ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ז׳ז אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים; אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים. כִּי הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת (יחזקאל ה׳:ה׳): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וִירוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קִרְיָה נֶאֱמָנָה; וְהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת; וְהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְהִיא בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.
וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל מֵעוֹלַם הַבִּינָה, לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ.
וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כָּל כָּךְ בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וּמְקַיֵּם (תהילים ט״ו:ב׳): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ (כשארז"ל מכות כ"ד) – זוֹ הַבְּחִינָה נַעֲשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה. וְהִיא: אִם לַבִּינָה תִקְרָא (משלי ב׳:ג׳), וּבִינָה – לִבָּא (הקדמת תיקונים).
וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בבבא בתרא): הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס.
הַיְנוּ הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַנִּקְרָא חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְנִקְרָא אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אֲזַי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַשְׁמַ"ל מֵהַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְהַחַשְׁמַ"ל הַזֶּה, הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא.
וְזֶהוּ: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס, כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא, כִּי חַשְׁמַל לֵב גִּמַטְרִיָא שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וּבֶן נַנָּס, בְּחִינַת אֱמוּנָה, הִיא בְּחִינַת בֶּן נַנָּס, הַיְנוּ הַמָּאוֹר הַקָּטֹן:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ח׳ח וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת הַקָּרְבַּן תָּמִיד, וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת. כִּי עַל־יְדֵי הַתָּמִיד עוֹלִים חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּקְּלִפָּה עוֹלִים בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת.
וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, נִמְצָא בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, עוֹסֵק בִּפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת מט"ט הַמְקַנֵּן בַּיְצִירָה. נִמְצָא שֶׁחָכְמָה בִּינָה דַּעַת שֶׁלּוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עוֹלִים בִּיצִירָה, הַיְנוּ לִפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עוֹלִים לִבְחִינַת אֱמוּנָה, הַנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם וּמַלְכוּת. כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. כִּי חֻרְבַּן אֱמוּנָה הוּא נִקְרָא חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה. (עַיֵּן שָׁם מְבֹאָר דְּכַוָּנָתָם עַל מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה)
וּכְשֶׁיְּרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, מִתְגַּבֶּרֶת – אֲזַי אֵלּוּ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מִמֶּנָּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתוֹכָם בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ:): שְׁלֹשָׁה מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וּבִנְיַן בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִים מִבֵּין הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (רות פ' א'): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת כְּרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְפָרָשַׁת מִשְׁקֹלֶת, לוֹמַר שֶׁבַּעֲוֹן מִשְׁקֹלֶת הָיָה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהַיְנוּ הַךְ, כַּיָּדוּעַ.
וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, הוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ט׳ט וְזֶה הַחַשְׁמַ"ל, הַנַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וּמַלְבִּישׁ לְהָאֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת רְצוּעוֹת, כִּי רְצוּעוֹת הֵם מַקִּיפֵי מַלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה.
וְזֶה שֶׁאָמַר רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת (ב"ב כא): כַּד תִּמְחֵי לְיַנּוּקָא, לָא תִּמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי. תִּמְחֵי – לְשׁוֹן טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:כ״ב): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ. יַנּוּקָא, הִיא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן, הִיא בְּחִינַת שֵׁנָה. לָא תִמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי – הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַּעַל" זָכוּ בָּנָיו לִשְׁנֵי מִצְווֹת: לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, וְלִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. וְעַד שְׂרוֹךְ נַּעַל, תַּרְגּוּמוֹ: עַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי.
הַיְנוּ: כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, לֹא תּוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַנַּנָּס, הַיְנוּ מָאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ יַנּוּקֵי, אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי, הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. הַיְנוּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ חַשְׁמַ"ל מִ"בִּינָה לִבָּא" לְהַלְבִּישׁ אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּרַב סַפְרָא.
וּרְצוּעָה גִּמַטְרִיָּא ש"ע, לִרְמֹז שֶׁעַל יְדֵי הַחַשְׁמַ"ל הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה, וְהַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁבְּתוֹכָהּ, וּמְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל פָּנִים עֶלְיוֹנִים, הַנִּמְשָׁכִין מִתִּקּוּן "וֶאֱמֶת" כַּיָּדוּעַ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם רב לר"ש הנ"ל): דְּקָרֵי קָרֵי, וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה: הָא תֵּינַח מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן וְעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא טוֹבָה אֶצְלוֹ, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְחַדְּשִׁין. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן.
דַּע, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁבֶּאֱמוּנָה. וְזֶהוּ: דְּקָרֵי קָרֵי, מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, אֲזַי טוֹבָה לוֹ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לְלִמּוּד וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא. וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁמִּשָּׁרְשׁוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות י׳י וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, בְּחִינַת עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. וּתְקִיעוֹת הֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר הַפָּנִים. וּמִזֶּה הוּא הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ אוֹרוֹת מִפָּנִים עֶלְיוֹנִים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות י״אוְזֶהוּ פֵּרוּשׁ:
אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה – הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁבְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְחַבְּרִים אֵלָיו הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה:
יֹדְעֵי תְרוּעָה; יֹדְעֵי – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת. תְּרוּעָה – מִלְּשׁוֹן שְׁבִירָה, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים.
ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ.
הַיְנוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים, חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת עַל־יְדֵי אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת: