משיבת נפש · רצף א · אות מאאֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקִיס) וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַבְדִּיל, כֻּלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט, כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה. עַל כֵּן גַּם אָז צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁמִּתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת לִפְעָמִים וְעַיֵּן בִּפְנִים (שָׁם ע"ח):