יום צום
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
בְּיוֹם הַתַּעֲנִית טוֹב לוֹמַר פָּרָשִׁיּוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל סֵפֶר וַיִּקְרָא, כְּמוֹ שֶׁהֵם מְסֻדָּרִים כְּבָר בַּמַּעֲמָדוֹת: (חיי מוהר"ן סימן תקכ"ט)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, י׳ בטבת ה׳תש״צ · 16 בדצמבר 2029
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ד׳ – אות ז׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
ד וְדַע, שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּדְּרָכִים, הִיא בְּסִבַּת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְּמַעְלָה. יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם, כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (איכה א׳:ד׳): דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד. מוֹעֵד, זֶה בְּחִינוֹת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ שֶׁעַל יָדָם נֶחֱשָׁב הַזְּמַן. וְזֶהוּ (משלי ד׳:י״ט): דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כַּאֲפֵלָה, שֶׁאֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְאִירִין לָהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְשָׁלִים. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת: אִם לֹא בְרִיתִי וְכוּ'. וְזֶהוּ: כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירושלמי ברכות פ"ד, מ"ר קהלת), בְּחִינוֹת (במדבר כ״ב:ל׳): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, הַיְנוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ (יבמות סב:), כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינוֹת (בראשית ו׳:י״ב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית לֹא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּדֶּרֶךְ:
ה וְיֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית: בְּחִינוֹת אַבְרָהָם, וּבְחִינוֹת אֱלִיעֶזֶר. אַבְרָהָם הוּא בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין עִלָּאִין לְמַיִּין תַּתָּאִין. וְהוּא בְּחִינוֹת בֶּן חוֹרִין, בִּבְחִינוֹת (קהלת י׳:י״ז): אַשְׁרַיִךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין. וְהוּא עָבֵד תּוֹלָדִין, בִּבְחִינוֹת (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. כִּי הַחֵרוּת תְּלוּיָה בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת (זכריה ט׳:י״א): בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר. וֶאֱלִיעֶזֶר הוּא בְּרִית תַּתָּאָה. בִּבְחִינוֹת (שמות כ״ג:כ״א): כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, שֶׁהוּא חַנוֹךְ, מט"ט. בְּחִינוֹת (בראשית י״ד:י״ד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, בְּחִינוֹת (משלי כ״ב:ו׳): חֲנוֹךְ לַנַּעַר, בְּחִינוֹת (קהלת שם): אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר. וְהוּא תַּחַת בְּרִית עִלָּאָה, בִּבְחִינוֹת (בראשית כ״ד:ב׳): שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. וְהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין דָּכְיָן לְמַיִּין מְסָאֳבִין, בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּבֵין כָּשֵׁר וּפָסוּל, וּבֵין טָמֵא וְטָהוֹר. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ, עַל פִּי דַּיְקָא, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה: וּבְרִית עִלָּאָה הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, וּבְרִית תַּתָּאָה, הוּא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ', וְצָרִיךְ לָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ אֵלּוּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית, הַיְנוּ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן, כִּי לֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד (אבות פ"ב). צַדִּיק נִקְרָא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ. וְלַמְדָן – עַל־יְדֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר: וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת וְכוּ' (מועד קטן יז), צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן. מַלְאָךְ זֶה בְּחִינוֹת לַמְדָן, בְּחִינוֹת מט"ט כַּנַּ"ל; צְבָאוֹת, אוֹת הוּא בַּצָּבָא דִּילֵהּ, בְּחִינוֹת: צַדִּיק אוֹת בְּרִית. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמֻּזְכָּר צַדִּיק, גַּם בְּרִית תַּתָּאָה נִכְלָל בּוֹ, כִּי הַתַּחְתּוֹן נִכְלָל בָּעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת: יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:
ו וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בְּרִית, אֲזַי (אדרא נשא קמב.): חֶסֶד מִתְגַּלֶּה בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, בִּבְחִינַת (תהלים פט): לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם, כִּי הוּא הָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים וְרֹאשׁ לַנִּמּוֹלִים. וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, בִּבְחִינוֹת (שיר השירים ב׳:ה׳): כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת, בְּחִינוֹת (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיוֹת הַתּוֹרָה. כִּי אוֹתִיּוֹת בְּלֹא נְקֻדּוֹת, כְּגוּף בְּלֹא נֶפֶשׁ, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וּפְעֻלָּה בְּלֹא נֶפֶשׁ – כֵּן הִצְטָרְפוּת וְזִוּוּגָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת בְּרל"א שְׁעָרִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פְּעֻלָּה, אֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְפִי הַנְּקֻדּוֹת. וְהַנְּקֻדּוֹת הֵן הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִין, בִּבְחִינוֹת (שיר השירים א׳:י״א): נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, וְהַכִּסּוּפִין הֵן הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינוֹת (תהלים פד): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי. וּלְפִי הַכִּסּוּפִין כֵּן הַנְּקֻדּוֹת, אִם כּוֹסֵף לְרַע עוֹשֶׂה הַנְּקֻדּוֹת רָעִים, וַאֲזַי נִצְטָרְפִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת, וְאִם כּוֹסֵף לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, נַעֲשֶׂה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, וּמִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת. וְזֶהוּ (שה"ש שם): תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפו:): אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, וּמִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה (איוב ל״ז:כ״ב). וְזֶהוּ: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, הַיְנוּ אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגִין וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, לִפְעֹל אֵיזֶהוּ פְּעֻלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף, אֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה אֶלָּא עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין. וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי בְּוַדַּאי חֶסֶד וְאַהֲבָה מִתְגַּלֶּה, וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְגַּלֶּה, שֶׁהֵם הַנְּקֻדּוֹת, אֲזַי: תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבֵּר אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נְקוּדוֹת וּנְפָשׁוֹת:
ז וְדַע שֶׁלֹּא דַּי לָאָדָם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב בִּלְבַד, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כִּסּוּפָיו, וְעַל זֶה נִסְדַּר סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת. כִּי עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב, נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ וּנְקֻדּוֹת בְּכֹחַ, וּכְשֶׁמּוֹצִיא אֶת תְּשׁוּקָתוֹ בְּפִיו, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּפֹעַל. כִּי עִקַּר מוֹצָא הַנֶּפֶשׁ הִיא מִפִּיו, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה: תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, מִפִּיהוּ דַּיְקָא. וְגַם תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה – תַּרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא, כִּי עִקַּר הַנֶּפֶשׁ מֵהַדִּבּוּר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
[הקב"ה פונה מכל עסקיו להקשיב למי שרוצה לשוחח עמו] ענה ואמר: היתכן שאנו מניחין את השם יתברך שיעשה ויחשוב לגזור גזרות בעולם, (כי אז באותו הזמן נשמע שיוצאין גזרות על ישראל חס ושלום)? כי אנו צריכין לקרות את השם יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם באיזה גזירה וכיוצא חס ושלום, לקרות אותו משם שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עמו, לבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך. כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל עניניו וכל הגזירות שרוצה לגזור חס ושלום וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו לבקש מאתו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
והיה מקבל זאת לסגוף לאנס את עצמו לבלי לעשות שום חיכוך לא ביד ולא בגוף ולא בשום איבר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואמר שזהו סגוף גדול מאד, כי האדם נח, והנשיכות מתגברים אז ביותר והוא אסור לו לזוז בידיו ולא בשום אבר רק מרגיש כל נשיכה במח. והוא סגוף גדול מאד (וכבר שמעתי זאת גם משאר אנשים שזהו סגוף גדול מאד).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות צ״ט
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
(יט) מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיָה קָטָן וְכָבַשׁ אוֹתוֹ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנַעֲשָׂה נִכְנָע אֵלָיו. וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל כָּבַשׁ עוֹד מְלָכִים וּמְדִינוֹת לְאַחַר זְמַן נִתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ הַקָּטָן וְנִתְעוֹרֵר עִם שְׁאָר מְלָכִים נֶגֶד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָם וְחָזְרוּ וְכָבְשׁוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדוֹ וְגַם אֶצְלוֹ כָּבְשׁוּ מְדִינוֹת. וְנִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ הַקָּטָן הַנַּ"ל מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַגַּלְגַּל חוֹזֵר. לִפְעָמִים זֶה כּוֹבֵשׁ. וְלִפְעָמִים חוֹזֵר חֲבֵרוֹ וְכוֹבֵשׁ אֶצְלוֹ וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם אוּלַי יַחֲזֹר וְיִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר. וְהָלַךְ וְעָשָׂה חוֹמָה אֵצֶל הַיָּם וְגָנַז שָׁם בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַמִּבְצָר כָּל הַהוֹן וְהַמָּמוֹן שֶׁקִּבֵּץ מִכָּל מְדִינָתוֹ. וְעָשָׂה שָׁם חֲדָרִים חֲדָרִים וּבְכָל חֶדֶר וָחֶדֶר גָּנַז שָׁם מַטְבֵּעַ מְיֻחֶדֶת. וְתָלָה דַף (שֶׁקּוֹרִין טַאבְּלִיצֶע) [שֶׁלֶט] עַל הַפֶּתַח וְהָיָה כָּתוּב שֵׁם הַמַּטְבֵּעַ הַמֻּנַּחַת בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַחֶדֶר. וְהַפֶּתַח שֶׁל כְּלָל הַמִּבְצָר הָיָה נַעֲשֶׂה שָׁם בְּאָמָּנוּת, שֶׁקּוֹרִין "מַאשִׁין" (מְכוֹנָה), שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשָׁם, מֵחֲמַת שֶׁמִּי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב וְהַנְּטִיָּה לְכָל צַד בִּשְׁעַת הַכְּנִיסָה, הָיָה הַמַּאשִׁין חוֹתֵךְ אֶת ראֹשׁוֹ. וְהָיָה תָּלוּי שָׁם טַאבְּלִיצֶע [שֶׁלֶט] שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלֶיהָ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַחָכְמָה אֵיךְ לִכְנֹס לְשָׁם וְאֵיךְ לִנְטוֹת לְכָל צַד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנֹס וְלֹא יַזִּיק לוֹ הַמַּאשִׁין הַנַּ"ל. לְאַחַר זְמַן שָׁטַף הַיָּם אֶת הָאִי עִם הַמִּבְצָר הַנַּ"ל וְנִשְׁתַּכַּח הַדָּבָר. לְאַחַר כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים חָזַר מֶלֶךְ אֶחָד וְכָבַשׁ אוֹתוֹ הָאַקְלִים וְנִתְגַּלָּה הָאִי הַנַּ"ל. וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה קָטָן וְרָצָה לַעֲשׂוֹת שָׁם יִשּׁוּב. וְהָלַךְ וְהוֹשִׁיב שָׁם מִן הַיְּהוּדִים וּמִן שְׁאָר אֻמּוֹת. וּמִן הַסְּתָם נִתְיַשְּׁבוּ שָׁם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים כְּדֶרֶךְ מְקוֹמוֹת הַחֲדָשִׁים. וְהָיָה שָׁם עָנִי אֶחָד שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ בַּיִת קָטָן אֵצֶל הַיָּם. וַיְהִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָלַךְ לַחְפֹּר טִיט וּמָצָא הַטַּאבְּלִיצֶע הַנַּ"ל וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ וְהָלַךְ וְשָׁאַל וְחָקַר אֵצֶל הָעֲרֵלִים הַזְּקֵנִים אִם יוֹדְעִים אִם הָיָה שָׁם אֵיזֶה פַּעַם יִשּׁוּב וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר אִם הָיָה שָׁם יִשּׁוּב. וּבָא עָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת וְהָלַךְ אֵצֶל הֶעָנִי הַנַּ"ל וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר מָצָא הַטַּאבְּלִיצֶע וְאֵין יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ. הֵשִׁיב לוֹ אֶקְרָא אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ, וְנָתַן לוֹ וְקָרָא כָּל הַכָּתוּב בָּהּ. וְהָלַךְ הֶעָנִי הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְלָקַח כָּל הָאוֹצָרוֹת וְהַהוֹן שֶׁהָיָה שָׁם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות נ״ה – אות נ״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
נה. לִפְעָמִים הַיַּיִן מְעוֹרֵר דִּין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נו. הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נז. מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, לְסוֹף גּוֹלֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נח. בַּת דִּינָא בָּטֵל דִּינָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נט. הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ג׳ – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
לְיָמִים הִתְחִילוּ הַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים הַנַּ"ל לֵירֵד וְיָרְדוּ מַטָּה מַטָּה, עַד שֶׁאִבְּדוּ הַכּל וְנַעֲשׂוּ אֶבְיוֹנִים וְלא נִשְׁאַר לָהֶם כִּי אִם הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם וְהַבָּנִים הִתְחִילוּ לְהִתְגַּדֵּל אָמְרוּ הָאָבוֹת הַנַּ"ל לְהַבָּנִים אֵין בְּיָדֵינוּ לְשַׁלֵּם עֲבוּרְכֶם לְהַחֲזִיק אֶתְכֶם עֲשׂוּ לָכֶם מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗הָלַךְ הַתָּם וְלָמַד מְלֶאכֶת רַצְעָן [סנדלר] וְהֶחָכָם, שֶׁהָיָה בַּר הֲבָנָה לא הָיָה רְצוֹנוֹ לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ וְיִשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ בָּעוֹלָם וְיִסְתַּכֵּל מַה לַּעֲשׂוֹת וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בַּשּׁוּק וְרָאָה עֲגָלָה גְדוֹלָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים וְכלי רתימת הסוסים, שֶׁהָיְתָה רָצָה וְהוֹלֶכֶת עָנָה וְאָמַר לְהַסּוֹחֲרִים: מֵאַיִן אַתֶּם? הֵשִׁיבוּ לוֹ: מִוַּארְשָׁא לְהֵיכָן אַתֶּם נוֹסְעִים? לְוַארְשָׁא שָׁאַל אוֹתָם: שֶׁמָּא אַתֶּם צְרִיכִים מְשָׁרְתִים? רָאוּ שֶׁהוּא בַּר הֲבָנָה וּמְזרָז, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם, וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם וְנָסַע עִמָּם וְשִׁמֵּשׁ אוֹתָם הֵיטֵב מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · התבודדות · אות כ״א – אות כ״ג
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו (שֶׁקּוֹרִין פֶּעסְטִין). וּמַה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּשִׂיחָתוֹ עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו: (שיחות הר"ן ז)
יְכוֹלִין לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל לַחוּץ רַק הוּא מְצַיֵּר הֵיטֵב הַצְּעָקָה בַּמַּחֲשָׁבָה וְכוּ'. עַיֵּן בִּפְנִים הָעִנְיָן: (שם סי' ט"ז)
לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאֹד. וְדַע שֶׁלֵּב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינָם עִנְיָן אֶחָד כְּלָל. כִּי עַצְבוּת הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּכַעַס וּבְרֹגֶז, אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, כְּתִינוֹק שֶׁבּוֹכֶה וְקוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו עַל שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְזֶה יָקָר וְחָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִין בְּקַל לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים, וְעַיֵּן שִׂמְחָה אוֹת ג' כ"ב, עַל־כֵּן צְרִיכִים לְיַחֵד רַק אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה (וְעַיֵּן בְּשִׂמְחָה רִבּוּי הָאַזְהָרוֹת וְהָעֵצוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד): (שם סי' מ"א, מ"ב)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ה · קטע י׳ – קטע י״ד
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
וּתְזַכֵּנִי לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת עַל כָּל חַטּאתַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי קדֶם הַשֵּׁנָה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתִּי וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי קדֶם הַשֵּׁנָה תָמִיד אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְאַתָּה תְרַחֵם עָלַי וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדֶּךָ וּתְטַהֵר אֶת נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי, וּתְצַוֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִפְתּחַ לְנִשְׁמָתִי שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְתִכְנס נִשְׁמָתִי לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁעַת שֵׁנָה, עַד שֶׁתַּעֲלֶה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה לְאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ אֶת נִשְׁמָתִי וְשִׂכְלִי, לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וּלְקַבֵּל בְּכָל פַּעַם שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנִי לְכָל זֶה בִּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם אֵין שׁוּם שַׁעַר סָגוּר בִּזְכוּתָם וְכחָם תְּטַהֲרֵנִי וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וְתִפְתַּח לִי כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתִי לְאוֹר הַפָּנִים "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבוֹא בָם אוֹדֶה יָהּ הָאִירָה פָּנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדְּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ" וְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה וְתָאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וּתְזַכֵּנִי לִרְאוֹת תָּמִיד בְּכָל עֵת אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם תָּמִיד וְיָאִירוּ פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים עָלַי בְּרַחֲמִים וְחֶסֶד גָּדוֹל, וּבְאַהֲבָה וְחֶמְלָה גְדוֹלָה, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק" בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לָתֵת נַיְיחָא לְמחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וּבְעֵת שֶׁיִּתְיַגֵּעַ הַמּחַ מֵחֲמַת גּדֶל הַדְּבֵקוּת נִזְכֶּה לַעֲסֹק אָז בִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְיתָא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְנִזְכֶּה לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד וְלִלְמד הַרְבֵּה שַׁ"ס וּפוֹסְקִים וְעַל יְדֵי זֶה יַחְזְרוּ וְיִתְחַדְּשׁוּ מחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי לִמּוּד פְּשָׁטֵי אוֹרַיְיתָא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה וְלֹא נַעֲבר וְלֹא נְשַׁנֶּה דִּבּוּרֵנוּ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל הוֹן רָב וְנִזְכֶּה לִלְמד וּלְקַיֵּם כָּל הַדִּינִים הַשַּׁיָּכִים וְנוֹגְעִים לְמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהֵם כָּל דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְנִזְכֶּה לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתֵּנוּ אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ תִּהְיֶה קְשׁוּרָה בְּדִינֵי הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בַּעֲוֹן מִדּוֹת וּמִשְׁקוֹלוֹת לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְלֹא אַטְעֶה אֶת חֲבֵרַי שׁוּם אוֹנָאַת מָמוֹן וְאוֹנָאַת דְּבָרִים בָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן "וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" כְּרַב סַפְרָא וְלֹא נְשַׁנֶּה לְעוֹלָם מִכְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּלְבָבֵנוּ, רַק נִזְכֶּה לְקַיֵּם הַמִּקָּח כְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּלְבָבֵנוּ לְמָכְרוֹ אוֹ לִקְנוֹתוֹ וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמֶיךָ אוֹר הַחַשְׁמַ"ל הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם הַבִּינָה לִשְׁמר אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ זָר וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, לְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל נִכְלָלִים זֶה בָזֶה עַד שֶׁעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הַכְּשֵׁרִים יִהְיֶה טוֹבָה לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַבְּטֵלִים מִכָּל עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָמִיד שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלָם עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הַכְּשֵׁרִים הָעוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל בְּכָל עֵת שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת בַּחֲטָאֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ הַמְרֻבִּים וְנִזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כֻּלָּם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לַחֲזר וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּתְרַחֵם עַל כָּל הַנִּדָּחִים, עַל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנְּפוֹצִים וּמְפֻזָּרִים בֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲכּוּ"ם, וְתַחֲזר וּתְקַבְּצֵם וְתַכְנִיסֵם בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּתְטַהֲרֵם וּתְקַדְּשֵׁם בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ וְלֵאוֹר בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות ט – אות י
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אַתָּה מוֹצֵא בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ שִׂיחַת שְׁנַיִם כְּאֶחָד אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵּן אֶלָּא הַכֹּל מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו וְהוּא שׁוֹמֵעַ וּמְקַבֵּל תְּפִלָּתָם (שָׁם)
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כְּשֶׁהָיוּ בָּנֶיךָ בְּצַעַר וְאֵין מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם מִיָּד עֲנֵה אוֹתָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֹשֶׁה חַיֶּיךָ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתִי אֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם, כְּדִכְתִיב מִי כַה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו (שָׁם).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כ
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ סָמוּךְ לִגְמַר שְׁלֵמוּתָם, כִּי יֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה וּבְקַל הָיוּ יְכוֹלִין כְּבָר לִכְנוֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַךְ חָזְרוּ מִשָּׁם מֵחֲמַת שֶׁאָז הִתְפַּשְּׁטוּ עֲלֵיהֶם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגְדָּם וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְצָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בָּזֶה לִבְלִי לְהִתְרַשֵּׁל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו וְאָז בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים דִּקְדֻשָּׁה מֵהַהַתְחָלָה עַד הַסּוֹף הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה (שָׁם אוֹת ל"ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ו
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְהַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה עוֹסֵק בְּהַשְּׁמוֹנָה בְּגָדִים שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ, שֶׁהָיוּ יְקָרִים מְאֹד, וְעַל כֻּלָּם - הַחֹשֶׁן וְהָאֵפוֹד, שֶׁהָיוּ בָּהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת יְקָרוֹת מְאֹד, וְהַכֹּהֵן גָּדוֹל נָשָׂא כָּל זֶה עַל לִבּוֹ לְתַקֵּן בָּזֶה תַּאֲווֹת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא בַּבְּגָדִים, וְזֶה בְּחִינַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁנָּשָׂא עַל לִבּוֹ, לְתַקֵּן בָּזֶה עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, הָיָה צָרִיךְ לִפְשֹׁט בִּגְדֵי הַזָּהָב, וְנִכְנַס רַק בִּבְגָדִים לְבָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁלָּבַשׁ בְּגָדִים יְקָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לִפְנַי וְלִפְנִים, בִּמְקוֹם תַּכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, אָסוּר גַּם הוּא לִכְנֹס בָּהֶם, כִּי שָׁם נִתְבַּטֵּל הָעֲשִׁירוּת וְחֶמְדַּת הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים טוֹבוֹת לְגַמְרֵי, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי אִם בִּבְגָדִים לְבָנִים לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, וְזֶה רֶמֶז, שֶׁאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, שֶׁשָּׁם אָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה, כִּי אִם בִּבְחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים מַמָּשׁ, וְשָׁם עִקַּר כַּפָּרַת וּסְלִיחַת כָּל עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל לְטַהֵר אוֹתָם בִּשְׁלֵמוּת מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם - עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְכָבוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל וְהֶחָפֵץ בַּחַיִּים בֶּאֱמֶת, יָבִין מִזֶּה הַרְבֵּה לְבַטֵּל גֵּאוּתוֹ וּלְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ה', אוֹת ז־ח יג־יד):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמד · פסקה 1 – פסקה 4
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' פִּנְחָס תקצ"ד לפ"ק.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְלֹא הָיָה לִי עִם מִי לַהֲשִׁיבְךָ עַד הַיּוֹם. וּמַה מְּאֹד הִגְדַּלְתִּי הַשִּׂמְחָה עַל הַמִּכְתָּב מִלְּבוֹב, אִם אָמְנָם עֲדַיִן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים שֶׁיִּהְיֶה נִצְמָח מִזֶּה הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁאָנוּ מְחַכִּים לָהֶם, עִם כָּל זֶה טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַתְחָלַת הִתְנוֹצְצוּת צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּעֵסֶק כָּזֶה. כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אֵין זֶה דָּבָר רֵיק מַה שֶּׁהוֹלְכִים לְעֵת עַתָּה מִכְתָּבִים מִשָּׁם בְּעִנְיָן זֶה, וַה' יָחוּס עַל עַמּוֹ וְיִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ'. ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי וְכוּ'. וּבְעִנְיַן בֵּיתְךָ שֶׁקָּנִיתָ לְמַזָּל טוֹב גַּם כֵּן נָתַתָּ שִׂמְחָה בְּלִבִּי מַה שֶּׁפָּטַרְתָּ אֶת הַשָּׁכֵן. וּכְפִי מִכְתָּבְךָ, הַשֵּׁנִי נֹחַ לְךָ מִן הָרִאשׁוֹן. וְגַם בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁכְּבָר בָּאתָ עִמּוֹ אֶל עֵמֶק הַשָּׁוֶה, וְזָכִיתָ בְּחֶלְקְךָ אֲשֶׁר חָפַצְתָּ. וְעַל הַכֹּל טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ עַל הֶעָתִיד. וְגַם כַּפַּי פְּרוּשׂוֹת לַשָּׁמַיִם שֶׁתִּזְכֶּה לִכְנֹס לְבֵיתְךָ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, וְתִזְכֶּה לַעֲסֹק שָׁם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אַתָּה וְזַרְעֲךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת לְדוֹרוֹת עוֹלָם. וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בְּבֵיתְךָ וְרַעֲנָן בְּהֵיכָלְךָ. עוֹד תָּנוּב בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וּתְהִי כְּגַן רָוֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְהִנֵּה תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לִי עַתָּה שִׂיחָה נָאָה בְּעִנְיַן בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנּוֹגֵעַ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַנִּצְחִי, אַךְ אֵין פְּנַאי לְבָאֲרָהּ בִּפְרָט בִּכְתָב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וּכְבוֹד יְדִידֵנוּ רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר הוּא עַתָּה פֹּה, וְהַיּוֹם אוֹ מָחָר יִסַּע מִפֹּה, וַאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וּבַעַל הַיְשׁוּעוֹת יוֹשִׁיעֲךָ וְיַצְלִיחֲךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה, וְכָל הַקָּמִים עָלֶיךָ לְרָעָה מְהֵרָה תּוּפַר עֲצָתָם וְכוּ'. וְתִזְכֶּה תָּמִיד לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתְּךָ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מִכָּל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בְּכָל יוֹם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת פִּנְחָס תקצ"ד לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי מֵרַבִּי פִּנְחָס הֶענְיֶס. וּכְבָר יָדַעְתִּי מִקֹּדֶם מֵרַבִּי טוֹבִיָּה מִטֶּעפְּלִיק שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם לְךָ וּלְכָל בֵּיתְךָ. וְתִזְכּוּ לַעֲסֹק שָׁם בַּעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. וְיִהְיֶה בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה, בַּיִת שֶׁמְּגַדְּלִין בּוֹ תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְכָעֵת כְּבָר עָבַר חֲצוֹת הַיּוֹם וּקְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וּכְפִי הַנִּרְאֶה לֹא אֶסַּע עוֹד שׁוּם נְסִיעָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד אַחַר שַׁבַּת נַחֲמוּ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָכִין עַצְמֵנוּ מֵעַתָּה עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְנֶחָמָה שְׁלֵמָה עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִסֹּג עוֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֶּחָמָה וְהַיְשׁוּעָה עַל הַכֹּל.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב תקצ"ד לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לְךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה קַל מְהֵרָה וִישִׁיבְךָ לְאֵיתָנְךָ בִּשְׁלֵמוּת.
בְּזֶה הַשָּׁעָה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עִם הַסַּךָ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים קָּאפִּיקֶעס. וְחוּץ מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה פְּרוּטוֹת שֶׁל בְּלֶעךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם וְלֹא נִזְכְּרוּ בְּמִכְתָּבְךָ כְּלָל, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי הֵם שַׁיָּכִים. וְהִנֵּה מֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל צַעֲרִי מִצַּעַרְךָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּהֲשִׁיבְךָ עַתָּה בְּחִפָּזוֹן. כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ, וְהַיּוֹם פָּנָה, וְהוּא סָמוּךְ לְמִנְחָה. וְהַמִּכְתָּב מִיּוֹם (חָסֵר) עֲדַיִן לֹא בָּא לְיָדִי וְאֶרְאֶה לַחֲקֹר אַחֲרָיו. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי עַל אֲשֶׁר עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עַל כָּל אֶחָד כַּמָּה מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים שׁוֹנִים אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וְכָל זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב) בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'. וְגַם אִיתָא בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל אָדָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צַעַר בְּכָל יוֹם וְכוּ' וּצְרִיכִין הַמְתָּקָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַצַּעַר בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וּמַה זֶה חִדּוּשׁ אֶצְלְךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ וְהַהֶכְרֵחַ לֵילֵךְ עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ זַ"ל, אַז מֶע הָאט גָאר נִיט צוּא טָאן [אֵין שׁוּם דָּבָר מַה לַעֲשׂוֹת] וְכוּ'.
וְתַאֲמִין לִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁזֶּה אֵיזֶה זְמַן שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ כָּתַבְתָּ לִי וְהִזְכַּרְתָּ אוֹתִי דִּבּוּרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל בְּמִכְתָּבְךָ שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל וְכוּ' וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בָּהֶם מְאֹד. אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת מִפִּי שָׁמַעְתָּ אוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִשְׁכְּחוּ קְצָת מִלִּבִּי וְאַתָּה הִזְכַּרְתַּנִי. וְרָאִיתִי אָז גֹּדֶל מַעֲלַת שִׂיחָתֵנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁהָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לְךָ רְצוֹנוֹת טוֹבִים וַחֲזָקִים מְאֹד וְאַתָּה פּוֹעֵל בָּהֶם הַרְבֵּה לְטוֹבָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְתוֹךְ כָּךְ אַתָּה חוֹטֵף גַּם כֵּן כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁתּוּכַל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִלְמֹד יוֹתֵר וְלַעֲסֹק בִּתְפִלָּה יוֹתֵר, כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן. וְאַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין זְרִיזוּת גָּדוֹל צְרִיכִין גַּם לְהַמְתִּין הַרְבֵּה. וּבְוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה בְּכָל זֶה. וְעַל כָּל אֵלֶּה הָעִקָּר דְּעִקָּר הוּא גֹּדֶל כֹּחַ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה סָבָא דְּסָבִין שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו. תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ יֵשׁ וָיֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
ר' אָבִין הוּא רַבִּין סְתָּמָא, וְהוּא ר' בּוּן שֶׁבִּיְרוּשַׁלְמִי. רָבִין בַּר חִינְנָא. רָבִין סָבָא. רָבִין דְּנַרַשׁ. רָבִין חֲסִידָא.
רָבִין בַּר מַמָּל. רָבִין בַּר אַבָּא, וְאָמְרֵי לָהּ ר' אָבִין בַּר שְׁבָא. רָבִין בְּרַב אַחָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף י״א – סעיף כ״ד
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
אָכַל גְּבִינָה, מֻתָּר לֶאֱכוֹל אַחֲרֶיהָ בָּשָׂר מִיָּד בִּסְעוּדָּה אַחֶרֶת, וּבִלְבַד שֶׁיִּבְדֹק יָדָיו אִם אֵין שׁוּם דָּבָר מֵהַגְּבִינָה נִדְבָּק בָּהֶם, אוֹ יִרְחֲצֵם בְּמַיִם, וְגַם יְנַקֵּר שִׁנָּיו וְיָדִיחַ פִּיו. וְאִם הָיְתָה הַגְּבִינָה קָשָׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁהֻעְמְדָה בַּקֵּבָה, וִישָׁנָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אוֹ שֶׁהִיא מְתֻלַּעַת, אִם רוֹצֶה לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ מַאַכְלֵי בָּשָׂר, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת.
מִי שֶׁאָכַל גְּבִינָה וְרוֹצֶה לֶאֱכוֹל בָּשָׂר, צָרִיךְ לְבַעֵר מֵעַל הַשֻּׁלְחָן שְׁיוּרֵי פַּת שֶׁאָכַל עִם הַגְּבִינָה. וְאָסוּר לֶאֱכוֹל גְּבִינָה עַל מַפָּה שֶׁאָכְלוּ בָּשָׂר. וְכֵן לְהִפּוּךְ. גַּם אָסוּר לַחְתֹּךְ בְסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר פַּת לְאָכְלוֹ עִם גְּבִינָה. וְכֵן לְהִפּוּךְ, וַאֲפִלּוּ אִם הַסַּכִּין נָקִי. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק כְּגוֹן שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, מֻתָּר לוֹ לַחְתּוֹךְ בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר כְּשֶׁהוּא נָקִי וּמְקֻנָּח הֵיטֵב הֵיטֵב לֶאֱכוֹל עִם גְּבִינָה וְכֵן בְּהִפּוּךְ (פ"ט)
אִם חָתַךְ בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר בְּצָלִים, אוֹ שְׁאָר דָּבָר חָרִיף וּנְתָנָם לְמַאֲכַל חָלָב אוֹ בְּהִפּוּךְ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם (צ"ו).
הָעוֹשֶׂה תַּבְשִׁיל מִבָּשָׂר, בַּחֲלֵב שְׁקֵדִים, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ שְׁקֵדִים, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַגְעִיל כְּלִי חָלָב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּבָשָׂר אוֹ אִפְּכָא.
יַיִן וּבָשָׂר וַחֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, שֶׁמַּפְקִידִין אוֹ שׁוֹלְחִין בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּיַד יִשְֹרָאֵל חָשׁוּד, צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת. אֲבָל יַיִן מְבֻשָּׁל, וְכֵן הַחֹמֶץ שֶׁל יַיִן וְחָלָב וּפַת וּגְבִינָה, סָגֵי בְּחוֹתָם אֶחָד.
אִם שׁוֹלֵח אוֹ מַפְקִיד אֵיזֶה דָּבָר בַּשַׂק, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַתְּפִירוֹת מִבִּפְנִים וּלְקָשְׁרוֹ וּלְחָתְמוֹ.
אִם אֵרַע שֶׁשָּׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שְׁחוּטִים אוֹ שְׁאָר דָּבָר בְּלֹא חוֹתָם, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
גְּבִינוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּחוֹתָם אוֹ בִּדְפוּס שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים, כָּל שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מִי חֲתָמָן, אֲסוּרִין.
יֵשׁ לִזָהֵר שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל אוֹ לִצְלוֹת יִשְֹרָאֵל וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שְׁתֵּי קְדֵרוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, זֶה בָּשָׂר כָּשֵׁר וְזֶה בְּשַׂר טְרֵפָה, אִם הַקְּדֵרוֹת אוֹ הַמַּחֲבַתּוֹת מְגֻלּוֹת. וְכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַקְּדֵרוֹת אֵצֶל הַשְּׁפָחוֹת כְּשֶׁאֵין יִשְֹרָאֵל בַּבַּיִת וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס.
מִי שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, אָסוּר לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ בָּהֶם לְאִסּוּר. מִיהוּ אִם נִתְאָרַח אֶצְלוֹ, אוֹכֵל עִמּוֹ כֹּל שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּד (קי"ט).
יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּהַנִּיחַ בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִלּוּ נְתָנוֹ לְאֻמָּן לְתַקְּנוֹ, אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (קכב).
לִפְעָמִים לוֹקְחִין עוֹף כָּפוּת וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ אַרְצָה, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ, וְהוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שֶׁנָּפַל, אֵין לוֹ הֶתֵּר עַד שֶׁרוֹאִין אַחַר כָּךְ שֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הִלּוּךְ יָפֶה. וְגַם בִּכְבָשִׂים וּבַעֲגָלִים צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד (נ"ח).
בִּימֵי הַקַּיִץ שָׁכִיחַ מְאֹד בְּבַר אַוָּזִים, שֶׁנִּמְצָאוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, כְּמִין יַבֶּלֶת (ווארצלען) בִּבְנֵי מֵעַיִם, וְהַרְבֵּה נִטְרָפוֹת עַל יְדֵי כָּךְ, עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְדֹּק הַבְּנֵי מֵעַיִם, וּכְשֶׁנִּמְצָא בּוּעוֹת קְטַנּוֹת יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (מ"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ה
וּתְזַכֵּנִי לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת עַל כָּל חַטּאתַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי קדֶם הַשֵּׁנָה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אָשׁוּב עוֹד לְאִוַּלְתִּי וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי קדֶם הַשֵּׁנָה תָמִיד אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְאַתָּה תְרַחֵם עָלַי וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדֶּךָ וּתְטַהֵר אֶת נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי, וּתְצַוֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִפְתּחַ לְנִשְׁמָתִי שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְתִכְנס נִשְׁמָתִי לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁעַת שֵׁנָה, עַד שֶׁתַּעֲלֶה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה לְאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ אֶת נִשְׁמָתִי וְשִׂכְלִי, לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וּלְקַבֵּל בְּכָל פַּעַם שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנִי לְכָל זֶה בִּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם אֵין שׁוּם שַׁעַר סָגוּר בִּזְכוּתָם וְכחָם תְּטַהֲרֵנִי וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וְתִפְתַּח לִי כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתִי לְאוֹר הַפָּנִים "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבוֹא בָם אוֹדֶה יָהּ הָאִירָה פָּנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדְּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ" וְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה וְתָאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וּתְזַכֵּנִי לִרְאוֹת תָּמִיד בְּכָל עֵת אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם תָּמִיד וְיָאִירוּ פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים עָלַי בְּרַחֲמִים וְחֶסֶד גָּדוֹל, וּבְאַהֲבָה וְחֶמְלָה גְדוֹלָה, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק" בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לָתֵת נַיְיחָא לְמחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וּבְעֵת שֶׁיִּתְיַגֵּעַ הַמּחַ מֵחֲמַת גּדֶל הַדְּבֵקוּת נִזְכֶּה לַעֲסֹק אָז בִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְיתָא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְנִזְכֶּה לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד וְלִלְמד הַרְבֵּה שַׁ"ס וּפוֹסְקִים וְעַל יְדֵי זֶה יַחְזְרוּ וְיִתְחַדְּשׁוּ מחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי לִמּוּד פְּשָׁטֵי אוֹרַיְיתָא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה וְלֹא נַעֲבר וְלֹא נְשַׁנֶּה דִּבּוּרֵנוּ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל הוֹן רָב וְנִזְכֶּה לִלְמד וּלְקַיֵּם כָּל הַדִּינִים הַשַּׁיָּכִים וְנוֹגְעִים לְמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהֵם כָּל דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְנִזְכֶּה לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתֵּנוּ אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ תִּהְיֶה קְשׁוּרָה בְּדִינֵי הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בַּעֲוֹן מִדּוֹת וּמִשְׁקוֹלוֹת לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְלֹא אַטְעֶה אֶת חֲבֵרַי שׁוּם אוֹנָאַת מָמוֹן וְאוֹנָאַת דְּבָרִים בָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן "וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" כְּרַב סַפְרָא וְלֹא נְשַׁנֶּה לְעוֹלָם מִכְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּלְבָבֵנוּ, רַק נִזְכֶּה לְקַיֵּם הַמִּקָּח כְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּלְבָבֵנוּ לְמָכְרוֹ אוֹ לִקְנוֹתוֹ וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמֶיךָ אוֹר הַחַשְׁמַ"ל הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם הַבִּינָה לִשְׁמר אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ זָר וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, לְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל נִכְלָלִים זֶה בָזֶה עַד שֶׁעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הַכְּשֵׁרִים יִהְיֶה טוֹבָה לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַבְּטֵלִים מִכָּל עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָמִיד שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלָם עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הַכְּשֵׁרִים הָעוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל בְּכָל עֵת שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת בַּחֲטָאֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ הַמְרֻבִּים וְנִזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כֻּלָּם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לַחֲזר וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּתְרַחֵם עַל כָּל הַנִּדָּחִים, עַל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנְּפוֹצִים וּמְפֻזָּרִים בֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲכּוּ"ם, וְתַחֲזר וּתְקַבְּצֵם וְתַכְנִיסֵם בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּתְטַהֲרֵם וּתְקַדְּשֵׁם בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ וְלֵאוֹר בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 98 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ז בטבת): ויחי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־16 בדצמבר 2029, בשעה 16:37 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
בְּיוֹם הַתַּעֲנִית טוֹב לוֹמַר פָּרָשִׁיּוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל סֵפֶר וַיִּקְרָא, כְּמוֹ שֶׁהֵם מְסֻדָּרִים כְּבָר בַּמַּעֲמָדוֹת: (חיי מוהר"ן סימן תקכ"ט)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.