קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות כ״ד

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְּסֻגָּל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לַדַּעַת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁל הַשֵׂכֶל וְלַעֲשׂת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין מַה שֶּׁלּא יָדַע מִתְּחִלָּה. וְעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת וְאוֹרֵב וּמַסְטִין כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ לְ'בוּשָׁה וַ'תִּשְׂחַק לְ'יוֹם אַ'חֲרוֹן רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל כִּי הַמַּקִּיף הוּא בְּחִינַת מַלְבּוּשׁ גִּימַטְרִיָּא "חַשְׁמַל" שֶׁהוּא לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה שֶׁכָּל הַמַּשְׁחִיתִים בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ