בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ח בתמוז ה׳תשצ״ג · 25 ביולי 2033
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים ״סיימתי ללמוד״. ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות י״א – אות י״ב
כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
יא וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיָּנַק מִדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פא): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה (ביצה טז), הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין כָּל הַמָּזוֹן וְהַחִיּוּת מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע מִן הַדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהילים ע״ד:י״ג), יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת הוּא צֵרוּף תִּשְׁרֵי. וְאָז, כְּשֶׁמַּחֲזִיר קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁבָּלַע, אָז הַדַּעַת וְהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה; רֹאשׁ דַּיְקָא, בְּחִינַת תִּקּוּן הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַה שֶׁבָּלַע, אָז מוֹצִיאִין גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת (שמות כ״ג:ט׳): וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם וְכוּ' – סוֹפֵי־תֵבוֹת תִּשְׁרֵי. וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְנִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ב:כ״ג): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (במדבר כ״ג:כ״א): ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: וּשְׁכִינַת מַלְכֵיהוֹן בְּהוֹן: הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת נְבוּאָה. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת (שמות כ״ג:כ״ד): שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם, (כמובא בתי' י"ח ובתי' כ"א), הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי. כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם (ר"ה י:), וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ'. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינוֹת תִּשְׁרֵי, בִּבְחִינַת (שיר השירים ד׳:ח׳): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:
יב וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁמֶּזֶג הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִמְצָאִין בָּהּ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי זֶה הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר כֵּן צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו; וְצִנָּה וּקְרִירוּת הוּא בְּחִינַת הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה מְקָרֵר חֲמִימוּת הַגּוּף. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (תקון י"ג, דף כז:). שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הַנַּ"ל הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי עִקָּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף. כִּי הַשֵּׂכֶל דּוֹלֵק כְּמוֹ נֵר עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף, וְהָרֵאָה הִיא מַעֲלָה שַׁמְנוּנִית הַגּוּף אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. גַּם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה נִתְקַיֵּם כָּל הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַמֹּחִין נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב ל״ב:ח׳): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם; כִּי עִקָּר הַמֹּחַ וְהַדַּעַת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ׳:כ״ז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁבַּגּוּף, שֶׁמִּתְקַיְּמִין וְעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר קִיּוּם הַדַּעַת – עַל־יְדֵי הָרֵאָה. גֵּרִים הַנַּ"ל זֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת"ז תי' ס"ט דף צו.). כִּי יֵשׁ הֲבָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ירמיה י נא): הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, הַיְנוּ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל שְׁטוּת. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין אֵלּוּ הֲבָלִים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הֲבָלִים דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת גֵּרִים. כִּי מֵהֶבֶל מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים נַעֲשֶׂה הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶבֶל וּמוֹצִיאַת הֶבֶל, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, וּמַעֲלִין אוֹתָן לִבְחִינַת הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ"ל. הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ"ל זֶה בְּחִינַת (משלי ג׳:ט׳): כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, וְהַגָּרוֹן יוֹצֵא מֵהָרֵאָה. הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה הַנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בְּחִינַת (שמואל ב כג): רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי. תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא תָּלוּי בְּהָרֵאָה, כִּי עִקָּר שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא עַל־יְדֵי קַר וָלַח.
וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַגְּשָׁמִים אָז נוֹפֵל שֵׁנָה עַל הָאָדָם, וְהָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא שֵׁנָה וְדִמְיוֹן, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת הַבָּאִין לָאָדָם בָּעֵת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ד:ל׳): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה. וְהַחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רֵאָה שֶׁמְּאִירַת אֶת הָעֵינַיִם – זֶה בְּחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ', הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל. נִגּוּן וְשִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ, כַּשֹּׁפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְהַגָּרוֹן הוּא הָרֵאָה כַּנַּ"ל, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּשֹׁפָר וְכוּ' כַּנַּ"ל. תִּקּוּן הָרֵיחַ וְהַיִּרְאָה, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי צֵרוּף הָרֵאָה הוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת: ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר (תהילים כ״ג:א׳). ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר, זֶה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, וְזֶהוּ: לֹא אֶחְסָר – בְּחִינַת (שם לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ר״מ
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי מֵר”א מִטֶּעפְּלִיק שֶׁאָמַר לוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁרְצוֹן רַבֵּנוּ ז”ל לֹא הָיָה שֶׁיִּהְיֶה מְלַמֵּד כַּנַּ”ל, וְהוּא הוֹכִיחַ לוֹ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת מְלַמֵּד וְסִפֵּר לוֹ בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל שֶׁמְּסַפְּרִים בִּשְׁמוֹ שֶׁטּוֹב לִהְיוֹת מְלַמֵּד. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל אָמַר כָּךְ; וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר כָּךְ, כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כְּפִי אוֹתָן הַדּוֹרוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר עַתָּה שֶׁטּוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד (וְסִפֵּר לִי הַנַּ”ל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן מִזֶּה, אַךְ זֶהוּ הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו). וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: כַּמָּה יֵשׁ לְךָ שְׂכַר לִמּוּד לִזְמַן? הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ. וְחִשֵּׁב עִמּוֹ כַּמָּה עוֹלֶה עַל יוֹם, בְּוַדַּאי עוֹלֶה סַךְ מֻעָט מְאֹד. וְאָמַר לוֹ:
אִם כֵּן תַּחֲשֹׁב עוֹד כַּמָּה עוֹלָה עַל שָׁעָה אַחַת שְׂכַר־לִמּוּד, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה כִּי אִם דְּבַר־שִׁבּוּשׁ; אִם כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִלִּמּוּדְךָ, אַתָּה אוֹבֵד עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל דְּבַר־שִׁבּוּשׁ בִּשְׁבִיל גָּדוֹל [סוג מטבע] אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אֲבָל כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן וְתִגְזֹל חָלִילָה אֶת חֲבֵרְךָ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל יְדֵי אֵיזֶה אֹנֶס, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר וּלְדַקְדֵּק עַל פְּרוּטָה אַחַת, בְּוַדַּאי יִמְחַל לְךָ. אֲבָל הַשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל מִלִּמּוּדְךָ, בְּוַדַּאי אֵין הַבַּעַל־הַבַּיִת מוֹחֵל לְךָ בְּשׁוּם אֹפֶן:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל. ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים, ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם. ותכף הביאו להם מלבושים שלהם, והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תע״א
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
(כח) גַּם אַהֲבָתָם אֵינָהּ כְּלוּם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם אֵינָהּ כְּלוּם. כִּי אֵינָהּ אַהֲבָה אֲמִתִּית, רַק כָּל אֶחָד מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל חֲנֻפָּה, וְכָל אֶחָד מִתְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ. אֲבָל הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים, בִּפְרָט הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיק וַאֲנָשָׁיו, זֹאת הָאַהֲבָה אֵין לְשַׁעֵר וְהִיא אַהֲבָה אֲמִתִּית, אַהֲבָה עַצְמִית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי הַצַּדִּיק אוֹהֵב אֶת אֲנָשָׁיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְרַבָּה מְאֹד, וְחָפֵץ בְּטוֹבָתָם מְאֹד בֶּאֱמֶת. אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּיטַב לָהֶם מְאֹד אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין זֶה צֹרֶךְ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כִּי הָעִקָּר הוּא טוֹבַת הָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוֹצֶה בְּטוֹבָתָם מְאֹד גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל טוּב, חֲצֵרוֹת מְצֻיָּרוֹת וְגִנּוֹת וְכַיּוֹצֵא, לְהַכְעִיס לְהָרְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל זֶה. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה וְכַיּוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם, בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְנַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאֹד מִזֶּה. וְכֵן גֹּדֶל הָאַהֲבָה שֶׁל אַנְשֵׁי הַצַּדִּיק לְהַצַּדִּיק הוּא גַּם־כֵּן גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הֵם גַּם־כֵּן אוֹהֲבִים אוֹתוֹ מְאֹד אַהֲבָה אֲמִתִּיִּית. וְהִנֵּה אֶצְלָם, הַיְנוּ אֵצֶל הַקַּלֵּי עוֹלָם וְהָרְשָׁעִים וְכֵן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, זֶה הוּא הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְרֵעוּת כִּי זֶה עִקָּר אֶצְלָם בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם זוֹכִים לָזֶה, כִּי אֵין לָהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית כְּלָל. אֲבָל לְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי יֵשׁ לָהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קללה · חלק שני · אות ד׳ – אות ח׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ד. אֵין כּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. כְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. אוֹתִיּוֹת א'ת'ה' מַכְנִיעִים אֶת הַקְּלִיפּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. שְׁמִירָה לְיוֹלֶדֶת, שֶׁתִּכְתּב עַל קְלָף פָּסוּק: "ה' רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. בָּחֳרָבוֹת קְלִיפּוֹת שְׁכִיחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. הַנֵּר מַכְנִיעַ שְׁלִיטַת הַקְּלִיפּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מַזָּלוֹ. שֶׁל אָדָם שׁוֹמֵר אֶת הָאָדָם מִלִּהְיוֹת נִזּוֹק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. הַשִּׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, בְּדִבּוּרָן מַכְנִיעִין הָרוּחַ רָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מַזִּיקִין מְצוּיִים בְּבוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּצּוּיִין בַּשָּׂדוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין, שְׁכִיחִים שָׁם שֵׁדִים אֲפִילּוּ בַּיּוֹם, אֲבָל בָּעִיר אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה לא חַיְשִׁינַן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
וְתֵכֶף וּמִיָּד בְּתוֹךְ שֶׁהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאד אַחֲרֵי הַקבצן הָעִוֵּר עָנָה וְאָמַר: הִנֵּנִי! הִנֵּה בָּאתִי אֶצְלְכֶם עַל הַחֲתֻנָּה וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מַתָּנָה לַדְּרָשָׁה, שֶׁתִּהְיוּ זְקֵנִים כָּמוֹנִי! כִּי בִּתְחִלָּה בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם בָּזֶה וְעַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם זאת בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה לַדְּרָשָׁה שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים אֲרֻכִּים כָּמוֹנִי וְאַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עִוֵּר ? אֵין אֲנִי עִוֵּר כְּלָל רַק שֶׁכָּל זְמַן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי כְּהֶרֶף עַיִן [וְעַל כֵּן הוּא נִדְמֶה כְּעִוֵּר, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת כְּלָל עַל הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁכָּל זְמַן הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְעַל כֵּן אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ הִסְתַּכְּלוּת וּרְאִיָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל] וַאֲנִי זָקֵן מְאד, וַעֲדַיִן אֲנִי יַנִּיק [צעיר מאוד] לְגַמְרֵי וְלא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי זָקֵן מְאד וְלא אֲנִי בְּעַצְמִי אוֹמֵר זאת רַק שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה מֵהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה: [כָּל זֶה הוּא דִּבְרֵי הָעִוֵּר הַנַּ"ל].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ע״ט – קטע פ״א
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
אֲפִלּוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד וְשׁוֹכֵחַ גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, כִּי לֶעָתִיד מַזְכִּירִין אֶת הָאָדָם כָּל מַה שֶּׁלָּמַד אַף אִם שָׁכַח. אֲבָל בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מִי שֶׁזּוֹכֶה לִזְכֹּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (שם סי' כ"ו)
רָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל מְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּלְמֹד כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה: תַּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וְכָל הַפּוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְכָל הַמִּדְרָשִׁים וְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וּשְׁאָרֵי סְפָרִים קְדוֹשִׁים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהָיָה בְּכָל מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאַל תִּתְבַּהֵל מִזֶּה, לוֹמַר שֶׁקָּשֶׁה וְכָבֵד לִלְמֹד כָּל הַסְּפָרִים, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינְךָ צָרִיךְ לְגֹמְרָם בְּיוֹם אֶחָד. וּמִי שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ קֶבַע, יָכוֹל בִּרְבוֹת הַיָּמִים לִגְמֹר כָּל הַסְּפָרִים הַנַּ"ל וְיוֹתֵר כַּמָּה פְּעָמִים, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ כַּמָּה בַּעֲלֵי תּוֹרָה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁלָּמְדוּ הַכֹּל וְהָיוּ בְּקִיאִים בַּשַּׁ"ס וְכָל הַנַּ"ל כִּמְעַט בְּעַל פֶּה, וְהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת הַתְמָדַת לִמּוּדָם. וְכָל בַּר אוֹרְיָן יָכוֹל לִזְכּוֹת לְכָל זֶה אִם יִרְצֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה לוֹ גַּם פְּנַאי לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּכָל יוֹם. כִּי יֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם לַכֹּל, וּזְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה וּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת לְחוּד. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר לִלְמֹד כָּל הַפּוֹסְקִים וּלְגֹמְרָם כַּמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיָּיו, כַּמְבֹאָר לְעֵיל: (שם סי' כ"ח)
כְּשֶׁחוֹשְׁבִין תּוֹרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת חוֹשֵׁב הַדְּבַר תּוֹרָה שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ, לַחֲשֹׁב וְלַחֲזֹר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹתוֹ הַפָּסוּק אוֹ אוֹתוֹ הָעִנְיָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְלִהְיוֹת נוֹקֵשׁ וְדוֹפֵק עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ: (שם סי' נ"ח)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב · קטע א׳ – קטע ו׳
כ־11 דק׳ · כ־1050 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
"תְפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת תָּמִיד זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת רב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה עַל עִנְיָן זֶה כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְרַחֵם עָלַי וְתִפְתַּח אֶת פִּי בְּכָל עֵת, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וּקְדוֹשִׁים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי בְּכָל עֵת בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, בְּדִבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס וְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי כִּי יָדַעְתָּ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד מְאד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאד מְאד, וְגדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדַעְתָּ וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִילָּה לְפָנֶיךָ, אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִילָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעק וְלִזְעק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאד לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה מָה אֲדַבֵּר, "אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה" עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים אֲמִתִּיִּים מִמְּקוֹר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמַי שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִפְתַּח אֶת עֵינֵי שִׂכְלִי וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע הֵיטֵב הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת נָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר גִּלּוּ אֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תוֹרָה בָּעוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁיַּעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וּתְשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן כַּוָּנָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְסַדֵּר תְּפִלּוֹת נָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְהַמְרֻמָּזִים בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לָהֶם מְהֵרָה וְאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ עַל יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עִם כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ אֵיזֶה זְמַן עַל פִּי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אַחַת, וּלְהַפְצִיר וּלְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג הָעֲבוֹדָה הַנֶּאֱמָרָה בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֶת כָּל הַנֶּאֱמַר שָׁם, וְתִהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתִי בְּכָל אוֹתָהּ הָעֵת וְהַזְּמַן עַל פִּי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ אֶזְכֶּה לֵילֵךְ זְמַן מְסֻיָּם עִם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אַחֶרֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ עִם כָּל חִדּוּשֵׁי תוֹרוֹתָם שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם, וּלְכַוֵּן כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת וְאִם אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה מְאד מְאד עַתָּה, בְּעֵינֶיךָ אֵין שׁוּם דָּבָר רָחוֹק, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, הֵן "כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וְאַתָּה עשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ מֵעוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם כּחַ כִּי אִם לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק מֵרָחוֹק אֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כִּי אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְדַבֵּר וּמַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן אֶזְכֶּה לִמְצא הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּלְסַדֵּר תְפִילָּה אֲמִתִּיִּית וְשִׂיחָה נָאָה לְפָנֶיךָ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בֶּאֱמֶת לְהַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בָּעֵת הַזּאת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יָחִיד קַדְמוֹן, חָזָק וְאַמִּיץ, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בִּתְפִילָּה וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ תָמִיד "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ, נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי" אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בַּעֲדִי וּבְעַד מִפְעָלָיו, "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן" הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְרַצּוֹתְךָ, לַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה עִמְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, שֶׁתִּהְיֶה שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הוֹרֵנִי בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ אֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁזֶּה רְצוֹנְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, אֲשֶׁר עַל יָדָם חִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים, מִדִּבְרֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁפַךְ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, רַק אָנוּ בְטוּחִים בְּכחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּכחָם לְבַד נִשְׁעַנְתִּי גַּם אָנכִי וְכָל הַחֲפֵצִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, שֶׁתַּתְחִיל וְתִגְמר מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, גְּאוּלַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְהַמָּמוֹן, בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְלִהְיוֹת קְבוּעִים בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פח · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. כִּי עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ וּסְמִיכָתֵנוּ לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כַּנַּ"ל.
כִּי אֲפִלּוּ אִם נִתְפָּס הָאָדָם בַּמֶּה שֶּׁנִּתְפָּס חַס וְשָׁלוֹם, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה וּסְמִיכָה וּמַעֲמָד עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת אֲפִלּוּ בְּהַיְוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"קַוֹּה קִוִּיתִי אֶל ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלָי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי" וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁשִּׁוַּעְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי עַל־יְדֵי־זֶה זָכִיתִי "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלָי", כִּי עִקַּר הַתְּקוּמָה וְהָעֲמִידָה וְהַסְּמִיכָה הוּא עַל תְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם", כִּי יְרוּשָׁלַיִם שָׁם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בֵּית הַתְּפִלָּה שָׁם עִקַּר בְּחִינַת הָעֲמִידָה כַּנַּ"ל (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קד
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּפִתְאֹם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא נִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד לִבְחִינַת קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים. כִּי רוֹאֶה שֶחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ' מַה שֶּׁלֹּא עָלוּ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט עד פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר, וְכוּ', מֵחֲמַת שֶׁאָז שְׁכִיחִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁאָז הַזְּמַן שֶׁרֹב הָעוֹלָם טְרוּדִים בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּפַרְנָסָתָם, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַמְּנִיעוֹת, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, בְּחִינַת רָצוֹן, אַךְ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן צְרִיכִין בִּשְׁעַת מִנְחָה, וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ עָלֶיהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלַּת מִנְחָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי, עַל כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִתְפִלָּה זֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הָרֵיחַ, הֲלָכָה ה', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמו · פסקה 20 – פסקה 5
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
נָתָן מִבְּרַסְלֶב
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ג' ב' שְׁבָט בֹּא תד"ר קְרוּמִינְטְשַׁאק.
שָׁלוֹם לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר.
הִנְנִי עַתָּה בְּבֵיתְךָ, כִּי בָּאתִי לִקְהִלַּת קְרָאקָא בְּיוֹם ה' וָאֵרָא הֶעָבַר וְלֹא מָצָאתִי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, כִּי הִקְדַּמְתָּ לָנוּד מִפֹּה שֵׁנִית לְנִיקָלַיֶיאב, וְצַעֲרִי תָּבִין מֵאֵלֶיךָ. גַּם נִצְטַעַרְתִּי הַרְבֵּה עַל צַעַרְךָ הַגָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מִזֶּה, אַךְ לַה' הַתִּקְוָה, שֶׁיְּתַקֵּן הַכֹּל, וְיִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בִּכְלַל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּנָסְעִי עִמּוֹ יַחַד מִבְּרֶסְלֶב לְאוּמַאן לְהִסְתַּלֵּק שָׁם בְּרוּם רוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים וְכוּ'. מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אָז בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מִזֶּה, מִכָּל־שֶׁכֵּן מַה שֶּׁלְּמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבְּדַעְתִּי וְלִבִּי, וְאָז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: גָּאט אִיז גְּרוֹיס, מֶע וֵוייסְט גָּאר נִיט סֶע טוּהִין זִיךְ אָף דֶּער וֶועלְט אַזוֹנֶי זַאכִין מֶע וֵויסְט גָּאר נִיט וְכוּ' [ה' גָּדוֹל לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם נַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ דְבָרִים בָּעוֹלָם וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל]. וְאִם אָמְנָם כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְגַם קְצָתוֹ נִדְפַּס מִזֶּה בַּסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, עִם כָּל זֶה עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעִי לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ בְּכָל יוֹם, שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל וְכוּ' וְעַל־יְדֵי זֶה דַיְקָא תִּתְחַזֵּק בִּצְעָקָה וּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם אָז בְּשִׂיחָתוֹ זֹאת: עַד שֶׁיָּבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה, וְלָשׁוּב אֶל הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת לִבְטֹחַ בַּה' וּבִישׁוּעָתוֹ וְלִבְלִי לִהְיוֹת נֶחְפָּז וּמְבֹהָל מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, וְאֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפִּיק.
כָּעֵת אָשׁוּב לְפָרֵשׁ מְעַט שִׂיחָתִי, הֱיוֹת כְּבָר שָׁמַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְּאוּמַאן, שֶׁנָּפַל הַגַּג הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, וַאֲנִי בָּאתִי בְּיוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֶת לְאוּמַאן, וְהָיִיתִי עֲדַיִן קְצָת נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי אִם לִנְהוֹג נְסִיעוֹת לְכָאן, וּפִתְאֹם בְּבוֹאִי אֶל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ רָאִיתִי הַחֻרְבָּן הַזֶּה, וְיָצָא לִבִּי. וְסִפֵּר לִי תֵּכֶף אָבִיךָ יְדִידִי שֶׁיִּחְיֶה, גֹּדֶל הָרַעַשׁ וְהַפַּחַד שֶׁהָיוּ לוֹ אָז בְּעֵת שֶׁנָּפַל בְּרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל, עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחֱלַשׁ. וְאוֹיְבֵינוּ וְצָרֵינוּ הָרַבִּים נֶחְפְּזוּ רָצוּ אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם בְּשִׂמְחָה לְבַשֵּׂר זֹאת וְאָמְרוּ, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ נָפַל. כָּל אוֹיְבֵינוּ יַלְעִיגוּ לָנוּ וְכוּ', וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. נוֹסָף לָזֶה, תֵּכֶף בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי שָׁם יָצְאָה הַפְּקֻדָּה לְגָרֵשׁ מֵאוּמַאן כָּל שֶׁאֵינָם נִכְתָּבִים שָׁם, וּמֵהַפָּלִיצְייעֶן הִשְׁמִיעוּ בְּקוֹל גָּדוֹל עַל הַחוּץ, כַּנָּהוּג שֶׁיְּדַבְּרוּ, הַכֹּל לָצֵאת מִשָּׁם בְּסָמוּךְ; מִי שֶׁאֵין לוֹ דִּירָה לֹא יִתְעַכֵּב כִּי־אִם שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּירָה יִתְעַכֵּב עַד יֶרַח מַייא, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין, שֶׁאָבִיךָ נֵרוֹ יָאִיר הוּא גַּם־כֵּן בִּכְלַל הָאִיּוּם הַזֶּה.
וְהִנֵּה כְּבָר יָדַעְתָּ, שֶׁאָבִיךָ נֵרוֹ יָאִיר, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל; כָּעֵת נִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר וְרָצָה לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ, וּמֵאֲנָה זוּגָתוֹ וְאָמְרָה, שֶׁרְצוֹנָהּ שֶׁהִיא דַּיְקָא תִּסַּע עִמּוֹ, וְאָמְרוּ שֶׁיִּסְמְכוּ עַל דַּעְתִּי. כָּל זֶה סִפְּרוּ לִי אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, וּבְיוֹם שַׁבַּת־קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מִזֶּה הַרְבֵּה וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ הַדָּבָר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ מִכַּמָּה טְעָמִים, וְהִבְטַחְתִּי לוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁם, כִּי כָּל הַנּוֹתְנִים לוֹ עַתָּה יְחַיְּבוּ עַצְמָן וִיקַיְּמוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ לְשָׁם מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ בְּכָל שָׁנָה וְיוֹתֵר, וְאַתָּה וְגַם אָנֹכִי נַשְׁגִּיחַ עַל זֶה שֶׁיָּבוֹא לִידֵי גּוּבַיינָא, וּלְעֵת עַתָּה נִתְרַצָּה וְהוֹדָה לִדְבָרַי, אַךְ כְּבָר יָדַעְנוּ, שֶׁאָבִיךָ נֵרוֹ יָאִיר אֵינוֹ אִישׁ־חַיִל לָזֶה כְּלָל לַעֲסֹק בְּקַבָּלַת הַבִּילֶעט וּבִשְׁאָר הֲכָנוֹת, וְדִבַּרְנוּ שֶׁאֲנִי אֲדַבֵּר עִמְּךָ פֹּה מִזֶּה, וְדַעְתֵּנוּ הָיָה, שֶׁאַתָּה תִּסַּע עִמִּי לִסְבִיבוֹתֵינוּ וְנַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו בְּאוּמַאן, וְאֶפְשָׁר הָיָה מֶהַצֹּרֶךְ, שֶׁתִּסַּע מִיָּד עִמִּי לִבְרֶסְלֶב וּלְנֶעמְרוֹב לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בְּקַבָּלַת הַבִּילֶעט. וְיֶתֶר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְדַבֵּר בָּזֶה;
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל. רַבֵּינוּ יַעֲקֹב מֵאוֹרְלֵיַינְשׂ. ר' יִצְחָק אַלְפָסִי הוּא הָרִי"ף. רַבֵּינוּ מֹשֶׁה בֶּן מַיימוֹן הוּא הָרַמְבַּ"ם.
ר' אַבְרָהָם בַּר דָּוִד, הוּא הָרַאֲבַ"ד בַּעַל הַ"הַשָּׂגוֹת". רַבֵּינוּ מֹשֶׁה בַּר נַחְמָן, הוּא הַרַמְבַּ"ן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ד · סעיף ו׳ – סעיף ה׳
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
בְּעִנְיַן מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין, שֶׁהַכֹּהֵן מַחֲזִיר אַחַר כָּךְ אֶת דְּמֵי הַפִּדְיוֹן כֻּלּוֹ אוֹ מִקְצָתוֹ לָאָב, כָּתַב טוּרֵי זָהָב טַעַם (וְצָרִיךְ עִיּוּן). וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה כִּדְבָעֵי לְמֶהֱוֵי, יִבְחַר לוֹ כֹּהֵן עָנִי בַּעַל תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהָאָב וְגַם הַכֹּהֵן יִגְמְרוּ בְּדַעְתָּם שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר אוֹ יִתֶּן לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר (עַיֵּן מגדל עוז למהריעב"ץ זכרונו לברכה).
הָאֵם, אֵינָהּ חַיֶבֶת לִפְדּוֹת אֶת בְּנָהּ. וְאִם מֵת הָאָב, בֵּית הַדִּין פּוֹדִין אוֹתוֹ (עַיֵן נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף).
עָבַר הָאָב וְלֹא פָדָה אֶת בְּנוֹ, אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב וּבֵית הַדִין לֹא פָדוּ אוֹתוֹ, חַיָּב הוּא בְּעַצְמוֹ לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיִגְדָּל, וּמְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן בְּכוֹר, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ (וְעַיֵּן בְּסֵפֶר תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה).
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן. וַאֲפִלּוּ בַת כֹּהֵן אוֹ בַּת לֵוִי שָׁנִּשְׂאָה לְיִשְֹרָאֵל, הַבֵּן פָּטוּר מִפִּדְיוֹן. וְאִם בַּת כֹּהֵן נִבְעֲלָה לַגּוֹי וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ נִתְעַבְּרָה אַחַר כָּךְ בְּהֶתֵּר, הַבֵּן חַיָב בְּפִדְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ נִתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בְעִילַת הַגּוֹי. וְכֵן עַל יְדֵי שְׁאָר בְּעִילַת אִסּוּר, שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת.
אִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה בֶּן קַיָמָא, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלָה.
כָּל אָב, חַיָב לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו הַקְּטַנִּים בְּכָל הַמִצְוֹת, בֵּין בְּמִצְוָה דְאוֹרָיְתָא בֵּין בְּמִצְוָה דְרַבָּנָן, כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה לְפִי דַעַת הַקָּטָן וְהַקְּטַנָּה. וְכֵן לְהַפְרִישָׁם מִכָּל דְּבַר אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ וְגוֹ'. וְאִם לֹא יִוָּסֵר בִּדְבָרִים, יַכֵּהוּ בַּשֵּׁבֶט וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל לֹא יַכֵּהוּ מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת כְּמוֹ הַשּׁוֹטִים. וְכָל עָרוּם יַעֲשֶֹה בְדָעַת. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִים לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ שְׁקָרִים, וּלְלַמֵּד לְשׁוֹנָם דִּבְרֵי אֱמֶת, וּלְהַרְחִיקָם מִן הַשְּׁבוּעוֹת (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן סז סָעִיף ט). וּדְבָרִים אֵלּוּ מֻטָּלִים עַל הָאָבוֹת וְעַל הַמְלַמְּדִים.
הַגָּעַת זְמַן הַחִנּוּךְ לְמִצְוֹת עֲשֵׂה, הִיא בְּכָל תִּינוֹק לְפִי חָכְמָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ. כְּגוֹן הַיּוֹדֵעַ מֵעִנְיַן שַׁבָּת, חַיָב לִשְׁמוֹעַ קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. וְהַחִנּוּךְ בְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין בִּדְאוֹרַיְתָא בֵּין בִּדְרַבָּנָן, הוּא בְּכָל תִּינוֹק שֶׁהוּא בַר הֲבָנָה שֶׁמֵּבִין כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁזֶּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹ אָסוּר לֶאֱכוֹל. וְיֵשׁ לְחַנֵּךְ הַקְּטַנִּים שֶׁיַעֲנוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת אָמֵן וּשְׁאָר הַדְבָרִים. וּמִשָּׁעָה שֶׁהַתִּינוֹק עוֹנֶה אָמֵן, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּצְרִיכִים לְחַנְּכָם שֶׁיַעַמְדוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. אֲבָל אוֹתָן שֶׁהֵם רָצִים וְשָׁבִים וּמְבַלְבְּלִים, מוּטָב שֶלֹּא לַהֲבִיאָם.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו שֶל קָטָן, אָסוּר לוֹ שֶׁיִתֵּן לוֹ דְּבַר אִסוּר לְאָכְלוֹ, אוֹ לְצַוּוֹתוֹ שֶׁיַעֲשֶׂה אֵיזֶה אִסּוּר. וּלְרֹב הַפּוֹסְקִים אֲפִלּוּ דָבָר הָאָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן, אָסוּר לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל אוֹ לְצַוּוֹתוֹ שֶׁיַעֲשֶׂה. וְאִם הַתִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת וְצָרִיךְ לֶאֱכוֹל דְּבַר אִסּוּר, יֵשׁ לְהַתִּיר לָתֵת לוֹ עַל יְדֵי גוֹי דָבָר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן. (וּלְעִנְיָן חָמֵץ בַּפֶּסַח, עַיֵן בְּהִלְכוֹת פֶּסַח).
דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר מִצַּד עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁהַיוֹם גּוֹרֵם, אֵין בּוֹ מִצְוַת חִנּוּךְ. וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לִתֵּן לְתינוֹק לֶאֱכֹל קֹדֶם קִדּוּשׁ, אַף עַל גַּב דְּחַיָב לְחַנְּכוֹ בְּקִדּוּשׁ. אֲבָל אָסוּר לִתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל חוּץ לַסֻּכָּה. דְּדַוְקָא בַּקִּדּוּשׁ שֶׁהוּא כְּמוֹ אִסּוּר לָאו, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם קִדּוּשׁ, בָּזֶה קִיל. אֲבָל לַעֲבוֹר עַל עֲשֵׂה, אָסוּר לִתֵּן לוֹ.
אָסוּר לִתֵּן לְתִינוֹק, אֲפִלּוּ הוּא פָחוֹת מִתֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁיּוֹצִיא אֵיזֶה דָבָר בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן סִדּוּר וְחֻמָּשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכַדּוֹמֶה (תְּשׁוּבוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר סִימָן טו, עַיֵן שָׁם).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב
"תְפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת תָּמִיד זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת רב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה עַל עִנְיָן זֶה כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְרַחֵם עָלַי וְתִפְתַּח אֶת פִּי בְּכָל עֵת, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וּקְדוֹשִׁים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי בְּכָל עֵת בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, בְּדִבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס וְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי כִּי יָדַעְתָּ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד מְאד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאד מְאד, וְגדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדַעְתָּ וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִילָּה לְפָנֶיךָ, אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִילָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעק וְלִזְעק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאד לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה מָה אֲדַבֵּר, "אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה" עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים אֲמִתִּיִּים מִמְּקוֹר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמַי שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִפְתַּח אֶת עֵינֵי שִׂכְלִי וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע הֵיטֵב הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת נָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר גִּלּוּ אֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תוֹרָה בָּעוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁיַּעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וּתְשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן כַּוָּנָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְסַדֵּר תְּפִלּוֹת נָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְהַמְרֻמָּזִים בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לָהֶם מְהֵרָה וְאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ עַל יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עִם כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ אֵיזֶה זְמַן עַל פִּי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אַחַת, וּלְהַפְצִיר וּלְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג הָעֲבוֹדָה הַנֶּאֱמָרָה בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֶת כָּל הַנֶּאֱמַר שָׁם, וְתִהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתִי בְּכָל אוֹתָהּ הָעֵת וְהַזְּמַן עַל פִּי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ אֶזְכֶּה לֵילֵךְ זְמַן מְסֻיָּם עִם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אַחֶרֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ עִם כָּל חִדּוּשֵׁי תוֹרוֹתָם שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם, וּלְכַוֵּן כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת וְאִם אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה מְאד מְאד עַתָּה, בְּעֵינֶיךָ אֵין שׁוּם דָּבָר רָחוֹק, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, הֵן "כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וְאַתָּה עשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ מֵעוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם כּחַ כִּי אִם לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק מֵרָחוֹק אֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כִּי אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְדַבֵּר וּמַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן אֶזְכֶּה לִמְצא הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּלְסַדֵּר תְפִילָּה אֲמִתִּיִּית וְשִׂיחָה נָאָה לְפָנֶיךָ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בֶּאֱמֶת לְהַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בָּעֵת הַזּאת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יָחִיד קַדְמוֹן, חָזָק וְאַמִּיץ, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בִּתְפִילָּה וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ תָמִיד "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ, נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי" אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בַּעֲדִי וּבְעַד מִפְעָלָיו, "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן" הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְרַצּוֹתְךָ, לַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה עִמְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, שֶׁתִּהְיֶה שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הוֹרֵנִי בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ אֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁזֶּה רְצוֹנְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, אֲשֶׁר עַל יָדָם חִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים, מִדִּבְרֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁפַךְ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, רַק אָנוּ בְטוּחִים בְּכחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּכחָם לְבַד נִשְׁעַנְתִּי גַּם אָנכִי וְכָל הַחֲפֵצִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, שֶׁתַּתְחִיל וְתִגְמר מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, גְּאוּלַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְהַמָּמוֹן, בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְלִהְיוֹת קְבוּעִים בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 323 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשצ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־25 ביולי 2033, בשעה 19:41 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.