קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י׳ · אות ה׳

אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁגַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל עַל שֶׁהִתְעַנּוּ וְסִגְּפוּ עַצְמָם וּבָזֶה הֵם צַדִּיקִים. אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן כִּי אִם הִתְבּוֹנְנוּ בְּעַצְמָם הָיוּ רוֹאִים שֶׁאַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָם כָּל תַּאֲוָותָם קְשׁוּרִים בְּגוּפָם, וְגַם זֻהֲמַת תַּאֲוָות אֲבִיהֶם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה מֵחֲמַת שֶׁלּא נִתְקַדֵּשׁ אָבִיו בִּשְׁעַת הַזִּוּוּג קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל זֶה בְּוַדַּאי יִפּל עֲלֵיהֶם חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְלא הָיוּ טוֹעִים שֶׁהֵם צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂת פִּדְיוֹנוֹת. וְכֵן יַחֲשׁב כָּל אָדָם כָּל זֶה וְלא יִטְעֶה שֶׁהוּא צַדִּיק, וְיִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא וּלְהָשִׁיב כָּל הַתְּפִילּוֹת לְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲלוֹת הַתְּפִילָּה כָּרָאוּי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתָם וּמְשַׁגֵּר תְּפִילָּה סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מֵהַתְּפִילָּה.