ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קיח
וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ, בָּעֵת שֶׁהָיִינוּ בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לִטְבֹּל שָׁם בַּמִּקְוֶה, נִזְדַּמֵּן לָנוּ שָׁם עָנִי אֶחָד סְפָרַדִּי שֶׁעָמַד שָׁם בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. כִּי רֹב הָעֲנִיִּים הַפְּשׁוּטִים וַאֲפִלּוּ הַחֲשׁוּבִים מְעַט אֵין לָהֶם אַכְסַנְיָא שָׁם כִּי־אִם בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, רַק הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר נוֹתְנִים לָהֶם אַכְסַנְיָא אֵצֶל ר' מֹשֶׁה גַּבַּאי שֶׁעָמַדְנוּ אֶצְלוֹ. וְזֶה הַסְּפָרַדִּי הַנִּזְכַּר לְעֵיל הָיָה מִצְּפָת וְהָיָה יוֹדֵעַ לְדַבֵּר קְצָת בִּלְשׁוֹנֵנוּ, וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ וְהָיָה לָנוּ לְנַחַת. וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו בָּא אֶחָד מֵהָעִיר שְׁמוֹ רַבִּי יְהוּדָא וּמִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הוֹדִיעוּ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁרְצוֹנָהּ לֵילֵךְ אַחַר יוֹם טוֹב לְצִידוֹן, וְהִבְטִיחַ לָנוּ רַבִּי יְהוּדָה הַנִּזְכַּר לְעֵיל לְהוֹדִיעַ לָנוּ מִזֶּה. וְזֶה הָיָה אֶצְלֵנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מְאֹד בְּמָקוֹם כָּזֶה: