קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות ב׳

וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִמּוֹכִיחֵי הָאֱמֶת הַנַּ"ל כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת יָדַיִם לְקַבֵּל הַמּוּסָר עַל יָדָם. וְזֶה הוּא חוֹתָם לְמַעְלָה מֵחוֹתָם הַנַּ"ל דְּהַיְנוּ חוֹתַם הַיָּדִין חוֹתָם הַחִיצוֹן. וְצָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה שֶׁלּא יִתְקַלְקֵל חוֹתָם הַזֶּה הַיְנוּ הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם יוּכְלוּ לְקַלְקֵל חוֹתָם הַפְּנִימִי הַנַּ"ל וְאָז נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם הוּא בָּא לִכְפִירוֹת וְלֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּלְכַמָּה מִינֵי לֵיצָנוּת וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל הַמּוּסָר הַנַּ"ל. וְעַל יְדֵי קִלְקוּל הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר הַזֶּה בָּאִים גֵּרוּשִׁין וְטִלְטוּלִים וְנַעֲשֵׂית מַחֲלקֶת בָּעוֹלָם לְהֵפֶךְ מִשָּׁלוֹם הַנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא הָעִקָּר. עִקַּר חוֹתָם הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. וְהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז יִשְׁמַע וִיקַבֵּל מוּסָר הַנַּ"ל וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ נִמְצָא שֶׁנִּשְׁמֶרֶת כָּל הַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי אֱמוּנָה