קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ג · אות י״ב

וּבֶאֱמֶת יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַות מָמוֹן הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשּׁרֶשׁ שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְעַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת לְשָׁם יִתְבַּטֵּל תַאֲוַותוֹ. כִּי שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ הַשֶּׁפַע הוּא כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח וְתַעֲנוּג רוּחָנִי וְאֵין מִתְאַוֶּה אֶלָּא לְמַטָּה. וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְזאת הַהִסְתַּכְּלוּת אֶלָּא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ", שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַבְּשַׂר קדֶשׁ וְאָז יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַאֲוַות מָמוֹן הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ אִי אֶפְשָׁר לִפּל לְתַאֲוַות מָמוֹן