עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב רכה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' חֻקַּת תקצ"ו.

שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

הִנֵּה הַיּוֹם בְּבֵיתִי גִּיסִי מִקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה מְיַיאסְקִיפְקֶא וְגִיסִי רַבִּי יוֹנָה הִירְשׁ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בְּר"מ מִלַּאדִיזִין בְּעֵסֶק שִׁדּוּךְ מִפֹּה שֶׁבָּאוּ לְפֹה אֶתְמוֹל, וְהַיּוֹם בָּא גַּם גִּיסִי רַבִּי מַתִּתְיָהוּ מִלַּאדִיזִין. וְהַכֹּל מֵאֵת ה', וּמִי יוֹדֵעַ דְּרָכָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁמַּזְמִין מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וְכוּ' וְהַכֹּל רְמָזִים נִפְלָאִים וְכוּ'. וְהִנֵּה אֵין לִי פְּנַאי עַתָּה לְהַאֲרִיךְ כְּלָל מֵחֲמַת זֶה, וִיקַבֵּל הָאִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה לְר"ש, וּבְוַדַּאי יִקְרָאֶנּוּ וְיָבִין רְמָזִים גַּם לְעַצְמוֹ. וְאִם הָיִיתָ רוֹאֶה מִכְתַּב ר"ש אֵלַי הָיִיתָ רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ צְעָקוֹת מָרוֹת וּמְרִירוּת שֶׁקָּשֶׁה לְשָׁמְעָם, וּכְבָר הֵשַׁבְתִּי לוֹ קְצָת כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ וְתֹאמַר לְר"ש שֶׁאַל יַקְפִּיד שֶׁשָּׁלַחְתִּי הָאִגֶּרֶת פָּתוּחַ לְיָדְךָ, כִּי הָאֱמֶת שֶׁעָלָה עַל דַּעְתִּי לְחָתְמוֹ בְּפָנֶיךָ. אַךְ הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמִכְתָּבוֹ שֶׁכָּתַב שֶׁאָשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה בְּתוֹךְ מִכְתָּבְךָ, עַל כֵּן הֵבַנְתִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיךָ, גַּם אֵין רָאוּי לוֹ לְהַקְפִּיד כְּלָל עַל זֶה כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, וְכֻלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד בְּעֹצֶם אַהֲבָתֵנוּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יַחֲלֹק עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ. וְאָנוּ בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה "כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן" וְכוּ', שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִשְׁאֹב מִבְּאֵר מַיִם חַיִּים דְּבָרִים הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים יָבוֹא וְיִזְכֶּה. וְאִם הַמְּנִיעוֹת מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדָּם כִּבְרִיחֵי בַּרְזֶל וְדַלְתוֹת נְחֹשֶׁת מָה אֶעֱשֶׂה. גַּם אָנֹכִי יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת לְקָרְבוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כַּיָּדוּעַ לָכֶם בִּפְרָט עַתָּה. יֵיטִיב ה' לְהַבָּא, אַךְ זֶה יָדוּעַ מִכְּבָר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְוַעֵד יַחַד, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת.

וְעַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וֶאֱמַץ, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וַחֲטֹף וֶאֱכֹל, חֲטֹף וֶאֱכֹל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת, וּזְכֹר הֵיטֵב מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן כג): אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוֹכֵל כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת וְשׁוֹתֶה כַּמָּה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּכַמָּה מִצְווֹת. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְכוּ'. וְאִם כִּי הוּא דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת בְּכָל יוֹם וְלִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הֵיטֵב לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְאַל יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּישָׁנִים אֶלָּא כַּחֲדָשִׁים. וְלֹא עַל חִנָּם הִזְכִּירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה לְבַל נִישַׁן אֶת יָמֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (תְּהִלִּים לט) "אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן וְכוּ', אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ וְכוּ' אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם" וְכוּ'. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָוַח "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים" וְכוּ'. 'רַבִּי מֵאִיר כַּד סַיֵּם סִפְרָא דְּאִיּוֹב הֲוָה אָמַר סוֹף אָדָם לָמוּת וְכוּ', אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה' (סַנְהֶדְּרִין צט.), וְכֵן שְׁאָרֵי סִפְרֵי מוּסָר. אַךְ עֵצוֹת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְכוּ', גִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.