קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה · אות ב׳

וְיֵשׁ שֵׂכֶל בְּכחַ וְשֵׂכֶל בְּפעַל וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה. וְעַל יְדֵי שֶׁכְּבָר שָׁבַר הַמְדַמֶּה אָז נִתְקוֹמֵם תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל אֲבָל הַשֵׂכֶל עֲדַיִן בְּכחַ. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ הַיְנוּ לַחֲקר וְלַחֲשׁב בּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאָז כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֲזַי הַשֵׂכֶל בְּפעַל. בִּבְחִינַת 'נפֶת צוּפִים שֶׁבִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ' בִּבְחִינַת "נפֶת תִּטּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ", שֶׁהוֹצִיא מְתִיקַת שִׂכְלוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָד אֱנוֹשִׁי לְהַשִׂיג אָז שָׁב שִׂכְלוֹ שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה. וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה וְזֶהוּ הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר מִיתָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת אַנְשֵׁי אֲמָנָה שֶׁבִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם הַדָּבָר כִּי הַשֵׂכֶל הַנַּ"ל הוּא קִיּוּמוֹ כַּנַּ"ל הַיְנוּ זֶה הַשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁקָּנָה וְהִשִׂיג בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה