ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, כ״ג באייר ה׳תשצ״ג · 22 במאי 2033
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים ״סיימתי ללמוד״. ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ח · אות א׳ – אות ד׳
כ־6 דק׳ · כ־580 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ וְכוּ' (תהילים ל״ז:ל״ב): פֵּרוּשׁ: מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לְצַדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. נִמְצָא שֶׁהָרָשָׁע הוּא כְּמוֹ צוֹפֶה, כְּשׁוֹמֵר הָעִיר שֶׁנִּקְרָא צוֹפֶה, כֵּן הָרָשָׁע הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: פֵּרוּשׁ אַחֵר: מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ, וְזֶה פֵּרוּשׁ: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ה:י״א): וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב, אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לִסְבֹּל מַחֲלָקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְזֶהוּ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים, כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ, אֲבָל: וַה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ:
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם (ברכות כו:): כִּי יָדוּע,ַ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג לפי נוסחת העין יעקב): גַּנָּבָא עַל מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קַרְיָא. נִמְצָא אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּא הַתְּפִלָּה רָעָה וּמְבַלְבֶלֶת אוֹתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, שֶׁהִיא מִתְנַגֶּדֶת לוֹ, וְהַתִּקּוּן לָזֶה – הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ (ברכות מו), וְאוֹרֵחַ הוּא בְּחִינַת (משלי ד׳:י״ח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ; וּכְתִיב (שם י): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה (זוהר פנחס רמד ובתיקון מז). נִמְצָא, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַתִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – זֶה בְּחִינַת הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:): הַמְאָרֵחַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין:
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): וְאָהַבְתָּ – שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ וְכוּ'. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וָטֹרַח, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וּקְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל־יְדֵי זְכוּת אַבְרָהָם, בְּחִינַת וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר – דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. נִמְצָא כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת הַבֹּקֶר בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי יָצָא מִקִּשּׁוּי לְקַל, כִּי עַד הַבֹּקֶר הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף, נִמְצָא עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אָחוּז בִּבְחִינַת וְאָהַבְתָּ, בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי אֵין קָשִׁין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים – כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִין אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם. (כמ"ש) [כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר]: כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, (כמובא בזוהר) [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב]: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, הַיְנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְמֹחִין אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה:
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַבִּיטִין בִּתְמוּנַת ה'. כִּי תְּמוּנַת ה', הַיְנוּ דִּמְיוֹנוֹת שֶׁאָנוּ מְדַמִּין אוֹתוֹ: רַחוּם וְחַנּוּן וּשְׁאָר כִּנּוּיִים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁאָנוּ קוֹרִין אוֹתוֹ, כָּל אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת גִּלּוּ הַנְּבִיאִים, וּנְבִיאִים זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ נִיב שְׂפָתַיִם, וּכְשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתֵינוּ אֶת הַתְּמוּנוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וּמָחְאִין בְּכַפַּיִם, אֲזַי נִתְקַיֵּם (הושע יב): בְּיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; כִּי הַנְּבִיאִים הֵם הַדִּבּוּרִים, וְהַכַּפַּיִם הֵם יַד הַנְּבִיאִים, וְאָז הַדִּמְיוֹן נִתְגַּלֶּה, בִּבְחִינַת: וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; וְנִתְקַיֵּם (במדבר יב): וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט:
גַּם מְחָאַת כַּף זֶה בְּחִינַת (יחזקאל י׳:ח׳): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, כִּי הַכְּנָפַיִם הֵם הַדִּבּוּרִים, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:כ׳): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר:
גַּם נִכְלָל הַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם שְׁנֵי יָדַיִם: יָד כּוֹתֶבֶת וְיָד חוֹתֶמֶת:
כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, כַּמּוּבָא: פֶּה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק: (מִסִּימָן ר"ט עַד כָּאן, לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״פ
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אַחַת אָמַר לִי רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁהַיּוֹם נִרְאָה לוֹ מַלְאָךְ חָדָשׁ וְיוֹדֵעַ שְׁמוֹ, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו מְמֻנִּים, וְיֵשׁ לָהֶם שׁוֹפָרוֹת בְּיָדָם; וְהֵם תּוֹקְעִין תְּקִיעָה, וְאַחַר כָּךְ תְּרוּעָה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה. וְהֵם כֻּלָּם חוֹפְרִים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, כִּי יֵשׁ דְּבָרִים אֲבוּדִים הַרְבֵּה. וְזֶה בְּחִינַת “תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד” (תְּהִלִּים קיב) תר”ת – “יַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ” (תְּהִלִּים פג־יח). וְלִפְעָמִים הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדוֹת, הוּא בְּעַצְמוֹ אֹבֵד לִפְעָמִים, וְזֶה בְּחִינַת “יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ” (קֹהֶלֶת ז).
וְאָז הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין אֲבֵדוֹת; וּבְוַדַּאי אֵין לְהַצַּדִּיק אוֹתוֹ הַחֵטְא מַמָּשׁ, רַק אֵיזֶה פְּגָם דַּק מִן הַדַּק ימֵאוֹתוֹ הַחֵטְא, וַאֲזַי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל אוֹתוֹ הַפְּגָם הַדַּק שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַחֵטְא, אֲזַי אַחַר־כָּךְ חוֹזֵר וּמוֹצֵא אֲבֵדוֹת נוֹרָאוֹת, וּכְשֶׁמּוֹצֵא - נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל. וְאָמַר אָז שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת מְקַבֵּל. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הוּא, שֶׁמְּקַבֵּל מַזִּיק וּפוֹגֵם בְּעִנְיַן הָאֲבֵדוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּאִין אֲבֵדוֹת, כָּךְ נִרְאֶה לִי מִדְּבָרָיו; וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד. וְעַיֵּן מִזֶּה בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא מֵעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁמְּסֻגָּל לִפְגַם הַבְּרִית, וּמֵעִנְיַן הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ, כִּי הַכֹּל אֶחָד עִם הַנַּ”ל. כָּךְ שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
והיו יושבים תחלה בספינה הקטנה הנקרא ברקס אחר כך הלכו עם ספינה זו עד שבאו אל הספינה הגדולה הנקראת אקרנא שהיתה עומדת סמוך לחיפה. וראו שהספינה מסבבת עם הורמאטעס (והיה להם לפלא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שנ״ד – אות שנ״ה
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
(טו) אָמַר הַסּוּר מֵרָע שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְגַם הָעֲשֵׂה טוֹב שֶׁלִּי הוּא נִפְלָא מְאֹד, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה טוֹב הַרְבֵּה בֶּאֱמֶת, וְהַתּוֹרָה שֶׁלִּי עוֹשָׂה הַרְבֵּה מְאֹד בָּעוֹלָם. כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלִּי נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְדִבֵּר עִם אֶחָד, מָה הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלְּךָ, עִם חִטִּים אַתָּה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, גַּם זֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלִּי. עָנָה וְאָמַר עַל שְׁנֵי כִּתּוֹת אֲנָשִׁים יֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם, עַל אֵלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלַי וְאֵינָם מִתְקָרְבִים, וְעַל אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים אֵלַי וְאֵינָם מְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה עֵת בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מֻנָּח עַל הָאָרֶץ עִם רַגְלָיו אֶל הַדֶּלֶת, אָז יִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב וְיִתְחָרֵט מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב אֵלַי, אוֹ שֶׁלֹּא קִיֵּם אֶת דְּבָרַי. כִּי אָז יֵדְעוּ שֶׁאִם הָיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי וּמְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי לֹא הָיָה שׁוּם דַּרְגָּא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִיאָם לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה. אֲבָל לֹא יוֹעִיל אָז. עָנָה וְאָמַר אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה, יִהְיוּ הָעוֹלָם מִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרַי הַרְבֵּה מְאֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים אַחַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ:
(טז) סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד אֶת תּוֹרָתוֹ לְפָנָיו וְהִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ. וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִקְנוֹת סְפָרָיו. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמְדִין בְּתֵבָה וּמִגְדָּל הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי סְפָרָיו הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה בַּבַּיִת לִשְׁמֹר גַּם הָעֲשִׁירוּת וּמָמוֹן הָאָדָם מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְהִזְכִּיר אָז עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלָיו הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה הַסֵּפֶר שֶׁלִּי בְּבֵיתוֹ, כִּי יִהְיֶה לוֹ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לְכָל דָּבָר וְשֶׁתִּתְקַיֵּם עֲשִׁירוּתוֹ. וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, שֶׁיְּזָרֵז אֶת הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת סְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה (יְמֵי מוֹהֲרַנַ"ת כט) כַּמָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ סְפָרָיו בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · עצבות · חלק שני · אות ד׳ – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
ד. עַל יְדֵי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה בָּא חֳלָאִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. סְגֻלָּה לְהָסִיר הָעַצְבוּת עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת מְבִיאִין שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל יְדֵי עֲצִירוּת בָּאִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה לְהַכְעִיס, לְסוֹף שֶׁנִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם וְהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל יְדֵי תַּאֲווֹת שֶׁאָדָם תָּאֵב, וְאֵינוֹ מַשִּׂיג אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה בָּא עַצְלוּת וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. עַל יְדֵי זְרִיזוּת מֵסִיר אֶת הַשֵּׁנָה וּמְחַיֶּה אֶת הַמֹּחִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. לִפְעָמִים כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוָה כָּזֶה, כְּשֶׁבָּאָה לְיָדוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות מ״ד – אות מ״ה
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
וְהֵם שָׁמְעוּ דְּבָרָיו, וְתָמְהוּ מְאד וְהֶחֱזִיקוּ אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה, וְלא הִנִּיחוּ אוֹתוֹ לֵילֵךְ מֵאִתָּם [כִּי אוּלַי הַגִּבּוֹר שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הוּא הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לְהַבַּעַל תְּפִלָּה הֶכֵּרוּת עִמּוֹ].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהַגִּבּוֹר הַנַּ"ל הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב וְשׁוֹלֵחַ בְּכָל פַּעַם שְׁלוּחָיו עַד שֶׁנִּתְקָרֵב וּבָא אֲלֵיהֶם, וְעָמַד חוּץ לָעִיר וְשָׁלַח לָהֶם שְׁלוּחָיו וְנִתְיָרְאוּ מְאד וּבִקְּשׁוּ מֵהַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁיִּתֵּן לָהֶם עֵצָה וְאָמַר הַבַּעַל תְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכִין לַחֲקר הַדֶּרֶךְ וְהַהַנְהָגָה שֶׁל אוֹתוֹ הַגִּבּוֹר כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר עַל יְדֵי זֶה אִם הוּא אוֹתוֹ הַגִּבּוֹר [דְּהַיְנוּ הַגִּבּוֹר שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל] וְהָלַךְ הַבַּעַל תְּפִלָּה, וְיָצָא אֶל הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל וּבָא אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁל הַגִּבּוֹר וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם גִּבּוֹר אֶחָד מִגִּבּוֹרָיו שֶׁל הַגִּבּוֹר [הַיְנוּ עִם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְרִים כְּדֵי לַחֲקר אִם הוּא אוֹתוֹ הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל] וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַבַּעַל תְּפִלָּה: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וְאֵיךְ נִתְחַבַּרְתֶּם עִם הַגִּבּוֹר הַזֶּה ?.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ס״ח – אות ע״א
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד וְעוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד, אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּלֹא הַצַּדִּיק: (לק"א סי' ע"ו)
מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם לִפְעָמִים שִׂיחַת חֻלִּין, הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לָהֶם. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה [הוּא] מְקַשֵּׁר אוֹתָם אַל הַדַּעַת, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם עַל־יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין דַּיְקָא, שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. גַּם לִפְעָמִים הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק, שֶׁצָּרִיךְ לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ [עַל־יְדֵי] שִׂיחָה זֹאת, וּמִמֵּילָא מַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה לְזֶה הָאִישׁ, שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק שִׂיחַת חֻלִּין וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ: (לק"א סי' פ"א)
עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בְּלִי קִטְרוּג: (לק"א סי' פ"ח)
מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה [(שְׁמוֹת י"ז) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ". כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ "וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ", שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן מִדְרַשׁ דְּבָרִים פָּרָשָׁה ג' עַל פָּסוּק, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר" וְכוּ'], עַיֵּן בִּפְנִים סִימָן ק"כ. גַּם לִמּוּד בַּסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וּשְׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע. וְיִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ אֶת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְלֹא נִשְׁאָר לָהֶם כִּי אִם הַנִּשְׁמַע, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ [הַנַּ"ל]. עַל־כֵּן אֵין בַּסֵּפֶר כֹּחַ כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע שֶׁנִּשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל: (לק"א סי' ק"כ)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ט · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
(מיוסד ע"פ תורה "אחד היה אברהם" בתחילת ליקוטי תנינא) "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, "הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאד, הַצִּילֵנִי מֵרוֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִי וָמִי הָעוֹמְדִים עָלַי בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת לִמְנעַ וּלְעַכֵּב אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי", אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלִירֵאֶיךָ וְלַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּבְעצֶם שִׁפְלוּתִי וְרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְעצֶם פִּזּוּר נַפְשִׁי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בִּי בְּכָל עֵת הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִבְּנֵי הַבַּיִת וְהַקְּרוֹבִים, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לִירֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לִמְנעַ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה הֵן קָרוֹב הֵן רָחוֹק וּתְחַזֵּק אֶת דַּעְתִּי בֶּאֱמוּנָתְךָ תָּמִיד וְאֶהְיֶה דוֹמֶה בְעֵינַי כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר. "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" וְלֹא אֶשְׁמַע כְּלָל וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ וּמְבַלְבֵּל בָּעוֹלָם וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְבַלְבֵּל אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר אֲפִלּוּ גְדוֹלִים מִמֶּנִּי וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁלִּמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרַי עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַדְרֵגָתִי כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דֵּעָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנָם שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְוָּעֵד עִם בְּנֵי הָאָדָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם הֵן בְּמִלֵּי דִשְׁמַיָּא וְהֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתִּי מִן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִי לִי בַּשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", חֲזַק
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 10 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
מַאֲמָרִים מֵהִתְבּוֹדְדוּת מִסִּפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת
עִקַּר הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת (כַּנַּ"ל בְּסִימָן נ"ח) הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת. כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין תְּפִלִּין לְשׁוֹן תְּפִלָּה.
בְּחִינַת נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י מִלְּשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וּפְתִילִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוָה עִם אֲחוֹתִי. וְגַם יָכֹלְתִּי שֶׁהִסְכִּים עַל יָדִי.
וּבִבְחִינָה זוֹ צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד מְאֹד כָּל יָמָיו שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה מְאֹד מְאֹד. שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל וְהוּא רָחוֹק מִדְּבָרָיו מְאֹד. וְזֶה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה וַעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עז
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
כִּי צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁעֲדַיִן הָאוֹר רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְאֹד אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאוֹר הָרָחוֹק הַנִּשְׂגָּב הַזֶּה הוּא אֶצְלִי וּבְבֵיתִי מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה עַל תֹּקֶף הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָנוּ בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים וְהַכֹּל כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי־זֶה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, בִּבְחִינַת זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו וְכוּ' וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ וְחָזָק שֶׁכְּמוֹ שֶׁגָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, לַעֲשׂוֹת לָנוּ נִסִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁזָּכִינוּ לְאוֹרוֹת נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה הַבָּאִים מִמֶּרְחָק מְאֹד מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, כְּדֵי לְרַפְּאוֹת תַּחֲלוּאֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ בְּטוּחִים בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁבְּוַדַּאי יוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו וְיוֹסִיף, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וְיִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל כִּי דְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה' (שָׁם אוֹת י"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט עד פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 73% מהספר עד סוף היום
וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעִקּוּ, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה - בְּכֻלָּם מֵאִיר בָּהֶם הַצַּדִּיק, שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל עֵצוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת וּבַמֶּה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הָעֵת אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם וְלֹא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שסג · פסקה 3 – פסקה 7
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁרְצוֹנְךָ לְהַתְחִיל מֵעַתָּה בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְךָ וּלְכֻלָּנוּ. וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ, כִּי עָמֹק הוּא. עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבִפְרָט בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁל יֶרַח הָאֵיתָנִים הוּא תִּשְׁרֵי, הַמְאֻיָּמִים וְנִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד כָל יוֹם וָיוֹם, וּבִפְרָט הַסּוֹף וְהַגְּמָר הוּא הַיּוֹם הַזֶּה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאֹד שֶׁנִּקְרָא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא. בְּהַהוּא יוֹמָא וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרוֹת הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֵב אִישׁ, שֶׁחוֹתְרִים אוֹתָם עַל יְדֵי שֶׁצּוֹעֲקִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת פָּשׁוּט: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'". וְאִם כִּי בְּעֵת כָּתְבִי זֹאת נִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי בְּכִיָּה גְּדוֹלָה בְּזָכְרִי כַּמָּה וְכַמָּה מַרְחִיק גַּשְׁמִיּוּת הָאָדָם וְהָעוֹלָם מִקְּדֻשּׁוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלּוּ וְכוּ' וְכוּ', עִם כָּל זֶה עַתָּה לֹא עֵת לִבְכּוֹת רַק עֵת לִשְׂמֹחַ וּלְרַקֵּד בְּלֵב שָׁלֵם בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְיֹאמְרוּ כֻּלָּם אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מִזֶּה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם וְהוּא זָקֵן וְיָנִיק וְכוּ' וְכוּ' כִּי הַכֹּל הֶבֶל, וְכָל דַּיָּרֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כֻּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חָשִׁיב כְּלָא מַמָּשׁ; אַךְ מִי זָכָה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם מִי שֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶׂה הַנַּ"ל וּמַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ כְּשֶׁאֵין אָנוּ חוֹלְקִין עַל מִי שֶׁהוּא אַיִן בֶּאֱמֶת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ כְּנַפְשֶׁכֶם וְנֶפֶשׁ הַשָּׂמֵחַ וּבוֹכֶה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
אוּן פָארְט הָאפּ אוּן נָאר הָאפּ (וּבְכָל זֹאת שִׂמְחָה וְרַק שִׂמְחָה).
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' כ"ה תִּשְׁרֵי תר"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא כָּתַבְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי, וְתוֹדָה לָאֵל שָׂמַחְנוּ וְרָקַדְנוּ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לִשְׂמֹחַ בְּכָל יוֹם בִּנְעִימַת גּוֹרָלֵנוּ, וְלוֹמַר בְּפֶה וּבְלֵב שָׁלֵם בְּכָל יוֹם בְּשִׂמְחָה רַבָּה, אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ', וְכֵן בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאנוּ לִכְבוֹדוֹ וְכוּ', וְכֵן עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, וּלְהוֹסִיף עוֹד בְּכָל יוֹם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת עַל זֶה. בִּפְרָט עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים נִרְדָּפִים דְּנִרְדָּפִים כָּמוֹנוּ, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקֵנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁזָּכִינוּ לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל אוֹר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה, הַמְחַזְּקֵנוּ וּמְאַמְּצֵנוּ בְּשִׂמְחַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַמַּדְרִיכִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן כִּי זְמַן הַתְּפִלָּה הִגִּיעַ, וְהִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ וְכוּ', בַּעַל הַשִּׂמְחָה יְשַׂמְּחֵנוּ בָּזֶה בֶּאֱמֶת.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' לֶךְ לְךָ תר"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ הַיּוֹם וּמַה נַּעֲשֶׂה וְהַמְּנִיעוֹת עוֹשִׂים אֶת שֶׁלָּהֶם. וְתוֹדָה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הֶעָבַר, אֲשֶׁר לָאו בְּכָל שַׁבָּת מִתְרַחֵשׁ נִסָּא לְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבְרֵי אֱמֶת כָּאֵלֶּה. אַךְ לַה' הַיְשׁוּעָה מֵעַתָּה שֶׁנִּתְוַעֵד יַחַד, וַה' יִתֵּן מַעֲנֶה בְּפִי לְהָשִׁיב אִמְרֵי אֱמֶת אֵלֶיךָ וּלְכָל הַצְּמֵאִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים. וְכָעֵת אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה כְּלָל, וְיָגִיל וְיָשִׂישׂ בִּתְשׁוּקָתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וּבַעַל הָרַחֲמִים יְמַלֵּא מִשְׁאַלְתּוֹ לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' לֶךְ לְךָ תר"ב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי מְחֻתָּנִי יְדִידִי וַחֲבִיבִי הַרַבָּנִי הַנָּגִיד וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב פֶּרֶץ נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב.
כְּבָר כָּתַב לָכֶם בִּנְכֶם הוּא חֲתַן בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה שֶׁנִּתְעַכֵּב פֹּה מֵחֲמַת שֶׁהֵבִין רְצוֹנְכֶם שֶׁנּוֹטֶה יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה פֹּה, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת הַמְלַמֵּד. וְגַם בִּנְכֶם רַבִּי אַבְרָהָם לֵיבּ שֶׁיִּחְיֶה, גַּם כֵּן לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ כְּלָל לִסַּע מֵחֲמַת זֶה. עַל כֵּן הֻכְרַח בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא לְהִתְרַצּוֹת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ פֹּה. אֲבָל דְּעוּ שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה מְאֹד לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה, עַל כֵּן יִרְאֶה מַעֲלָתוֹ לְקַיֵּם כְּכָל אֲשֶׁר יִכְתֹּב לָכֶם בְּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם לֵיבּ שֶׁיִּחְיֶה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה לְהוֹצִיא עַל הַזּוּג כְּלָל, כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֶצְלוֹ, וְגַם זֶה יוֹתֵר מִכֹּחוֹ עַתָּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי צַעַר גָּדוֹל לִכְתֹּב כָּל זֶה אֲלֵיכֶם, וְגַם לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה אֵינוֹ נַיְחָא לִכְתֹּב כָּל זֶה, אַךְ וּמַה נַּעֲשֶׂה וְהַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה. וְגַם כִּי בֶּאֱמֶת הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לִפְנֵי בְּנוֹ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה בְּכָל הָאֳפָנִים. וְעַל כֵּן מֵהָרָאוּי שֶׁיּוֹצִיא עַל זֶה כָּרָאוּי, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיק אוֹתוֹ בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא לָכֶם בְּכִפְלַיִם. וְיָדַעְתִּי כִּי מֵאֵלָיו יְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל עַל כֵּן אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
וְהִנֵּה יְדִידִי רַבִּי אַבָּא בֶּן רַבִּי שְׁמוּאֵל כָּתַב אֵלַי שֶׁחִשְׁקוֹ חָזָק שֶׁיִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה. עַל כֵּן אִם מַעֲלָתוֹ חָפֵץ לְהַתְחִיל לְחַדֵּשׁ יָמָיו לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר רָמַז לִי כַּמָּה פְּעָמִים רָאוּי שֶׁיִּתְוַדְּעוּ וְיָבוֹאוּ לְפֹה בְּשָׁלוֹם. וְאֶפְשָׁר יָבוֹא עִמָּהֶם גַּם יְדִידֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, וְגַם יְקַיֵּם בָּזֶה מְאֹד מִצְוַת כִּבּוּד אֵם. אוּלַי יִהְיֶה ה' אִתָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ וְכוּ'. כִּי צְרִיכִין לְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶם וְלַחֲזֹר אוֹתָם בְּכָל פַּעַם כַּאֲשֶׁר נַפְשָׁם יוֹדַעַת קְצָת בָּזֶה. וְיוֹתֵר מִזֶּה רָאוּי לְהַאֲמִין כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָנֶצַח, וְיָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי מְחֻתָּנוֹ אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח, דּוֹרֵשׁ טוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וּבִפְרָט לַחֲתָנוֹ יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
רַב נָתָן בַּר מַר עוּקְבָא. רַב נָתָן בַּר אַסְיָא. רַב נָתָן דְרוֹמָאִי. רַב נָתָן. ר' נָתָן בִּירָאָה.
רַב נָתָן אֲבוּהּ דְּר' הוּנָא בַּר נָתָן. רַב נָתָן בֶּן עַמְרָם. נָתָן דְצוּצִיתָא. ר' נְתַנְאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ט · סעיף ג׳ – סעיף ט׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
כָּל הַשָּׁנָה, אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חוּץ מִן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, הַמֶלֶךְ הַמִֹּשְפָט. לְפִי שֶׁבְּיָמִים הָאֵלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה מַלְכוּתוֹ לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם. אִם טָעָה וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אוֹ שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם אָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ אוֹ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, אִם נִזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ, וְכֵן הַדִּין בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, אֲזַי בְּהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, (אֲפִלּוּ מִסְּפֵקָא), מִפְּנֵי שֶֹׁשָׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶחְשָׁבוֹת כְּאֶחָת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן יט סָעִיף ב). וַאֲפִלּוּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר לָרֹאֹשׁ, וּצְרִיכִין לוֹמַר קְדֻשָּׁה שֵׁנִית. אֲבָל בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֲפִלּוּ יָחִיד, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֲפִלּוּ לְאוֹתָהּ בְּרָכָה, כֵּיוַן שֶׁהִזְכִּיר תֵּבַת מֶלֶךְ בִּבְרָכָה זֹאת. בְּכָל הַשָּׁנָה אִם טָעָה וְאָמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר (קיח תקפב).
בְּשַׁבָּת עַרְבִית, בְּבִרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע מָגֵן אָבוֹת וְכוּ', אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם הָאֵל הָקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם טָעָה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אִם נִזְכַּר מִיָּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש וְכוּ', אֲבָל לְאַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חוֹזֵר (פרי חדש ופרי מגדים).
אִם שָׁכַח זָכְרֵנוּ, אוֹ מִי כָּמוֹךָ, וּכְתֹב, בְּסֵפֶר חַיִּים, וְלֹא נִזְכַּר עַד שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וּמִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר. וְכֵן אִם שָׁכַח לוֹמַר וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְחָתַם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר עֲדַיִן רַק בָּרוּךְ אַתָּה ה', חוֹתֵם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְאוֹמֵר אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ וְכוּ'.
בְּסִיּוּם הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, יֵשׁ מְסַיְמִים עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מְשַׁנִּין אֶלָּא אוֹמְרִים הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. וְאַךְ בְּקַדִּישִׁים אוֹמְרִים עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו וְכוּ' (מטה אפרים).
אִם חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְכוּ נְרַנְּנָה, כְּמוֹ בִּשְׁאָר שַׁבָּת. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתְחִילִין, מִזְמוֹר לְדָוִד. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתְחִילִין, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת. וְכָל מָקוֹם יַחְזִיק מִנְהָגָיו.
לְאַחַר גְּמָר תְּפִלַּת מַעֲרִיב בְּלֵיל רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לוֹמַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם. וְלִנְקֵבָה אוֹמְרִים, תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתֵמִי. אֲבָל בַּיּוֹם, אֵין אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, וּבְלֵיל שֵׁנִי, יֵשׁ נוֹהֲגִין לְאָמְרוֹ, כִּי לִפְעָמִים נִדּוֹנִין בְּיוֹם שֵׁנִי (תקפב).
בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה. טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבָשׁ. וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה. וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן יְהִי רָצוֹן וְכוּ', וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל רֹאשׁ שֶׁל בַּעַל חַי וְאוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְגַם יְרָקוֹת אוֹכְלִים אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמְּדִינָה הַהוּא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהַדֵּר לֶאֱכֹל דָּגִים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּמוֹ הַדָגִים. וְאֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בְּחֹמֶץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים אוֹ מְרִירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאוֹכְלִין בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מִינֵי מְתִיקָה. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים, כִּי אֱגוֹז בְּגִמַטְרִיָּא ח"ט, וְגַם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה הַמְבַטְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה (תקפג). וְיֵשׁ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין קְצָת לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (חיי"א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ט
(מיוסד ע"פ תורה "אחד היה אברהם" בתחילת ליקוטי תנינא) "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, "הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאד, הַצִּילֵנִי מֵרוֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִי וָמִי הָעוֹמְדִים עָלַי בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת לִמְנעַ וּלְעַכֵּב אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי", אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלִירֵאֶיךָ וְלַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּבְעצֶם שִׁפְלוּתִי וְרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְעצֶם פִּזּוּר נַפְשִׁי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בִּי בְּכָל עֵת הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִבְּנֵי הַבַּיִת וְהַקְּרוֹבִים, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לִירֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לִמְנעַ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה הֵן קָרוֹב הֵן רָחוֹק וּתְחַזֵּק אֶת דַּעְתִּי בֶּאֱמוּנָתְךָ תָּמִיד וְאֶהְיֶה דוֹמֶה בְעֵינַי כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר. "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" וְלֹא אֶשְׁמַע כְּלָל וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ וּמְבַלְבֵּל בָּעוֹלָם וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְבַלְבֵּל אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר אֲפִלּוּ גְדוֹלִים מִמֶּנִּי וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁלִּמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרַי עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַדְרֵגָתִי כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דֵּעָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנָם שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְוָּעֵד עִם בְּנֵי הָאָדָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם הֵן בְּמִלֵּי דִשְׁמַיָּא וְהֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתִּי מִן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִי לִי בַּשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", חֲזַק
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 259 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשצ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ט באייר): במדבר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־22 במאי 2033, בשעה 19:32 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.