קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ט״ו · אות ד׳

כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְהוּא נִמְצָא לָנוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו זֶה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי אִם לא הָיָה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לא הָיָה כְּדַאי לִקְרא וּלְכַנּוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל זֶה הַכּל חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה רָאוּי לְאָדָם לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְלַהֵב מְאד בַּתְּפִילָּה כְּשֶׁיִּזְכּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָׂא מְאד מִכָּל אֵלּוּ הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים רַק בְּאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרָיו אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן רָאוּי לוֹמַר עַל כָּל פָּנִים אֵלּוּ הַתֵּבוֹת וְהַתְּאָרִים בְּלֵב שָׁלֵם וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מֵאַחַר שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרִים