עשרת ימי תשובה
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
צָרִיךְ לְתַקֵּן גַּם כָּל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵג, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט השמטות בסוף)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, ד׳ בתשרי ה׳תש״צ · 13 בספטמבר 2029
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ג׳ · אות א׳ – אות ב׳
כ־3 דק׳ · כ־350 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא דְּהֲוָה כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא, וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי, שִׁתִּין בָּתֵּי, אָתָא תַּנִּינָא בָּלְעָהּ, אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבָלְעָה לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יָתִיב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵיהּ דְּאִילָנָא: הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶכֶת מִן הַצִּפֳּרִים, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ' טז): מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא. כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ, שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר, נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (ויקרא נג:), שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יָנְקִין. לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן, מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה, כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יָנְקִין. וּכְשֶׁהַמְּנַגֵּן הוּא רָשָׁע, אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבַּקְּלִפָּה. וְכָתוּב בַּזֹּהַר, כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת, וְכַד אִתְפְּלֵג לֵילְיָא כְּדֵין כְּרוֹזָא כָּרֵז: כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח, כָּהֶם יוּקָשִׁים בְּנֵי־ אָדָם. וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַיְנוּ גְּמָרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם ומָתַי לַיְלָה, רַק עַל־יְדֵי־זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. נִמְצָא, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד.): בְּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי, וּכְתִיב (בראשית א): וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ"ס, יְתַקֵּן הַשִּׁית עִזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל. וְזֶהוּ (איכה ב): קוּמִי רֹנִי בַלַּיְלָה, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַלַּיְלָה, שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ"ס. אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי, הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁלּוֹמֵד בַּלַּיְלָה חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו וּמֵגֵן עָלָיו, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ"ל:
וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מֹחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה, וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. לְפִיכָךְ נִשְׁתַּבַּח דָּוִד לִפְנֵי שָׁאוּל (שמואל־א טז): וְיוֹדֵעַ נַגֵּן; כִּי הַנְּגִינָה הִיא בִּנְיַן הַמַּלְכוּת, לְכָךְ רָאוּי הוּא לְמַלְכוּת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (תהילים ע״ח:ע״א): מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, הַיְנוּ נֶצַח וָהוֹד, כִּי הֵם מֵינִיקִין לַנְּבִיאִים, וְהֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
עכשו בעתים הללו קשה מאד שיהיה מעות לאיש כשר, כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד חס ושלום עד שישיג מעות. ואפלו אחר הירידה חס ושלום מעבודתו יתברך עדיין לאו כל אחד משיג מעות, כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות, אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות. כי דע שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות, בבחינת ״ותרד פלאים״ (איכה א', ט') - ״פלאים״ אותיות ״אלפים״, היינו שה״אלפים״ של עשירות ירד ״פלאים״, דהינו ירידה גדולה ונפלאה. על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום ירידה גדולה מאד קודם שבא לעשירות, דהיינו אלפים מזומנים ועדיין הוא ספק, כנ"ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · הקדמה
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
ומי שיביט בעין האמת בספרי רבנו, זכרונו לברכה, יבין בעצמו כי דברים כאלו אי אפשר להשיג כלל בשכל אנושי כי אם לקדוש וטהור בקדושה וטהרה יתרה כמותו ואי אפשר להאריך בזה, כי הם אך למותר, כדרך שאומרין העולם או שלא יועיל או שהם שלא לצרך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ג׳ – אות ד׳
כ־3 דק׳ · כ־300 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
(ג) קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה מִשְׁפָּטִים אֱמוּנָה בְּסִימָן ז', שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַתּוֹרָה צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה בְּסִימָן קי"ב, וְכָתַבְתִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּפִי מַה שֶּׁנִּדְפַּס בַּסִּימָן הַנַּ"ל. אַךְ אַחַר־כָּךְ אָמַר הַתּוֹרָה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ בְּסִימָן ט', וְשָׁם נִכְלָל הַתּוֹרָה צֹהַר הַנַּ"ל, וְהַתּוֹרָה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ נֶאֶמְרָה בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס"ג בַּדֶּרֶךְ, וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה מִשְׁפָּטִים הַנַּ"ל, וַאֲמָרָהּ פִּסְקָא פִּסְקָא. וּבְאוֹתָהּ הָעֵת סִפֵּר שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נוֹפְלִין בְּגָלוּת, וְסִימָן, מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. וְשָׁאַל אוֹתָנוּ לוֹמַר לוֹ פֵּרוּשׁ עַל אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה וְלֹא יָדַעְנוּ לַהֲשִׁיבוֹ דָּבָר. אַחַר־כָּךְ הֶרְאֵיתִי לוֹ הַתּוֹרָה צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה שֶׁכָּתַבְתִּי כַּנַּ"ל, וְרָאָה וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, (כְּלוֹמַר שֶׁעַתָּה הֵבִין עַל יָדִי פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנַּ"ל שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה). כִּי עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב הָעִנְיָן. וְאַחַר־כָּךְ גָּמַר הַתּוֹרָה מִשְׁפָּטִים. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה, יוֹרְדִין לְגָלוּת מִצְרַיִם. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם זֶה שַׁיָּךְ לַמַּרְאֶה הַנַּ"ל, הֵשִׁיב שֶׁעִנְיַן הַמַּרְאֶה כְּבָר גָּמַר מִקֹּדֶם לְהַשִּׂיג הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת. וְאַחַר־כָּךְ קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, וְגַם שָׁם נִכְלָל הַתּוֹרָה צֹהַר הַנַּ"ל, וְשָׁם בְּסוֹפוֹ מְבֹאָר גַּם־כֵּן כְּשֶׁפּוֹגְמִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִין לְגָלוּת וְשָׁם מְבֹאָר בְּסוֹפוֹ הַפָּסוּק מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל עַל בֵּאוּר הַפָּסוּק יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. וְעַתָּה יְכוֹלִים לְהָבִין מְעַט פֵּרוּשׁ הַמַּרְאֶה הַנִּזְכַּר לְעֵיל:
(ד) כְּשֶׁאָמַר הַתּוֹרָה רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּסִימָן ח' בְּשַׁבַּת חַנֻכָּה תקס"ג, וְשָׁם מְדַבֵּר אֵיךְ לְהַפִּיל וּלְהַשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמז) "מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ" עַיֵּן שָׁם, וְאָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת הִפִּיל וְהִשְׁפִּיל רָשָׁע אֶחָד מְפֻרְסָם שֶׁהָיָה בְּנֶעמֶרוֹב, שֶׁהָיָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאַחַר חֲנֻכָּה אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה הָיָה לְהָרָשָׁע הַנַּ"ל מַפָּלָה גְּדוֹלָה. גַּם אָז אָמַר הֲלָצָה כְּשֶׁתִּסְעוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם מַה פְּעַלְתֶּם תֹּאמְרוּ "רוּחַ" וְכוּ'. וְהָאֱמֶת כֵּן הוּא שֶׁפָּעַלְנוּ רוּחַ חַיִּים, שֶׁקִּבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. גַּם אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה רָקַד הַרְבֵּה כִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה רָקַד הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אמת · חלק ראשון · אות כ״ז – אות ל״ב
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
כז. הַשֶּׁקֶר בָּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ פַּחַד מִבְנֵי־אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כח. עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר שׁוֹכְחִין אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כט. מִי שֶׁאֵין לּוֹ בִּטָּחוֹן, הוּא דּוֹבֵר שְׁקָרִים, וְעַל־יְדֵי שְׁקָרִים אֵין יָכוֹל לִבְטחַ בָּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ל. לְפִי הַרִחוּק מֵאֱמֶת כֵּן מַחֲזִיק אֶת הַסּוּר־מֵרָע לְשׁוֹטֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לא. מִי שֶׁרוֹצֶה לָסוּר מֵרָע, וְרוֹאֶה שֶׁאֵין אֱמֶת בָּעוֹלָם, עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לב. מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁקֶר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעַ לוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ גַּם בָּנִים יִהְיוּ לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה א׳ · אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
וְשָׁאַל אוֹתָהּ: הָאֵיךְ בָּאת לְכָאן ? וְהֵשִׁיבָה: בַּאֲשֶׁר שֶׁאָבִי הַמֶּלֶךְ נִזְרַק מִפִּיו דִּבּוּר הַנַּ"ל וְכָאן, הַמָּקוֹם הַזֶּה, הוּא לא טוֹב וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאד וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ ? וְאָמְרָה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי כִּי אִם, כְּשֶׁתִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה אַחַת וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגַּע אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְּנַאי תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה וְלא תִּישַׁן כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן וּבְסוֹף הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה מִתְעַנֶּה, וְלא הָיָה יָשֵׁן וְעָמַד וְהָלַךְ לְשָׁם וְהָיָה רוֹאֶה אִילָן, וְעָלָיו גְּדֵלִים תַּפּוּחִים נָאִים מְאד וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְעֵינָיו מְאד וְעָמַד וְאָכַל מִשָּׁם וְתֵכֶף שֶׁאָכַל הַתַּפּוּחַ, נָפַל וַחֲטָפוֹ שֵׁנָה וְהָיָה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאד וְהָיָה הַמְשָׁרֵת מְנַעֵר אוֹתוֹ, וְלא הָיָה נֵעוֹר כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות ב׳ – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 0% מהספר עד סוף היום
אֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְנִסִּים וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת, וְכֻלָּם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)
יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּכְשֶׁיִּכְלוּ אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ. כִּי עִקָּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל: (שם)
אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמֶת. הַיְנוּ כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה. וְאִם כֵּן כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין. עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בָּאֱמֶת, שֶׁאִם יִרְצֶה הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין מֵאֵלָיו, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַּדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשִׂכְלֵנוּ הַמְּגֻשָּׁם. כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת עַל הָאֱמֶת בְּעֵין הָאֱמֶת, יָבִין מֵרָחוֹק שֶׁהַאֱמֶת הוּא כָּךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל וּצְרִיכִין רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְהָבֵן הֵיטֵב (וְעוֹד יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת): (שם אות ב')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע א׳ – קטע ה׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה, וְהִבְדַלְתָּנוּ מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵנוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְכוּ', לא נוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ; אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה, וּבָחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" וְכַמָּה אַזְהָרוֹת הִזְהַרְתָּנוּ, וְכַמָּה הוֹכָחוֹת הוֹכַחְתָּנוּ, לִבְלִי לַעֲבֹר עַל מִצְווֹתֶיךָ, לְמַעַן יִיטַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם (כב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה, אַחֲרֵי כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, וְגַם אוֹתִי הַשָּׁפָל וְהַנִּבְזֶה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אֲשֶׁר אֵין שִׁפְלוּת לְמַטָּה מִמֶּנִּי, זִכִּיתָ גַּם כֵּן בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים אֲשֶׁר אַתָּה מְרַחֵם עַל כָּל בָּשָׂר וּבָרָאתָ אוֹתִי בֵּין זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, וְקָרָאתָ שִׁמְךָ עָלַי לִהְיוֹת בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, מָה אֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה, עֶבֶד נִבְזֶה וְשָׁפָל כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלהַי וְאֵיךְ אֶפְתַּח פִּי לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר ל ֹא נִזְהַרְתִּי לַעֲמֹד בְּטוֹבָתִי, וְדָחִיתִי בְּיָדַיִם טוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְל ֹא שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת וְהַחֲבִיבוֹת, אֲשֶׁר הֵם הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, וְהַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַחֲסָדִים:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהֹוָה, אָמְנָם חָטָאתִי לַיהֹוָה אֱל ֹהֵי יִשְׂרָאֵל חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי, וּבִפְרָט (וִיפָרֵט אֶת חֲטָאָיו, כִּי צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא), לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת טוֹבָתִי וּקְדֻשָּׁתִי, וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", עָצְמוּ חֲטָאַי מִסַּפֵּר וְהִנְנִי עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי וְאִם זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי, רָחֲפוּ כָּל עַצְמֹתַי, כִּי אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וַתְּהִי עֲווֹנוֹתַי חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתַי, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין מְתֹם בְּעֶצֶם מֵעֲצָמַי מִפְּנֵי חֲטָאַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים, כִּי כָל עַצְמוֹתַי נִשְׁבְּרוּ וְנִנְסְרוּ עַל- יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים אֲשֶׁר נֶחְקְקוּ עֲלֵיהֶם אוֹי לִי וַי לִי אוֹי לִי וַי לִי מַר לִי מְאֹד, מַר מְאֹד מַר מִמָּוֶת, מַר מִכָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן ל ֹא הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ כְּלָל כְּאֵב אֶחָד מֵעֲווֹנוֹתַי, אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, כִּי עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְרֻבִּים נִטַּמְטֵם לִבִּי וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי, עַד אֲשֶׁר אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִמֶּנִּי וּמֵעַצְמִי וְאִלּוּ זָכִיתִי לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ קְצַת מְעַט דִּמְעַט מֵעֹצֶם כְּאֵב אֶחָד מֵחֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, אֲשֶׁר קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּשֹׁרֶשׁ נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּבְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וּמָרַדְתִּי נֶגֶד אֲדוֹן כֹּל, אֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם ל ֹא יְכַלְכְּלוּהוּ, אֲשֶׁר כָּל מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹּחַ וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹת גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ עַד אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מֵאֵימַת שְׁמוֹ וְכֻלָּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וַאֲנִי בְּרִיָּה קַלָּה וּשְׁפָלָה שֶׁבְּכָל הַנִּבְרָאִים טִפָּה סְרוּחָה, גּוּשׁ עָפָר, אָבָק פּוֹרֵחַ, מָרַדְתִּי נֶגֶד אֵל עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד וְהִנְנִי מַאֲמִין בָּזֶה שֶׁאִם הָיִיתִי מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ חֵלֶק אֶחָד מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת מֵעֹצֶם מְרִירוּת וּכְאֵב אֶחָד מֵחֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, בְּוַדַּאי ל ֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל אֶת קוֹל זַעֲקָתִי, וְל ֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת קוֹל זַעֲקָתִי וְעֹצֶם כְּאֵבִי וּמְרִירַת לִבִּי אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ ל ֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת קוֹל צַעֲקָתִי אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹיָה עַל נַפְשִׁי נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת, וְהִסְכַּלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד וְעַל-יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים פָּגַמְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וְקִלְקַלְתִּי וְהָפַכְתִּי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָם בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר ל ֹא נִתַּן לְהִזָּכֵר וְהַצֵּרוּפִים הָהֵם אֲשֶׁר הָפַכְתִּי דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים נֶחְקְקוּ עַל עַצְמוֹתַי, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָתַתִּי חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ לְהָעַכּוּ"ם וְנָתַתִּי לָהֶם מֶמְשָׁלָה, וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים וְעַתָּה "מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לא אָבְדָה תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְהוֹרֵיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, לְמַעַן עַל- יְדֵי-זֶה תְּכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית" לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהוּא "עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וִדּוּי דְּבָרֵנוּ לְפָנֶיךָ וּלְכַפֵּר כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּלְהוֹצִיא כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים שֶׁנֶּחְקְקוּ עַל עַצְמוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים מֵרַע לְטוֹב שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם צֵרוּפִים קְדוֹשִׁים כְּבַתְּחִלָּה, עַל-יְדֵי וִדּוּי דְבָרֵנוּ לְפָנָיו וְאָז יִתְחַבְּרוּ וְיִתְרַפְּאוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּבוּ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ בְּאוֹרְךָ הָאֵין סוֹף:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
וְכֵן אֵצֶל נֹחַ מוּבָא בְּזֹהַר חָדָשׁ. תָּנוּ רַבָּנָן, מַה הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְנֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה וְרָאָה כָּל הָעוֹלָם חָרֵב וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת עָלָיו וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִקְרֵאתָ רַחוּם הָיָה לְךָ לְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ. הֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רַעֲיָא שַׁטְיָא.
כְּעַן אָמְרִית דָּא וְלָא בְּזִמְנָא דַּאֲמָרִית לָךְ, כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם וְכוּ', כָּל הַאי אָמְרִית לָךְ בְּדִיל דְּתִיבְעֵי רַחֲמִין עַל עָלְמָא וּכְעַן דְּיִתְאָבִיד עַלְמָא פְּתַחַתְּ פּוּמָךְ לְמַלְלָא קֳדָמַי בְּבַעֲיָן וּבְתַחֲנוּנִים. כֵּיוָן דַּחֲזָא נֹחַ כָּךְ הִקְרִיב עֲלוּוִין וְקֻרְבָּנִין וְקָם וְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וְכוּ', וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ זֶה רֵיחַ תְּפִלָּתוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · הקדמה · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
וְהִנֵּה בְּיוֹתֵר מֵעַל כָּל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים תָּמַךְ יָדוֹ עַל תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בַּעַל הַמְחַבֵּר סִפְרֵי "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הַקְּדוֹשִׁים וְסִפְרֵי "לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת", וְנָתַן מְהוֹדוֹ עָלָיו וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו לְהַכְנִיס דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּכָל הַנּוֹפְלִים וְהַיּוֹרְדִים שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָם וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם אֹפֶן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · הקדמה · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וּכְבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ גֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, אוֹר הָאוֹרוֹת וְכוּ', הָרַב רַבִּי נַחְמָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בַּעַל־הַמְחַבֵּר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים "לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן" וּשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְנִרְאֶה לְכָל הַמְעַיֵּן בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים גֹּדֶל עַמְקוּת עֲצוֹתָיו בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם וְכוּ'.
וְהִנֵּה בְּיוֹתֵר מִכָּל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים סָמַךְ יָדָיו עַל תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בַּעַל־הַמְחַבֵּר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים "לִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת" וּשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים.
וְעַתָּה, בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הַחַשְׁכוּת הַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵן בֶּאֱמוּנַת הַשֵּׁם, הֵן בֶּאֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר גַּם נְבִיאֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת הַשֵּׁם בְּתוֹךְ הַחַשְׁכוּת הַנּוֹרָא הַזֶּה, כַּמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת ז:)
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · בראש הספר · מכתבים דשנת ה' אלפים תקס'ז · מכתב א · פסקה 9 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
אוּן נִישְׁט צוּ פַארְגֶעסְן דִי טוֹבוֹת וָואס אִיךְ הָאבּ אַייךְ אִיטְלִיכֶען גִּיטָאהן בִּיז אַהֶער [וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לְכָל אֶחָד עַד עַכְשָׁיו].
אוּן אֶפְשָׁר אַז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וֶועט מִיר גֶּעבִּין=(רְפוּאָה), קָאנְט אִיר נָאךְ מְקַבֵּל זַיין טוֹבוֹת פוּן מִיר [וְאוּלַי כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לִי (רְפוּאָה) תּוּכְלוּ עוֹד לְקַבֵּל טוֹבוֹת מִמֶּנִּי].
אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי, אִיךְ בֶּעט זֵייעֶר צוּ בֶּעטִין בְּעַד נַפְשִׁי הָעֲלוּבָה, בְּכַוָּנַת הַלֵּב צוּ בֶּעטִין, דֶּערְמַאנְט אַייךְ אִיטְלִיכֶער וִוי אַזוֹי אִיךְ הָאבּ אַייךְ גֶּעפוּנֶען אַז אִיךְ בִּין גִּיקוּמֶען קַיין בְּרֶסְלֶב, אוּן וִויפִיל כֹּחוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת אִיךְ הָאבּ אוֹיסְגִיבְּרַאכְט אַרוּם אַייךְ. אִיז דֶּער יֹשֶׁר אַז אִיר זָאלְט הַיינְט פַאר מִיר אוֹיךְ בֶּעטִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָאל מִיךְ הֵיילִין [אַבַקֵּשׁ מְאֹד לְבַקֵּשׁ עֲבוּר נַפְשִׁי הָעַלוּבָה לְבַקֵּשׁ בְּכַוָּנַת הַלֵּב, תִּזְכְּרוּ לָכֶם כָּל אֶחָד אֵיךְ מָצָאתִי אֶתְכֶם כְּשֶׁבָּאתִי לִבְּרֶסְלֶב וְכַמָּה כֹּחוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת הִשְׁקַעְתִּי אוֹדוֹתֵיכֶם, וּמִן הַיּוֹשֶׁר הוּא שֶׁעַכְשָׁיו תְּבַקְּשׁוּ עֲבוּרִי מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְרַפְּאֵנִי] בְּהַרְאוֹת ה' לִי נֹעַם זִיווֹ.
גַּם מְזָרֵז צוּ זַיְין אֶת זוּגָתִי זִיא זָאל פָארִין, וָוארִין אֵשֶׁת נְעוּרִים אִיז נִישְׁט צוּ קְרִיגִין, וּבִפְרָט עֶס אִיז בְּלוֹיז גְּרוֹיְסֶע הוֹצָאוֹת [גַּם לְזָרֵז אֶת זוּגָתִי שֶׁתִּסַּע, שְׁכֵּן אֵשֶׁת נְעוּרִים אֵין לִמְצֹא, וּבִּפְרָט שֶׁזֶּה רַק הוֹצָאוֹת גְּדוֹלוֹת].
גַּם אִיךְ בֶּעט אַיְיךְ אַז עֶס זָאל קֵיינֶער פוּן אַיְיךְ נִיט דֶּערְוֶועגִין צוּ קוּמֶין, אִיךְ וֶועל אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּקָרוֹב קוּמֶין צוּ פָארִין [גַּם בַּקָּשָׁתִי מִכֶּם שֶׁאַף אֶחָד מִכֶּם אַל יָעֵז לָבוֹא, אַנִי אִם יִרְצֶה ה' בְּקָרוֹב אֶסַע וְאָבוֹא].
הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יָתִיב בְּתַוְנָא דְּלִבָּאִי
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ
צוּ גְרִיסֶען [לִפְרוֹס שָׁלוֹם] לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ הָרָמָה.
הֻכְפַּל הַדָּבָר מְזָרֵז צוּ זַיין אֶת זוּגָתִי זִיא זָאל פָארִין גִיךְ, אוּן נִיט צוּ זָאגִין פַאר אִיר אוּן נִיט פַאר דִּי קִינְדֶער פוּן דֶעם [לְזָרֵז אֶת זוּגָתִי שֶׁתִּסַע מַהֵר, וְלֹא לֹאמַר לָהּ וְלֹא לַיְלָדִים מִזֶּה].
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה הַנַּ"ל
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' פָּרָשַׁת אֱמֹר (תקס"ז זַאסְלַב).
לְיַד אֲהוּבִי חֲתָנִי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹשַׁע נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ הִיא בִּתִּי הַצְּנוּעָה וְהַחַכְמָנִית מָרַת אָדְיל שֶׁתִּחְיֶה אָמֵן.
הִגִּיעַנִי כְּבוֹד מִכְתַּבְכֶם בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת אֱמֹר, גַּם הַמֵּאָה רוּבָּל הִגִּיעַ לְיָדִי, וּמְהוֹדַעְנָא שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ זַאסְלַב וַחֲמוֹתְךָ יֵשׁ לָהּ שִׁנּוּי גְּדוֹלָה, גַּם מְהוֹדַעְנָא שֶׁלֹּא אָבוֹא לְמַחֲנֵיכֶם קֹדֶשׁ עַל שָׁבוּעוֹת, כִּי פֹּה אֵשֵׁב בִּקְהִלָּה־קְדוֹשָׁה זַאסְלַב, וְתוּ לֹא מִידֵי, רַק חַיִּים וְשָׁלוֹם. מִנָּאִי חוֹתֶנְךָ אוֹהֵב נַפְשְׁךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ
וּמְהוֹדַעְנָא שֶׁאֵין אֲנִי עוֹסֵק בִּרְפוּאוֹת כִּי ה' עָזַר לִי וְלֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מִמֶּנִּי.
לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה בְּהָרַב עִם שְׁכֵנָם יְדִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל עִם שֻׁתָּפִי יְדִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה בֶּן הֶענְיֶא, וְאוֹדוֹת שֶׁכָּתַב לִי לְהוֹדִיעַ לוֹ אִם יַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁיו וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב.
לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.
וּכְשֶׁתִּשְׁלְחוּ לִי אִגֶּרֶת, תִּשְׁלְחוּ לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה זַאסְלַב לְבֵית הָרַב דְּחַיָּטִים כָּרָשׁוּם בָּרְשִׁימָה הַמֻּנָּח בָּאִגֶּרֶת.
זוּגָתִי מָרַת סָאסְיֶע גַּם בִּתִּי מָרַת מִרְיָם תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב, בַּקָּשָׁתִי מֵאֲהוּבִי חֲתָנִי שֶׁתִּלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר גְּמָרָא וּפוֹסֵק, שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם מִטָּפֵל עִקָּר רַק אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְכוּ' כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.
יְדִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל פּוֹרֵס בִּשְׁלוֹם כֻּלָּם.
הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת כְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּתַב לְאָחִיו הָרַב מו"ה יְחִיאֵל זַ"ל לִקְרִימֶנְטְשַׁאק. שֶׁהָיָה שָׁם מַחֲלֹקֶת עָלָיו מִמִּתְנַגְּדִים רְשָׁעִים וְצִעֲרוּ אוֹתוֹ מְאֹד. כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ בְּאִגֶּרֶת זֶה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי.
לַאֲהוּבִי אָחִי חֲבִיבִי וִידִידִי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וּמֻפְלָג חָכָם הַשָּׁלֵם וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל צְבִי נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ.
הִגִּיעַנִי מִכְתָּבוֹ פֹּה ק"ק זַאסְלַאב וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵיךְ מָלְאוּ לִבָּם הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלּוּ וְהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם כָּל כָּךְ נֶגְדְּךָ. וְתָמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ לֹא נִמְצָא טוֹב לְעֻמַּת רַע לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם לְבַעֵר הָרַע.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שער · פסקה 7 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
(שָׁם חֵלֶק שֵׁנִי כ').
ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו (מלאכי ג'־ט"ז), היינו, מי שכותב לעצמו בספר לזכרון, כל שמות הצדיקים יראי ה', ולחשבי שמו - בודאי חשוב בעיניו שמו יתברך. - מ"מ מוהרנ"ת.
ב. מד"ר שמות פר' א' סי' ב', הובאו שני הפסוקים בסמיכות. ד"א, ואלה שמות.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ג׳ · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
כְּתִיב, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת צָנוּעַ בְּכָל אָרְחוֹתָיו. וְלָכֵן כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ אוֹ פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוּקוֹ אוֹ שְׁאָר בֶּגֶד שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, יְדַקְדֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת גּוּפוֹ, אֶלָּא יַלְבִּישׁוֹ וְיַפְשִׁיטוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ מְכֻסֶּה. וְאַל יֹאמַר הִנְנִי בְחַדְרֵי חֲדָרִים וּבַחֲשֵׁכָה מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכַחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַצְּנִיעוּת וְהַבֹּשֶׁת, מְבִיאוֹת אֶת הָאָדָם לִידֵי הַכְנָעָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (סִימָן ב').
אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים, וְלֹא מִתְדַמִּים לָהֶם, לֹא בְמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי. וְנֶאֱמַר, בְּחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. וְנֶאֱמַר, הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. לֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם לְשׁוּם גֵּאוּת וְהוּא מַלְבּוּשׁ שָׂרִים, וּלְדֻגְמָא הָא דְּאָמְרֵינָן בַגְּמָרָא, דְּאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם אֲפִלּוּ בִרְצוּעוֹת הַמִּנְעָל. שֶׁאִם הָיָה דַרְכָּם לִקְשֹׁר כָּךְ וְדֶרֶךְ יִשְֹרָאֵל בְּעִנְיָן אַחֵר אוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִהְיוֹת לָהֶם רְצוּעוֹת אֲדֻמּוֹת וְשֶׁל יִשְֹרָאֵל שְׁחוֹרוֹת מִשּׁוּם דְּצֶבַע שָׁחוֹר מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּצְנִיעוּת, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְשַׁנּוֹת. וּמִזֶּה יִלְמַד כָּל אָדָם לְפִי מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ, שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הֶעָשׂוּי לְיוּהֲרָא וּפְרִיצוּת לֹא יַעֲשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל כֵּן, אֶלָּא מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ עֲשׂוּיִים בְּעִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הַכְנָעָה וּצְנִיעוּת. הָכֵי אָמְרִינָן בְּסִפְרֵי, שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּקוֹלְסִין (פֵּרוּשׁ, כְּלֵי זַיִן) אַף אֲנִי אֵצֵא בְּקוֹלְסִין, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ דִבְרֵי שַׁחַץ וְגַאֲוָה הֵם, וְלֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, אֶלָּא דַּרְכָּם לִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְלֹא לִפְנוֹת אֶל רְהָבִים. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ לְמִנְהָג וּלְחֹק דְאִכָּא לְמֵיחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יַעֲשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל כֵּן. וְכֵן לֹא יְגַלַּח וְלֹא יְגַדֵּל שַעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּמוֹהֶם, אֶלּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַלְבּוּשָׁיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.
לֹא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים כִּי דָבָר זֶה מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי גַאֲוָה, וְלֹא בְגָדִים פְּחוּתִים מְאֹד אוֹ מְלֻכְלָכִים, שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ בְּגָדִים מְמֻצָּעִים וּנְקִיִּים (רמב"ם פ"ה מהלכות דעות). לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם אֲפִלּוּ קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו (אוֹרַח חַיִּים סִימָן ב).
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַיָּמִין הִיא חֲשׁוּבָה בַתּוֹרָה לְעִנְיַן עֲבוֹדָה וּלְעִנְיַן בֹּהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל שֶׁל מִלּוּאִים וְשֶׁל מְצֹרָע וּלְעִנְיַן מִצְוַת חֲלִיצָה, לָכֵן בִּלְבִישָׁה וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים לְעוֹלָם יַקְדִּים שֶׁל יָמִין לְשֶׁל שְׂמֹאל. וּבַחֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים וּשְׁאָר בְּגָדִים, יַחֲלוֹץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה (שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדָהּ שֶׁל יָמִין). וְאַךְ לְעִנְיַן קְשִׁירָה, הַשְּׂמֹאל חָשׁוּב יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹשְׁרִים עָלָיו אֶת הַתְּפִלִּין. וְלָכֵן כְּשֶׁצָּרִיךְ לִקְשֹׁר יִקְשֹׁר שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, כְּגוֹן מִנְעָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְשִׁירָה, נוֹעֵל שֶׁל יָמִין וְאֵינוֹ קוֹשְׁרוֹ, וְנוֹעֵל אֶת שֶׁל שְׂמֹאל וְקוֹשְׁרוֹ, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר שֶׁל יָמִין. וְכֵן בִּשְׁאָר בְּגָדִים.
יִזָּהֵר מִלִּלְבּוֹשׁ שְׁנֵי בְגָדִים בְּיַחַד, מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְשִׁכְחָה.
אָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְגִלּוּי הָראֹשׁ. וְגַם הַקְּטַנִּים צְרִיכִים לְהַרְגִּילָן לְכַסּוֹת רֹאשָׁן, כִּי הֵיכִי דְתֶהֱוֵי עֲלַיְהוּ אֵימְתָא דִשְׁמַיָּא. כִּדְמָצִינוּ בְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. אִמֵּהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַרוּ לַהּ כַּלְּדָאֵי (חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים), בְּרֵיךְ גַּנָּבָא הֲוָה, לָא שְׁבַקְתֵּהּ גַּלּוּיֵי רֵישָׁא. אֲמַרָה לֵהּ, כַּסֵּי רֵישָׁךְ כִּי הֵיכִי דְתֶהֱוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִשְׁמַיָּא וְכוּ' (שַׁבָּת דף קנ"ו ע"ב).
אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וְגוֹ' (אוֹרַח חַיִּים שָׁם). וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָכוֹף רֹאשׁוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא בְּמִדָּה בֵינוֹנִית, בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַבָּא כְּנֶגֶד פָּנָיו וְגַם יִרְאֶה מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ (הר"י בספר היראה). גַּם מִמַּהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר אִם חָכָם וּבַעַל דֵּעָה הוּא אוֹ שׁוֹטֶה וְסָכָל. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר, וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא, הוּא מוֹדִיעַ לַכֹּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא סָכָל (רמב"ם שָׁם).
יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אִישׁ בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, וְלֹא בֵּין שְׁנֵי כְלָבִים אוֹ שְׁנֵי חֲזִירִים. וְכֵן לֹא יַנִּיחוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁתֵּלֵךְ בֵּינֵיהֶם אִשָּׁה אוֹ כֶלֶב אוֹ חֲזִיר (פסחים קיא).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֶסֶד גָּדוֹל וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה, וְהִבְדַלְתָּנוּ מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵנוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְכוּ', לא נוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ; אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה, וּבָחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" וְכַמָּה אַזְהָרוֹת הִזְהַרְתָּנוּ, וְכַמָּה הוֹכָחוֹת הוֹכַחְתָּנוּ, לִבְלִי לַעֲבֹר עַל מִצְווֹתֶיךָ, לְמַעַן יִיטַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם (כב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה, אַחֲרֵי כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, וְגַם אוֹתִי הַשָּׁפָל וְהַנִּבְזֶה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אֲשֶׁר אֵין שִׁפְלוּת לְמַטָּה מִמֶּנִּי, זִכִּיתָ גַּם כֵּן בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים אֲשֶׁר אַתָּה מְרַחֵם עַל כָּל בָּשָׂר וּבָרָאתָ אוֹתִי בֵּין זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, וְקָרָאתָ שִׁמְךָ עָלַי לִהְיוֹת בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, מָה אֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה, עֶבֶד נִבְזֶה וְשָׁפָל כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלהַי וְאֵיךְ אֶפְתַּח פִּי לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר ל ֹא נִזְהַרְתִּי לַעֲמֹד בְּטוֹבָתִי, וְדָחִיתִי בְּיָדַיִם טוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְל ֹא שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ הַיְקָרוֹת וְהַחֲבִיבוֹת, אֲשֶׁר הֵם הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, וְהַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַחֲסָדִים:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהֹוָה, אָמְנָם חָטָאתִי לַיהֹוָה אֱל ֹהֵי יִשְׂרָאֵל חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי, וּבִפְרָט (וִיפָרֵט אֶת חֲטָאָיו, כִּי צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא), לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת טוֹבָתִי וּקְדֻשָּׁתִי, וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", עָצְמוּ חֲטָאַי מִסַּפֵּר וְהִנְנִי עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי וְאִם זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי, רָחֲפוּ כָּל עַצְמֹתַי, כִּי אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וַתְּהִי עֲווֹנוֹתַי חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתַי, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין מְתֹם בְּעֶצֶם מֵעֲצָמַי מִפְּנֵי חֲטָאַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים, כִּי כָל עַצְמוֹתַי נִשְׁבְּרוּ וְנִנְסְרוּ עַל- יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים אֲשֶׁר נֶחְקְקוּ עֲלֵיהֶם אוֹי לִי וַי לִי אוֹי לִי וַי לִי מַר לִי מְאֹד, מַר מְאֹד מַר מִמָּוֶת, מַר מִכָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן ל ֹא הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ כְּלָל כְּאֵב אֶחָד מֵעֲווֹנוֹתַי, אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, כִּי עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְרֻבִּים נִטַּמְטֵם לִבִּי וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי, עַד אֲשֶׁר אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִמֶּנִּי וּמֵעַצְמִי וְאִלּוּ זָכִיתִי לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ קְצַת מְעַט דִּמְעַט מֵעֹצֶם כְּאֵב אֶחָד מֵחֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, אֲשֶׁר קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּשֹׁרֶשׁ נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּבְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וּמָרַדְתִּי נֶגֶד אֲדוֹן כֹּל, אֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם ל ֹא יְכַלְכְּלוּהוּ, אֲשֶׁר כָּל מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹּחַ וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹת גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ עַד אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מֵאֵימַת שְׁמוֹ וְכֻלָּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וַאֲנִי בְּרִיָּה קַלָּה וּשְׁפָלָה שֶׁבְּכָל הַנִּבְרָאִים טִפָּה סְרוּחָה, גּוּשׁ עָפָר, אָבָק פּוֹרֵחַ, מָרַדְתִּי נֶגֶד אֵל עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד וְהִנְנִי מַאֲמִין בָּזֶה שֶׁאִם הָיִיתִי מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ חֵלֶק אֶחָד מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת מֵעֹצֶם מְרִירוּת וּכְאֵב אֶחָד מֵחֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, בְּוַדַּאי ל ֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל אֶת קוֹל זַעֲקָתִי, וְל ֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת קוֹל זַעֲקָתִי וְעֹצֶם כְּאֵבִי וּמְרִירַת לִבִּי אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ ל ֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת קוֹל צַעֲקָתִי אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹיָה עַל נַפְשִׁי נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת, וְהִסְכַּלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד וְעַל-יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים פָּגַמְתִּי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וְקִלְקַלְתִּי וְהָפַכְתִּי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָם בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר ל ֹא נִתַּן לְהִזָּכֵר וְהַצֵּרוּפִים הָהֵם אֲשֶׁר הָפַכְתִּי דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים נֶחְקְקוּ עַל עַצְמוֹתַי, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָתַתִּי חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ לְהָעַכּוּ"ם וְנָתַתִּי לָהֶם מֶמְשָׁלָה, וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים וְעַתָּה "מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לא אָבְדָה תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְהוֹרֵיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, לְמַעַן עַל- יְדֵי-זֶה תְּכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית" לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהוּא "עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וִדּוּי דְּבָרֵנוּ לְפָנֶיךָ וּלְכַפֵּר כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּלְהוֹצִיא כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים שֶׁנֶּחְקְקוּ עַל עַצְמוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים מֵרַע לְטוֹב שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם צֵרוּפִים קְדוֹשִׁים כְּבַתְּחִלָּה, עַל-יְדֵי וִדּוּי דְבָרֵנוּ לְפָנָיו וְאָז יִתְחַבְּרוּ וְיִתְרַפְּאוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּבוּ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ בְּאוֹרְךָ הָאֵין סוֹף:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה נכתבה על פי התורה הזאת (עוגן מתועד במאגר).
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 4 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ בתשרי): וילך
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־13 בספטמבר 2029, בשעה 18:49 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
צָרִיךְ לְתַקֵּן גַּם כָּל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵג, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט השמטות בסוף)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.