קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ׳ · אות י׳

וְלִפְעָמִים גַּם לְהַכְנִיעָם אֵין לָהֶם כּחַ כִּי אִם לְעוֹרֵר כּחַ הָאֻמּוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת שֶׁאֵין לָנוּ כּחַ לַעֲנשׁ בְּעַצְמֵנוּ אֶת הָרְשָׁעִים. וְלִפְעָמִים מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמַחֲלקֶת מֵהָרְשָׁעִים שֶׁעוֹמְדִים עַל הַכְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת, וְאֵין כּחַ בְּיָדָם לַעֲמד כְּנֶגְדָּם כִּי אִם עַל יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הָאֻמּוֹת, וְגַם עַל פִּי דִּין תּוֹרָה מֻכְרָחִים לָזֶה. אָז מִצְוָה גְּדוֹלָה לֵילֵךְ לְמִשְׁפְּטֵיהֶם וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַכּחוֹת וּבְמָמוֹן לְהַשְׁפִּילָם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵהַקְּלִיפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, בִּבְחִינַת "עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל" (חבקוק א, ד). שֶׁיּוֹצֵא וְנִתְיַשֵּׁר מֵעִקּוּלוֹ.