קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ד · אות י״ב

עִקַּר הַתְּפִילָּה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה כִּי הַתְּפִילָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן וּבְקָרְבָּן כְּתִיב בֵּהּ "כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לא יִקְרָב", וּכְשֶׁאֵין בּוֹ מוּם דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו" שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ אֲזַי יִקְרַב לַעֲבד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה וְאָז יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל יְדֵי הַתְּפִילָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הָעוֹלָמוֹת. כִּי עַל שֵׁם זֶה תְּפִילָּה נִקְרָא קָרְבָּן עַל שֵׁם קֵרוּב הָעוֹלָמוֹת לִשְׁלֵמוּתָן שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם הַכְּלָלִי שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין הַתְּפִילָּה בַּשָּׁלוֹם