קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ט׳

וּלְזאת הַבְּחִינָה לְהָבִיא כָּל הָעוֹלָם לִקְרא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה' אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקּדֶם כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל כֵּן אַל יִפּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאד, כִּי אַדְּרַבָּה זֶה דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ. כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ"ל. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וַאֲזַי זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְזוֹכֶה לְזַכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל כַּנַּ"ל. וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ