת נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי וְלַעֲמד מִירִידָתִי וְלִחְיוֹת מִמִּיתָתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע ב׳"פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבא בָם אוֹדֶה יָהּ, פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים, שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, סְלַח וּמְחַל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתֵן לָנוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִכְנס לְתוֹךְ פִּתְחֵי וְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם כֻּלָּנוּ תְלוּיִים וַאֲחוּזִים, כִּי הֵם שׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ, חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתֵן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יָדָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה זוּלָתָם, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְאַל תִּגְמל לָנוּ כְּחַטּאתֵינוּ וְכַעֲווֹנוֹתֵינוּ וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעוֹלָם מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַל תִסְתּם הַפֶּתַח וְאַל תִּנְעוֹל הַדֶּלֶת בְּפָנֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עָלַי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן, הֶחָסֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, הַמְלֻכְלָךְ בְּמַעֲשִׂים רָעִים, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה גַּם מְעַט הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הַנַּעֲשִׂים בְּגוּף פָּגוּם כָּזֶה, הֵם גַּם כֵּן פְּגוּמִים הַרְבֵּה, וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר הַמְנעָר מִכָּל טוֹב כָּמוֹנִי, לִכְנס בְּפֶתַח הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לִי כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי "אִם עֲווֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ יְהוָה מִי יַעֲמד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע ג׳אָדוֹן מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וּפְתַח לִי בְּרַחֲמֶיךָ פִּתְחֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְתַשְׁפִּיעַ לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַמִּיץ וְחָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִינק וְלִשְׁאב מֵחָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה וּתְשַׁבֵּר וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרִין אוֹחֲרָנִין הַמְסַבְּבִין אוֹתָם, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם אָנָּא יְהוָה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוּס וְרַחֵם וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתֵן לָנוּ עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת וּנְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה, בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם קְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, לְהַעֲלִים הָאֱמֶת וְלִסְגּר הַשַּׁעַר חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע ד׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁגָּרַם הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, וּכְבָר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" כִּי גַם מִצַּד עַצְמִי אֲנִי חֲלוּשׁ כּחַ מְאד מְאד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְנוֹסַף לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וּבִפְרָט הַקַּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָם, עַד אֲשֶׁר אֵין יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת עַל יָדוֹ לָנֶצַח
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע ה׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת צְפוּן לִבִּי, אֲשֶׁר בִּפְנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלִבִּי, מְאד נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעֵנִי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי, לְהוֹצִיאֵנִי מֵעֲווֹנוֹתַי, וְלַהֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ", הָיִיתִי "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ", עַל כֵּן רַחֵם עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְזַכֵּנִי לְבַלּוֹת יָמִים וְשָׁנִים עַל זֶה, לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ כַּכֶּסֶף וּכְמַטְמוֹנִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וְאַל יִמְנָעֵנִי שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאַל יְעַכְּבֵנִי שׁוּם עִכּוּב רַק אֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלָרוּץ אַחֲרָיו בְּכָל כּחִי, וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁאב עַל יָדָהּ מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה, מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְצַוֵּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבַטֵּל וּלְגָרֵשׁ כָּל הַנְּטוּרֵי תַרְעָא וְכָל הַשּׁוֹמְרִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח וּתְסַלֵּק גַּם הַפָּרוּכְתָּא קְלִישָׁא מִן הַפֶּתַח, בְּאפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנס כָּל הָרוֹצֶה לִכְנס וְתִתֵּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם מַחֲלוֹקֶת כְּלָל וְלֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם מְנִיעָה וְעִכּוּב וּבִלְבּוּל מִלְּהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לָנוּ כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע ו׳וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לִמְסֹר גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וּמְאדֵנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִינק וְלִשְׁאב וּלְקַבֵּל חָכְמָה מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּתְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְתָבִיא אוֹתָנוּ מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֶרֶץ הַחַיִּים, מְקוֹם הָאֱמוּנָה, כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כִּי כְבָר הִגִּיעַ הָעֵת וְהָעוֹנָה שֶׁתּוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי כִּי כְבָר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִי וְרוּחָנִי בִּכְלָל וּבִפְרָט, רַחֵם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן סְלַח וּמְחַל עֲווֹנָם, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן בְּרִיתֶךָ, הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי לְךָ יְהוָה הַיְשׁוּעָה אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מֵאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם לֹא כַּחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲווֹנוֹתֵינוּ תִגְמל עָלֵינוּ אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי כְבָר עָבְרוּ הַרְבֵּה מִיָּמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וַעֲדַיִן שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה נְעוּלִים וּסְגוּרִים בְּפָנֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עָלוּב כָּמוֹנִי, הָעוֹמֵד אֵצֶל הַפֶּתַח זֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ לִפְתּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיסֵנִי בָּהֶם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ" וְכוּ' הַיּוֹם יִפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָבא וִיפְנֶה נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מֵהַר עֲנֵנִי יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי הוֹרֵינִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מו
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות מו · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַן הָיָה אֶצְלוֹ נֶכְדּוֹ הֶחָכָם כְּמַר יִשְׂרָאֵל בֶּן בִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, וְנֶכְדּוֹ הָיָה עֲדַיִן נַעַר קָטָן בֶּן שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים וְאָז הָיָה חָזָק מְאֹד הַחוֹלַאַת שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי הָיָה סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק תֵּכֶף אַחַר כָּךְ בְּחֹל־הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְנֶכְדּוֹ הַנַּ"ל:
השתפכות הנפש · אות מו · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)יִשְׂרָאֵל, הִתְפַּלֵּל עָלַי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי. הֵשִׁיב: תֵּן לִי הַזֵּייגֶערִיל שֶׁלְּךָ וְאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֲרְאִיתֶם שֶׁכְּבָר הוּא גּוּטֶער יוּד [יְהוּדִי טוֹב - אֲדְמוֹ"ר]. כִּי מְצַוֶּה שֶׁאֶתֵּן לוֹ חֵפֶץ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל.
השתפכות הנפש · אות מו · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)וְנָתַן לוֹ וְלָקַח הַנַּעַר הַזֵּייגֶערִיל וְהָלַךְ לוֹ. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "גָּאט גָּאט לָאז דֶּער זֵיידֶע זַיין גִּיזוּנְד" [ה' ה' תַּעֲשֶׂה שֶׁהַסַבָּא יִהְיֶה בָּרִי]. וְהִתְחִילוּ לִשְׂחוֹק הָעוֹמְדִים שָׁם. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר, כָּךְ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
השתפכות הנפש · אות מו · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)וְכִי אֵיךְ מִתְפַּלְּלִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן אַחֵר. כְּלוֹמַר שֶׁכָּךְ עִקַּר הַתְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפַשְׁטוּת גָּמוּר כְּתִינוֹק לִפְנֵי אָבִיו כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ (שָׁם).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מט
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות מט · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל", שֶׁיֵּדַע כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הָעֵת וְהַזְּמַן פַּעַם בְּתּוֹרָה, פַּעַם בִּתְפִלָּה, פַּעַם בִּצְדָקָה, פַּעַם בִּצְעָקָה וְשַׁוְּעָה וּתְחִנָּה וּבְכִיָּה, פַּעַם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, פַּעַם בְּדִבּוּר, פַּעַם בִּשְׁתִיקָה, וְיֵשׁ עֵת שֶׁצְּרִיכִין וּמֻכְרָחִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ דַּיְקָא מֵהָעֲבוֹדָה, בִּבְחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, כִּי יֵשׁ עֵת שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לִפְקֹחַ דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְהַכֹּל כְּפִי הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, כִּי בְהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי עִתִּים שׁוֹנִים.
משיבת נפש · רצף ג · אות מט · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)וְכֵן בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק נֶאֱמַר: "וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל", וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי הוּא מֵאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וָעֵת כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת ה'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מקוה · אות א – אות ב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מקוה · אות א · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּקְרָא שֶׁכָּתוּב: מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם, כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם־חַיִּים וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים, הֲלָכָה ד', אוֹת כ):
עצות ישרות · מקוה · אות באִיתָא בִּסְפָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמָה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה (הִלְכוֹת גֵּרִים, הֲלָכָה א'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 1 – פסקה 5
כ־4 דק׳ · כ־450 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ג' שְׁמוֹת תקצ"ח נֶעמְרוֹב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 2שָׁלוֹם רַב לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַנְּעִימִים שֶׁיִּחְיוּ לָאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 3יְקַבֵּל הָאִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה לְרַבִּי אִיצֶיא מֵרַיאִירִיד לְשָׁלְחוֹ לְאַקִירְמַאן עַל אַדְרֶעס הַנּוֹדַע לְךָ, וּבְוַדַּאי תִּשְׁתַּדֵּל לִכְתֹּב כָּרָאוּי בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מַמָּשׁ וְלֹא יִשְׁלֹט בּוֹ יְדֵי זָרִים; אַף שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי שָׁם סוֹדוֹת. אַף עַל פִּי כֵן טוֹב שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מַמָּשׁ. וְתִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לִשְׁלֹחַ לוֹ הָאִגֶּרֶת הַזֶּה תֵּכֶף כִּי תְּחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ בָּזֶה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם אֵיךְ מִכְתָּבַי מְחַיִּין אֲנָשִׁים בִּפְרָט בְּרִחוּק מָקוֹם כָּזֶה. וְכָעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ, וּמִיּוֹם נְסִיעָתְךָ מִפֹּה לֹא רָאִיתִי מִכְתָּבְךָ. וּתְהִלָּה לָאֵל הָיָה אֶצְלִי בְּשַׁבַּת הֶעָבַר שִׁבְעָה אוֹרְחִים מִבְּרֶסְלֶב, וּבְתוֹכָם רַבִּי שִׂמְחָה חֲתַן הָרַב. וּתְהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה דִּבְרֵי אֱמֶת נִפְלְאוֹת ה' בִּישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה; חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. וַאֲנִי מֵכִין עַצְמִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ לִנְסֹעַ לִבְרֶסְלֶב, אַךְ הַמְּנִיעוֹת רַבִּים, וּכְפִי הַנִּרְאֶה לֹא אֶסַּע עַד אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְקַבֵּל בִּילֶעט עַל שָׁנָה מְהֵרָה כִּרְצוֹנֵנוּ וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 4וְהִנֵּה בְּשַׁבַּת הֶעָבַר דִּבַּרְנוּ מֵעִנְיַן כַּמָּה צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם שֶׁיְּתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו. כִּי הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם צָרִיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד בְּכָל יוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל, וְלַחֲטֹף בְּכָל יוֹם טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי מַה שֶּׁיּוּכַל. כִּי עִקַּר הָעֵצוֹת צְרִיכִין בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא רַגְלִין בְּחִינַת עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יא) "וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ". וְדִבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה שֶׁמְּרֻמָּז בְּפָרָשַׁת "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו" וְכוּ' וְדִבַּרְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁבֵּרְכָם כָּל אֶחָד בְּכֹחַ וּגְבוּרַת הַחַיּוֹת בְּכֹחוֹ שֶׁל אֲרִי וְשׁוֹר וּזְאֵב, וְדָן בֵּרֵךְ "יְהִי דָּן נָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ" וְכוּ', הַכֹּל צְרִיכִים בְּעִנְיַן הִתְגַּבְּרוּת בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכַמָּה וְכַמָּה עֵצוֹת בְּכָל יוֹם אֲפִלּוּ הַקָּטָן בְּמַעֲלָה. וְאִם אֵין יוֹדְעִין שׁוּם עֵצָה צְרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְחַכּוֹת לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּאִיר עָלָיו עֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּית.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 5וְעַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לֵידַע שֶׁעֲצוֹת הָעוֹלָם הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב. כִּי נֶאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת (שָׁם ג) "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי" שֶׁעַל זֶה הִתְחִיל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים, "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים". כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲצָתָם הֵם בְּחִינַת "עֲצַת רְשָׁעִים". מֵחֲמַת שֶׁעֲצָתָם לֹא נִזְדַּכְּכוּ מִזֻּהֲמַת עֲצַת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת זֶה אֵיזֶה שָׁנִים. אַךְ בְּשַׁבַּת הֶעָבַר הוֹסַפְנוּ לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, אַךְ הִזְכַּרְתִּיךָ אֵיזֶה דִּבּוּרִים מֵהֶם לַאֲשֶׁר יָדַעְתִּי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱמֶת מֵאִתִּי, וְעִקַּר הַקִּלְקוּל שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הוּא מַה שֶּׁחוֹטְפִים עֲצָתָם בִּמְהֵרָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (אִיּוֹב ה) "עֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה". כִּי לָעֵצָה הָאֲמִתִּית צְרִיכִין לְחַכּוֹת הַרְבֵּה לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁצָּעַק דָּוִד (תְּהִלִּים יג) "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי" וְכוּ'. וְזֶהוּ "מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, וְלֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ" (שָׁם קו), כִּי בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם הָיוּ צְרִיכִין לְחַכּוֹת לַעֲצָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהָבֵן זֶה מְאֹד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 4 · חלק 2 מתוך 5 (חלוקת האתר)ר' יְהוּדָה בֶּן לַקְרָח. ר' יְהוּדָה מִסּוּרָא. ר' יְהוּדָה בַּר קַזָא. ר' יוּדָן בְּרֵיהּ דְר' חָמָא דִכְּפַר תְּחוּמִין.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 4 · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)ר' יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר גְּבוּרְתָּא, (וְאָמְרִי לָהּ ר' יְהוּדָה גִּבּוֹר חַיִּל). רַב יְהוּדָה בְּרַב יִצְחָק. ר' יְהוּדָה בַּר תּוֹרְתָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף ט׳ – סעיף ט״ז
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף ט׳כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הַמֻּקְצֶה אוֹ אֶת הַנּוֹלָד, כָּךְ אָסוּר לִתֵּן כְּלִי תַּחְתֵּיהֶן כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מְבַטֵּל אֶת הַכְּלִי שֶׁלֹּא יוּכַל לְטַלְטְלוֹ עוֹד, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ חִבְּרוֹ שָׁם בְּטִיט, אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ בּוֹ, כִּי לְאַחַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ עָלָיו, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם הָיוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נֶאֱסַר הַסַּל בְּטִלְטוּל לְכָל הַיּוֹם.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף י׳עָפָר וְחוֹל הַצָּבוּר בְּזָוִיּוֹת בֶּחָצֵר אוֹ בַבַּיִת, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, דְּכֵיוָן דִּצְבָרוֹ זוֹ הוּא הַזְמָנָתוֹ לְתַשְׁמִישׁ. אֲבָל אִם הוּא מְפֻזָר, בָּטֵל לְגַבֵּי קַרְקַע וְאָסוּר בְּטִלְטוּל. וְכֵן אִם חָתַךְ קֹדֶם שַׁבָּת עָנָף מִן הָאִילָן לְהָנִיף בּוֹ וּלְהַבְרִיחַ הַזְּבוּבִים וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בַּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁיִּחֲדוֹ לְכָךְ וַעֲשָׂאוֹ כֶּלִי. אֲבָל אָסוּר לִקַּח בַּשַׁבָּת בַּד מִן הַמַּכְבֵּדוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא מֻקְצֶה. וַאֲפִלּוּ נְטָלוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף י״אנְסָרִים שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִין לִסְחוֹרָה מֻתָּר לְטַלְטְלָן. וְשֶׁל אֻמָּן, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן חָשַׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּשַׁבָּת (שח).
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף י״בכָּל מֻקְצֶה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּטִלְטוּל. אֲבָל בִּנְגִיעָה בְעָלְמָא שֶׁאֵינוֹ מְנַדְנְדוֹ שָׁרִי. וְלָכֵן מֻתָּר לִגַּע בִּמְּנוֹרָה הָעוֹמֶדֶת, אֲפִלּוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בָּהּ, וְכֵן מֻתָּר לִקַּח דְּבַר הֶתֵּר הַמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מֻקְצֶה. אֲבָל אָסוּר לִגַּע בִּמְּנוֹרָה הַתְּלוּיָה, כִּי גַּם בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא הוּא מְנַדְנְדָהּ. וּמֻתָּר לְכַסּוֹת דָּבָר מֻקְצֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה, מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַדּוֹמֶה (רס"ה ש"ח של"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף י״גטִלְטוּל כִּלְאַחַר יָד, מֻתָּר בְּמֻקְצֶה. וְלָכֵן אִם שָׁכַח אֵיזֶה דָּבָר מֻקְצֶה עַל אֵיזֶה כְּלִי אוֹ שֶׁנָּפְלָה שָׁם בַּשַׁבָּת, אִם צָרִיךְ לַכְּלִי הַמֻּתָּר אוֹ לִמְקוֹמוֹ, מֻתָּר לְנַעֲרוֹ אוֹ לִשָּׂא אֶת הַכְּלִי לְמָקוֹם אַחֵר וּלְנַעֵר אֶת הַמֻּקְצֶה. וְכֵן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִם שָׁכַח מָעוֹת בַּכִּיס שֶׁבְּבִגְדּוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְבִגְדּוֹ. אֲבָל בִשְׁבִיל הַמֻּקְצֶה לְחוּד, אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. (וְאִם הִנִּיחַ קֹדֶם שַׁבָּת בְּכַוָּנָה דָּבָר מֻקְצֶה עַל כְּלִי, נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר, וִיבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה).
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף י״דאֲבָל בְּשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְּלִי הַמֻּתָּר, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ אִם יֵשׁ עָלָיו דָּבָר מֻקְצֶה. וְלָכֵן אָסוּר לִטּוֹל בְּיָדָיו תִּינוֹק אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ אֶבֶן אוֹ שְׁאָר דָּבָר מֻקְצֶה. אַךְ אִם יֵשׁ לְהַתִּינוֹק גַּעְגּוּעִין שֶׁאִם לֹא יִטְלוּהוּ יֶחֱלֶה, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ מִיָּדוֹ הָאֶבֶן וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְעַק וְיִבְכֶּה, אָז מֻתָּר לִטְּלוֹ עַל יָדָיו בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאִם יֵשׁ בִּידֵי הַתִּינוֹק אֵיזֶה מַטְבֵּעַ, אָסוּר אֲפִלּוּ לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין, מִשּׁוּם דְּאִכָּא לְמֵיחָשׁ, שֶׁמָּא יִפֹּוֹל הַמַּטְבֵּעַ מִידֵי הַתִּינוֹק וְזֶה יִשְׁכַּח שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְיַגְבִּיהוֹ, וְנִמְצָא מְטַלְטֵל מֻקְצֶה בְּטִלְטוּל גָּמוּר. וְאָסוּר אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם סַכָּנַת חֹלִי, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם סַכָּנַת נֶפֶשׁ אִם לֹא יִטְלֶנּוּ (ש"ט ש"י שי"א).
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף ט״ומֵת, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁמוֹט אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו, שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ שׁוּם אֵבֶר. וְאִם הָיָה פִּיו נִפְתָּח וְהוֹלֵךְ, קוֹשֵׁר אֶת הַלֶּחִי בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהִפָּתֵחַ, אֲבָל לֹא כְּדֵי שֶׁיִּסָגֵר מַה שֶּׁכְּבָר נִּפְתַּח, שֶׁאִם כֵּן הָיָה מֵזִיז אֵבֶר (וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן קכ"ד).
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף ט״זאִם נָפְלָה דְּלֵקָה וִירֵאִים שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף הַמֵּת, מֻתָּרִין לְטַלְטְלוֹ אַגַּב דְּבַר הֶתֵּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו אוֹ אֶצְלוֹ אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל, וּמְטַלְטֵל שְׁנֵיהֶם בְּיָחַד. וְאִם אֵין דְּבַר מַאֲכָל, מַנִּיחִין עָלָיו אֵיזֶה כְּלִי אוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁמֻּתָּר בְּטִלְטוּל. וְאִם גַּם זֶה אַיִן, אֲזַי מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ לְבַדּוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. אֲבָל לְמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא, אֵין לְהוֹצִיאוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (שי"א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו
עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְאִם אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה לָשׁוּב, וְעוֹד הוֹסַפְתִּי קִלְקוּלִים וַעֲווֹנוֹת הַרְבֵּה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּכָל יוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבא גְאֻלָּתִי וּפְדוּת נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי וְלַעֲמד מִירִידָתִי וְלִחְיוֹת מִמִּיתָתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבא בָם אוֹדֶה יָהּ, פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים, שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, סְלַח וּמְחַל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתֵן לָנוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִכְנס לְתוֹךְ פִּתְחֵי וְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם כֻּלָּנוּ תְלוּיִים וַאֲחוּזִים, כִּי הֵם שׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ, חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתֵן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יָדָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה זוּלָתָם, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְאַל תִּגְמל לָנוּ כְּחַטּאתֵינוּ וְכַעֲווֹנוֹתֵינוּ וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעוֹלָם מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַל תִסְתּם הַפֶּתַח וְאַל תִּנְעוֹל הַדֶּלֶת בְּפָנֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עָלַי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן, הֶחָסֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, הַמְלֻכְלָךְ בְּמַעֲשִׂים רָעִים, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה גַּם מְעַט הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הַנַּעֲשִׂים בְּגוּף פָּגוּם כָּזֶה, הֵם גַּם כֵּן פְּגוּמִים הַרְבֵּה, וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר הַמְנעָר מִכָּל טוֹב כָּמוֹנִי, לִכְנס בְּפֶתַח הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לִי כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי "אִם עֲווֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ יְהוָה מִי יַעֲמד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָדוֹן מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וּפְתַח לִי בְּרַחֲמֶיךָ פִּתְחֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְתַשְׁפִּיעַ לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַמִּיץ וְחָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִינק וְלִשְׁאב מֵחָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה וּתְשַׁבֵּר וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרִין אוֹחֲרָנִין הַמְסַבְּבִין אוֹתָם, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם אָנָּא יְהוָה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוּס וְרַחֵם וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתֵן לָנוּ עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת וּנְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה, בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם קְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, לְהַעֲלִים הָאֱמֶת וְלִסְגּר הַשַּׁעַר חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁגָּרַם הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, וּכְבָר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" כִּי גַם מִצַּד עַצְמִי אֲנִי חֲלוּשׁ כּחַ מְאד מְאד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְנוֹסַף לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וּבִפְרָט הַקַּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָם, עַד אֲשֶׁר אֵין יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת עַל יָדוֹ לָנֶצַח
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת צְפוּן לִבִּי, אֲשֶׁר בִּפְנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלִבִּי, מְאד נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעֵנִי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי, לְהוֹצִיאֵנִי מֵעֲווֹנוֹתַי, וְלַהֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ", הָיִיתִי "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ", עַל כֵּן רַחֵם עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְזַכֵּנִי לְבַלּוֹת יָמִים וְשָׁנִים עַל זֶה, לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ כַּכֶּסֶף וּכְמַטְמוֹנִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וְאַל יִמְנָעֵנִי שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאַל יְעַכְּבֵנִי שׁוּם עִכּוּב רַק אֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלָרוּץ אַחֲרָיו בְּכָל כּחִי, וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁאב עַל יָדָהּ מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה, מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְצַוֵּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבַטֵּל וּלְגָרֵשׁ כָּל הַנְּטוּרֵי תַרְעָא וְכָל הַשּׁוֹמְרִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח וּתְסַלֵּק גַּם הַפָּרוּכְתָּא קְלִישָׁא מִן הַפֶּתַח, בְּאפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנס כָּל הָרוֹצֶה לִכְנס וְתִתֵּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם מַחֲלוֹקֶת כְּלָל וְלֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם מְנִיעָה וְעִכּוּב וּבִלְבּוּל מִלְּהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לָנוּ כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לִמְסֹר גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וּמְאדֵנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִינק וְלִשְׁאב וּלְקַבֵּל חָכְמָה מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּתְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְתָבִיא אוֹתָנוּ מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֶרֶץ הַחַיִּים, מְקוֹם הָאֱמוּנָה, כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כִּי כְבָר הִגִּיעַ הָעֵת וְהָעוֹנָה שֶׁתּוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי כִּי כְבָר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִי וְרוּחָנִי בִּכְלָל וּבִפְרָט, רַחֵם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן סְלַח וּמְחַל עֲווֹנָם, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן בְּרִיתֶךָ, הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי לְךָ יְהוָה הַיְשׁוּעָה אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מֵאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם לֹא כַּחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲווֹנוֹתֵינוּ תִגְמל עָלֵינוּ אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי כְבָר עָבְרוּ הַרְבֵּה מִיָּמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וַעֲדַיִן שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה נְעוּלִים וּסְגוּרִים בְּפָנֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עָלוּב כָּמוֹנִי, הָעוֹמֵד אֵצֶל הַפֶּתַח זֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ לִפְתּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיסֵנִי בָּהֶם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ" וְכוּ' הַיּוֹם יִפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָבא וִיפְנֶה נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מֵהַר עֲנֵנִי יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי הוֹרֵינִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 175 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ז באדר): ויקהל־פקודי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־24 במרץ 2028, בשעה 18:53 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו
- שיחות הר״ן · אות ק״ל
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״ו
- ספר המידות · מריבה
- סיפורי מעשיות · מעשה י״א
- ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה
- השתפכות הנפש · אות מו
- משיבת נפש · רצף ג · אות מט
- עצות ישרות · מקוה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.