קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ב · אות ו׳

עַל כֵּן צָרִיךְ לֵידַע קדֶם לִמּוּדוֹ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמד הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן עֵדֶן צַיִּת לְקָלֵהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי" . וּצְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַתַּנָּא אוֹ הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ וְגִלָּה זאת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה נְשִׁיקִין וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶךְ. וְכָל זֶה כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם וְלִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה. אָז רוֹאֶה בַּתּוֹרָה רַק מַשְׁמָעוּת טוֹב כִּי יוֹדֵעַ שֶׁמַּה שֶּׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה מַשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ הוּא בְּכַוָּנָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמְבאָר בִּפְנִים. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא לַמְדָן וְכַיּוֹצֵא אֲזַי נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ וּבְוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם רוּחַ הַתַּנָּא וְעָלָיו כְּתִיב "נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂנֵא", כִּי הַתַּנָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבּל רוּחוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם שֵׁד יְהוּדִי