ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, כ״ה בניסן ה׳תשצ״ב · 6 באפריל 2032
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה צ״ב · אות א׳ – אות ג׳
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית, כְּתִיב בֵּהּ (מלכים־ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ו׳): תּוֹרַת אֱמֶת. וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה (תיקון כה). וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת לֵב, כִּי יוֹסֵף נִקְרָא צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מקץ מא), וּכְתִיב (תהילים קי״ט:י״א): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ'. וּכְשֶׁבּוֹעֵר הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְעַל יְדֵי שֶׁהַחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה נָעִים וְנָדִים, מְנָשְׁבִי עַל לִבָּא, וּמְשַׁכְּכִים הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב (בראשית רבה וישב פרשה פד): בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב – הַיְנוּ הָרֵאָה – לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים:
כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא): עַל פָּסוּק: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה: וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת וְאָהַבְתָּ, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק וְאָהַבְתָּ, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד, אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ'. נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת:
גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שם) בַּמַּסְקָנָא: וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חַכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ"א): יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.
וְגַם עַל יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, כִּי תְּפִלָּה הִיא גַּם־כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:). וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה, מִכֹּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח:
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ (תהילים צ״ח:ג׳): הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, דְּהַיְנוּ בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי. וּכְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות כ״ה:ח׳): וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין של"ה [מסכת תענית] דף ס]: בְּתוֹכוֹ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּתוֹכָם, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. נִמְצָא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא לְבוּשׁ, וּלְבוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא (שבת קיג). נִמְצָא כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם רַב טוּב. וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, יֵשׁ לוֹ צַעַר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס״ג:ט׳): בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר. אַךְ מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר הַחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְצָרִיךְ לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ רַב טוּב, צָרִיךְ לְדַבֵּר: יִהְיֶה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְהָאוֹתִיּוֹת הֵם צִמְצוּמִים, עַד כָּאן אוֹת א', עַד כָּאן אוֹת ת'. אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדִּבּוּר גַּם כֵּן בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צו): סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, וְהַיְנוּ הַדִּבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר (ישעיהו מ׳:ה׳): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר, וְהַיְנוּ כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, אָז הַדִּבּוּר גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל יִהְיֶה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְחַיָּב לְתַקְּנוֹ. וּמַהוּ הַתִּקּוּן, הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, נִמְצָא מַעֲלֶה אוֹתִיּוֹת. וְהָאוֹתִיּוֹת נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים, וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִשְׁפָּע רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל. אַךְ כֵּיצַד יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָעֵצָה הוּא כָּךְ: כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּדְבַר מָה, תֵּכֶף יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת. וּמִן הָאֱמוּנָה הַזֶּה נַעֲשֶׂה זַיִ"ן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל״ג:ד׳): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה, וְהָעֲשִׂיָּה הִיא שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְהָאֱמוּנָה הִיא הַשְּׁבִיעִית. וְאַחַר־כָּךְ יְצָרֵף אֶל הָאֱמוּנָה הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א כח): דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ. וֶ"אֱלֹקֵי אָבִיךָ" הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ: מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (חולין יג:), שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר. וְ"דַע" הִיא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל. וְחָכְמָה הִיא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שמות ט״ו:א׳): אָז יָשִׁיר – שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, יוּ"ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. וּמֵהַיּוּ"ד וְהַזַּיִ"ן הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה עַיִן, כִּי ז פְּעָמִים י בְּגִימַטְרִיָּא ע. וְעוֹד, הָעַיִן הוּא חָכְמָה, כִּי חַכְמֵי הַעֵדָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָה (במדבר טו). וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה, כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, צִיץ – מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ"ל, בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה, אָז: וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם; הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל־יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים, וְתַעֲלֶה אוֹתָם קֹדֶשׁ לַה'. וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וּמֵאוֹתִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים מַשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת מֵהַדָּבָר, אֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה אֶפֶס, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר.
וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק: זָכַר חַסְדּוֹ – זָכַר, לְשׁוֹן הַשְׁפָּעָה. הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יְצָרֵף וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ״ד:ג׳): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. בְּוַדַּאי רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ – הַיְנוּ הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה אֶפֶס. וְאֶת – הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵא' עַד ת', הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת, נַעֲשֶׂה יְשׁוּעוֹת אֱלֹקֵינוּ – כִּי מֵהַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ, כִּי זֶה תַּעֲנוּגוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ט
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
המעשה של ה״שבעה בעטלירס״ הנדפסת ב״ספורי המעשיות״ ספר כמה ימים, ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו, שעל ידי זה התחיל לספר המעשה: בתחלה, בליל שבת קדש, התחיל על ידי הטאביקי (טַבָּק לַהֲרָחָה) שלקח מאיש מאנשיו, ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה, וכתבתי לו שיהיה בשמחה; אז דבר מזה, וענה ואמר: ״אני אספר לכם איך [פעם אחת] היו שמחים״, והתחיל לספר המעשה. וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור. וכל זה היה בליל שבת קדש, ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב.
ואחר כך ביום שלישי בא חברי לביתו וספר לי מעשה זאת, ועמדתי מרעיד ומשתומם, כי אם אמנם כבר שמעתי ממנו מעשיות נוראות הרבה, אבל מעשה כזאת עדין לא שמעתי מפיו הקדוש מעולם. ואחר כך נסעתי לשם ובאתי לבית רבנו זכרונו לברכה בעת שהיה סגור בחדרו כבר. ובבקר שהוא יום רביעי נכנסתי אצלו ודברתי עמו הרבה. וספרתי לו מעשיות מהעולם ששמעתי בסמוך, ואחר כך דבר עמי מענין המעשה הנ"ל שספר בליל שבת קדש, ואמר שהוא חפץ מאד לידע (כלומר לספר) הסוף, דהינו: מה שנעשה בכל שאר שבעת ימי המשתה, וגם כל סוף גמר המעשה של הבן מלך שקבל המלוכה מאביו בחייו, שממנו התחיל הספור.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור. רק לבסוף סים כך הוא עיקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דוגמתו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל. ואמר לי הלא ראיתי כמה צדיקים, אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל .
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רנ״ו – אות רנ״ט
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
(טז) שָׁמַעְתִּי בְּלִיפָּוִויץ שֶׁאָמַר אֲנִי אִישׁ פֶּלֶא וְנִשְׁמָתִי הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל:
(יז) שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי הַשָּׂגָה כָּזוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהָבִיא עַל יָדָהּ אֶת מָשִׁיחַ, אֲבָל סִלַּקְתִּי הַכֹּל וְלָקַחְתִּי עַצְמִי אֶצְלְכֶם לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לְמוּטָב, כִּי זֶה גָּדוֹל מִן הַכֹּל, כִּי (זֹהַר תְּרוּמָה קכח) זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא. וְאָז הוֹכִיחַ אֶת אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד וְאָמַר, כַּמָּה יְגִיעוֹת הָיוּ לִי בִּשְׁבִילְכֶם, כַּמָּה פְּעָמִים נִחַר גְּרוֹנִי וְנִתְיַבֵּשׁ הַלַּחְלוּחִית בְּפִי מֵרִבּוּי הַדִּבּוּרִים שֶׁהִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם בִּפְרָטִיּוּת, וְעַתָּה מַה פָּעַלְתִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אֲבָל לֹא כָּךְ רָצִיתִי, (כִּי כְּבָר מְבֹאָר (לְעֵיל רכח) שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מֵאִתָּנוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים מֻפְלָגִים בַּמַּעֲלָה) וְאֵיךְ אָבוֹא לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אַךְ אֲנִי מְנַחֵם עַצְמִי בִּמְעַט אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא. הַיְנוּ אוֹתָן אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכְּבָר נִפְטְרוּ שֶׁאֵלּוּ כְּבָר הֵם מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹתָן שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר הֵם בְּוַדַּאי מֵאֲנָשָׁיו כִּי אוֹתָן שֶׁהֵם בַּחַיִּים עֲדַיִן הֵם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר הֵם מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי:
(יח) פַּעַם אַחַת אָמַר הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלִּי אוֹמֵר לִי שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים כָּמוֹנִי, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֲנִי מַנְהִיג הַדּוֹר יְחִידִי בָּעוֹלָם "אַז אִיךְ בִּין אֵיין מַנְהִיג" וְאֵין מַנְהִיג כָּמוֹנִי:
(יט) אָמַר לְאֶחָד שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִסַּע לְמֶרְחַקִּים, וְיִהְיֶה שָׁם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל מִן הָעוֹלָם, וְהוּא יֵלֵךְ לוֹ לִפְעָמִים לַחוּץ בַּשּׁוּק וְיִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם וְיִשְׂחַק מִכָּל הָעוֹלָם. גַּם אָמַר לִי עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁתִּהְיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאֹד עַל שֶׁהָיָה בְּיֶדְכֶם חִדּוּשׁ נִפְלָא כָּזֶה וַעֲזַבְתֶּם אוֹתוֹ וְלֹא קִיַמְתֶּם אֶת דְּבָרָיו וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ק״א – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
קב. עָשִׁיר הוּא בְּחִינַת זָכָר, וְעָנִי הוּא בְּחִינַת נוּקְבָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קג. כְּאֵב עֵינַיִם סִימָן לְהֶזֵּק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קד. לְכָל הַדְּבָרִים הֵן חָכְמָה אוֹ עשֶׁר אוֹ בָּנִים, צָרִיךְ עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁיַּצְלִיחַ בִּדְבַר הָעֵסֶק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. שָׁנָה שֶׁהִיא שְׁנַת מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא סִימָן טוֹב לִבְרִיאוּת הַגּוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. מִי שֶׁלָּהוּט אַחַר עֲבוֹדַת אֲדָמָה, בָּא לִידֵי אֶחָד מִשְּׁלשָׁה; אוֹ לִידֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים אוֹ לִידֵי צָרַעַת אוֹ לִידֵי שִׁכְרוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַחֶסֶד נִצּוֹל מֵאֵשׁ וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. עַל־יְדֵי שֶׁהַדִּין־תּוֹרָה הוֹלֵךְ וְנִתְמַעֵט, עַל־יְדֵי זֶה הַפַּרְנָסָה מִתְמַעֶטֶת וְכֵן לְהֵפֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל־יְדֵי אַסְמַכְתּוֹת נִשְׁפָּע פַּרְנָסָה גְּדוֹלָה לָעוֹלָם. וְזֶה כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים, שֶׁלּא מָצִינוּ לָהֶם מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה, וְטָרְחוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לִמְצא לָהֶם אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְהֶרְאוּ לוֹ הַכִּסֵּא וְרָאָה, שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מְאד וְכוּ' וְהָלַךְ אֵצֶל הַכִּסֵּא וְהִסְתַּכֵּל וְהִתְבּוֹנֵן שֶׁזּאת הַכִּסֵּא עֲשׂוּיָה מִן הָעֵץ שֶׁל הַתֵּבָה הַנַּ"ל [הַיְנוּ הַכְּלִי הַנַּ"ל, שֶׁנָּתַן לוֹ אָדָם הַיַּעַר כַּנַּ"ל] וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁחָסֵר מִן הַכִּסֵּא לְמַעְלָה אֵיזֶה שׁוֹשַׁנָּה וְאִם הָיָה לְהַכִּסֵּא זאת הַשּׁוֹשַׁנָּה, הָיָה לָהּ הַכּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַתֵּבָה הַנַּ"ל [הַיְנוּ הַכְּלִי הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה לָהּ כּחַ לְנַגֵּן כְּשֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתָהּ עַל אֵיזֶה מִין חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה אוֹ עוֹף כַּנַּ"ל] וְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר וְרָאָה שֶׁזּאת הַשּׁוֹשַׁנָּה, שֶׁחָסֵר לְמַעְלָה מִן הַכִּסֵּא, הִיא מֻנַּחַת לְמַטָּה בַּכִּסֵּא וּצְרִיכִין לִקַּח אוֹתָהּ מִשָּׁם וּלְהַנִּיחָהּ לְמַעְלָה וַאֲזַי יִהְיֶה לְהַכִּסֵּא הַכּחַ שֶׁל הַתֵּבָה הַנַּ"ל כִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, עָשָׂה כָּל דָּבָר בְּחָכְמָה בְּאפֶן שֶׁלּא יָבִין שׁוּם אָדָם אֶת הָעִנְיָן עַד שֶׁיָּבוֹא חָכָם מֻפְלָג, שֶׁיָּבִין אֶת הַדָּבָר וְיוּכַל לְכַוֵּן לְהַחֲלִיף וּלְסַדֵּר כָּל הַדְּבָרִים כָּרָאוּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · חנכה · קטע ד׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד לִפְעֹל בְּיוֹם כִּפּוּר בַּקָּשַׁת "סְלַח נָא" וְכוּ', כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה. כִּי קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת חֲנֻכָּה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַסְּלִיחָה עַל הָעֲווֹנוֹת שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּחֲנֻכָּה, הוּא לִזְכּוֹת לַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים, וְלִזְכּוֹת לָצֵאת עַל־יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן תּוֹכָחָה וְצַדִּיק). וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְבָנִים וְתַלְמִידִים לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַדְלָקַת הַשֶּׁמֶן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה. וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְפַרְנָסָה קְדוֹשָׁה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יָדָהּ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג, שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר. וּמֵאֵלָיו יָבִין הָאָדָם, שֶׁחֲנֻכָּה כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְרַב וּמַנְהִיג שֶׁהוּא רַחֲמָן אֲמִתִּי (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת צ"ו). אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא אוֹתוֹ: (לק"ת סי' ז' אות י"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז · קטע ד׳ – קטע ח׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַתָּה הַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת בְּכָל הָאֳפָנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יַחַלְקוּ וְלֹא יָרִיבוּ עָלַי לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁאֲנִי לֹא אֶהְיֶה חוֹלֵק עַל שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד מַחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבִפְרָט עַל צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְלֹא אֵצֵא לָרִיב עִם שׁוּם אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לֶאֱהב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּתְבַטֵּל אֲחִיזַת הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִהְיֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם אֶרֶץ כְּנַעַן, רַק בְּשֵׁם אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה גְדוֹלָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל הָאֲרָצוֹת, וּתְבָרֵךְ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן כּחַ בְּכָל יְבוּל הָאָרֶץ לְרַפְּאוֹת אֶת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ אִיָּר הוּא יֶרַח זִיו שֶׁבּוֹ פּוֹרְחִים וְחוֹנְטִים כָּל יְבוּל הָאָרֶץ רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק חַס וְשָׁלוֹם עִם שׁוּם דָּאקְטוֹרִים וְרוֹפְאִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תְּבָרֵךְ אֶת כָּל יְבוּל הָאָרֶץ, וְתַשְׁפִּיעַ בָּהֶם כּחַ לְרַפְּאוֹת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲלֶה מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וְאֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת רְפָאֵינוּ יְהוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְכָל שׂוֹנְאֵינוּ יִפְּלוּ תַחְתֵּינוּ, וְיִכָּלְמוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֵבשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסּוֹגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי "יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל אוֹיְבָי יָשׁוּבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעֲנִיּוּת וְדַלּוּת וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הַבָּא עַל יְדֵי רִיב וּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֲנִי חָפֵץ בְּשָׁלוֹם וֶאֱמֶת מְאד, וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם נִמְצָאִים שׂוֹנְאִים וְחוֹלְקִים עָלַי בְּחִנָּם, "אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה" מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם וְחוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים עֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֵי חִנָּם, וְרוֹדְפִים אוֹתָם בְּכַמָּה מִינֵי רְדִיפוֹת, וְחוֹרְקִים שִׁנָּם עֲלֵיהֶם חִנָּם עַל לֹא דָבָר רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וְהַצִּילֵנִי מֵהֶם "הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת כָּרָאוּי, מִתּוֹךְ רב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ עשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲווֹנוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם קְפֵדָא עַל הוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רַק אֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ בְּכָל עז לְהַרְבּוֹת בְּכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת טוֹבִים לִכְבוֹד שַׁבָּת קדֶשׁ וְלֶאֱכל הַרְבֵּה בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִזְהַרְתָּ אוֹתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִכְלוּהוּ הַיּוֹם" וְכַאֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל עז כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קדֶשׁ וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲכִילַת חוֹל וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת קדֶשׁ לְתַקֵּן פְּגַם חִלּוּל שַׁבָּת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה מְאד לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִזְהָר וְנִשְׁמָר בִּשְׁלֵמוּת מֵחִלּוּל שַׁבָּת רַק אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן כָּל פְּגַם חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַצִּילֵנִי מֵענֶשׁ אַלְמָן חַס וְשָׁלוֹם וְיִחְיוּ וְלֹא יָמוּתוּ נְשׁוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנוֹת רַק נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עִם נְשׁוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנוֹת בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מְרִירוּת הַצָּרָה שֶׁל מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁפְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, וּכְאִלּוּ נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 4
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְעַיֵּן עוֹד בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" מִמּוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל (מִכְתָּב שכ"ג) שֶׁכָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִים לִפְעֹל עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת בְּפִיו.
קוּמוּ נָא עִמְדוּ נָא עוֹרְרוּ נָא לְבַבְכֶם הַטּוֹב הֵיטֵב הֵיטֵב לְהַרְגִּיל עַצְמְכֶם לֵילֵךְ בַּדֶרֶךְ הַזֶּה לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק הַרְבֵּה לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וּלְדַבֵּר הַכִּסּוּפִּים בַּפֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱרָגִים עוֹלָמוֹת וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים עַל־יְדֵי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בְּמָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד הַשְּׁעָרִים הַמִּצְטָרְפִין וְנִזְדַּוְּגִין בְּצֵרוּפִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַכִּסּוּפִים לַה' וּלְתוֹרָתוֹ וְלִדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, כַּמּוּבָן וּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ל"א כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְכוּ', וּמֵחֲמַת שֶׁהַיּוֹם לָמַדְתִּי בְּסִפְרֵי קַבָּלָה מֵעִנְיַן הִתְהַוּוּת וַאֲרִיגַת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת בְּמָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד שְׁעָרִים פָּנִים וְאָחוֹר וְכוּ' וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרַרְתִּי עַתָּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מִדֵּי דַבְּרִי עִם אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלָּנוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לְהַזּוֹכֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הָרְצוֹנוֹת וְהַכִּסּוּפִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּלְדַבְּרָם בַּפֶּה.
הֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת יְהוּדִי בֶּאֱמֶת הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בִּפְרָט בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּזֶה לֵית כָּל מֹחָא סָבֵל דָּא מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה וְנֶאֱרָג מִזֶּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְנִפְלְאוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים הָעוֹלִים לְפָנָיו עַל־יְדֵי־זֶה. חִזְקוּ וְאִמְצוּ לְקַיֵּם הַנְהָגָה זֹאת בְּכָל עֵת לְמַעַן יִיטַב לָכֶם לָעַד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וּמַה יִּפְעַל בָּזֶה אִם יוֹסִיף עוֹד בְּיֶתֶר לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ אָז לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּכְמוֹצֵא שָׁלָל רַב כָּל מַה שֶּׁיַּצִּיל עַצְמוֹ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֲפִלּוּ מְעַט דִּמְעַט.
וּכְשֶׁמְּיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל זֹאת וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אָז יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל. וְעַל כֵּן שׁוֹאֵל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" שֶׁזֶּה בְּחִינַת:
"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" - "מִשָּׁם" דַּיְקָא כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ פּוֹרֵשׁ לָצֵאת לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, בִּבְחִינַת: "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח". עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְיַעֲלֶה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל, וּמִבְּחִינַת תּוֹלָ"ע יִהְיֶה נַעֲשֶׂה עוֹלָ"ה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבִתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, בְּחִינַת: כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצט · פסקה 5 – פסקה 6
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וְהָסֵר מִלִּבְּךָ כָּל רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת הַיְתֵרוֹת שֶׁהֵם נִקְרָאִים אִיבֶּער טְרַאכְטִין שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּזֶה מְאֹד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמָרְךָ מֵהֶם מֵעַתָּה. וְתֵכֶף שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר וַאֲפִלּוּ כְשֶׁזוּגָתְךָ כּוֹעֶסֶת תֵּכֶף נִתְעַקֵּם לְבָבְךָ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם יִהְיֶה אֵיזֶה קִיּוּם לְכַעַסָה וְחַרוֹנָה. חָלִילָה לֹא תְּהֵא כָּזֹאת. חַס וְשָׁלוֹם אִם הָיָה מִתְקַיֵּם הַכַּעַס שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם, בִּפְרָט שֶׁל הַנָּשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה קִיּוּם לְהָעוֹלָם. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וּמַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל מִינֵי דִּינִים וְכַעַס בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עו) "כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר" וּתְעַכֵּב, כְּעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. "וְאַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם" וְכוּ' וְאֵין צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ וּלְבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ עַל יְדֵי זֶה, רַק לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וְלִפְעָמִים יְכוֹלִין לִזְכֹּר עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הִתְבּוֹדְדוּת. כְּמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מֵהַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שֶׁהָיָה רָגִיל לִזְכֹּר בַּהִתְבּוֹדְדוּת כְּשֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ כּוֹעֶסֶת וְכוּ'. וּבְוַדַּאי שָׁמַעְתָּ מַעֲשֶׂה זֹאת. עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא כְּבָר יָדוּעַ שֶׁהוּא דָּבָר הָרָגִיל מְאֹד, וְהַכֹּל לְטוֹבָה.
וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, כִּי בָּקַע אוֹר הַשַּׁחַר. וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ יֵלֵךְ וְיָאִיר עָלֶיךָ וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁתִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרֵינוּ תָּמִיד, וּלְקַבֵּל מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם, וְלִבְלִי לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וַאֲפִלּוּ מִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ. כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּמַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בְּשַׁבָּת מֵעִנְיַן הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ', תִּשְׁמַע קְצָת מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבֵנוּ לֵילֵךְ עִם חִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אֲנַ"שׁ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ ר' נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, לְכֻלְּכֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם וְכוּ'.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר בֹּקֶר יוֹם ב' בְּשַׁלַּח ת"ר בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
בְּיוֹם ו' קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְאִם כִּי כְּבָר שָׁמַעְתִּי צַעֲקָתְךָ כַּמָּה פְּעָמִים וּכְבָר הֵשַׁבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה בַּפֶּה וּבַכְּתָב, עִם כָּל זֶה נִכְמְרוּ מֵעַי עָלֶיךָ וַאֲנִי תּוֹלֶה עֵינַי לַמָּרוֹם, וּמְצַפֶּה לְהָשִׁיב נַפְשְׁךָ בְּדִבְרֵי אֱמֶת, עַל כֵּן אָמַרְתִּי עַתָּה לִנְטוֹת יָדַי בְּמִכְתָּב אֵלֶיךָ. אִם כִּי עֲדַיִן בְּשָׁבוּעַ זֹאת לֹא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְגַם אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה מַה לִּכְתֹּב, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ. וּבִפְרָט דִּבְרֵי אֲדְמוֹ"ר זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה שֶׁהֵם עֲמֻקִים מִנִּי יָם וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת. וְהָעִקָּר הוּא כִּי כְּפִי דְּבָרֶיךָ וּמְרִירַת צַעֲקָתְךָ נִרְאֶה כְּאִלּוּ כְּבָר שָׁכַחְתָּ חַס וְשָׁלוֹם הַתּוֹרָה וְהַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, אוֹ שֶׁכְּבָר נִתְיַשְּׁנָה אֶצְלְךָ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין אַתָּה מְחַיֶּה וּמֵשִׁיב נַפְשְׁךָ עַל יָדָהּ כָּרָאוּי. עַל כֵּן מֵעֵת קָרִיתִי מִכְתָּבְךָ נִתְעוֹרַרְתִּי לַחֲזֹר וּלְהַזְכִּירְךָ נְעִימַת אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עִם עוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה. וְהָעִקָּר לֵילֵךְ בָּהֶם בִּפְשִׁיטוּת בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ. וְאַדְּרַבָּא דַּוְקָא עַל יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין וּמְחַשְּׁבִין עַצְמוֹ שֶׁהַמְּצוּלוֹת יָם שׁוֹטְפִין עָלָיו מִכָּל צַד וְכוּ', וְכִמְעַט כִּמְעַט חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, צְרִיכִין דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה לְהַזְכִּיר עַצְמוֹ אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בִּי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכַּמָּה מִצְווֹת וְהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְכוּ', וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. כִּי אַדְּרַבָּא כָּל מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי רָחוֹק יוֹתֵר, וְאִם הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, יֵשׁ לִי לִשְׂמֹחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֶה אַף עַל פִּי כֵן לְהַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם, וּלְקַבֵּל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וּלְהִתְקָרֵב וְלִינֹק מֵאוֹר קָדוֹשׁ וְחָדָשׁ כָּזֶה וְכוּ', וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה וְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ לִשָּׁאֵר עַל עָמְדֵנוּ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת בְּתוֹךְ רַעַשׁ וְרוּחַ סְעָרָה כָּזֶה; בִּפְרָט מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ בַּשָּׁנִים הַסְּמוּכִים, ה' יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ וְיִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה.
וְאִם כִּי כָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ מִכְּבָר, הֲלֹא זֶה דְבָרַי מִכְּבָר שֶׁהָעִקָּר לִבְלִי לִהְיוֹת זָקֵן וְיָשָׁן חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לִפֹּל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחְרָא. כִּי כְּבָר הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, דִּבְרֵי תּוֹרָה אַל יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּישָׁנִים אֶלָּא כַּחֲדָשִׁים וְכוּ'. בִּפְרָט חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וָרֶגַע לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמָה אוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלֶיךָ עוֹד, חֲזַק בְּנִי וֶאֱמַץ וְקַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ. וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר ה' עַל יְדֵי צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים עִם כֻּלָּנוּ לְטוֹבָה, וְגַם אַתָּה בִּכְלָל בְּוַדַּאי בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא. וּתְקַיֵּם (תְּהִלִּים כז) "קַוֵּה אֶל ה'" וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם וְאִם לֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתְךָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ וַחֲזֹר וְקַוֵּה אֶל ה' כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'. וּזְמָן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וִישַׂמַּח לְבָבְךָ בְּכָל דַּרְכֵי עֲצוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לַעֲסֹק וּלְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ עִם מִי אֶשְׁלַח הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ חָטַפְתִּי פְּנַאי לְהָכִין לְךָ הַמִּכְתָּב הַזֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב נַפְשְׁךָ. וְגַם תִּזְכּוֹר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סז) בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: גָּאט אִיז גְּרוֹיס מֶען וֵוייסְט גָּאר נִיט, סֶע טוּהֶען זִיךְ אוֹיף דֶּער וֶועלְט זַאכֶען מֶען וֵוייסְט גָּאר נִיט וְכוּ' וְכוּ', רַק שֶׁלֹּא לְהִתְיָאֵשׁ מִן הַצְּעָקָה וּמֵרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְשַׁבַּת שִׁירָה מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהַרְגִּישׁ מֵחָדָשׁ "מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם":
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 15
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
ר' יַעֲקֹב אֲחוּהּ דְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב. ר' יַעֲקֹב בַּר בַּרְתֵּיהּ דְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב.
ר' יַעֲקֹב בַּר בַּרְתֵּיהּ דְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב. ר' יַעֲקֹב בַּר אַחָא בַּר אִידִי. ר' יַעֲקֹב בַּר אַבָּא.
ר' יַעֲקֹב בַּר רַב אִידִי. רַב יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב. רַב יַעֲקֹב בַּר אִידִי בַּר אוֹשִׁעְיָא. רַב יַעֲקֹב בַּר אַדָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ב · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לֶאֱפוֹת אוֹ לְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה מְיֻחֶדֶת לַשַׁבָּת, אֶלָּא עַל יְדֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, שֶׁעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַינוּ שֶׁלּוֹקֵחַ אֵיזֶה תַּבְשִׁיל אוֹ צָלִי שֶׁרָאוּי לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, וְגַם פַּת, וּמְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב. וְאוֹמֵר, בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא. וְאִם אֵינוֹ מֵבִין לָשׁוֹן זֹה, יֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין, [בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵׁל וּלְהַטְמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵנוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַׁבָּת]. (דוּרךְ דִיזֶען עֵירוּב זַייא אוּנְז עֶרְלוֹיבְּט צוּ בַּאקֶען צוּ קָאכֶען. דִי שְׁפֵּייזֶע ווַארֶם צוּ עֶרְהַאלְטֶען. לִיכְטֶער אָנְצוּצִינְדֶען, אוּנְד אִיבֶּערְהוֹיפְּט אַללֶעס נֶעטְהִיגֶע פָאן יוֹם טוֹב אוֹיף שַׁבָּת צוּ פֶערְרִיכְטֶען)
צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַתַּבְשִׁיל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, כְּגוֹן בְּשָֹר דָּגִים, וּבֵיצִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, לֹא מַהֲנֵי. שִׁעוּר הַתַּבְשִׁיל, כַּזַּיִת. וְהַפַּת, כַּבֵּיצָה. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר מָנָה יָפָה לִכְבוֹד הַמִּצְוָה. וְגַם הַפַּת תְּהֵא שְׁלֵמָה וְיַנִּיחָהּ בַּשַׁבָּת לְלֶחֶם מִשְׁנֶה, וּבִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית יִבְצַע עָלֶיהָ, שֶכֵּיוָן דְּאֶתְעֲבִיד בֵּהּ מִצְוָה חֲדָּא זִימְנָא, יִתְעַבֵיד בֵּה נַמִּי מִצְוָה אַחֲרִיתָא.
אֵין עֵרוּב תַּבְשִׁילִין מוֹעִיל אֶלָּא לְהַתִּיר לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת בְּיוֹם טוֹב בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם, שֶׁאִם הָיוּ מִזְדַּמְּנִים לוֹ אוֹרְחִים שֶׁלֹּא אָכְלוּ הַיּוֹם, הָיוּ אוֹכְלִים וְנֶהֱנִים בּוֹ בַּיּוֹם קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁעָשָׂה בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם אֵין שָׁהוּת בַּיּוֹם לֵהָנוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ, אֵינוֹ מוֹעִיל עֵרוּב הַתַּבְשִׁילִין. וְלָכֵן נוֹהֲגִין כְּשֶׁחָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַקְדִּימִין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁיִּהְיוּ זְרִיזִין לְמַהֵר לִגְמוֹר הַכֹּל קֹדֶם שֶׁאוֹמְרִים מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת. וְהַתַּבְשִׁילִין שֶׁמַּטְמִינִים לְשַׁבָּת, צְרִיכִין לְהַטְמִינָם בְּעוֹד הַיוֹם גָּדוֹל, שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ קוֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְכָל הַפָּחוֹת שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָן.
לֹא הֻתַּר לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל עַל יְדֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִין אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם חָל יוֹם טוֹב בְּיוֹם ה' וּבְיוֹם ו', אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לֶאֱפוֹת בְּיוֹם ה' בִּשְׁבִיל שַׁבָּת.
צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעֵרוּב קַיָּם עַד שֶׁהֵכִין כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת. אִם נֶאֱבְדָה אוֹ נֶאֱכְלָה הַפַּת, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לֶאֱפוֹת. וְאִם נֶאֱבַד אוֹ נֶאֱכַל הַתַּבְשִׁיל, אִם נִשְׁאַר כַּזַּיִת, גַּם כֵּן לֹא הִפְסִיד. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת, אָסוּר לוֹ לְבַשֵּׁל, כְּאִלּוּ לֹא עֵרַב כְּלָל. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה מִי שֶׁלֹּא עֵרֵב. אִם לֹא נִזְכַּר עַד אַחַר סְעוּדַּת שַׁחֲרִית, וְאֵין שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא יִשְֹרָאֵל אַחַר שֶׁעֵרַב, אֵינוֹ מֻתָּר לוֹ אֶלָּא לְבַשֵּׁל קְדֵרָה אַחַת, וְלֶאֱפוֹת פַּת אַחַת, וּלְהַדְלִיק נֵר אֶחָד לַשַׁבָּת. וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶמְבַשֵּׁל לִסְעוּדַּת שַׁחֲרִית, יָכוֹל לְבַשֵׁל מִכָּל מִין בִּקְדֵרָה גְּדוֹלָה וּלְהוֹתִיר לַשַׁבָּת. וְאִם יֵשׁ שָׁם מִי שֶׁעֵרַב, יִתֵּן לָזֶה בְּמַתָּנָה קִמְחוֹ וּבְשָׂרוֹ וְכָל הַשַּׁיָּךְ לָזֶה. וְהוּא יִזְכֶּה בִּדְבָרִים אֵלּוּ בְּהַגְבָּהָה, וִיבַשֵּׁל וְיֹאפֶה עֲבוּרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא עֵרַב.
כָּל בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ בַּעַל, אִם יוֹדַעַת, מְחֻיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמָהּ, וְאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הָעֵרוּב שֶׁל גְּדוֹל הָעִיר. וּמִי שֶׁשָּׁכַח מֵחֲמַת אֹנֶס וְלֹא עָשָׂה עֵרוּב תַבְשִׁילִין, אוֹ שֶׁעָשָׂה וְנֶאֱבַד, אִם יֵשׁ בָּעִיר מִי שֶׁמְעָרֵב בִּשְׁבִיל כָּל בְּנֵי הָעִיר (דְּהַיְנוּ שֶׁמְזַכֶּה לָהֶם אֶת הַתַּבְשִׁיל וְאֶת הַפַּת, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ) יָכוֹל זֶה לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּב זֶה. אֲבָל מִי שֶׁשָּׁכַח מֵחֲמַת עַצְלוּת אוֹ שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה עַל עֵרוּב זֶה, לֹא מַהֲנִי לֵהּ וְדִינוֹ כְּדִלְעֵיל סָעִיף ה'.
אִם חָל יוֹם טוֹב בְּיוֹם ה' וּבְיוֹם ו', וְנִזְכַּר בַּיוֹם ה' שֶׁלֹּא עָשָׂה עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם, וִיבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר, אִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ, אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עֵרוּב, וְאִם הַיּוֹם חֹל, בַּהֲדֵין עֵרוּבָא וְכוּ', אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן (עַיֵן לְעֵיל סִימָן צט סָעִיף ב) (תקכז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז
מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַתָּה הַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת בְּכָל הָאֳפָנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יַחַלְקוּ וְלֹא יָרִיבוּ עָלַי לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁאֲנִי לֹא אֶהְיֶה חוֹלֵק עַל שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד מַחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבִפְרָט עַל צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְלֹא אֵצֵא לָרִיב עִם שׁוּם אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לֶאֱהב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּתְבַטֵּל אֲחִיזַת הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִהְיֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם אֶרֶץ כְּנַעַן, רַק בְּשֵׁם אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה גְדוֹלָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל הָאֲרָצוֹת, וּתְבָרֵךְ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן כּחַ בְּכָל יְבוּל הָאָרֶץ לְרַפְּאוֹת אֶת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ אִיָּר הוּא יֶרַח זִיו שֶׁבּוֹ פּוֹרְחִים וְחוֹנְטִים כָּל יְבוּל הָאָרֶץ רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק חַס וְשָׁלוֹם עִם שׁוּם דָּאקְטוֹרִים וְרוֹפְאִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תְּבָרֵךְ אֶת כָּל יְבוּל הָאָרֶץ, וְתַשְׁפִּיעַ בָּהֶם כּחַ לְרַפְּאוֹת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲלֶה מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וְאֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת רְפָאֵינוּ יְהוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְכָל שׂוֹנְאֵינוּ יִפְּלוּ תַחְתֵּינוּ, וְיִכָּלְמוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֵבשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסּוֹגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי "יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל אוֹיְבָי יָשׁוּבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעֲנִיּוּת וְדַלּוּת וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הַבָּא עַל יְדֵי רִיב וּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֲנִי חָפֵץ בְּשָׁלוֹם וֶאֱמֶת מְאד, וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם נִמְצָאִים שׂוֹנְאִים וְחוֹלְקִים עָלַי בְּחִנָּם, "אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה" מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם וְחוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים עֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֵי חִנָּם, וְרוֹדְפִים אוֹתָם בְּכַמָּה מִינֵי רְדִיפוֹת, וְחוֹרְקִים שִׁנָּם עֲלֵיהֶם חִנָּם עַל לֹא דָבָר רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וְהַצִּילֵנִי מֵהֶם "הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת כָּרָאוּי, מִתּוֹךְ רב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ עשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲווֹנוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם קְפֵדָא עַל הוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רַק אֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ בְּכָל עז לְהַרְבּוֹת בְּכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת טוֹבִים לִכְבוֹד שַׁבָּת קדֶשׁ וְלֶאֱכל הַרְבֵּה בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִזְהַרְתָּ אוֹתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִכְלוּהוּ הַיּוֹם" וְכַאֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל עז כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קדֶשׁ וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲכִילַת חוֹל וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת קדֶשׁ לְתַקֵּן פְּגַם חִלּוּל שַׁבָּת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה מְאד לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִזְהָר וְנִשְׁמָר בִּשְׁלֵמוּת מֵחִלּוּל שַׁבָּת רַק אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן כָּל פְּגַם חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַצִּילֵנִי מֵענֶשׁ אַלְמָן חַס וְשָׁלוֹם וְיִחְיוּ וְלֹא יָמוּתוּ נְשׁוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנוֹת רַק נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עִם נְשׁוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנוֹת בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מְרִירוּת הַצָּרָה שֶׁל מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁפְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, וּכְאִלּוּ נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 202 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשצ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־41 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ט בניסן): תזריע־מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־6 באפריל 2032, בשעה 19:01 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.