פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ז באדר ה׳תשפ״ח · 25 במרץ 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ד׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ד וּכְשֶׁנִּשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי לִפְעָמִים נִתְחָבִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בְּמֵצַר הַגָּרוֹן, וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: הֵיזֶרִיק. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, כִּי בְּלֹא נְקֻדּוֹת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שׁוּם אוֹת, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ; וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, וּמוֹצִיאִין הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר: רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָתֵהּ. וְאַף שֶׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ זֹאת, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל, כִּי כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָבוֹא בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַמַּחֲשָׁבָה, רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד. וְלָכֵן כָּל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם צְרִיכָה לָבוֹא בַּתְּחִלָּה בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּי כָּל הַדְּבָרִים צְרִיכִין לָבוֹא בִּבְחִינוֹת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִגְמָר הַמַּעֲשֶׂה וְיוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הַמַּעֲשֶׂה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צְרִיכָה לָבוֹא תְּחִלָּה בִּבְחִינוֹת דִּבּוּר. עַל כֵּן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צְרִיכִין לְהַשְׁלִים אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת. וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, יוֹצֵא הַדָּבָר מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל: וּלְהַמְשִׁיךְ נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, הוּא עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין, שֶׁחוֹשְׁקִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי חוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת, בִּבְחִינוֹת (שיר השירים א׳:י״א): נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, שֶׁעַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַחֵשֶׁק נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כִּי־אִם עַל יְדֵי חֵשֶׁק, דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִתְּחִלָּה חֵשֶׁק לְדַבֵּר. וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה פְּעֻלָּה, אִם לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק מִתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹתָהּ, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ. וְעַל כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, נוֹתְנִין לוֹ מִתְּחִלָּה חֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲשֶׂה הַדָּבָר: וְעִקַּר גֹּדֶל הַחֵשֶׁק נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִין לוֹ. כִּי כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל הַצָּרִיךְ לְיַהֲדוּתוֹ, שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָּזֶה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי מַזְמִינִין לוֹ מְנִיעָה; וְזֹאת הַמְּנִיעָה הִיא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מִן הַדָּבָר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק מְאֹד.
כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁמַּרְאִין לְקָטָן דָּבָר הַנֶּחֱמָד לוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד חוֹטְפִין מִמֶּנּוּ וּמַחְבִּיאִין מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא רוֹדֵף מְאֹד אַחַר הָאָדָם, וּמְבַקֵּשׁ וְחוֹשֵׁק מְאֹד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַחֵשֶׁק נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁחָטְפוּ מִמֶּנּוּ וְהֶחְבִּיאוּ אֶת הַדָּבָר. כְּמוֹ כֵן מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם בִּמְנִיעוֹת מֵהַדָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר. בִּבְחִינוֹת (משלי ט׳:י״ז): וְלֶחֶם סְתָרִים יוּנְעָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר נִמְנָע וְנִסְתָּר מִן הָאָדָם בְּיוֹתֵר, הוּא חוֹשֵׁק אֵלָיו וְנָעִים לוֹ בְּיוֹתֵר. שֶׁמִּזֶּה בָּא תַּאֲווֹת וְהִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֶל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָעֲבֵרָה נִמְנַעַת מְאֹד מִן הָאָדָם, כִּי אָנוּ מְצֻוִּים וּמֻזְהָרִים וּמֻפְקָדִים עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ, נִמְצָא שֶׁהִיא נִמְנַעַת מְאֹד מֵאִתָּנוּ, עַל כֵּן יֵשׁ הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֵלֶיהָ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינוֹת: וְלֶחֶם סְתָרִים יוּנְעָם. כְּמוֹ כֵן בִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁיֵּשׁ מְנִיעָה לְאָדָם, הַחֵשֶׁק מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַמְּנִיעָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה. כִּי יֵשׁ חֵשֶׁק וְחוֹשֵׁק וְנֶחֱשָׁק, דְּהַיְנוּ הָאָדָם הַחוֹשֵׁק, וְהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק, וְהַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשְׁקִין לַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק. וּכְפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּדֶל הַחֵשֶׁק. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאֹד, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמְּנִיעָה יוֹתֵר גָּדוֹל, הַחֵשֶׁק מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן רָאוּי לָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, יֵדַע וְיָבִין מִזֶּה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא נֶחֱשָׁק גָּדוֹל מְאֹד, וְדָבָר יָקָר מְאֹד, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד כַּנַּ"ל. וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים הַרְבֵּה, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי יֵשׁ לְהָאָדָם מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת מְאֹד, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ יָבִין הָאָדָם גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק כַּנַּ"ל. וְהִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי יוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, וְיוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. כִּי הַחֵשֶׁק מְשַׁבֵּר הַמְּנִיעָה, כִּי עִקַּר הַמְּנִיעָה אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר כְּפִי הַמְּנִיעָה, מִמֵּילָא נִשְׁבָּר הַמְּנִיעָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״א
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
כשכתבתי לפניו התורה "ואלה המשפטים" (בסימן י' חלק ראשון מלקוטי מוהר"ן) המתחלת: כשיש דינים חס ושלום על ישראל, על ידי רקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים וכו', אמר לי: כך אמרתי, שעכשו נשמע גזרות חס ושלום על ישראל, והנה הולכים וממשמשים לבוא ימי הפורים האלה (כי התורה הזאת נאמרה סמוך לפורים), ויהיו ישראל מרקדים וימחאו כף ועל ידי זה ימתיקו הדינים. וחזר וכפל דבריו ואמר בפה מלא: ״כך אמרתי״, וכונתו היתה להעיר לבבנו שנדע ונבין שכל דברי תורתו הקדושה, אף על פי שיש בה עמקות גדול ונורא מאד מאד ורזין עלאין וסודי סודות עמקים ורחבים מני ים בכל דבור ודבור, אף על פי כן עקר כונתו שנשמע ונקבל דבריו הקדושים בפשיטות לשמר ולעשות ולקים את כל דברי תורתו בפשיטות ובתמימות.
כמו למשל התורה הקדושה הזאת שנאמר שם שעל ידי המחאת כף ורקודין נמתקין הדינים היתה כוונתו כפשוטו - שיחזקו עצמן לשמח בימי שמחה, כגון פורים וחנכה וימים טובים או חתנה וכיוצא בזה כל מיני שמחה של מצוות שיחזקו עצמן בשמחה גדולה עד שיזכו להתעורר לרקודין והמחאת כף ועל ידי זה ימתיקו הדינים. כי כל דברי התורה לא בשמים הוא - לאמר שאין מי שיכול לזכות לזה להמתיק הדינים על ידי המחאת כף ורקודין כי אם גדולים בני עליה, רק כל אחד מישראל יש לו כח הזה כשיקים הדברים כפשוטן באמת ובתמימות. וכן בכל הדברים הנאמרים שם בהתורה הקדושה הנ"ל, וכן כל מה שנאמר בכל תורה ותורה, כי ״לא המדרש הוא העקר אלא המעשה״.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במידה, לאיש אקי (מידה קטנה) אחת. והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות, ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ונתעורר עוד הפעם רוחסערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו. ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם הנ"ל. בצותא חדא כנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״ז
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
(כג) אָמַר בְּבֵית רנ"נ שֶׁיָּשַׁב שָׁם בִּשְׁכֵנוּת, עָנָה וְאָמַר מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁבְתִּי בִּשְׁכֵנוּת, וְעַתָּה אֲנִי שָׁכֵן רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי. וְאָז אָמַר פָּסוּק זֶה (יְשַׁעְיָה ל"ג): "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי", בְּדִבְרֵי צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל, הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא שָׁכֵן רָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹלֶה. וְנִתְבַּהֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד. כִּי כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יָצָא בְּכָל מִינֵי חֵן אֱמֶת וְקָדוֹשׁ מְאֹד. אַחַר־כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה נוֹרָאָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל־זֶה וְהוּא מְחֻבָּר לְהַשִּׂיחָה שֶׁל הַבָּתִּים הַנַּ"ל. (וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן ח' אוֹת ז). וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ תָּבִין מְעַט עַד הֵיכָן הָיָה מַגִּיעַ שִׂיחוֹתָיו וְדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְרָט דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ל״ג – אות ל״ט
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
לג. עַל־יְדֵי וִדּוּי יִתְבַּטֵּל מֵעָלֶיךָ מַחְשְׁבוֹת שֹוֹנְאֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לד. הַבַּעַל־מַחֲלקֶת – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב פֶּשַׁע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לה. מִי שֶׁהוּא עָצוּר בְּמִלִּין, לא יוּכַל אוֹתוֹ שׁוּם אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לו. כְּשֶׁמִּתְנַגְּדִים חוֹלְקִים עַל חֲסִידִים וְרוֹצִים לְבַטֵּל אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת־שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לז. לְנִצָּחוֹן תּאמַר קַפִּיטְל "עַל הַשְּׁמִינִית".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לח. מִי שֶׁמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ מוֹסֵר אוֹתוֹ בְּיַד שֹוֹנְאָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לט. מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים יאמַר כָּל הַיּוֹם תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְאַל יִפְסֹק פִּיו מִתְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, עַל־יְדֵי זֶה יוֹשִׁיעַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹיְבָיו יֵבוֹשׁוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
וְהַבֵּן הַנַּ"ל, שֶׁנִּתְגָרֵשׁ [אֲשֶׁר הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת] וְעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וּבִזְבֵּז מְעוֹתָיו פַּעַם אֶחָד יָצָא לְבַדּוֹ לְטַיֵּל וְהֵנִיחַ לִשְׁכּב וּבָא לוֹ עַל דַּעְתּוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְחָשַׁב מַה זּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לִי. אִם אֲנִי הַבֶּן מֶלֶךְ בְּוַדַּאי אֵינוֹ רָאוּי לִי זאת וְאִם אֵינִי בֶּן הַמֶּלֶךְ גַּם כֵּן אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי זאת לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ וּמְגרָשׁ וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ: אַדְּרַבָּא, אִם כֵּן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּזאת לְהַחֲלִיף אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְשֶׁיַּעֲבר עָלָיו כַּנַּ"ל אִם כֵּן הֲיִתָּכֵן מַה שֶּׁעָשִׂיתִי ? וְכִי כָּךְ הָיָה רָאוּי לִי לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי ? וְהִתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט מְאד עַל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה וְאַחַר כָּךְ חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְחָזַר אֶל הַשִּׁכְרוּת אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְחָרֵט הָיָה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע כ״א – קטע כ״ד
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה. כִּי זֶה שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁל עַצְמוֹ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְזָרֵז בְּחִדּוּשָׁיו וְנַעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, וְנִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים: (שם)
מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַיֵּן בִּפְנִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל זֶה הַמַּחֲלֹקֶת, רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד: (לק"א סי' ס"ד אות ד')
עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַשּׂנְאִים, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם בְּיוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׂנְאִים מִתְחַבְּרִים יַחַד אֲזַי יוֹנְקִים מְהֵרָה הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָם, וְנוֹפְלִים מְהֵרָה: (לק"א סי' ס"ז אות ו')
מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְמַּחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה נִמְשָׁךְ מֵהַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּמִים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל כָּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחְלֹקֶת: (לק"א סי' ע"ה)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ז · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
"אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת תָּמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת "קְרִיאַת שְׁמַע" בְּעֵת קַבָּלַת על מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד בָּעֶרֶב וּבַבּקֶר בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק בְּעֵת שֶׁאֲנִי מְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם, שֶׁאֶהְיֶה מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לָמוּת בְּכָל הַמִּיתוֹת וְלִסְבּל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהָעִנּוּיִים בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְתַעַזְרֵנִי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּעִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה בְּכָל הַכּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמַחֲשָׁבָה בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת וּלְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתִּי כָּל הַמִּיתוֹת וְהָעִנּוּיִים בְּצִיּוּר גָּמוּר, בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה, בְּבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת עַד שֶׁאַרְגִּישׁ בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּמוֹחִי צַעַר הַמִּיתָה וְהָעִנּוּיִים מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מְמִיתִים וּמְיַסְּרִים אוֹתִי בְּמִיתוֹת וְיִסּוּרִים אֵלּוּ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין יִסּוּרֵי הַמִּיתָה מַמָּשׁ, וּבֵין יִסּוּרֵי הַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה וְהַקַּבָּלָה בַּלֵּב, עַד שֶׁאֶהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְגַּבֵּר לְהַפְסִיק הַמַּחֲשָׁבָה מְעַט, בְּעֵת שֶׁאֶרְאֶה וְאַבְחִין שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא אָמוּת בְּלֹא עִתִּי חַס וְשָׁלוֹם וְאַתָּה תַעֲזר וְתוֹשִׁיעַ לִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לְקַבֵּל הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּאַהֲבָה בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וּלְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַמִּיתָה וְהַיִּסּוּרִים בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה כָּל כַּךְ עַד שֶׁאַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה וְהַיִּסּוּרִים מַמָּשׁ, וּלְהַנִּיחַ בְּסוֹף הַמַּחֲשָׁבָה לְהַפְסִיקָהּ מְעַט מִצִּיּוּר הֶחָזָק שֶׁל יִסּוּרֵי הַמִּיתָה בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר קָרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי לְגַמְרֵי, כִּי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ לְסַלֵּק הַנֶּפֶשׁ קדֶם הַזְּמַן חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כָּל, קָדוֹשׁ עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֲשֶׁר בְּעצֶם תּקֶף גָּלוּתֵנוּ עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל כּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּבְכֵן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בַּצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ, מִכַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְקַלֵּי עוֹלָם שֶׁמֵּתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְסָבְלוּ עִנּוּיִים וִיסּוּרִים קָשִׁים בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְגַם אָנכִי הַדַּל בְּמַעֲשִׂים, הָרָשׁ וְהַנִּבְזֶה, בְּעצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי, וְתֹקֶף תַּאֲוָתִי, וְרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לָמוּת מִיָּד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְהִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאִם אֵינִי זוֹכֶה עֲדַיִן לְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה וְהַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לָמוּת מִיָּד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עַל כֵּן חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה גַם מְסִירַת נַפְשֵׁנוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲלֶה אוֹתָנוּ מִנְּפִילָתֵנוּ וִירִידָתֵנוּ וְגָלוּתֵנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּתְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְתַעֲלֶה אוֹתָנוּ מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לְחַזֵּק הַמַּחֲשָׁבָה כָּל כַּךְ בִּשְׁעַת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ בְּעֵת הַקַּבָּלָה וְהַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה וְנִזְכֶּה לְכַוֵּן תָּמִיד בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבקֶר, שֶׁאָנוּ מוֹסְרִים נַפְשֵׁינוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה כְּכל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ אֲדוֹן מָלֵא רַחֲמִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ קִצֵּנוּ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנִּזְכֶּה אָז לָמוּת מַמָּשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְתִהְיֶה מִיתָתֵנוּ כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וְתַעֲלֶה נִשְׁמוֹתֵינוּ אֵלֶיךָ זַכָּה וּנְקִיָּה וְיִהְיוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ צְרוּרִים בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְלָא נֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
אָמַר אֲפִילוּ כְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר בְּהִתְבּוֹדְדוּת רַק תֵּבַת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּלְבַד גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד (וְעַיֵּן לְעֵיל אוֹת ב' מְבֹאָר שֶׁאֲפִלּוּ הַהֲכָנָה לְבַד שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד), וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת (וְעַיֵּן מִזֶּה בַּהַקְדָּמָה וּלְקַמָּן אוֹת נ"ו) (שָׁם).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לִבְלִי לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן אִם כְּבָר נִכְשַׁל חַס וְשָׁלוֹם, וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר לְבַל יִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.
כִּי מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וְאוֹמְרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר עוֹד, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת תַּאֲוָתָם וְיִצְרָם הָרָע שֶׁמְּבַקְשִׁים תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַתּוֹאֲנוֹת וְהָעֲלִילוֹת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מוֹצֵא לְכָל אָדָם רַבּוּ מִסְּפֹר וּלְכָל אֶחָד מוֹצֵא עֲלִילוֹת מְיֻחָדוֹת רֻבָּם עַל־יְדֵי חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּמְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים וְכוּ'.
אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ מְאֹד עַל זֶה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְעַל כֵּן מִתְגַּבֵּר בּוֹ הַטּוֹב בְּכָל פַּעַם וּמִתְעוֹרֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁל שְׂ'אֹ'ר' הֵם אוֹתִיּוֹת שַׁ'בָּ'ת', כִּי אַחַר שִׁין הוּא תָּיו, וְאַחַר אָלֶף הוּא בֵּית, וְאַחַר אוֹת רֵישׁ הוּא שִׁין - אוֹתִיּוֹת שַׁבָּת לְמַפְרֵעַ, כִּי עִקַּר בִּטּוּל חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הַמְעַכֵּב מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בְּחִינַת אֵל אַחֵר, שְׁמָד, חַס וְשָׁלוֹם - עִקַּר בִּטּוּלוֹ הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, וּמִשָּׁם מַמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק פִּדְיוֹן עֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, עַד שֶׁמְּבַטֵּל הַשְּׂאוֹר הַנַּ"ל וּמַעֲלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה', אוֹת כ"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנד · פסקה 6 – פסקה 9
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
וְאַף עַל פִּי כֵן תָּגִיל וְתָשִׂישׂ מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִים עַל כָּל פָּנִים לֵידַע מִכָּל זֶה שֶׁעֲצוֹת הֶהָמוֹן רֻבָּם מְקֻלְקָלִים. וְאִם עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ בִּשְׁלֵמוּת לָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁעַל יָדָם נָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, עַל כָּל פָּנִים אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְחַכּוֹת לָהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה בְּכָל יוֹם, שֶׁיְּתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה וּבַעֲצָתוֹ יַנְחֵנוּ וְכוּ', עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם. וּלְעֵת עַתָּה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ אָנוּ יוֹדְעִים מֵהָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהֵם תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרָיְתָא, צִיצִית וּתְפִלִּין וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכָל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאָנוּ חוֹטְפִין בְּכָל יוֹם, וְנִתְפַּלֵּל לְהַבָּא עַד נִזְכֶּה לְעֵצוֹת שְׁלֵמוֹת לְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת, בְּחִינַת "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה" וְכוּ', עַד "יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֵינוּ וַאֲרוּכָתֵינוּ מְהֵרָה תִּצְמַח". וִיקֻיַּם (אִיּוֹב כה) "גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ", עַד נִזְכֶּה לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה כה) "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵי אָזְנַיִם הַשּׁוֹמְעִים כָּל אֵלֶּה. וּכְלַל דְּבָרֵינוּ הָיָה שֶׁעִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה הוּא עַל יְדֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת (אִיּוֹב לא) וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי וְכוּ'. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִלְמֹד הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּכָל יוֹם, וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ שָׁם עֵצוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִלְמֹד כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַמֻּכְרָחִים שֶׁהֵם סֵפֶר הַפּוֹסְקִים וְכוּ'. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בְּךָ בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ וִיקֻיַּם בְּךָ חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' בֹּא תקצ"ח.
שָׁלוֹם כַּנָּהוּג. הִנְנִי מוּכָן לִנְסֹעַ לְאוּמַאן לְשָׁלוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַעַן רַחֲמָיו יַעֲשֶׂה וְיַנְחֵנוּ בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְכָעֵת אֵין שׁוּם פְּנַאי לִכְתֹּב דָּבָר, כִּי אֲנִי טָרוּד מְאֹד, וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידִי נָחוּץ גַּם כֵּן מְאֹד מְאֹד. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבְךָ בְּמִכְתָּבִי שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְךָ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לִי שׁוּם מִכְתָּב מֵאִתְּךָ כַּיָּדוּעַ לְךָ. וּכְבָר יָדַעְתָּ הַרְבֵּה שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בְּכָל יוֹם. וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אֲפִלּוּ כָּל הַמִּינֵי בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת וְכוּ' הָעוֹבְרִין בְּכָל יוֹם, וּבִפְרָט בְּצוּק הָעִתִּים הַלָּלוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (דְּבָרִים ז) "בַּצַּר לְךָ וְכוּ' בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ", וְיִשְׂרָאֵל נְתוּנִים בְּצָרָה גְּדוֹלָה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. וְאֵין חַיּוּתֵינוּ כִּי אִם עַל יְדֵי חֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג) "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְכוּ', זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי וְכוּ' חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ' חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" וְכוּ'. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה. כִּי עֲדַיִן אַתָּה מִשְׁתּוֹמֵם מִמַּה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ בְּכָל יוֹם, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה. גַּם אֲנִי חָפֵץ בָּזֶה, אֲבָל מִי זוֹכֶה לָזֶה, בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ עֵת צָרָה הוּא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. רַק צְרִיכִין לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, מַה שֶּׁאַף עַל פִּי כֵן אָנוּ זוֹכִים לְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאָנוּ חוֹטְפִין בְּכָל יוֹם וְכוּ'. זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי וְכוּ'. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, וּמֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ הֻכְרַחְתִּי לְהַזְכִּירְךָ מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה, וְיָתֵר מִזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ מִכְּבָר, הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ' וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים מַמָּשׁ, קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' בְּשַׁלַּח תקצ"ח אוּמִין.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר לָנֶצַח, וּבָנָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ. וּבִפְרָט לִבְנוֹ הֶחָתָן נֶכְדִּי חֲבִיבִי הַמֻּפְלָא נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה.
בָּאתִי הֵנָּה אוֹר לְיוֹם זֶה וּמָצָאתִי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי מִכְתָּבוֹ הַיָּקָר בְּעֵינַי בְּקוֹל מְבַשֵּׂר, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל נִשְׁתַּדֵּךְ לְמַזָּל טוֹב עִם בְּנוֹ שֶׁיִּחְיֶה. "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרוֹתֶיךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב". וְעַתָּה כַּפַּי פְרוּשׂוֹת אֶל ה' שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ לְמַזָּלָא טָבָא. יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וְיִהְיוּ כַּזַּיִת הוֹדוֹ. וְיִהְיוּ כְּגַן רָוֶה עוֹד יָנוּב בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים מֵהֶם וּמִכָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וּלְהוֹדִיעַ לְבָנֵינוּ וְלִבְנֵי בָּנֵינוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו אֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְכוּ'. רַבּוֹת עָשִׂיתָ עַתָּה ה' וְכוּ'. חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
וְהִנֵּה אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי. גַּם מִזֶּה אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. אֲשֶׁר לַכֹּל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים נִפְלְאוֹת ה' בְּעִנְיַן שִׁדּוּכִים וְהָעֲסָקִים הַנַּעֲשִׂים מִמֶּרְחַקִּים כֵּן יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּא יוֹתֵר עַל הַשִּׁדּוּכִים וְהָעֲסָקִים הַנַּעֲשִׂים בְּקֵרוּב מָקוֹם (כָּאן חָסֵר מְעַט) כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה. אַךְ צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת בְּכָל יוֹם וְלִשְׁמֹר הַזִכָּרוֹן הַזֶּה הֵיטֵב כִּי הוּא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וְיָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ מֵחֲמַת נְחִיצַת הַפָּאסְט. וְשָׁלוֹם לְךָ וּלְבֵיתְךָ וְה' יְחַזֵּק לְבָבְךָ שֶׁתַּתְחִיל מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמֶיךָ לְטוֹבָה. וְיַצְלִיחַ אוֹתְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה וְיָרִים קַרְנְךָ לְמַעְלָה. וְנִזְכֶּה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לִשְׂמֹחַ מְהֵרָה בְּשִׂמְחַת בָּנֶיךָ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
רַב יְהוּדָה בַּר מְנַשִׁי. ר' יְהוּדָה בְּר' אֶלְעָזָר. יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב מִבֵּית גּוּבְרִין. ר' יוּדָן דִכְּפַר אֵימִי.
ר' יְהוּדָה בֶּן גַּמְדָא אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ. ר' יְהוּדָה בַּר מַעֲרָבִי. ר' יְהוּדָה בֶּן בּוּנִי. ר' יְהוּדָה בַּר בּוּן. ר' יְהוּדָה דְסִכְנִין.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ח · סעיף י״ז – סעיף ו׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
כָּל דָּבָר מְטֻנָּף, כְּגוֹן רְעִי וְקִיא צוֹאָה, בֵּין שֶׁל אָדָם בֵּין שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, אִם הֵם בְּבַיִת אוֹ בֶּחָצֵר שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם בְּנֵי אָדָם, מֻתָּר לְהוֹצִיאָם לָאַשְׁפָּה. וּכְשֶׁמּוֹצִיא גְּרָף שֶׁל רְעִי אוֹ עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, כָּל זְמַן שֶׁהַכְּלִי עֲדַיִן בְּיָדוֹ, מֻתָּר לְהַחְזִירוֹ, כְּדִין כָּל מֻקְצֶה שֶׁבְּעוֹדוֹ בְּיָדוֹ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל לְאַחַר שֶׁהִנִּיחוֹ מִיָּדוֹ, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, מִשּׁוּם דְּמָאִיס טְפֵי (וְגָרַע מִשְׁאָר מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס). וְאַךְ כְּשֶׁצְּרִיכִין לוֹ מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, מֻתָּר לְהַחְזִירוֹ (ש"ח). וְכֵן אִם יָכוֹל לָתֵת בְּתוֹכוֹ מַיִם, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לִשְׁתִּיַּת בְּהֵמָה, יָכוֹל לְהַחְזִירוֹ כָּךְ.
מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַׁבָּת. וְאִם נִתְמַלֵּא, שׁוֹפְכוֹ וּמַחְזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ, וְהוּא שֶׁיְהֵא הַדֶּלֶף רָאוּי לִרְחִיצַה. אֲבָל אִם הַמַּיִם מְאוּסִים, אָסוּר לִתֵּן שָׁם כְּלִי, מִשּׁוּם דְּאֵין עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה. וְאִם עָבַר וּנְתָנוֹ וְהוּא בְּמָקוֹם דְּמָאִיס עָלָיו, מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ (דִין מֻקְּצָה בִּמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל, עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ה סָעִיף ד'. וְדִינֵי מֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב וְדִין מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִצְוָה, יְבֹאֲרוּ אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בִמְקוֹמָם).
כְּלִי שֶׁלּוֹ שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו בְּעֶרֶב שַׁבָּת דָּבָר מֻקְצֶה בְּכַוָּנָה, וְהָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁיְהֵא מֻנָּח שָׁם בְּהַכְנָסַת שַׁבָּת, נַעֲשָׂה הַכְּלִי בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִטַּל מִשָּׁם הַמֻּקְצֶה בְּיוֹם הַשַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָיָה מֻנָח שָׁם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת וְנַעֲשָׂה אָז הַכְּלִי בָּסִיס לַדָבָר הָאָסוּר, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ גַּם אַחַר כָּךְ כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ.
הָיָה מֻנָּח שָׁם בְּהַכְנָסַת שַׁבָּת גַּם דְּבַר הֶתֵּר, וְנַעֲשָׂה הַכְּלִי בָּסִיס לַדָבָר הָאָסוּר וְלַדָבָר הַמֻּתָּר, אִם הַדָּבָר הֻמֻּתָּר יוֹתֵר חָשׁוּב לוֹ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם הַדָּבָר הָאָסוּר יוֹתֵר חָשׁוּב לוֹ, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְלָכֵן טוֹב לְהַנִּיחַ אֶת הַחַלּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן קוֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַמַּפָּה וְהַשֻּׁלְחָן בָּסִיס לַנֵּרוֹת וְלַחַלּוֹת, וְיִהְיוּ מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל. וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֵּן, הֲרֵי נַעֲשׂוּ הַמַּפָּה וְהַשֻּׁלְחָן בָּסִיס לַדָבָר הָאָסוּר לְחוּד וַאֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וּמִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד אִם יֵשׁ צֹרֶךְ גָדוֹל, כְּגוֹן, שֶׁנָּפַל נֵר עַל הַשֻּׁלְחָן וּצְרִיכִין לְנַעֲרוֹ, יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ, דְּלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס, אֶלָּא אִם דַּעְתּוֹ שֶׁתִּשָׁאֵר שָׁם הַמֻּקְצֶה כָּל יוֹם הַשַׁבָּת, וַהֲרֵי הַמִּנְהָג לְהָסִיר בְּשַׁחֲרִית אֶת הַמְּנוֹרוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי וְלֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס (וּבְשֻלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַתַּנְיָא כָּתוּב, דְּהַמַפָּה בְּלָאו הָכִי לֹא הֲוֵי בָּסִיס, עַיֵן שָׁם בְּסִימָן שט ס"ט).
הָיוּ מָעוֹת בְּכִיס הַתָּפוּר בְּבִגְדּוֹ מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַבֶּגֶד, שֶׁאֵין כָּל הַבֶּגֶד נַעֲשָׂה בָּסִיס אֶלָּא הַכִּיס, וְהַכִּיס בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד. אֲבָל אִין לְלָבְשׁוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יֵצֵא בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים (וְאִם הוּא בַּדֶּרֶךְ וְיֶשׁ לוֹ מָעוֹת, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ס"ח סָעִיף י"ב). אֲבָל תֵּבָה שֶׁבְּתוֹךְ הַשֻּׁלְחָן [מְגֵרָה] (שובלאד) וְיֵשׁ מָעוֹת בַּתֵּבָה, אָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הַשֻּׁלְחָן, מִשּׁוּם דְּהַתֵּבָה הוּא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינָהּ בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַשֻּׁלְחָן.
לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס, אֶלָּא אִם כֵּן הַמֻּקְצֶה הָיָה מֻנָּח שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת רַק אַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ שָׁם, לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס, וּמֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַכְּלִי אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמֻּקְצֶה עָלָיו. וְלָכֵן מֻתָּר לְנַעֵר אֶת הַשֻּׁלְחָן אוֹ אֶת הַמַּפָּה מֵעֲצָמוֹת וּקְלִפִּין, כְּשֶׁאֵין הַשֻּׁלְחָן וְהַמַּפָּה נַעֲשׂוּ בָּסִיס מִכֹּחַ הַנֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סָעִיף ב'.
וְלֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס אֶלָּא אִם הִנִּיחוֹ בְּכַוָּנָה שֶׁיְהֵא מֻנָּח שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִשְׁאַר שָׁם מֵחֲמַת שִׁכְחָה אוֹ שֶׁנָּפַל מֵעַצְמוֹ לְשָׁם, לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס.
וְלֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס אֶלָּא כְּלִי שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם הִנִּיחַ דָּבָר מֻקְצֶה עַל כְּלִי שֶׁל אַחֵר, לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס, דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בִּדְלָֹא נִיחָא לֵיה לְחַבְרֵיהּ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ז
"אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת תָּמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת "קְרִיאַת שְׁמַע" בְּעֵת קַבָּלַת על מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד בָּעֶרֶב וּבַבּקֶר בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק בְּעֵת שֶׁאֲנִי מְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם, שֶׁאֶהְיֶה מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לָמוּת בְּכָל הַמִּיתוֹת וְלִסְבּל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהָעִנּוּיִים בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְתַעַזְרֵנִי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּעִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה בְּכָל הַכּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמַחֲשָׁבָה בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת וּלְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתִּי כָּל הַמִּיתוֹת וְהָעִנּוּיִים בְּצִיּוּר גָּמוּר, בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה, בְּבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת עַד שֶׁאַרְגִּישׁ בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּמוֹחִי צַעַר הַמִּיתָה וְהָעִנּוּיִים מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מְמִיתִים וּמְיַסְּרִים אוֹתִי בְּמִיתוֹת וְיִסּוּרִים אֵלּוּ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין יִסּוּרֵי הַמִּיתָה מַמָּשׁ, וּבֵין יִסּוּרֵי הַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה וְהַקַּבָּלָה בַּלֵּב, עַד שֶׁאֶהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְגַּבֵּר לְהַפְסִיק הַמַּחֲשָׁבָה מְעַט, בְּעֵת שֶׁאֶרְאֶה וְאַבְחִין שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא אָמוּת בְּלֹא עִתִּי חַס וְשָׁלוֹם וְאַתָּה תַעֲזר וְתוֹשִׁיעַ לִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לְקַבֵּל הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּאַהֲבָה בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וּלְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַמִּיתָה וְהַיִּסּוּרִים בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה כָּל כַּךְ עַד שֶׁאַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה וְהַיִּסּוּרִים מַמָּשׁ, וּלְהַנִּיחַ בְּסוֹף הַמַּחֲשָׁבָה לְהַפְסִיקָהּ מְעַט מִצִּיּוּר הֶחָזָק שֶׁל יִסּוּרֵי הַמִּיתָה בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר קָרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי לְגַמְרֵי, כִּי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ לְסַלֵּק הַנֶּפֶשׁ קדֶם הַזְּמַן חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כָּל, קָדוֹשׁ עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֲשֶׁר בְּעצֶם תּקֶף גָּלוּתֵנוּ עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל כּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וּבְכֵן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בַּצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ, מִכַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְקַלֵּי עוֹלָם שֶׁמֵּתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְסָבְלוּ עִנּוּיִים וִיסּוּרִים קָשִׁים בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְגַם אָנכִי הַדַּל בְּמַעֲשִׂים, הָרָשׁ וְהַנִּבְזֶה, בְּעצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי, וְתֹקֶף תַּאֲוָתִי, וְרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לָמוּת מִיָּד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְהִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאִם אֵינִי זוֹכֶה עֲדַיִן לְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה וְהַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לָמוּת מִיָּד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עַל כֵּן חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה גַם מְסִירַת נַפְשֵׁנוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲלֶה אוֹתָנוּ מִנְּפִילָתֵנוּ וִירִידָתֵנוּ וְגָלוּתֵנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּתְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְתַעֲלֶה אוֹתָנוּ מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לְחַזֵּק הַמַּחֲשָׁבָה כָּל כַּךְ בִּשְׁעַת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ בְּעֵת הַקַּבָּלָה וְהַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה וְנִזְכֶּה לְכַוֵּן תָּמִיד בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבקֶר, שֶׁאָנוּ מוֹסְרִים נַפְשֵׁינוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה כְּכל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ אֲדוֹן מָלֵא רַחֲמִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ קִצֵּנוּ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנִּזְכֶּה אָז לָמוּת מַמָּשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְתִהְיֶה מִיתָתֵנוּ כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וְתַעֲלֶה נִשְׁמוֹתֵינוּ אֵלֶיךָ זַכָּה וּנְקִיָּה וְיִהְיוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ צְרוּרִים בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְלָא נֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 176 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע: ויקהל־פקודי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־25 במרץ 2028, בשעה 18:53 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.