קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות י״ד

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה כַּנַּ"ל אֲזַי זוֹכֶה לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּעֲנוּגִים כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. כִּי צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּעֲנוּגִים מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר בִּבְחִינַת "וַיּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵהֶאָרַת וְהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלוהִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כִּי הַמָּזוֹן נִתְבָּרֵךְ עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִים וּמְאִירִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר