קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ׳ · אות ט״ז

כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲזַי נִקְרָא גִּבּוֹר תַּקִּיף, כִּי קדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א, כ, יא). אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ אֲזַי נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה, (וְעַל כֵּן גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה הוּא לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּפְשִׁיטוּת. כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם עַכְשָׁו לְתוֹךְ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת הַנִּמְצָאִים שָׁם, וּצְרִיכִים לִהְיוֹת מְרֻצִּים לָבוֹא לְשָׁם אֲפִילּוּ בְּדַחֲקוּת וַאֲפִילּוּ רַגְלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֶךְ לְךָ" בִּבְחִינַת הֲלִיכָה בְּרַגְלַיִם דַּיְקָא).