עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רל

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' שֵׁם ה' תקצ"ז בְּרֶסְלֶב.

בְּנִי חֲבִיבִי.

עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים שֶׁיָּצָאתִי וּבָאתִי לְשָׁלוֹם מִנֶּעמְרוֹב לְאוּמַאן, וּמֵאוּמַאן לְטֶעפְּלִיק עַל שַׁבַּת תְּשׁוּבָה, וּמִשָּׁם לְפֹה בְּרֶסְלֶב, וְשָׁבַתְתִּי פֹּה שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא מְאֹד. מִי יְמַלֵּל גְבוּרוֹת ה' וְכוּ'. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ'. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁאָשׁוּב לְפֹה לְבֵיתִי בְּקָרוֹב בְּנִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו הָרַבִּים אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ. וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה, הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ, חֲסָדָיו הַנֶּעְלָמִים חַסְדֵי חִנָּם מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַפְּרָאסְטִיק [הַפָּשׁוּט] הַגָּדוֹל, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לֵידַע מִמֶּנּוּ מְעַט דִּמְעַט קָט, מִי יָבִין עֹצֶם גָּדְלוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה זֹאת סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּרָאתִי לִבְנִי שַׁכְנָא שֶׁיִּחְיֶה, מֵרִבּוּי טִרְדּוֹתָיו, וּבָא אֶצְלִי וְהֶרְאָה לִי מִכְתָּבְךָ שֶׁכָּתַבְתָּ אֵלָיו. וְזֶה סִבֵּב שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ עַתָּה דְּבָרַי אֵלֶּה הַמֻּעָטִים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה, מִתּוֹךְ חֲבִילֵי חֲבִילוֹת טִרְדוֹתַי עַתָּה מִכַּמָּה צְדָדִים. וּתְהִלָּה לָאֵל שָׁבַתְתִּי פֹּה יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּאֵין פֶּגַע. וּתְהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה', מִיּוֹם צֵאתִי מִנֶּעמְרוֹב עַד הֵנָּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִישִׁיבֵנוּ לְשָׁלוֹם לְפֹה, וּמִכָּאן לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. יָתֵר אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ יִגְדַּל נָא עַל יָדֵינוּ. וְאִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לִשְׁמֹעַ הַטַּעַם שֶׁנִּקְרָא יוֹם הַזֶּה שֵׁם ה' דַּיִּי (עַיֵּן לִקּוּטֵי תִנְיָנָא סו). וְאִם תִּזְכֶּה תִּשְׁמַע מִמֶּנִּי בָּזֶה הַרְבֵּה. וְכָל דְּבָרַי שֶׁכָּתַבְתִּי עַתָּה הַכֹּל נוֹבְעִים מִזֶּה. מִי יִתֶּנְךָ בְּנִי בְּתוֹךְ פְּנִימִיּוּת מֹחִי וּלְבָבִי בְּתוֹךְ הַשִּׁעוּר שֶׁבְּלִבִּי, הָיִיתָ מֵבִין מְעַט גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנוֹרְאוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו עַד בְּלִי דַּי, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב