קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות א׳

לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר כֵּן יְכוֹלִין לִמְשׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד . כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי אָדָם הֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה וְהֵם חוֹקְרִים זֶה עִם זֶה מַה הוּא הַתַּכְלִית מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמֵהֲבָלָיו. וְהֵם מַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף לא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם כְּלוּם כִּי אִם מַה שֶּׁהֵכִין לְעַצְמוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי כִּי 'אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לא כֶּסֶף וְלא זָהָב וְלא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד' . וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת וּמַמְשִׁיךְ וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי אֵין מִתְוַעֲדִין יַחַד זֶה עִם זֶה וְאֵין מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ מֵהַתַּכְלִית. וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּתְוַעֲדִים יַחַד לִפְעָמִים וּמְדַבְּרִים יַחַד אֵין נִכְנָסִין דְּבָרָיו בְּלֵב חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת נִצָּחוֹן וּמַחֲלקֶת וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה, כִּי מַחֲלקֶת וְנִצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת כַּמְבאָר בְּסִימָן קכ"ב. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל רב בְּנֵי אָדָם הִיא עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁנִּתְרַבֶּה עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. הַמָּקוֹם יְרַחֵם