עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ב · מכתב פז

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' רְאֵה תקצ"ב.

אֲהוּבִי בְּנִי. מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּעֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת, וּקָרָאתִי מִיָּד כֻּלּוֹ מֵאַהֲבָתְךָ, וְנֶהֱנֵיתִי מֵאֲרִיכוּת דְּבָרִים שֶׁלְּךָ מֵחֲמַת שֶׁבֵּאַרְתָּ לִי מֵאֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֶיךָ. וְהָעִקָּר מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לֵב קְצָת שֶׁכָּל זֶה רְמָזִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְקָרֶבְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא; וְכָךְ יָפֶה לְךָ וְלָנוּ לָשׂוּם לֵב בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ וְלִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הֵיטֵב כִּי הַכֹּל בִּשְׁבִיל תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵין בְּיָדְךָ לְהָבִין בִּפְרָטִיּוּת הָרְמָזִים, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁכָּל זֶה רְמָזִים; וּמַה שֶּׁמְּשִׂימִים לֵב לָזֶה לְהַשְׁגִּיחַ עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִינִים בִּפְרָטִיּוּת הֵיטֵב, אַף עַל פִּי כֵן זֶה לְבַד טוֹב מְאֹד מַה שֶּׁמַּאֲמִינִים בָּזֶה כַּנַּ"ל; וּלְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁתַּתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ בְּכָל עֵת שֶׁתּוּכַל לַחֲטֹף, וְעַתָּה אַתָּה צָרִיךְ לְהַתְמִיד וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל הַזְּמַן יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בִּטּוּלִים הַרְבֵּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ עֹל תּוֹרָה הֵיטֵב, וְתִפְרֹק מֵעָלֶיךָ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ, וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב