קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ז׳

הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הֵם שֵׂכֶל גָּדוֹל עַד לִמְאד עַד שֶׁאֵין הַמּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ וְאֵין נִכְנָס בַּמּחַ כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין כַּמָּה חָכְמוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁאֵין יְכלֶת בַּמּחַ הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין עַל בֻּרְיוֹ כְּמוֹ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִין בָּהֶם. כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁאֵין מחַ הָאֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזּאת. וְהַשֵׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף שֶׁאֵין נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַמּחַ וְהַשֵׂכֶל הַפְּנִימִי מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַמַּקִּיף הַזֶּה