עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ט · מכתב כב

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בָּלָק תקפ"ט.

שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר וּבְוַדַּאי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִצַּעֲרוֹ, וּבִפְרָט עַל בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁמְּבַטֵּל אוֹתוֹ, אַךְ מַה מְּאֹד הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה מִתְחַזֵּק עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבַר, וְאַתָּה חוֹטֵף אֵיזֶה טוֹב כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לַחֲטֹף, וּבִשְׁאָר הָעִתִּים אַתָּה מִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְשׁוֹמֵר וּמַמְתִּין לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְךָ לְהִתְנַהֵג, כִּי אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר יַעְזֹר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה מֵאִתְּךָ, וְתִזְכֶּה לַחֲזֹר עַל מְקוֹמְךָ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדֶיךָ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּבַתְּחִלָּה, גַּם אָז צְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל דְּבָרֵינוּ וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. בִּפְרָט כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא בִּטּוּלִים הַמִּזְדַּמְּנִים בְּכָל יוֹם, כִּי כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, אֲבָל לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ' כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה. נָא בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וַחֲזַק כִּי עַל פִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק כָּל יָמֶיךָ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, כִּי אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ'.

וְהִנֵּה דַּע בְּנִי כִּי בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ צִוִּיתִי לִסְתֹּר בֵּיתִי, וּכְבָר סָתְרוּ אוֹתָה לְגַמְרֵי עַד הַסֻּכָּה. וְגַם עַל זֶה הָיָה כַּמָּה מְנִיעוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָתוֹ עֲזָרַנִי עַד כֹּה, וְעַתָּה אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָתוֹ שֶׁבְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יָבוֹא הַבַּעַל מְלָאכָה עִם כַּמָּה פּוֹעֲלִים לְהַתְחִיל לַעֲסֹק הֵיטֵב בַּבִּנְיָן, וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּהְיֶה הַזַּאקְלַאשְׁצִינֶע [הַנָּחַת הַיְסוֹד] לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְאוֹדוֹת בְּנִי חוֹרְגִי שְׁמֶעלְקֶא שֶׁיִּחְיֶה, כְּפִי הַנִּרְאֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ אוֹתָם שָׁם מִלַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וּלְדַעְתִּי הִיא סַכָּנָה לְעֵינָיו יוֹתֵר כָּל עִסְקֵי רְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן דִּבַּרְתִּי עִם זוּגָתִי, וְהִסְכִּימָה לְדַעְתִּי, שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, שֶׁבְּאִם לֹא הִתְחִילוּ עֵינָיו לְהִתְרַפְּאוֹת שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד יַחְזְרוּ וְיִשְׁלְחוּ אוֹתוֹ לְפֹה וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁפֹּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם רְפוּאָה גַּשְׁמִיּוֹת וְיִכְתֹּב לִי תֵּכֶף תְּשׁוּבָה עַל זֶה כִּי נָחוּץ הוּא מִכַּמָּה טְעָמִים.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד כַּאֲשֶׁר תָּבִין בְּעַצְמְךָ וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב