קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ח׳

יֵשׁ עֲנָוָוה שֶׁהִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּדְלוּת מְבֻזָּה מְאד, עַל כֵּן הוּא עָנָו כְּדֵי לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד, נִמְצָא שֶׁהוּא עָנָו בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת וְכָבוֹד. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְרַחֵק מִגַּדְלוּת בְּתַכְלִית עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מְאד מְאד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ. כִּי הַגַּדְלוּת הִיא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד עַל יְדֵי הַגַּדְלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן