קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ג · אות ב׳

וְאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַות מָמוֹן וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת. וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן וְהֵם מְלֵאִים עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה. אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נִקְשָׁרִים בַּפָּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנַּ"ל שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין מָרָה שְׁחוֹרָה עַצְבוּת בְּחִינַת מִיתָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשָׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה וּמִתְגַּבְּרִים בְּדַעְתָּם לִהְיוֹת שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. וְיוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת הִיא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, רַק שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵיזֶה סִבָּה קַלָּה בְּעָלְמָא, אֲבָל עִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהַמָּמוֹן הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. הֵם דְּבוּקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת חַיִּים בְּחִינַת שִׂמְחָה