דילוג לתוכן הראשי

סדר ברסלב היומי · משיבת נפש

משיבת נפש · רצף ג · אות יט

משיבת נפש · רצף ג · אות יט · פסקה 1

צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרוֹאֶה שֶׁהַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים מִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד מְאֹד וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הִתְחִיל מְעַט וְרוֹאֶה, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלִפְעָמִים רוֹאֶה שֶׁאַחַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִטָּהֵר קְצָת חָזַר וְנָפַל, וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עָצוּם מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכֵּךְ מֵהֶם שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲמֹד בָּזֶה, מִזֶּה בָּא כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהִתְחִיל לְטַהֵר עַצְמוֹ מְעַט, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר עָלָה קְצָת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּבְכָל פַּעַם נִזְדַּכֵּךְ בְּיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר־כָּךְ יַחֲזֹר וְיִתְפַּשֵּׁט עָלָיו כָּל הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִתְפַּשְּׁטוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה וְהַכֹּל עַל־יְדֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא הִפְשִׁיט אוֹתָם מֵעַצְמוֹ לְגַמְרֵי, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ קְצָת.

משיבת נפש · רצף ג · אות יט · פסקה 2

וְדָבָר זֶה יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין הֵיטֵב מִמַּה שֶּׁרוֹאִין בְּחוּשׁ מֵעִנְיַן בֵּרוּר הַלֶּחֶם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר וּצְרִיכִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְאַחַר־כָּךְ לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִמּוֹץ וְתֶבֶן וְאַחַר כָּךְ לְטָחְנָהּ וּלְנַקּוֹת הַקֶּמַח מִסֻּבִּין וּמוֹרְסָן. וְכָל אֵלּוּ הַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָזִין בְּהַתְּבוּאָה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בְּהַמַּאֲכָלִים מֵעֵת שֶׁנִּפְגְּמָה הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. נִמְצָא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה תַּכְלִית הַבֵּרוּר, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְאָז עִקַּר הַיְגִיעָה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַטּוֹב הַזַּךְ שֶׁבְּהַלֶּחֶם וּמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם, שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִכָּלֵל עַל־יְדֵי זֶה בְּאֵין סוֹף בְּחַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ וְאָז נִדְחֶה הַפְּסֹלֶת וְנַעֲשֶׂה קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ. נִמְצָא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים שֶׁנִּתְבָּרֵר הַלֶּחֶם עַד הֵנָּה מֵהַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחַז בּוֹ אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל נֶגֶד הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ. וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיַן כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמוֹ וְהַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִמּוֹץ וְתֶבֶן, וְאַף שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין עֲדַיִן הַבֵּרוּר מִבְּחִינַת סֻבִּין וּמוֹרְסָן וְעוֹד שְׁאָר תִּקּוּנִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם וּמַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת.

משיבת נפש · רצף ג · אות יט · פסקה 3

אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר זָכָה לְכָל זֶה, עֲדַיִן צָרִיךְ לִזְכּוֹת לִגְמֹר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת גְּמַר הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת אֲכִילָה עַצְמָהּ כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק וְלִסְבֹּל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין אָז כְּשֶׁסָּמוּךְ לְתַכְלִית הַבֵּרוּר, אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְנִיעוֹת וּמָסַכִּים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרְרִין הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ שֶׁצְּרִיכִין לִדְחוֹתָם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא שֶׁהוּא שְׁעַת גְּמַר הַבֵּרוּר. וְזֶה בִּפְרָטִיּוּת וּבִכְלָלִיּוּת כִּי עַל כָּל הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר כָּל זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לְבָרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר וְהַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה קָשֶׁה לִפְעָמִים מִכֻּלָּם, כִּי אָז צְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב וְלִדְחוֹת הָרָע קִיא צוֹאָה שֶׁהֵם כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי אֶל הַחוּץ. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם שֶׁעִקַּר עֹצֶם הַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכָל עֹצֶם מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, הוּא מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו צְרִיכִין לְבָרֵר תַּכְלִית הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת וְהַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ שֶׁאָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ"ל.

משיבת נפש · רצף ג · אות יט · פסקה 4

עַל כֵּן צְרִיכִין עַכְשָׁו מְרִירוּת וִיגִיעוֹת הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּפְרָט לְזַכֵּךְ וּלְנַקּוֹת אֶת עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ, וְצָרִיךְ עַתָּה לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לְגָרְשָׁם מֵאִתּוֹ עַל פִּי הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כְּבָר הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים וְהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ גַּם עַתָּה וּלְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדֵנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִטָּהֵר לְגַמְרֵי מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ"ל. כִּי הַטָּהֳרָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ - מַה נְּחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן (הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת הֲלָכָה ה' אוֹת ה' ו' ז'):

עזור לי להבין את מה שלמדתי