קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה א׳ · אות ז׳

אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר הוּא רַק הַשֵׂכֶל וְהַחָכְמָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'. וְהַשֵׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לְהָאָדָם בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁבָּא הָאָדָם לִפְעָמִים לְמָקוֹם שֶׁהוּא אָפֵל וָחֹשֶׁךְ חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵׂכֶל וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר אֲזַי מֵאִיר לוֹ הַשֵׂכֶל וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יוֹסֵף לַעֲמד בְּנִסְיוֹנוֹ עַל יְדֵי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר.