קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ז · אות ט״ו

הִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁיִּזְכּוּ לְהַכִּירוֹ וּלְהָבִין וְלִטְעם וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל הוּא תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַמַּעֲשִׂים וּבְזַכּוּת הַשֵׂכֶל. וְעִקַּר עֲכִירַת הַמּחַ וְהַשֵׂכֶל הוּא רַק עַל יְדֵי כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה כִּי עַל יְדֵי מַעֲשִׂים עֲכוּרִים גּוֹרְמִים כִּלָּיוֹן וְהֶפְסֵד לְהַשֵׂכֶל חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לִכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁתָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה בִּבְחִינַת "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם", וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם גַּם אוֹר הַשֵׂכֶל, וְאָז זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל