קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ד · אות ט׳

כְּשֶׁמְּאִירִין וּמְעוֹרְרִין אֶת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ . כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים אוֹתָם מִלַּחֲזר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵם מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר. עַל כֵּן לא יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָאִים עָלֶיךָ מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת. כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לְךָ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנַּעֲשּׂ מֵעֲווֹנוֹתָיו. וּצְרִיכִים לִסְבּל יְגִיעוֹת וּמְרִירוּת עַד שֶׁיַּשְׁלִיךְ מֵעָלָיו הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינוֹ לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה