עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכב

יוֹם ד' וַיֵּצֵא תקצ"ד לפ"ק.

אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּזֹאת הַשָּׁעָה, וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בְּמִכְתָּבְךָ, כִּי לְפִי גֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי מִמִּכְתָּבֶיךָ הַקּוֹדְמִים הַכֹּל הוּא בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְכֵן בְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי מֵרַבִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה וּמֵרַבִּי זְאֵב מִפֶּטֶערְבּוּרְג וּמֵרַבִּי מָרְדְּכַי נ"ש הַכֹּל הוּא צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה מְהֵרָה. וְעַל יְדֵי מִכְתָּבְךָ הִזְכַּרְתַּנִי לְהוֹסִיף לַסֵּפֶר הַקָּטָן שֶׁאֲנִי עוֹסֵק עַתָּה בִּכְתִיבָתוֹ מַה שֶּׁנִּשְׁמַט שָׁם לְהַעְתִּיק מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹף הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ"ן צז), עַל יְדֵי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְכוֹלִין לוֹמַר תְּהִלִּים. עַל כֵּן אֲנִי מְבָרֶכְךָ עַתָּה שֶׁתִּזְכֶּה מֵעַתָּה לוֹמַר בְּכָל יוֹם תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת. וְהִנֵּה אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד שֶׁתִּזְכֶּה מְהֵרָה לְהַעְתִּיק סֵפֶר הַנַּ"ל, כִּי הוּא יָקָר וְנִפְלָא מְאֹד מְאֹד, וּבְיָמִים אֵלּוּ גָּמַרְתִּי אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ צְרִיכִין לְכָרְכוֹ וּלְהַגִּיהוֹ עוֹד קְצָת. מֻבְטְחַנִי בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּחַיֶּה אֶתְכֶם הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִרְאוּ עֵינֵיכֶם וְתָגֵל נַפְשְׁכֶם. הַבֵּט וּרְאֵה בְּנִי חֲבִיבִי צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי הַמַּתְחִיל יִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה. וְהָבֵן הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי, כִּי הַמַּתְחִיל הוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח, הוּא הִתְחִיל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַנִּבְחָר, וְהוּא יִגְמֹר בְּוַדַּאי מַה שֶּׁהִתְחִיל לְקָרְבֵנוּ אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהָסִיר לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרֵנוּ, וְלִתֵּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר. וְנִכְסַפְתִּי מְאֹד לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר, אַךְ מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ.

דִּבְרֵי אָבִיךָ.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב