ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ט באייר ה׳תש״צ · 1 ביוני 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ה · אות א׳ – אות ג׳
כ־6 דק׳ · כ־550 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
דַּע, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל, וַאֲזַי הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה, זֶה בָּא עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב. כִּי יוֹם־טוֹב נִקְרָא רֶגֶל, וְגַם נִקְרָא מוֹעֵד, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, נַעֲשֶׂה מִזֶּה רֶגֶל מוֹעֵד, עַל־כֵּן רַגְלוֹ מוֹעֲדָה וְנָפַל, וְזֶה הַשְּׂחוֹק שֶׁשּׂוֹחֲקִין, הוּא בְּחִינַת הַשְּׂמָחוֹת נְפוּלוֹת מִפְּגַם שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, וְעַל כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי עֲבוֹדַת אֶלִילִים נִקְרָא בֹּשֶׁת (הושע ט), וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם (פסחים קיח), עַל־כֵּן בָּאָה עָלָיו בּוּשָׁה. וְלִפְעָמִים הוּא לוֹ לְכַפָּרָה, וְלִפְעָמִים אֵין נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּזֶה, רַק כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב:
מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה לְסוֹף יָמָיו, וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זוֹ. כְּגוֹן בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד הוּא כְּשֶׁמַּחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְצַדִּיק מְפֻרְסָם, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּסוֹף יָמָיו לִמְפֻרְסָם גָּדוֹל, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, רַק שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ וְכוּ':
עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות דף יט.), שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כ״ט:ל״ד) – שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם, הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי בְּוַדַּאי, כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר, וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה: שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תהילים קי״ט:קס״א) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַחַשׁ. (זֶה הָעִנְיָן הֵם דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לְהָרַב, וּפַעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁהָיָה חֲתֻנָּה בָּעִיר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל מֵעִנְיַן כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ"ל, (כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־פִּי רֹב הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵעֵין מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִדְבָּר אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְאָז הָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵעִנְיַן "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לִי רַחַשׁ, שָׂ'רִים רְ'דָפוּנִי חִ'נָּם)
כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעִנְיָנָם, אֲזַי יַסְכִּים עִם אֶחָד יוֹתֵר מֵעִם חֲבֵרוֹ – זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָאֶחָד סָמוּךְ לְשָׁרְשׁוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים לוֹ כְּאֶחָד, כִּי אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׁוִין, וְאִם־כֵּן בְּוַדַּאי אֶחָד סָמוּךְ יוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא שֶׁהוּא מַסְכִּים עִם זֶה, וְהָבֵן:
עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ב:ח׳): אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה; אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ אִם אֶחָד רוֹצֶה שָׁלוֹם, רַק שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו, עִם כָּל זֶה אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁהוּא אִישׁ שָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שם קכ): אֲנִי שָׁלוֹם, כִּי אֲנִי אִישׁ שָׁלוֹם וּמִצִּדִּי הָיָה שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה: וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאֲנִי שָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלַי כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, יָכוֹל לֵידַע כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ד׳:י״ג): וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ; כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְזֶה אוֹתִיּוֹת שָׁלוֹם – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵׂחוֹ:
כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה מְדַבֵּר הַרְבֵּה, וְכֵן מִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְאֵין בּוֹ חֲמִימוּת, אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵחֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ד׳): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי; וְהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״ה
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
לְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר פָּסוּק מְיֻחָד בְּכָל יוֹם, וּלְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר אֵיזֶה מִשְׁנָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַכְּלָל, שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד צִּוָּה הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וּכְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת כְּלָלִיּוֹת שֶׁצִּוָּה לְכָל הַמְקֹרָבִים שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיָה כְּלָלִיּוּת לְכַמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד. וְכֵן בְּעִנְיַן הַזְּמַן, יֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִנְהֹג אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּגוֹן לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בְּפֵרוּשׁ לִנְהֹג זֹאת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בַּזְּמַן, שֶׁבִּזְמַן זֶה צִוָּה לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וּבִזְמַן אַחֵר צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת וכנ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
כי ראו שפרחו הקוילין (כדורים) סמוך לספינה, על כן אמרו, טוב יותר לשאר בארץ הקדושה שיהיו עצמותיהם נשארים שם בארץ הקדושה, כי ראו שקשה להמלט מן ההרגה. ואמר שמוכרחים לתן לו איזה סך טאלער בשביל זה ואמר שילך להקפיטן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והלך האיש הנ"ל לפתח התבה לקח הטאלער, ונתמהמה קצת, והלך להקפיטן, ופשט ידו לתן המעות להקפיטן, כי סבר שזה שדבר בלשון נכרים אליהם כבר בקש עבורם את הקפיטן עבור זה שיניח אותם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ו – אות שס״ח
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
(כח) שָׁאַל וְאָמַר בְּחֹל־הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת תקס"ט וְהֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִין בַּתְּפִלָּה. וּבֵאֵר אַחַר־כָּךְ שֶׁכָּל סֵדֶר הַתּוֹרוֹת הֵם עַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה. וְזֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּכָה לְמָקוֹם זֶה שֶׁל הַתְּפִלָּה וְכֵן כָּל הַתּוֹרוֹת. וַעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים קֹדֶם בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְאַחַר הוֹדוּ שֶׁהוּא קֹדֶם לְבָרוּךְ שֶׁאָמַר כְּנֻסַּח סְפָרַד, וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה מִסְּתָמָא אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה שֶׁיּוּכַל לִגְמֹר כָּל הַתְּפִלָּה הַיְנוּ לוֹמַר תּוֹרָה עַל־פִּי סֵדֶר הַתְּפִלָּה עַד גְּמַר הַתְּפִלָּה:
(כט) סִפְּרוּ לִי שֶׁכְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנַי בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין לִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרַי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִכְתֹּב כָּל דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הֵן תּוֹרוֹת הֵן שִׂיחוֹת שֶׁגַּם הֵם תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד:
(ל) פַּעַם אַחַת נִכְנַס בְּבֵיתוֹ וְשָׁאַל עָלַי, וְהָיָה צַר לוֹ עָלַי שֶׁאֵינִי נִמְצָא אָז וְאָמַר, שֶׁאֵין לוֹ בִּפְנֵי מִי לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְגַלּוֹת. וְאָמַר הֲלֹא אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶצְלִי הַרְבֵּה מְאֹד וְאֵינִי אוֹמֵר כִּי־אִם כְּשֶׁהַמַּיִם כְּבָר עוֹלִים עַל כָּל גְּדוֹתָיו עַד שֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ בְּעַל כָּרְחוֹ וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "נָאר אַז סֶע גֵייט אִיבֶּער דִיא זָאסְטַאוְוקֶעס". וְעַכְשָׁו גַּם זֶה אֵין לִי בִּפְנֵי מִי לוֹמַר. גַּם אָמַר לִי כְּבָר בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תּוּכַל לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי צָרִיךְ אִישׁ אֶחָד לוֹמַר לְפָנָיו. כִּי כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא דִּבּוּרִים, עַל־כֵּן אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִי אִישׁ אֶחָד שֶׁאוּכַל לוֹמַר לְפָנָיו וְכוּ' וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה בִּפְנֵי מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֶצְלוֹ אָז. וְאָמַר לִי פַּעַם אַחַת עַל עִנְיָן כָּזֶה שֶׁאָמַר פַּעַם אַחַת תּוֹרָה בִּפְנֵי אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא הֵבִין דְּבָרָיו כְּלָל. וְאָמַר לִי אַחַר־כָּךְ הֱיוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת, וּבָא זֶה הָאִישׁ וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו אֲבָל רְצוֹנוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּיו מִי שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס קְצָת וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״א – אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
יא. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים, יְזַמֵּר זֶמֶר שֶׁל שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עַל יְדֵי שֶׁתְּצַיֵּר שֵׁם אֱלֹקִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, יֵלְכוּ הַפְּחָדִים מִמְּךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁאוֹכֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, פְּחָדִים בָּאִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. הוֹשַׁעְנוֹת חֲבוּטִים מְסֻגָּלִים לְבַטֵּל הַפַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאָצִית לְדִין תּוֹרָה, נִצּוֹל מִפַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר טְבִילוֹת מְבַטְּלִין הַפַּחַד. גַּם יִתֵּן מַתָּנָה לַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. עַל יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִצּוֹל מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פַּחַד, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כב. כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה. פַּחַד, וְאַחַר כָּךְ בָּא שְׂרֵפָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְבַּטֵל הַפַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת, הָאֻמּוֹת מִתְפַּחֲדִין מֵהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם נִשְׁעָנִים עָלָיו, עַל יְדֵי זֶה מִתְפַּחֲדִים מֵאֻמּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ שֶׁרָאוּי לִמְלךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם רַק מִמְּזוֹנוֹת דַּקִּים [כְּגוֹן חָלָב, כְּדֵי שֶׁלּא יִתְגַּשֵּׁם שִׂכְלוֹ] וְאִישׁ כָּזֶה רָאוּי לִמְלךְ אַךְ לא מָצְאוּ תֵּכֶף אִישׁ כָּזֶה שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם וּבָחֲרוּ לָהֶם לְפִי שָׁעָה אִישׁ עָשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר יִמְצְאוּ אִישׁ כִּרְצוֹנָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל וּלְפִי שָׁעָה עָשׂוּ אֶת הֶעָשִׁיר לְמֶלֶךְ, עַד אֲשֶׁר יִמְצְאוּ אִישׁ כַּנַּ"ל אָז יֵרֵד הֶעָשִׁיר מִן הַמְּלוּכָה וַיְקַבְּלוּ אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ לְמֶלֶךְ וּבָחֲרוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״ה
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הָאֱמוּנָה וְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא תּקּוּן הַמֹּחִין וְתִקּוּן הַשֵּׁנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת מִקְרֶה חַ"ו, בְּכָל הַבְּחִינוֹת (עַיֵּן בְּרִית אוֹת נ"ז). גַּם כָּל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ נִתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק שֶׁהוּא רַבִּי אֲמִתִּי. כִּי עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הָרְאוּת, כִּי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב הוּא דָּבָר גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה. וְעַל־יְדֵי הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כְּדֵי לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָרַב וּלְקַבֵּל וְלִינֹק מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי טִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַטִּרְחוֹת [וְהַיְגִיעוֹת] מְתַקְּנִין חוּשׁ הָרֵיחַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ טַעַם אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַטַּעַם. וְעַל־יְדֵי הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁמּוֹצִיא אֶת מָמוֹנוֹ וִיגִיעַ כַּפּוֹ כְּדֵי לָבוֹא לְהָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ. וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ לְהָרַב הָאֱמֶת הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָז הוּא עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל הַה' חוּשִׁים הַנַּ"ל, וְאָז נִתְתַּקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּתִּקּוּנִים נִפְלָאִים: (לק"ת סי' ה' אות ט"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״א – קטע י״ד
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ הַדָּמִים שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ, וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבְּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת לִבֵּנוּ מִפְּגַם אֶרֶס עֲכִירַת הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ מִיַּנְקוּתֵנוּ, עַל יְדֵי עֲכִירַת הֶחָלָב שֶׁאֵינוֹ טוֹב שֶׁהָיִינוּ יוֹנְקִים אָז, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם חֲמִימוּת תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל אָנָּא ה' זַכֵּנוּ לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ כָּל זֶה מְהֵרָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי וּתְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵנוּ וְטַפֵּנוּ וְעַל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַזְמִין בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְכָל וַלְדוֹתֵינוּ מֵינִיקוֹת כְּשֵׁרוֹת וַהֲגוּנוֹת שֶׁיִּהְיֶה חֲלָבָם טָהוֹר וְכָשֵׁר זַךְ וָצַח וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אֶת כָּל זַרְעֵנוּ שֶׁלּ א יִינְקוּ מִנָּשִׁים חֲצוּפוֹת אֲשֶׁר חֲלָבָם טָמֵא, שֶׁלּ א יַמְשִׁיכוּ בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם אֶרֶס תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בָּנוּ דַּעַת לִשְׁמר זַרְעֵנוּ מִזֶּה, רַק בְּרַחֲמֶיךָ לְבַד תִּשְׁמר אֶת זַרְעֵנוּ שֶׁלּ א יִינְקוּ מֵחָלָב שֶׁאֵינוֹ טוֹב וָזַךְ וְתַעֲזר לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ תָּמִיד, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ לִשְׁמר אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ בֶּאֱמֶת וּלְתַקֵּן וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִכָּל הַשָּׁל שׁ מִדּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְנוּם לְפָנֶיךָ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִשְׁמר אֶת הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה שֶׁבַּלֵּב וְנִזְכֶּה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וּלְיִרְאָה מִמְּךָ תָּמִיד לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֶת ה' אֱל הֵינוּ לְפָנָיו נַעֲבד בְּיִרְאָה וָפַחַד וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ תָמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה שֶׁבַּלֵּב לִבְרא מַלְאָךְ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה לִכְלֵי הַנְּבוּאָה וְיֻמְשַׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה בָּעוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵהִתְמַנּוּת, שֶׁלּ א יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה לְשׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל, ל א הִתְמַנּוּת גְּדוֹלָה וְל א הִתְמַנּוּת קְטַנָּה וְל א תַטִּיל עָלֵינוּ צָרְכֵי צִבּוּר כְּלָל רַק נִזְכֶּה לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה בִּתְמִימוּת גָּדוֹל וּבִפְשִׁיטוּת לְמַעַנְךָ וּלְשִׁמְךָ לְבַד, בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל וְנִבְרַח מִן הַכָּבוֹד וְהַהִתְמַנּוּת בְּתַכְלִית, וְנִתְרַחֵק מֵהִתְמַנּוּת עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, וְתָחוֹס וְתַחְמל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וְתֵטִיב לָנוּ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּתְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וְל א נְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהִיא הַתְפִילָּה, וְל א נַעֲשֶׂה תְּפִלָּתֵנוּ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְל א תִדְמֶה עָלֵינוּ תְּפִלָּתֵנוּ כְּמַשָּׂאוּי חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּחַ וָעז וְתַעֲצוּמוֹת בְּכָל מִינֵי כּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל תְפִילָּה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנוֹת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לִפְתּחַ פִּינוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה מְאד חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, וְזַכֵּנוּ לִגְאוֹל וְלִפְדּוֹת אֶת הַתְפִילָּה מִן הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ וְל א לְמַעֲנֵנוּ פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" תָּכִין לִבִּי תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ עָזְרֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" וְנִזְכֶּה בְּכחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָרוֹפְאִים, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כְּלָל לְרַפְּאוֹת שׁוּם חוֹלָאַת, רַק כָּל הָרְפוּאוֹת כֻּלָּן הֵן רַק עַל יְדֵי דְּבַר ה' לְבַד, עַל יְדֵי תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְפִילָּה הַמִּתְפַּלְּלִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְרַצִּין וּמְפַיְּסִין אוֹתְךָ, וּמַמְשִׁיכִין רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם כִּי כָל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁל הָרְפוּאוֹת, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וְאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים הַגְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחַ מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַבַּעַל תְפִילָּה שֶׁזּוֹכֶה לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים לְבַד, וּתְזַכֵּנוּ לָדַעַת זאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְבַר ה' שֶׁל הַתְפִילָּה לְבַד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לַלֶּחֶם וְלַמַּיִם וּלְכָל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁתַּזְמִין לְתוֹךְ פִּינוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יֻמְשַׁךְ לְתוֹכָם כּחַ וּסְגֻלַּת הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ עַל יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם לְבַד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", וְתִרְפָּאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַכְאוֹבֵינוּ וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ הַגְּלוּיוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת מֵאִתָּנוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עג · פסקה 2 – אות עד
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד וְכוּ' בְּחִינַת: "כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי", שֶׁעַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שׁוֹכְנִים בֶּטַח. עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּפָרֵשׁ בָּזֶה אֶת הַכָּתוּב הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, שֶׁהֵם מִתְבּוֹדְדִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם הֵיטֵב הֵיטֵב מַה יִהְיֶה סוֹפָם וְתַכְלִיתָם שֶׁזֶּהוּ כָּל עִנְיַן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם מַעֲשֵׂה הַגּוֹיִים שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַמָּמוֹן, מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מִזֶּה שֶׁהוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה לְהִתְבּוֹדֵד וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אַרְבָּעָה דְּגָלִים בְּחִינַת דָּלֶ"ת דְּאֶחָד כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת (שָׁם, הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה).
כְּשֶׁבָּא לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מִלְּמַעְלָה וִיאַמְּצוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּסַנְהֶדְרִין, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל מְאַמְּצִין אֶת כֹּחוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (שָׁם, אוֹת צ"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עט
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
כל אחד מישראל בתוך תוקף הצרה והדחקות וגודל צרת הנפש וגלותה כפי שמרגיש כל אחד בנפשו אף על פי כן צריך לראות ולהסתכל משם דייקא תקוה וסבר לגאולת נפשו לשוב אליו יתברך בבחינת וירא יעקב כי יש שבר במצרים (בראשית מב א) ודרשו רבותינו זכרונם לברכה כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה כי יש סבר ויוסף הוא השליט כי יש שבר ועבדום וענו אותם כי יש סבר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וכו'.
כי כך הוא באמת כי בתוך השבר והצרה גדולה רחמנא לצלן צריך להיות מצפה לישועה תמיד להסבר והתקוה גדולה המלבש בה. וכן הוא בכל אדם בפרטיות שזה בחינת ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות והירידה יוכל להיות תכלית העליה.
וזה בחינת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ומובן בספרים כי בפסוק זה מדבר כל סוד גלות ישראל וכל העליות והירידות העוברים על איש הישראלי והעיקר הוא התחזקות שצריכין להתחזק מאד מאד בתוקף התגברות מרירות הירידה שדייקא משם ירחם עליו השם יתברך ויושיעו ויקרבו אליו כי לא יטש השם את עמו וכו'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות יא
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 74% מהספר עד סוף היום
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. וּמוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס, שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה: עֲשֵׂה לְךָ רַב - וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֲזַי הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי וְקָנֶ"ה לְךָ חָבֵר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בְּקָנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ז', אוֹת נ"ה):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעג · פסקה 6 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
כְּנַפְשָׁם וָנֶפֶשׁ אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כָּל הַיָּמִים וּמַעְתִּיר בַּעֲדָם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְאוֹדוֹת עִסְקֵנוּ, עַל לְהַבָּא אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עַתָּה כְּלָל עַד שֶׁאֲדַבֵּר עִם רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער הַנַּ"ל פָּנִים אֶל פָּנִים. כִּי כְּפִי הַנִּשְׁמָע מִמִּכְתָּבָם נוּכַל לַעֲסֹק בָּזֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ בְּאֹפֶן אַחַר לְגַמְרֵי מִמַּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי, כִּי רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם. כָּפַלְתִּי בַּבַּקָּשָׁה לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי הַנַּ"ל, כִּי הַזְּמַן קָצָר וְהַהוֹצָאָה מְרֻבָּה בְּכָל יוֹם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
וְשָׁלוֹם רַב לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד רַבִּי אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר. כְּבָר שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי עַל יְדֵי רַבִּי לֵיבּ הַנַּ"ל, נָא לְקַיֵּם דְּבָרַי. וּלְהַאֲרִיךְ בְּדִבְרֵי אֱמֶת עַתָּה אֵין פְּנַאי, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי אֶתְכֶם קְצָת לְמַעְלָה, וְנֶאֱמַר גַּם אֵלֶיךָ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מִדַּעְתּוֹ אֵיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד, וּגְדוֹלִים הַצַּדִּיקִים מְאֹד. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ גְּדֻלַּת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עַד אֵין קֵץ, עַל יְדֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וּבָהֶם עוֹלָם נוֹשָׁע בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' יִתְרוֹ תר"ב בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב.
דְּעוּ יְדִידַי כִּי בָּאתִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם עַל שַׁבַּת שִׁירָה שֶׁעָבַר אוֹר לְיוֹם ו', וּמָצָאתִי מִכְתָּבְךָ וּמִכְתַּב רַבִּי אַבָּא בְּרַבִּי שְׁמוּאֵל יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר וּקְרָאתִים הֵיטֵב פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם. כִּי רָאִיתִי מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֵיךְ הוּא מְסַבֵּב עִמִּי וְעִמָּכֶם. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וַאֲסַפֵּר לָכֶם מְעַט דִּמְעַט. כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה בְּדַעְתִּי בְּאוּמַאן כַּמָּה פְּעָמִים, לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמַי לִנְסֹעַ אֲלֵיכֶם, אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם וְגַם קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ עִכֵּב אוֹתִי הַרְבֵּה. וְגַם שֶׁלֹּא הָיָה לִי אִישׁ לְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּילֶעט [אַשְׁרַת מַעֲבַר]. וּבָעִתִּים הַלָּלוּ עוֹמְדִים עַל הַדֶּרֶךְ שׁוֹמְרִים הַרְבֵּה, וְשׁוֹאֲלִים עַל בִּילֶעט, וְאִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בְּלִי בִּילֶעט. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה מַגִּיעַ לִי מִכְתַּבְכֶם לְאוּמַאן, בְּוַדַּאי הָיִיתִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לִנְסֹעַ. אֲבָל מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ אֵלַי מִכְתְּבֵיכֶם לְאוּמַאן עַד בּוֹאִי לְבֵּיתִי, וְאָז מְצָאתִים בְּבֵיתִי שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים שָׁם יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת; כִּי בְּבֵיתִי הָיוּ מְצַפִּים בְּכָל יוֹם שֶׁאָבוֹא, וּבֶאֱמֶת כֵּן הָיָה דַּעְתִּי, וְכֵן כָּתַב יְדִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן לְטוּלְטְשִׁין בִּנְסִיעָתִי לְטִירָהוִויצֶע בְּיוֹם ד' וַיִּגַּשׁ, שֶׁבְּסָמוּךְ אָשׁוּב לְבֵיתִי. אַךְ בִּהְיוֹתִי בְּטִירְהָוִויצֶע, נִתְעַכַּבְתִּי שָׁם עַל שַׁבָּת שְׁנִיָּה. קְצָת מֵחֲמַת קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ מְאֹד, וְהָעִקָּר מֵעֹצֶם תְּשׁוּקַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד מְאֹד לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם עוֹד, לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים הַנּוֹבְעִים וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ נִמְלַכְתִּי לְהִתְעַכֵּב בְּאוּמַאן עוֹד, עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. וְגַם הָיָה עִכּוּב גָּדוֹל בְּעִנְיַן הַפָּאסְט, שֶׁהַפָּאשְׂטִילְיַאן [שֶׁהַדַּוָּר] פָּשַׁע נֶגֶד רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וּפָתַח מִכְתָּבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְעַכֵּב בְּנִי לִבְלִי לִשְׁלֹחַ עוֹד לְיָדוֹ. וְנִתְעַכֵּב בְּעֶרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הָלְכוּ הַמִּכְתָּבִים לְאוּמַאן כַּסֵּדֶר. וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאֵת ה', כִּי עַתָּה כְּבָר חָזַר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ וּבָאִים הָאִגְּרוֹת לְרַבִּי נַפְתָּלִי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ. הֵן עַל כָּל אֵלֶּה סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ מִכְתְּבֵיהֶם וְלֹא בָּאוּ לְיָדִי עַד בּוֹאִי לְבֵיתִי בַּיּוֹם ו' הֶעָבַר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ע' · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
רַב עוּקְבָא בַּר חִינְנָא מִפָּרִישְׁנָא. רַב עוּקְבָא מִפַּשְׁרוּנְיָא. עוּקְבָן הַבַּבְלִי.
ר' עֶזְרָא בְּרֵיהּ דְר' אַבְטוּלַס. ר' עֲזַרְיָה דִכְּפַר חָנָן. ר' עֲזַרְיָה בְּר' סִימָאִי. ר' עִילָא. ר' עִילָאָה. רַב עִילַשׁ.
רַב עִינָא. רַב עִינָא סָבָא. עִיפָא. רַב עַמְרָם. רַב עַמְרָם בְּרֵיהּ דְר' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. רַב עַמְרָם חֲסִידָא. רַב עָנָן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף ו׳ – סעיף י״א
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לִטַּהֵר מִטֻּמְאַת קֶרִי. וְעוֹד, מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ גֵר שֶׁנִּתְגַיֵר שֶׁצָּרִיךְ טְבִילָה. וְלָכֵן גַּם נְעָרִים וּבְתוּלוֹת, יֵש לָהֶם לִטְבֹּל. וְיֵש לְדַקְדֵּק שֶלֹּא תְהֵא עָלָיו שׁוּם חֲצִיצָה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קסא). וְעִקַּר זְמַן הַטְּבִילָה הוּא לְאַחַר חֲצוֹת הַיוֹם. אִשָׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ, יְכוֹלָה לִפְלֹט שִׁכְבַת זֶרַע בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים לְאַחַר כָּךְ, וַהֲרֵי הִיא כְּמוֹ בַּעַל קֶרִי, וְלֹא הוֹעִילָה לָהּ הַטְּבִילָה לְעִנְיָן זֶה. וְהַתַּקָּנָה הִיא, שֶׁקֹּדֶם הַטְּבִילָה תִּרְחַץ הֵיטֵב בְּחַמִּין וְלֹא תִפְלֹט אַחַר כָּךְ עוֹד. וְאָמְנָם אִם שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ סָמוּךְ לִטְבִילָה אוֹ סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ, שֶׁאָז רְגִילָה לְהִתְעַבֵּר, אָסוּר לָהּ לְהַשְׁחִית זֶרַע הַהֵרָיוֹן, וְלָכֵן לֹא תִרְחַץ בְּחַמִּין. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהּ לִטְבֹּל בְצוֹנֵן. מִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, יָכוֹל לִרְחוֹץ וְלִטְבּוֹל אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שָׁעָה אוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם הַלַיְלָה, אֲפִלוּ קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל שְׁאָר כָּל דִּינֵי אֲבֵלוּת, כְּגוֹן יְשִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע וּבְלֹא מִנְעָלִים, נוֹהֵג עַד הַלָּיְלָה.
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל בַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה נֵר לְבֵיתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יָרַד משֶׁה עִם הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת נֵר, וְעוֹד נֵר אֶחָד בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁמֵּתוּ, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. וְנוֹהֲגִין שֶׁמַּדְלִיקִין אֶחָד בְּבֵיתוֹ, שֶׁיִדְלַק עַד שְׁעַת הַבְדָּלָה וְיַבְדִּיל עָלָיו (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלג סָעִיף כח), וְאֶחָד מַדְלִיקִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא יַעֲשׂוּ נֵרוֹת אֵלּוּ מִשַּׁעֲוָה שֶׁל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה. וּמִהְיוֹת שֶׁקְצָּת מַקְפִּידִים אִם אֵרַע שֶׁכָּבָה נֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בָּזֶה שׁוּם חֲשָׁשׁ, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לִמְנוֹעַ מִזֶּה, וְיִתֵּן אֶת הַנֵּר לַשַׁמָּשׁ, שֶׁהוּא יַעֲמִידוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיִרְצֶה, וְהָאִישׁ לֹא יֵדַע כְלָל מְקוֹם נֵרוֹ. וְיֵשׁ לָשֵׂאת אֶת הַנֵּר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִתְפִלַּת מִנְחָה לְהַעֲמִידוֹ עַל מְכוֹנוֹ וּלְהַדְלִיקוֹ אַחַר כָּךְ קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי בְּעֵת שֶׁבָּאִים אַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְעַרְבִית, הַזְמָן בָּהוּל.
כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת. בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אוֹמְרִים לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֶת הַוִּדּוּי. דְּהַיְנוּ, קֹדֶם אֱלֹהַי נְצֹר, אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצּוֹן וְגוֹ', וּמַתְחִילִין אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, עַד וָחֳלָיִים רָעִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֱלֹהַי נְצֹר וכוֹ', וְאוֹמְרִים עוֹד הַפַּעַם הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ'. אִם בְּעוֹד שֶהוּא אוּמֵר אֶת הַוִּדוּי, חוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה, כֵּיוָן שֶהוּא כְּבָר אָמַר אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן, יָכוֹל לַעֲנוֹת אָמֵן וְלוֹמַר קְדֻשָׁה וּמוֹדִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן יח סָעִיף יד)
צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַוִּדוּי מְעֻמָד, וְיִשְׁחֶה כְּמוֹ בְּמּוֹדִים. וּכְֹשֶמַּזְכִּיר אֶת הַחֵטְא, יַכֶּה בָּאֶגְרוֹף עַל הַלֵב, כְּלוֹמַר, אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁחָטָאתִי. סֵדֶר הַוִּדּוּי כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים, אוֹמְרִים כֻּלָּם בְּשָׁוֶה. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ חֵטְא שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּוִּדּוּי, כֵּיוָּן שֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת הַוִּדוּי בְּלַחַש, נָכוֹן שֶיְפָרֵט אֶת הַחֵטְא הַהוּא וְיִתְוַדֶּה עָלָיו בִּמְרִירוּת הַלֵב וּבִדְמָעוֹת שָׁלִיש. וְכֵן אִם הַחֵטְא הוּא אֶחָד מֵהַמְפֹרָשִׁים בַּוִּדּוּי, אֲזַי כְּשֶׁמַּגִיעַ אֵלָיו, יִתְמַרְמֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר. עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתָם יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בֵּין שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחֹל בֵּין שֶׁחָל בַּשַׁבָּת (תרד).
לְאַחַר תְּפִלַת הַמִּנְחָה נוֹהֲגִין לְהַלְקוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְקוֹת אֵלּוּ מַלְקוֹת מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מִתּוֹךְ כָּךְ יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְיֵשׁ לִקַּח רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָה רְחָבָה טֶפַח. הַנִּלְקֶה יְהֵא מֻטָּה וְשׁוֹחֶה עַל בִּרְכָּיו, פָּנָיו לַצָפוֹן וַאֲחוֹרָיו לַדָּרוֹם. וְנוֹהֲגִין לוֹמַר וִדּוּיִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹקֶה. וְהַמַּלְקֶה אוֹמֵר וְהוּא רַחוּם וְגוֹ' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶהֵן שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע תֵּבוֹת כְנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע מַלְקוֹת (תרז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳
וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ הַדָּמִים שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ, וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבְּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת לִבֵּנוּ מִפְּגַם אֶרֶס עֲכִירַת הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ מִיַּנְקוּתֵנוּ, עַל יְדֵי עֲכִירַת הֶחָלָב שֶׁאֵינוֹ טוֹב שֶׁהָיִינוּ יוֹנְקִים אָז, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם חֲמִימוּת תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל אָנָּא ה' זַכֵּנוּ לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ כָּל זֶה מְהֵרָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי וּתְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵנוּ וְטַפֵּנוּ וְעַל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַזְמִין בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְכָל וַלְדוֹתֵינוּ מֵינִיקוֹת כְּשֵׁרוֹת וַהֲגוּנוֹת שֶׁיִּהְיֶה חֲלָבָם טָהוֹר וְכָשֵׁר זַךְ וָצַח וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אֶת כָּל זַרְעֵנוּ שֶׁלּ א יִינְקוּ מִנָּשִׁים חֲצוּפוֹת אֲשֶׁר חֲלָבָם טָמֵא, שֶׁלּ א יַמְשִׁיכוּ בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם אֶרֶס תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בָּנוּ דַּעַת לִשְׁמר זַרְעֵנוּ מִזֶּה, רַק בְּרַחֲמֶיךָ לְבַד תִּשְׁמר אֶת זַרְעֵנוּ שֶׁלּ א יִינְקוּ מֵחָלָב שֶׁאֵינוֹ טוֹב וָזַךְ וְתַעֲזר לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ תָּמִיד, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ לִשְׁמר אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ בֶּאֱמֶת וּלְתַקֵּן וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִכָּל הַשָּׁל שׁ מִדּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְנוּם לְפָנֶיךָ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִשְׁמר אֶת הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה שֶׁבַּלֵּב וְנִזְכֶּה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וּלְיִרְאָה מִמְּךָ תָּמִיד לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֶת ה' אֱל הֵינוּ לְפָנָיו נַעֲבד בְּיִרְאָה וָפַחַד וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ תָמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה שֶׁבַּלֵּב לִבְרא מַלְאָךְ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה לִכְלֵי הַנְּבוּאָה וְיֻמְשַׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה בָּעוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵהִתְמַנּוּת, שֶׁלּ א יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה לְשׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל, ל א הִתְמַנּוּת גְּדוֹלָה וְל א הִתְמַנּוּת קְטַנָּה וְל א תַטִּיל עָלֵינוּ צָרְכֵי צִבּוּר כְּלָל רַק נִזְכֶּה לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה בִּתְמִימוּת גָּדוֹל וּבִפְשִׁיטוּת לְמַעַנְךָ וּלְשִׁמְךָ לְבַד, בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל וְנִבְרַח מִן הַכָּבוֹד וְהַהִתְמַנּוּת בְּתַכְלִית, וְנִתְרַחֵק מֵהִתְמַנּוּת עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, וְתָחוֹס וְתַחְמל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וְתֵטִיב לָנוּ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּתְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וְל א נְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהִיא הַתְפִילָּה, וְל א נַעֲשֶׂה תְּפִלָּתֵנוּ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְל א תִדְמֶה עָלֵינוּ תְּפִלָּתֵנוּ כְּמַשָּׂאוּי חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּחַ וָעז וְתַעֲצוּמוֹת בְּכָל מִינֵי כּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל תְפִילָּה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנוֹת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לִפְתּחַ פִּינוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה מְאד חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, וְזַכֵּנוּ לִגְאוֹל וְלִפְדּוֹת אֶת הַתְפִילָּה מִן הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ וְל א לְמַעֲנֵנוּ פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" תָּכִין לִבִּי תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ עָזְרֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" וְנִזְכֶּה בְּכחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָרוֹפְאִים, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כְּלָל לְרַפְּאוֹת שׁוּם חוֹלָאַת, רַק כָּל הָרְפוּאוֹת כֻּלָּן הֵן רַק עַל יְדֵי דְּבַר ה' לְבַד, עַל יְדֵי תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְפִילָּה הַמִּתְפַּלְּלִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְרַצִּין וּמְפַיְּסִין אוֹתְךָ, וּמַמְשִׁיכִין רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם כִּי כָל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁל הָרְפוּאוֹת, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וְאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים הַגְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחַ מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַבַּעַל תְפִילָּה שֶׁזּוֹכֶה לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים לְבַד, וּתְזַכֵּנוּ לָדַעַת זאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְבַר ה' שֶׁל הַתְפִילָּה לְבַד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לַלֶּחֶם וְלַמַּיִם וּלְכָל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁתַּזְמִין לְתוֹךְ פִּינוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יֻמְשַׁךְ לְתוֹכָם כּחַ וּסְגֻלַּת הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ עַל יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם לְבַד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", וְתִרְפָּאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַכְאוֹבֵינוּ וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ הַגְּלוּיוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת מֵאִתָּנוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 265 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע: במדבר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־1 ביוני 2030, בשעה 19:38 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת. וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם: (לק"א סי' קי"ט)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.