קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״ג

אַךְ כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֶה וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזּאת וְגוֹ' אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשָׁל בָּהֶם וְהַמִּכְשׁוֹל הִיא הַיְרִידָה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלא יִפּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אִם יִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ לִבְלִי הִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה וְאָז יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה לְדַבֵּר הַרְבֵּה כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין כִּי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכּל תָּמִיד