קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ג · אות ו׳

וְעַל כֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב לְתַאֲוַות מָמוֹן כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהַכְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ יוּכַל לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ לְתַאֲוַות מָמוֹן. כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל יְדֵי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים וְהָעִקָּר הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְכָל הַמְקרָבִים לְצַדִּיק זֶה יוּכְלוּ לְהַפִּיל אֶת חַבְרֵיהֶם מִמַּדְרֵגָתָם וְהַנְּפִילָה הִיא שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲוַות מָמוֹן. עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל אָדָם שֶׁלּא יִפּל לְתוֹךְ תְּשׁוּקַת הַמָּמוֹן חַס וְשָׁלוֹם