בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ו בתמוז ה׳תשצ״ג · 23 ביולי 2033
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים ״סיימתי ללמוד״. ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות ז׳ – אות ח׳
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
ז וְעַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת (הושע י״ב:י״א): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה; כִּי עִקָּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּיַד הַנְּבִיאִים, וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקָּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת בִּנְבוּאָה, וְהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה׳:ד׳): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם. דְּבַר ה' זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלח:). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת, בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה בְּהַשֵּׂם יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּרָא ה' בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. נִמְצָא שֶׁעִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה:
ח וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי כָל מַנְהִיג וּמַנְהִיג יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁבָּטְלָה הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַמַּנְהִיג בְּחִינַת (במדבר יד): רוּחַ אַחֶרֶת, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִהְיוֹת מַנְהִיג, כִּי בְּלֹא זֶה, מִפְּנֵי מַה יִּזְכֶּה זֶה דַּיְקָא לִהְיוֹת מַנְהִיג וְלֹא אַחֵר. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל מַנְהִיג וּמַנְהִיג שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, כִּי הַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, כִּי הַמַּנְהִיג הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה נַעֲשָׂה הוּא דַּיְקָא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה הָרוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵין נִמְצָא רוּחַ־נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, הַנִּמְשָׁךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ גַם־כֵּן בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ לֵידַע עֲתִידוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו נִתְחַזֵּק וְנִתְתַּקֵּן אֶצְלָם הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי כָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־נְבוּאָה שֶׁל הַמַּנְהִיג. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה: אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּיוּת בִּשְׁלֵמוּת. כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, בְּחִינַת (מלכים־א כב): רוּחַ שֶׁקֶר; וְעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, נִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה, וּבָאִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּלֹא בְּחִינַת נְבוּאָה אֵין הַמְדַמֶּה בָּרוּר וּמְתֻקָּן, וַאֲזַי הַמְדַמֶּה מְעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי עֵרוּב וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, זֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי כָל הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אוֹתָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ.
וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו), כִּי שָׁם זָכוּ כֻּלָּם לִנְבוּאָה, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיָה מַנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, וְזָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה'. וְעַל־כֵּן פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי זָכוּ לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הַיְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזָּכוּ עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת ה דְּהַשִּׁשִׁי, הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח), שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסִים כּוֹפְרִים בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בַּה' שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ד׳): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן הָיָה הָעוֹלָם תָּלוּי עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ח
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
הָיָה מְדַבֵּר עִם אֶחָד. בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמַע אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית וְאָמַר: “וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ”, וְאָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ בִּמְהִירוּת אֵלּוּ הַתֵּבוֹת “וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה” וְכוּ’. וְעָנָה רַבֵּנוּ ז”ל וְאָמַר לְזֶה שֶׁעָמַד אֶצְלוֹ: “הַרָאִיתָ שֶׁזֶּה חוֹטֵף בִּמְהִירוּת אֵלּוּ הַתֵּבוֹת ‘וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה’ וְכוּ’, הֲלֹא אֵלּוּ הַתֵּבוֹת צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא מְאֹד, כִּי זֹאת הִיא תְּפִלָּה יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, כִּי מְאֹד צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתֵּן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֵצָה טוֹבָה, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג” וְכוּ’. וְדָבָר זֶה מוּבָן מְאֹד לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, שֶׁנִּזְכֶּה לְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ:
“כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם, אֲנִי מוֹסֵר כָּל תְּנוּעוֹת שֶׁלִּי שֶׁל כָּל הַיּוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בִּי שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ וְכוּ’; וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב וְכַיּוֹצֵא, אֲנִי מוֹסֵר הַיּוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ”. וְאַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְכַיּוֹצֵא – שׁוּב אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ אַחַר כָּךְ כְּלָל אִם הָיָה הַנְהָגַת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם כָּרָאוּי. וְהָבֵן:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ואמר ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם, אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע. ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אך מה לעשות כי מזלם גדול עד לב השמים, כי לא די שהשם יתברך עשה להם נס כזה שבמזלם הגיע פתאום הספינה לפה, אף גם זאת נעשה להם נס בתוך נס שהשם יתברך הסיר לבי וסכל את דעתי עד שלקחתי את אחד מהם לתוך העיר הזאת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תס״ו – אות תס״ז
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
(כג) לֵיל שַׁבַּת חֲזוֹן תקס"ט, שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו מִגֹּדֶל הַצָּרוֹת וּמִמִּיתוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אָדָם בְּאוֹסְטְרָהָא רַחֲמָנָא לִצְלַן בִּשְׁעַת הַשְּׂרֵפָה שֶׁהָיְתָה שָׁם בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ הֶעָבַר אָמַר, לֹא אֶחָד שֶׁסּוֹבֵל צָרוֹת קָשׁוֹת עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן. הַיְנוּ הַנִּגּוּן שֶׁמְּסַיְּמִין בְּסוֹף "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף" שֶׁקֹּדֶם מְנַגְּנִין בַּנִּגּוּן הַיָּדוּעַ מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ וּמְסַיְּמִין בְּנִגּוּן מִי יִשָּׁפֵל וּמִי יָרוּם, וְאַחַר־כָּךְ מְסַיְּמִין בְּנִגּוּן לְבַד בְּלִי תֵּבוֹת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה כַּיָּדוּעַ לְהָעוֹלָם. וְאוֹתוֹ הַנִּגּוּן הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַסִּיּוּם וּמִי יָרוּם הוּא מוֹרֶה גַּם־כֵּן עַל אֵיזֶה גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי בַּתְּחִלָּה הוּא מְפָרֵשׁ בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה גְּזֵרוֹת, מִי יָנוּחַ מִי יִשָּׁפֵל וְאוֹמְרָם בַּנִּגּוּן הַיָּדוּעַ וְאַחַר־כָּךְ נִמְשָׁךְ הַנִּגּוּן לְבַד בְּלִי תֵּבוֹת כִּמְסַיֵּם בְּרֶמֶז הַשְּׁאָר בְּנִגּוּן לְבַד בְּלִי תֵּבוֹת בְּפֵרוּשׁ, וּמִזֶּה הַנִּגּוּן בָּאִים גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בְּפֵרוּשׁ בְּפִיּוּט וּנְתַנֶּה תֹּקֶף רַק הַחַזָּן מְרַמְּזָן בְּנִגּוּן לְבַד כַּנַּ"ל. וְהָעִנְיָן מְבֹאָר לַבָּקִי בְּנִגּוּנִים שֶׁל יָמִים הַנּוֹרָאִים:
(כד) פַּעַם אַחַת הָיָה מֵשִׂיחַ בְּעִנְיַן הַתְּפִלּוֹת שֶׁל יָמִים הַנּוֹרָאִים. אָמַר שֶׁבִּתְחִלָּה הַבַּעַל תְּפִלָּה מַתְחִיל הַמֶּלֶךְ, וַאֲזַי הוּא הוֹלֵךְ מִקֹּדֶם וְהָעוֹלָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו. כִּי הוּא אוֹמֵר תְּחִלָּה, וְהָעוֹלָם אוֹמְרִים אַחֲרָיו וְכֵן מִתְנַהֵג עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ מִי אָנֹכִי לֵילֵךְ וּלְהַקְדִּים לִפְנֵי הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הוּא מִתְנַהֵג לְהֶפֶךְ, שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים תְּחִלָּה וְהוּא אַחֲרֵיהֶם, כִּי כֵּן מִתְנַהֵג אַחַר־כָּךְ בְּכַמָּה מִינֵי תְּפִלּוֹת, שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַבַּעַל־תְּפִלָּה, כְּגוֹן מֶלֶךְ עֶלְיוֹן אַמִּיץ הַמְנֻשָּׂא, וְכֵן אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְכֵן וּנְתַנֶּה תֹּקֶף וְכֵן בְּכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבְּכֻלָּם הָעוֹלָם אוֹמְרִים הַפִּיּוּטִים וְהַחֲרוּזִים קֹדֶם לְהַבַּעַל־ תְּפִלָּה וְהַבַּעַל־תְּפִלָּה אַחֲרֵיהֶם. וּבִתְחִלָּה הָיָה לְהֶפֶךְ כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קללה · חלק ראשון · אות א׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
א. עַל יְדֵי הַקְּלָלוֹת בָּא אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְקַלֵּל אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
אַחַר כָּךְ חָזַר וְכָלָה הַלֶּחֶם אֶצְלָם וְהִתְחִילוּ לֵילֵךְ לְיִשּׁוּב עַד שֶׁבָּאוּ לְאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְהָלְכוּ עַל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁבָּאוּ לְאֵיזֶה כְּפָר וְנִכְנְסוּ אֵלּוּ הַבָּנִים בְּאֵיזֶה בַּיִת וְהָיוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ לָהֶם לֶחֶם וְחָזְרוּ וְנִכְנְסוּ בְּאֵיזֶה בַּיִת וְנָתְנוּ לָהֶם גַּם כֵּן וְהָיוּ מַחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים וְרָאוּ שֶׁזֶּה טוֹב לִפְנֵיהֶם וְעָשׂוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד בְּיַחַד וְעָשׂוּ לָהֶם שַׂקִּים גְּדוֹלוֹת וְהָיוּ מַחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים וְהָלְכוּ עַל כָּל הַשְּׂמָחוֹת עַל סְעוּדַת בְּרִית מִילָה וְעַל חֲתֻנּוֹת וְהָלְכוּ לָהֶם לְמָקוֹם אַחֵר וְהָלְכוּ לַעֲיָרוֹת וְהָיוּ מַחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים וְהָלְכוּ עַל הַיְרִידִים וְיָשְׁבוּ בֵּין הַקבצנים כְּדֶרֶךְ שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם עַל "אצטבאות אבן" עִם הַצלחת לאסיפת מטבעות עַד שֶׁהָיוּ אֵלּוּ הַבָּנִים מְפֻרְסָמִים אֵצֶל כָּל הַקבצנים כִּי כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתָם וְיָדְעוּ מֵהֶם שֶׁאֵלּוּ הֵם הַבָּנִים שֶׁנֶּאֶבְדוּ בַּיַּעַר כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ע׳ – קטע ע״ד
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נַעֲשָׂה חֵשֶׁק לְכָל הַלִּמּוּדִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. גַּם הַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזֹּהַר מְסֻגָּל מְאֹד, וּמְעוֹרֵר מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם סי' ק"ח)
רַשְבִּ"י קִדֵּשׁ כָּל כָּךְ אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, עַד שֶׁאֲפִלּוּ שְׁאָר דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם סי' ק"ט)
יֵשׁ נְעִימוּת בְּהַתּוֹרָה, וְזֶהוּ הָעִקָּר – לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ הַמְּתִיקוּת וְהַנְּעִימוּת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶּׁלֹּא יְקַבֵּל שׁוּם כָּבוֹד לְעַצְמוֹ, רַק כָּל הַכָּבוֹד יַעֲלֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם עַל־יְדֵי מִצְוַת צְדָקָה, בִּפְרָט צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִינֹק וּלְקַבֵּל מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר נְעִימַת הַמֹּחִין, נְעִימַת הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, הוּא יוֹדֵעַ נְעִימַת הַתּוֹרָה (עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת י"ח י"ט וְכָבוֹד אוֹת ל"ב): (לק"ת סי' ע"א)
כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת, יָכוֹל לֵידַע מֵהַתּוֹרָה עֲתִידוֹת: (לק"ת סי' ל"ה)
כְּשֶׁלּוֹמֵד בִּסְפָרִים שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ וְעֵינָיו הֵיטֵב לְהָבִין נִפְלְאוֹת הַחִדּוּשִׁים שֶׁגִּלּוּ, וְעֹצֶם הָעַמְקוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁבָּהֶם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַדְּבָרִים נִכְתָּבִים בַּסֵּפֶר נֶעֱלָם אוֹרָם הַרְבֵּה. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה סֵפֶר, אֲפִלּוּ מִתּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד מְאֹד, יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנִּסְתָּר וְנֶחְפֶּה אוֹרָם הַצַּח וְהַנִּפְלָא מֵחֲמַת שֶּׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר. וַאֲפִלּוּ הַדַּפִּין שֶׁל הַכְּרִיכָה מְחַפִּים הַרְבֵּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָשׂוּם לֵב הֵיטֵב, לְהִסְתַּכֵּל עַל אֲמִתִּיּוּת וְנִפְלְאוֹת הַחִדּוּשִׁים שֶׁבַּסֵּפֶר: (לק"ת סי' ל"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״א · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
"שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעַלְצוּ בְךָ אהֲבֵי שְׁמֶךָ אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ יָרנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי, וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, יאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, אוֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ שַׂבְּעֵנוּ בַבּקֶר, חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בּוֹאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה הִתְהַלְּלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וְאֵין לְפָנֶיךָ שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשִּׂמְחָה הִיא סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וְכָל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה דַּיְקָא, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלָּנוּ מִמְּךָ וְהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוֹת הַכּל הִיא עַל יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה, כִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתִּהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְשַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ, וְתָאִיר בִּי וּתְגַלֶּה לִי דַרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ הָאֲמִתִּיּוֹת, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲפךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהַכְנִיס בִּי עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְרַבָּא, אֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲפךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וְלֹא אַנִּיחַ לְהָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהִתְאַחֵז בִּי כְלָל, רַק בְּכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַכְנִיס בִּי עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רִבּוּי הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת הָעֲצוּמִים שֶׁעָשִׂיתִי, וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֶזְכֶּה לַהֲפךְ כָּל זֶה לְשִׂמְחָה, עַל אֲשֶׁר אַף עַל פִּי כֵן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלַי, וְשָׂם נַפְשִׁי בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלַי, וְזִכַּנִי לִהְיוֹת בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וַאֲנִי זוֹכֶה לְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, וּלְקַבֵּל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְלִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּראשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְלִטּל אַרְבָּעָה מִינִים, וְלֶאֱכל מַצָּה בְּפֶסַח, וְכֵן שַׁאֲרֵי כָּל הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עַם קָדְשֶׁךָ מְקַיְּמִים בְּכָל עֵת אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים", מַה גָּדְלוּ מָה רַבּוּ מֶה עָצְמוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ עָלֵינוּ, אֲשֶׁר הִכְתַּרְתָּ אוֹתָנוּ בִּכְתָרִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה וּבְתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ וְעצֶם הִתְרַחֲקוּתֵינוּ מִמְּךָ עַל יְדֵי רִבּוּי פְּשָׁעֵינוּ נֶגְדְּךָ, עֲדַיִן אַהֲבָתְךָ קְשׁוּרָה בָּנוּ וְאַתָּה מְזַכֶּה גַם אוֹתִי לַעֲשׂוֹת כַּמָּה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם וּבְוַדַּאי רָאוּי לִי לְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּכָל עֵת, וְלַהֲפךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כִּי אַדְרַבָּא זֶהוּ שִׂמְחָתִי שֶׁמְּרֻחָק וּפָגוּם וְחוֹטֵא כָּמוֹנִי, יִזְכֶּה לִגַּע בִּדְבָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, לְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה, וּשְׁאָר הַמִּצְוֹת וְכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְהַכְנִיס בְּדַעְתִּי וְלִבִּי עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, מֵרִבּוּי פְּשָׁעַי וַעֲווֹנוֹתַי, עַל יְדֵי כָל זֶה דַּיְקָא אַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה, וְאוֹמַר לְלִבִּי אַדְרַבָּא זֶהוּ שִׂמְחָתִי, זֶהוּ חֶדְוָתִי הַגְּדוֹלָה, שֶׁאָנכִי הַמְרֻחָק כָּל כָּךְ זוֹכֶה לִגַּע בִּקְדֻשּׁוֹת כָּאֵלֶּה, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ, כִּי דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְּצַלְמָוֶת, אִם שָׁכָחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרשׁ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר, אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי", אֲחַזְנוּךָ וְלֹא נַרְפֶּךָּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פז · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכוֹלִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַעֲמָד וּמָקוֹם אֲפִלּוּ בִּיוֵן מְצוּלָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מַעֲמָד.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה' כִּי תְּפִלָּה הוּא עִקַּר הַמַּעֲמָד שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לֶאֱחֹז בִּשְׁנֵיהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים אֲשֶׁר אִם יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קג · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּשַׁבָּת גַּם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
וְכֵן אֲפִלּוּ הַיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת הֵם בְּחִינַת רְשׁוּת הַיָּחִיד, יִחוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם כִּי הֵם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִשֵּׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ אִם יָצָא בַּעֲווֹנוֹתָיו חוּץ לִתְחוּם הַקְּדֻשָּׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לוֹ מָקוֹם גַּם שָׁם וְגַם מִשָּׁם יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט עד פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינוֹת: עָרְלַת לֵב, חֶרְפַּת לֵב, שְׁבִירַת לֵב - כִּי הֵם מְחָרְפִין וּמְבַזִּין וְשׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וְזֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה - לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הַלֵּב מִכָּל אַהֲבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפַּת לֵב, עָרְלַת לֵב כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּדֶרֶךְ הַנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה - כְּשֶׁבָּא צַד אֶחָד לְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי חֲבֵרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַשֵּׁר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל אֶל הַלֵּב, כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב הַנַּ"ל (הִלְכוֹת נְשִׂיאַת־כַּפַּיִם, הֲלָכָה ה', אוֹת ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמו · פסקה 7 – פסקה 18
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
הָיִיתִי בְּבֵית מְחֻתָּנְךָ הַמֻּפְלָג נֵרוֹ יָאִיר וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ, וְכָל מְגַמָּתוֹ וְחֶפְצוֹ הוּא רַק שֶׁתַּתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ הַטּוֹב וְתֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וּלְהִתְרַחֵק מִמּוֹשַׁב לֵצִים וּמִמַּעֲשֵׂה נַעֲרוּת. רַק לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְקָרֵב בְּלֵב שָׁלֵם אֵלֵינוּ. וְתָכִין לְבָבְךָ לִשְׁמֹעַ מֵאִתָּנוּ דִּבְרֵי אֱמֶת לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ לָנֶצַח. בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻיַּם בְּךָ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. כִּי טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הֶבֶל. וּכְבָר יֵשׁ לְךָ בְּחִירָה, אַשְׁרֶיךָ אִם תִּבְחַר בַּחַיִּים בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתְךָ.
דִּבְרֵי זְקֵנְךָ
אַחַר גְּמַר כָּתְבִי מִכְתָּבִי זֶה, קִבַּלְתִּי מֵהַפָּאסְט מִכְתַּבְכֶם מִטּוּלְטְשִׁין וּמִבְּנִי רַבִּי דָּוִד צְבִי שֶׁהוּא עַתָּה שָׁם. וַאֲנִי כְּבָר מוּכָן לִנְסֹעַ מִיָּד לִקְרוּמִינְשַׁאג וְהֻכְרַחְתִּי לְעַכֵּב לַהֲשִׁיבָם. אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ קֹדֶם שֶׁהוֹדַעְתַּנִי שְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה מִבִּנְךָ זַ"ל שֶׁנֶּעְדַּר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְהוֹכַחְתִּיךָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּכַעַס וְרֹגֶז וּקְפִידָא כְּלָל. עַתָּה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִצַּעַרְךָ הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד, וּבְכָל צָרָתְךָ לִי צַר. כִּי הָיָה בְּנִי כִּי בְּנֵי בָּנִים הֵם כְּבָנִים. וּמָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי לְנַחֵם אוֹתְךָ, גָּלוּי לַכֹּל כִּי אֵין אַתָּה הָרִאשׁוֹן חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מִדָּה הִיא הַמְהַלֶּכֶת עַל כֹּל הָאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַתָּה לָמָּה אֶבְכֶּה אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו וְכוּ' (שְׁמוּאֵל ב) וּבִפְרָט כִּי גַּם זֶה שֶׁנֶּעְדַּר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הוּא לְךָ לְבֵן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה מח:) שֶׁמּוֹצִיא אֶת הָאָדָם הַיְנוּ אֲבִיהֶם מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנָּם, וְטוֹעֵן וְכִי עַל חִנָּם הִקְהֵיתָ אֶת שִׁנָּיו וְכוּ'. רַק הָעִקָּר שֶׁתָּשִׂים אֶל לִבְּךָ מֵעַתָּה, לְיַשֵּׁב עַצְמְךָ הֵיטֵב מַה נַּעֲשֶׂה עִמְּךָ בְּזֶה הָעוֹלָם. וּמַה שֶׁעָבַר עָבַר, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא יִתְבָּרַךְ וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ, וּמֵעַתָּה תִּרְאֶה לְקַבֵּל עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת וְטִפְּשׁוּת וְרֹגֶז וּקְפִידוֹת, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂים עַוְלָה נֶגְדְּךָ. תַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתֶיךָ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָדַקְתָּ, רַק לְקַיֵּם שַׁיִיף וְעָיֵל שַׁיִיף וְנָפִיק, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ'. וּבִפְרָט שֶׁלֹּא נוֹלַדְתָּ בַּעֲשִׁירוּת כְּלָל. וּמַה שֶּׁמֻּכְרָח לְךָ קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁאַחֲזִיק אוֹתְךָ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ לֹא בִּגְדוֹלוֹת כִּי אִם בְּהֶכְרֵחִיּוּת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם קִוִּיתִי לְחַסְדּוֹ שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתְּךָ מְהֵרָה בְּנָקֵל זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. וְהַמָּקוֹם יְנַחֵם אוֹתְךָ בְּתוֹךְ אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם וְיֵטִיב לְךָ מֵעַתָּה, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לְקַיֵּם דְּבָרַי, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל לִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהַכְרִיחַ בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלוֹמַר תְּהִלִּים וּתְפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ וִינַחֶמְךָ בְּכִפְלַיִם. וְהִנְנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁתְּצַיֵּת לִדְבָרַי מִיָּד. הַיְנוּ בְּאִם אַתָּה עֲדַיִן בְּבֵית אָחִיךָ ר' אִיצִיק, שֶׁתָּשׁוּב מִיָּד תֵּכֶף לְבֵיתְךָ. וְאַל תִּתְעַכֵּב בְּטוּלְטְשִׁין עוֹד כְּלָל וּתְבַלֶּה יָמֶיךָ בְּתוֹרָה כִּי זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְעָנְיֵנוּ וְכוּ', וּבְשִׂיחָה עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ חֲבֵרִים יְדִידִים שֶׁיִּחְיוּ שֶׁרֹב דִּבּוּרָם הִיא מֵהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וּבְדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת. שְׁמַע בְּנִי לִדְבָרַי לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח. וּמִגֹּדֶל צַעֲרִי וְגֹדֶל נְחִיצָתִי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וְדַי בָּזֶה כָּעֵת, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּשׁוּבִי לְפֹה אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְנַחֵם וּלְחַזֵּק אוֹתְךָ כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּצְטַעֵר בְּצָרָתְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר וְכוּ'.
וְתֹאמַר שָׁלוֹם לְזוּגָתִי תִּחְיֶה וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי שֶׁיִּחְיוּ. וּתְבַקֵּשׁ וְתַזְהִיר אֶת אָחִיךָ הוּא בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה שֶׁיִּזָּהֵר לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִירַחֵם עַל עַצְמוֹ וְעָלַי וְעַל כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה כַּעֲסָן וְרַגְזָן וְלֹא יִהְיֶה קַפְּדָן כְּלָל. רַק אַדְּרַבָּא מֵאַחַר שֶׁטִּבְעוֹ לְהַקְפִּיד וּלְהִתְרַגֵּז חַס וְשָׁלוֹם, יִתְגַּבֵּר לַהֲפֹךְ הַדָּבָר. וּבְרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר וְיַהֲפֹךְ הַכַּעַס לְרַחֲמָנוּת וְאָז יִהְיֶה טוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְגַם אַתָּה תְּקַיֵּם כָּל זֶה, כִּי הַכַּעַס וְהַקְּפֵּדוּת מַזִּיקִים מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּתְחַזְּקוּ בְּתוֹרַת ה' לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה עַל כָּל פָּנִים וְתִבְטְחוּ בַּה' וּתְצַפּוּ לִישׁוּעָתוֹ בְּכָל עֵת. כִּי עַל יְדֵי כַּעַס אֵין פּוֹעֲלִים כְּלוּם רַק מַזִּיקִים הַרְבֵּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן; כִּי רַגְזָן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ אֶלָּא רַגְזָנוּתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִים לִפְעֹל, פּוֹעֲלִים בְּדִבְרֵי נַחַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹר לְיוֹם א' שְׁמוֹת תר"ד אוּמִין.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ר' אֶלְעָזָר בְּר' מְשׁוּלָם. ר' אֶלְעָזָר בְּר' מֵאִיר בְּר' יִצְחָק.
רַשִׁ"י, הוּא ר' שְׁלֹמֹה יַרְחִי בַּר יִצְחָק מִטְרִיוֶושׁ. רַבֵּינוּ מֵאִיר, חֲתַן רַשִׁ"י. בָּנָיו:
ר' שְׁמוּאֵל הוּא רַשְׁבַּ"ם, וְרַבֵּינוּ תָּם וְהוּא ר' יַעֲקֹב תָּם, וְרִיבָ"ם הוּא ר' יִצְחָק. רַבֵּינוּ יְהוּדָה בַּר נָתָן, חֲתַן רַשִׁ"י.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ג · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, אוֹ לְכַבֵּד וְלַעֲשׂוֹת שְּׁלִיחַ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר שֶׁיָמוּל אוֹתוֹ. וְיֶשׁ לוֹ לְהָאָב לָתֵת אֶת הַיֶלֶד עַל בִּרְכֵּי הַסַּנְדָּק (עַיֵן שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה סִימָן תקנא סָעִיף קָטָן ג) וּלְהושִׁיט אֶת הָאִזְמֵל לִידֵי הַמּוֹהֵל, וְלַעֲמֹד אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַמִּילָה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ. וּבֵין חִתּוּךְ לִפְרִיעָה, מְבָרֵךְ הָאָב אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ וְכוּ'. וְיֵשׁ לְאָדָם לַחֲזוֹר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וְסַנְדָּק הַיוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק. נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹתְנִין סַנְדְּקָּאוּת לְאִישׁ אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה אֶצְלּוֹ סַנְדָּק בְּבֵן אַחֵר. אִם כִּבֵּד לְמוֹהֵל אֶחָד, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ וּלְכַבֵּד לְאַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. וְאִם כִּבֵּד לְאֶחָד וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ זֶה הַמּוֹהֵל מִן הָעִיר וְחָשַׁב הָאָב כִּי לֹא יָבוֹא לִזְמַן הַמִּילָה וְעַל כֵּן כִּבֵּד לְאַחֵר וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא הָרִאשׁוֹן, יְמוּלֶנּוּ הָרִאשׁוֹן.
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל הָעָם שֶׁאֵצֶל הַמִּילָה, עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֶמַר, וַיַעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית, מִלְּבַד הַסַּנְדָּק שֶׁהוּא תוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב. וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הָאָב לְהַכְנִיסוֹ וְעָנוּ אָמֵן, אוֹמְרִים כֻּלָּם, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
הַמּוֹהֵל, צָרִיךְ שֶׁיֵדַע הִלְכוֹת מִילָה (הַמְּבֹאָרוֹת בְּיוֹרֶה דֵעָה). וְצָרִיךְ שֶׁיַחְקֹר אִם הַיֶלֶד הוּא בָרִיא. וְגַם לְהַמְיַלֶּדֶת יֵשׁ לְהַזְהִיר, שֶׁאִם תִּרְאֶה אֵיזֶה מֵחוֹשׁ בַּיֶלֶד, תּוֹדִיעַ.
וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא לָמוּל וָלָד שֶׁיֵשׁ בּוֹ חֲשַׁשׁ חֹלִי, כִּי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַכֹּל, שֶׁאֶפְשָּר לוֹ לָמוּל לְאַחַר זְמָן, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְֹרָאֵל לְעוֹלָם. וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן רסב וְסִימָן רסג, מָתַי מָלִין תִּינוֹק שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְהִיבְרִיא. וּמִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק רָאוּי לִמּוֹל, אָסוּר לְעַכֵּב אֶת הַמִּצְוָה מֵאֵיזֶה טַעַם לְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא יָמוּל מִיָד כְּשֶׁהוּא רָאוּי (תשובת דב"ש סִימָן קצב) אַךְ לֹא בַשַׁבָּת וְלֹא בְיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן רסו.
אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ מֵחֲמַת מִילָה, שֶׁנִּרְאֶה כִּי הַמִּילָה הִכְחִישָה אֶת כֹּחָם, אֵין מָלִין אֶת הַשְׁלִישִׁי, עַד שֶׁיִגְדַּל וְיִתְחַזֵּק כֹּחוֹ. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁמֵּת לָהּ יֶלֶד אֶחָד מֵחֲמַת מִילָה וְגַם לַאֲחוֹתָה אֵרַע כֵּן, אֲזַי גַּם שְׁאָר הָאֲחָיוֹת לֹא יָמוּלוּ בְנֵיהֶן, עַד שֶׁיִגְדְּלוּ וְיִתְחַזָּקוּ.
תִּינוֹק שֶׁנוֹלַד בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת אוֹ קְצָת קֹדֶם, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם, מָתַי יִמּוֹל.
תִּינוֹק שֶׁמֵּת קֹדֶם שֶׁנִּמּוֹל (בֵּין בְּתוֹךְ שְׁמוֹנָה יָמִים בֵּין אַחַר כָּךְ), מָלִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִבְרוֹ לְהָסִיר חֶרְפָּתוֹ מִמֶּנוּ, שֶׁלֹּא יִקָּבֵר בְּעָרְלָתוֹ, כִּי חֶרְפָּה הִיא לוֹ. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּילָה, אֲבָל קוֹרְאִין לוֹ שֵׁם, לְזֵכֶר שֶׁיְרַחֲמוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְיִחְיֶה בִּתְחִיַת הַמֵּתִים, וְתִהְיֶה בוֹ דֵעָה לְהַכִּיר אָבִיו וְאִמּוֹ. (וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן ר סָעִיף ח וְסָעִיף ט). אִם שָׁכְחוּ לְמוּלוֹ וּקְבָרוּהוּ בְּעָרְלָתוֹ, אִם נִזְכְּרוּ מִיָד, שֶׁעֲדַיִן אֵין לָחוּש שֶׁנִּתְנַוֵּל בַּקֶּבֶר, צְרִיכִין לִפְתֹּחַ אֶת הַקֶּבֶר וּלְמוּלוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִזְכְּרו עַד אֵיזֶה יָמִים לְאַחַר מוֹתוֹ, אֵין לִפְתֹּחַ אֶת הקֶּבֶר (נוֹדַע בִּיהוּדָה תִּנְיָנָא סִימָן קסד).
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּיוֹם הַמִּילָה. שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְֹרָאֵל בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ מִצְוַת מִילָה), עֲדַיִן עוֹשִׂין בְּשִׂמְחָה. וּכְתִיב, שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ וְגוֹ', וְדָרְשֵׁינָן, זוֹ מִילָה. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה הֲגוּנָה וּמְקַמֵּץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּקַאפֶע וּמִינֵי מְתִיקָה וְכַדּוֹמֶה, לֹא יָפֶה עוֹשֶׂה. מִי שֶמַּזְמִינִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת בְּרִית מִילָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ שָׁם אֲנָשִּׁים מְהֻגָּנִים, מְחֻיָּב גַּם הוּא לָלֶכֶת. עוֹד נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּמִינֵי פֵרוֹת וּמַשְׁקִין בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה, וְגַם זוֹהִי סְעוּדַת מִצְוָה. עוֹד נוֹהֲגִין, שֶׁבַּלַּיְלָה שֶׁלִפְנֵי הַמִּילָה, מִתְקַבְּצִין בְּבֵית הַתִּינוֹק וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְעוֹשִֹין קְצָת סְעוּדָה, וְזוֹ אֵין לָהּ דִּין סְעוֹדַת מִּצְוָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״א
"שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעַלְצוּ בְךָ אהֲבֵי שְׁמֶךָ אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ יָרנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי, וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, יאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה, אוֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ שַׂבְּעֵנוּ בַבּקֶר, חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בּוֹאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה הִתְהַלְּלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וְאֵין לְפָנֶיךָ שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשִּׂמְחָה הִיא סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וְכָל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה דַּיְקָא, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלָּנוּ מִמְּךָ וְהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוֹת הַכּל הִיא עַל יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה, כִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתִּהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְשַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ, וְתָאִיר בִּי וּתְגַלֶּה לִי דַרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ הָאֲמִתִּיּוֹת, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲפךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהַכְנִיס בִּי עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְרַבָּא, אֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲפךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וְלֹא אַנִּיחַ לְהָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהִתְאַחֵז בִּי כְלָל, רַק בְּכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַכְנִיס בִּי עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רִבּוּי הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת הָעֲצוּמִים שֶׁעָשִׂיתִי, וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֶזְכֶּה לַהֲפךְ כָּל זֶה לְשִׂמְחָה, עַל אֲשֶׁר אַף עַל פִּי כֵן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלַי, וְשָׂם נַפְשִׁי בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלַי, וְזִכַּנִי לִהְיוֹת בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וַאֲנִי זוֹכֶה לְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, וּלְקַבֵּל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְלִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּראשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְלִטּל אַרְבָּעָה מִינִים, וְלֶאֱכל מַצָּה בְּפֶסַח, וְכֵן שַׁאֲרֵי כָּל הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עַם קָדְשֶׁךָ מְקַיְּמִים בְּכָל עֵת אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים", מַה גָּדְלוּ מָה רַבּוּ מֶה עָצְמוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ עָלֵינוּ, אֲשֶׁר הִכְתַּרְתָּ אוֹתָנוּ בִּכְתָרִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה וּבְתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ וְעצֶם הִתְרַחֲקוּתֵינוּ מִמְּךָ עַל יְדֵי רִבּוּי פְּשָׁעֵינוּ נֶגְדְּךָ, עֲדַיִן אַהֲבָתְךָ קְשׁוּרָה בָּנוּ וְאַתָּה מְזַכֶּה גַם אוֹתִי לַעֲשׂוֹת כַּמָּה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם וּבְוַדַּאי רָאוּי לִי לְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּכָל עֵת, וְלַהֲפךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כִּי אַדְרַבָּא זֶהוּ שִׂמְחָתִי שֶׁמְּרֻחָק וּפָגוּם וְחוֹטֵא כָּמוֹנִי, יִזְכֶּה לִגַּע בִּדְבָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, לְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה, וּשְׁאָר הַמִּצְוֹת וְכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְהַכְנִיס בְּדַעְתִּי וְלִבִּי עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, מֵרִבּוּי פְּשָׁעַי וַעֲווֹנוֹתַי, עַל יְדֵי כָל זֶה דַּיְקָא אַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה, וְאוֹמַר לְלִבִּי אַדְרַבָּא זֶהוּ שִׂמְחָתִי, זֶהוּ חֶדְוָתִי הַגְּדוֹלָה, שֶׁאָנכִי הַמְרֻחָק כָּל כָּךְ זוֹכֶה לִגַּע בִּקְדֻשּׁוֹת כָּאֵלֶּה, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ, כִּי דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְּצַלְמָוֶת, אִם שָׁכָחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרשׁ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר, אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי", אֲחַזְנוּךָ וְלֹא נַרְפֶּךָּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 321 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשצ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע: מטות־מסעי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־23 ביולי 2033, בשעה 19:42 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ מִקֹּדֶם, וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וְנִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כֹּל. וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כֵּן מְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וּלְפִי הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כַּנַּ"ל, כֵּן יָכוֹל לְקַבֵּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ צַדִּיק הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (שם אות ז' ח' ט')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.