קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ט״ו · אות א׳

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי מִשְׁפָּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁמְּפָרֵשׁ לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וּמַעֲלֶה הַיִּרְאָה מִנְּפִילָתָהּ. כִּי כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה וַאֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשִׂים שְׁלִיחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂת בְּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ וְדִינוֹ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לָאָדָם אֵיזֶה דִּין וְיִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, עַל פִּי רב הֵם בָּאִים עַל יְדֵי סִבָּה קַלָּה עַל יְדֵי דָּבָר קָטָן, שֶׁלּא הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר קָטָן כָּזֶה יִתְגַּלְגֵּל לוֹ חוֹלַאַת וְיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַדִּין שֶׁעָלָיו מִלְמַעְלָה נִתְלַבֵּשׁ בָּזֶה הַדָּבָר כְּדֵי לַעֲשׂת בּוֹ הַמִּשְׁפָּט הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִשּׁוּם דָּבָר כִּי אֵין דִּינוֹ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם כִּי כְּבָר בִּטֵּל בְּעַצְמוֹ הַדִּינִים עַל יְדֵי שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וּבָזֶה מַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַק יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא יִרְאָה אַחֶרֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָאוֹר הַגָּנוּז הַנַּ"ל