קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ה׳

וְעַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לַקּוֹל שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ. וְיַעֲקב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "רֵאשִׁית אוֹנִי" זָכָה לַקּוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הַקּל קוֹל יַעֲקב" . וַאֲזַי עַל יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ וְאֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ וּמוֹשִׁיעַ מֵהַצָּרָה. עַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם אָז טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתוֹ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם וְזֶהוּ "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל. כִּי עַל יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָאֻמָּה וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם