קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות כ״א

עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵׂכֶל וְהַדַּעַת, וְעַל כֵּן בַּמָּקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵׂכֶל שָׁם כָּל הָאָדָם עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְרחַ מְאד מִמַּחֲשָׁבָה רָעָה כְּדֵי שֶׁלּא יִקְנֶה מְקוֹמוֹ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וְצָרִיךְ לָכף וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִמְצָא שֶׁהוּא שָׁם מַמָּשׁ וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּשָׁרְשׁוֹ דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְזוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְנִצּוֹל מִכָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ"ל