קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ט״ו · אות ו׳
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו הֵם מְמַלְּאִין תַּאֲוָותוֹ וַאֲזַי נַעֲשֶׂה כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת אִשָּׁה שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵעִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'" . עַל יְדֵי הָרֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת אִשָּׁה. "וּנְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" [יִרְמְיָה ל"א כ"א] שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מַלְבּוּשׁ נִגְלֶה. הַיְנוּ מִבְּחִינָה שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה נִסְתָּר עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה. וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא כֻּלָּא חָד וַאֲזַי עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא