קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ד

אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה עַל הַיָּם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ מִיּוֹם דּ' וָאֵילֵךְ אָסוּר. אֲבָל אִם הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

עַל הַנְּהָרוֹת, מֻתָּר לְהַפְלִיג בַּסְּפִינָה בְּכָל עִנְיָן, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הַיִשְֹרָאֵל לַעֲשׂוֹת שָׁם מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ אִם בְּהֵמוֹת מוֹלִיכוֹת אֶת הַסְּפִינָה, מֻתָּר.

הֵיכָא דְּמֻתָּר לְהַפְלִיג בַּסְּפִינָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אִם נִכְנַס בָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְיָשַׁב שָׁם עַד חֲשֵׁכָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ וְלָן בְּבֵיתוֹ, מֻתָּר לִכָּנֵס בָּהּ אַחַר כָּךְ בְּיוֹם הַשַׁבָּת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵלֵךְ הַסְּפִינָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרְאֵלִים לְחוּד. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ בַּשַׁבָּת, קָנָה שְׁבִיתָה בְּבֵיתוֹ, וְלָכֵן אִם הָלְכָה הַסְּפִינָה יוֹתֵר מִתְּחוּם שַׁבָּת וּבָאָה בְּשַׁבָּת לַיַּבָּשָׁה, אֵין לוֹ שָׁם אֶלָּא דּ' אַמּוֹת, וְיוֹתֵר מִזֶּה אָסוּר לוֹ לָלֶכֶת שָׁמָּה. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן צ"ה.

לָלֶכֶת בַּסְּפִינָה בַּשַׁבָּת כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה אוֹ לְמִצְוָה אַחֶרֶת, אִם הַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת גַּם בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, יֵשׁ לְהַתִּיר. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהַיִשְֹרָאֵל לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַסְּפִינָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּעוֹד יוֹם לֵישֵׁב שָׁמָּה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לַחֲזוֹר לְבֵיתוֹ, וְחוֹזֵר בַּשַׁבָּת לְתוֹךְ הַסְּפִינָה. אֲבָל שֶׁתֵּלֵךְ הַסְּפִינָה בִּשְׁבִיל הַיִשְֹרָאֵל לְבַד, אֵין לְהַתִּיר (עַיֵן בְּסֵפֶר נְתִיב חַיִּים סִימָן רמ"ח שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה) (רמה).